Abstract image of a woman sitting on books and studying on a laptop

מצב זכויות האדם בשטחים, 2011

B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, profile picture
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים

דו"ח שנתי

1 of 63
Download to read offline
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
34
35
36
37
38
39
40
41
42
43
44
45
46
47
48
49
50
51
52
53
54
55
56
57
58
59
60
61
62
63
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫מצב זכויות האדם‬ ‫בשטחים‬ ‫סיכום לשנת 1102‬
:‫בצלם מבקש להודות למאות תורמיו מישראל ומחו"ל ובמיוחד לגופים הבאים, אשר נדיבותם מאפשרת את פעילותו של הארגון‬ Arca Foundation; Catholic Relief Services (CRS); Christian Aid (UK) / Development Cooperation Ireland; Consulat Général de France à Jérusalem; DanChurchAid; Diakonia; Evangelischer Entwicklungsdienst (EED); European Commission; Fondation Pro Victimis; Georg Waechter Memorial Foundation; ICCO & Kerk in Actie; Iris O'Brien Foundation; Foundation Open Society Institute (FOSI); Moriah Fund; Naomi and Nehemia Cohen Foundation; NGO Development Center (NDC); NIF-Ford Israel Fund; Rita Poretsky Foundation; Royal Norwegian Embassy; Samuel Sebba Charitable Trust; Sigrid Rausing Trust; Stichting Niks voor niks; Swiss Development Cooperation; Tauber Family Foundation; Trócaire; UK Foreign and Commonwealth Office; UNDP- Rule of Law & Access to Justice; War Child-Holland 10.3.11 , activestills.org ,‫תמונת השער: הכפר אום אל-ח’ייר בדרום הר חברון על רקע ההתנחלות כרמל. צילום: קרן מנור‬ ‫עיצוב: לוטה עיצובים‬ ISSN 0792-4003
‫תוכן העניינים‬ ‫4‬ ‫פתח דבר‬ ‫6‬ ‫המחיר בנפש: הרג אזרחים פלסטינים וישראלים‬ ‫41‬ ‫לא עשבים שוטים: אלימות כוחות הביטחון‬ ‫02‬ ‫הליך לא הוגן: מעצר ומאסר של פלסטינים‬ ‫62‬ ‫רצועת עזה: הרס כלכלי וניתוק מהגדה המערבית‬ ‫43‬ ‫של מי האדמה הזאת? ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים‬ ‫04‬ ‫העלמת עין: אי מילוי חובת ההגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים‬ ‫64‬ ‫סיפוח במסווה של ביטחון: גדר ההפרדה‬ ‫05‬ ‫מחאה אסורה: פגיעה בזכות להפגין‬ ‫45‬ ‫חנק מכוון: הגבלות על בנייה פלסטינית והריסת בתים‬ ‫85‬ ‫הקלות קלות: הגבלות על תנועת פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים‬ ‫26‬ ‫מפה של הגדה המערבית‬
‫ ירי גז מדמיע על מפגינים בבילעין. צילום: אייל הראובני, בצלם,11.1.7‬ ‫פתח דבר‬ ‫להגנה עליהן, מערכת כבישים שנסללה כדי לשרתן, וגדר ההפרדה‬ ‫הדוח שלפניכם סוקר מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה‬ ‫הממוקמת בתוואי שנועד להנציח את ההתנחלויות ולהרחיבן.‬ ‫בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות‬ ‫נוסף על כך, פלסטינים בשטחים סובלים מתופעה מתמשכת‬ ‫הישראליות במהלך שנת 1102. במסגרת העבודה השוטפת‬ ‫של מעשי אלימות מצד מתנחלים קיצונים. אלה עולים מדי פעם‬ ‫של בצלם אנו מתמקדים בסוגיות שונות בתחום זכויות האדם‬ ‫לכותרות, אך הטיפול שהם מקבלים מהרשויות הישראליות‬ ‫בשטחים, אוספים ממצאים לגביהן ובוחנים אותם, ומגבשים‬ ‫ממשיך להיות סלחני, מקל ומפלה. גם ישראלים החיים בגדה‬ ‫המלצות קונקרטיות. הדוח השנתי מאפשר לנו לסקור את‬ ‫המערבית חשופים לאלימות; במהלך השנה נדקרו ונורו למוות‬ ‫מצב זכויות האדם כמכלול ולהציג בפניכם תמונה מלאה ככל‬ ‫בידי פלסטינים חמישה מבני משפחת פוגל בביתם שבהתנחלות‬ ‫האפשר.‬ ‫איתמר, ואב ובנו נהרגו בתאונה שהתרחשה בעקבות יידוי אבנים‬ ‫התמונה קשה – לא בשל אירועים דרמטיים או הידרדרות קיצונית,‬ ‫בידי פלסטינים על מכוניתם.‬ ‫אלא דווקא בגלל השגרה. שנת 1102 הייתה השנה ה-44 לכיבוש‬ ‫ברצועת עזה חיים כמיליון וחצי פלסטינים הסובלים מהגבלות‬ ‫הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל. נראה כי הכיבוש –‬ ‫קשות על חופש התנועה שלהם ועל יכולתם להתפרנס, לשקם‬ ‫שנועד להיות מצב זמני – הוא כיום מציאות מעוגנת היטב, ושום‬ ‫את ההריסות ולחזור לחיי שגרה. אף שכיום פלסטינים יכולים‬ ‫שינוי אינו מסתמן באופק.‬ ‫לצאת מהרצועה דרך מצרים, עדיין אין הם יכולים לנסוע‬ ‫בגדה המערבית נתונים כשניים וחצי מיליון פלסטינים תחת‬ ‫לגדה המערבית. הניתוק מהגדה פוגע קשות בקשרי משפחה‬ ‫כיבוש ישראלי צבאי, בעוד שעל המתנחלים – החיים באותו‬ ‫ובאפשרויות לפיתוח כלכלי ולרכישת השכלה. ישראל שולטת‬ ‫שטח עצמו – חל החוק הישראלי. ההפרות העיקריות של‬ ‫באורח מלא בתנועת סחורות, ומגבילה באופן משמעותי את‬ ‫זכויות האדם בגדה נובעות מעצם קיומן של ההתנחלויות‬ ‫האפשרות לייבא אל רצועת עזה חומרי גלם לבנייה, לתעשייה‬ ‫ומהשלכותיהן הישירות והעקיפות – לרבות ניצול נרחב של‬ ‫ולחקלאות. בד בבד, היקף הייצוא שישראל מאפשרת מעזה‬ ‫משאבי קרקע ומים לצורכיהן, נוכחות גדולה של כוחות הביטחון‬ ‫4‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫למרבה הצער, דווקא הגורמים העוסקים בבקרה ובפיקוח על‬ ‫הוא מזערי. עקב זאת, רוב תושבי הרצועה תלויים עדיין בסיוע‬ ‫הרשויות הפכו לאחרונה מטרה להתקפות הולכות וגוברות.‬ ‫הומניטארי ואינם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם כפי שעשו בעבר.‬ ‫ממשלת ישראל שותפה ליוזמה של שורה ארוכה של צעדים‬ ‫זכויות האדם הן ערך אוניברסאלי; לכל אדם – פלסטיני וישראלי‬ ‫נגד מוסדות דמוקרטיים ונגד גורמים המבקרים את מדיניותה.‬ ‫כאחד – זכויות שוות, וכל רשות מחויבת לשמור עליהן ולכבדן.‬ ‫חלק מן ההצעות כוונו ישירות כלפי ארגונים לזכויות אדם, ובהם‬ ‫כארגון ישראלי, עיקר פעולתו של בצלם מוקדש למאבק נגד‬ ‫בצלם, ונגד מקורות המימון של ארגונים אלה.‬ ‫הפרת זכויות האדם בידי הרשויות הישראליות. בצד הפלסטיני‬ ‫התקפות אלה מבהירות ביתר שאת עד כמה עבודתנו נחוצה. אני‬ ‫פועלים ארגונים אמיצים ומקצועיים המטפלים בהפרות זכויות אדם‬ ‫גאה להיות חלק מבצלם, הפועל מתוך החברה הישראלית וכחלק‬ ‫הנגרמות על ידי הרשות הפלסטינית בגדה ועל ידי חמאס ברצועה.‬ ‫בלתי נפרד ממנה, תוך התמודדות עם אתגרים רבים, למען ההגנה‬ ‫הפרות זכויות האדם הן תוצאה בלתי נמנעת של הכיבוש הצבאי,‬ ‫על זכויות האדם ולחיזוק יסודותיה הדמוקרטיים של החברה. אני‬ ‫והתמשכותו רק מנציחה אותן ומקבעת את קיומן. אנו בבצלם נמשיך‬ ‫גאה גם בהשתייכותנו לקהילה של ארגונים ושל יחידים החולקים‬ ‫לפעול כדי לצמצמן ככל האפשר, אולם ברור שכל עוד נמשך‬ ‫עמנו את החזון של עתיד שבו נחיה כולנו, ישראלים ופלסטינים,‬ ‫הכיבוש לא יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם במלואן.‬ ‫בכבוד ובביטחון. אני בטוחה כי אם נשלב אמונה וכוחות נוכל‬ ‫נפגעת נוספת מהכיבוש היא הדמוקרטיה הישראלית. ישראל‬ ‫להגשים חזון זה.‬ ‫חולשת על חייהם של מיליוני בני אדם שאינם שותפים למערכת‬ ‫המכתיבה את גורלם. מצב זה מסוכן עבור כל דמוקרטיה,‬ ‫ובמקרה של ישראל – המחזיקה בשטחים תחת כיבוש מתמשך –‬ ‫קיים צורך חיוני בגורמים עצמאיים שיוכלו לבקר בחופשיות את‬ ‫התנהלות הממשלה והצבא בשטחים, ולדרוש מהם דין וחשבון‬ ‫ג'סיקה מונטל, מנכל‬ ‫על מעשיהם.‬ ‫5‬
‫המחיר בנפש:‬ ‫הרג אזרחים פלסטינים‬ ‫וישראלים‬ ‫בגדה המערבית לא מתקיים מצב קבוע של לחימה ולכן בצלם‬ ‫פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים‬ ‫אינו מתייחס לשאלת השתתפותם בלחימה של פלסטינים שנהרגו.‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון עשרה פלסטינים‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 511‬ ‫בגדה המערבית: אחד נפגע במהלך חילופי אש עם חיילים, שניים‬ ‫פלסטינים, בהם 81 קטינים מתחת לגיל 81.‬ ‫נורו לאחר שככל הנראה ניסו לתקוף חיילים במחסום, ארבעה נורו‬ ‫501 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה:‬ ‫במהלך פעולות מעצר, אחד נורה כשנהג במכוניתו, אחד נהרג מירי‬ ‫73 מהם לא השתתפו בלחימה, 94 השתתפו בלחימה, 41 היו‬ ‫חיילים לאחר שפלסטינים יידו עליהם אבנים, ואחד נהרג לאחר‬ ‫יעד להתנקשות ולגבי ארבעה אנשים נוספים לא ידוע לבצלם‬ ‫שחייל ירה בראשו רימון גז מטווח קצר בזמן שיידה אבנים. כן נהרג‬ ‫אם השתתפו בלחימה. נוסף על כך, נהרג שוטר פלסטיני בעת‬ ‫קטין פלסטיני במהלך עימותים עם כוחות הבטחון ועם מאבטחי‬ ‫ששהה בבניין ששייך לחיל הים של החמאס.‬ ‫ההתנחלות בסילוואן. זהות היורה אינה ידועה.‬ ‫91 מההרוגים נורו בסמוך לגדר המערכת, מתוכם 11 שלא‬ ‫השתתפו בלחימה. כמו כן, נהרגו באזור זה מירי כוחות הביטחון‬ ‫מדיניות החקירות במהלך האינתיפאדה השנייה‬ ‫שני אזרחים מצרים שלא השתתפו בלחימה.‬ ‫בתחילת האינתיפאדה השנייה הודיעה הפרקליטות הצבאית‬ ‫במסגרת מבצעי התנקשות שביצעה ישראל נהרגו 81 פלסטינים‬ ‫כי, בניגוד לעבר, לא תיפתח חקירת מצח באופן אוטומטי‬ ‫– 41 מתוכם היו יעד להתנקשות וארבעה היו עוברי אורח.‬ ‫במקרים שבהם חיילים הרגו אזרח פלסטיני. במקום זאת, נקבע‬ ‫28 פלסטינים נהרגו בהפצצות מהאוויר (נתון זה כולל גם ארבעה‬ ‫כי היחידה שהייתה אחראית למותו של אזרח פלסטיני תערוך‬ ‫פלסטינים שנהרגו בסמוך לגדר המערכת ואת כל הפלסטינים‬ ‫תחקיר מבצעי. ממצאי התחקיר יועברו לפרקליט הצבאי הראשי,‬ ‫שנהרגו במסגרת מבצעי ההתנקשות). מתוכם, 02 פלסטינים לא‬ ‫ואלה – יחד עם מידע נוסף שיובא לידיעתו – ישמשו אותו בבואו‬ ‫השתתפו בלחימה.‬ ‫להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אותו מקרה.‬ ‫פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה‬ ‫אפריל 1102: מדיניות חקירות חדשה‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫באוקטובר 3002 הגישו בצלם והאגודה לזכויות האזרח‬ ‫בישראל עתירה לבגץ, בדרישה שהפרקליטות הצבאית תורה‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫לא השתתפו בלחימה‬ ‫על חקירת מצח בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטיני שלא‬ ‫64‬ ‫94‬ ‫השתתפו בלחימה‬ ‫השתתף בלחימה. בין השאר טענו הארגונים כי יש לדחות את‬ ‫0‬ ‫1‬ ‫שוטרים פלסטינים‬ ‫הטענה שלפיה המציאות בשטחים היא סכסוך מזוין – וכי‬ ‫2‬ ‫41‬ ‫היוו יעד להתנקשות‬ ‫חלק ניכר מפעולות הצבא בשטחים הן פעולות שיטור רגילות.‬ ‫זאת ועוד, המשפט הבינלאומי קובע כללים החלים גם בעת‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫לא ידוע‬ ‫סכסוך מזוין, ומורים באילו נסיבות מותר לפתוח באש, באילו‬ ‫86‬ ‫501‬ ‫סהכ‬ ‫6‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ בית משפחת זעלאן שנפגע בהפצצה בעזה. בהפצצה נהרגו בהג’ת זעלאן ובנו רמדאן בן העשר. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬ ‫7‬
‫אזרחים, גם בעתות לחימה. כפי שנאמר בהודעה, אם ישתנו‬ ‫כלי נשק מותר להשתמש ועוד. על פי כללים אלה, ייתכנו‬ ‫הנסיבות תחזור הפרקליטות הצבאית למדיניות שנקטה במהלך‬ ‫אמנם מצבים שבהם הריגתו של אדם שלא השתתף בלחימה‬ ‫האינתיפאדה השנייה, ולכן אין בהודעת הפרקליטות כדי להבטיח‬ ‫לא תיחשב להפרה של החוק. ואולם מחובתה של הפרקליטות‬ ‫את קיום חובותיה החוקיות של ישראל.‬ ‫הצבאית – האחראית לדאוג לכך שהצבא יפעל בהתאם לחוק –‬ ‫בעיה נוספת טמונה בכוונת הפרקליטות הצבאית להמשיך‬ ‫להורות על חקירות פליליות כדי לבחון אם הצבא התנהל בהתאם‬ ‫ולהסתמך על ממצאי התחקיר המבצעי לצורך ההכרעה אם לפתוח‬ ‫לכללים אלה.‬ ‫בחקירה במקרים שבהם נהרגו אזרחים במהלך אירועי לחימה‬ ‫באפריל 1102, בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הודיעה פרקליטות‬ ‫בגדה המערבית, ובכל המקרים שהתרחשו ברצועת עזה. התחקיר‬ ‫המדינה לבגץ כי בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני בגדה‬ ‫המבצעי אינו הכלי המתאים לבחינת הצורך בפתיחת חקירה‬ ‫המערבית הוחלט לשנות את מדיניות החקירות. לפי ההודעה כל‬ ‫פלילית. ראשית, התחקיר הוא סיכום של דברי החיילים המעורבים‬ ‫מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך, כתוצאה מפעולה של כוחות‬ ‫באירוע – אשר יאלצו לשאת באחריות אם יימצא שמי מהם פעל‬ ‫צהל באיוש יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח (דוגמת אירועים‬ ‫בניגוד לדין – וככזה, אמינותו פחותה. שנית, התחקיר נעשה על‬ ‫של מוות אגב הפרות סדר ואירועי התפרעות במחסומים).‬ ‫ידי אנשי צבא שלא הוכשרו לערוך חקירות. שלישית, התחקיר‬ ‫במקרים שבהם אזרח נהרג בפעילות בעלת אופי לחימתי של‬ ‫נועד להפיק לקחים לצורך שיפור העבודה המבצעית, ולא לבדוק‬ ‫ממש (לדוגמא, אירועים בהם התנהלו חילופי אש, מהם נפגע‬ ‫את מידת האחריות הפלילית של החיילים המעורבים באירוע.‬ ‫אזרח שלא היה מעורב בלחימה), תמשיך הפרקליטות הצבאית‬ ‫כאמור, בשאר המקרים אמורה להיפתח חקירת מצח בלי קשר‬ ‫במדיניות הקודמת. שינוי זה חל בגדה המערבית בלבד, בעוד‬ ‫לממצאי התחקיר המבצעי. ואולם על פי הודעות דובר צהל‬ ‫שברצועת עזה נותרה על כנה המדיניות הקודמת. המדינה‬ ‫ופרסומים בתקשורת, ממשיך הצבא לערוך תחקירים מבצעיים‬ ‫הדגישה בתשובתה כי לתפיסתה עדיין מתקיים סכסוך מזוין‬ ‫בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטינים – זאת עוד לפני שחוקרי‬ ‫בגדה המערבית, ולכן ככל שיחולו שינויים במציאות הביטחונית‬ ‫מצח הספיקו להגיע למקום האירוע ולחקור את החיילים ועדים‬ ‫השוררת באיוש, תיתכן חזרה למדיניות החקירות הקודמת.‬ ‫נוספים. סדר דברים זה עלול לסכל את החקירה, מאחר שבמסגרת‬ ‫התחקיר החיילים המעורבים מוסרים במשותף את גרסתם למה‬ ‫שהתרחש באירוע, ובכך מתאפשר תיאום גרסאות. יתרה מזאת,‬ ‫”כל מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך,‬ ‫עורכי התחקיר מורשים לבצע פעולות חקירה נוספות – ובהן‬ ‫איסוף ראיות בשטח, בדיקת כלי הנשק ועוד – פעולות העלולות‬ ‫כתוצאה מפעולה של כוחות צהל באיוש‬ ‫לשבש את חקירת מצח. נוסף על כך, עם סיום התחקיר‬ ‫מתפרסמים ממצאיו, ואלה עלולים להשפיע על חוקרי מצח.‬ ‫יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח‬ ‫(דוגמת אירועים של מוות אגב הפרות‬ ‫חוסר אחריות: היעדר דין וחשבון על מקרי מוות‬ ‫סדר ואירועי התפרעות במחסומים)“‬ ‫הפרקליטות הצבאית מעבירה לבצלם מידע חלקי בלבד על‬ ‫טיפולה במקרים פרטניים שהארגון העביר אליה, וגם מידע זה‬ ‫בעקבות הודעה זו דחה בית המשפט את העתירה. נשיאת בית‬ ‫הועבר רק לאחר פניות חוזרות ונשנות.‬ ‫המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, קבעה כי נקודת המוצא‬ ‫נתונים חלקיים אלה מעידים על היעדר מתן דין וחשבון במקרים‬ ‫לדיון בנושא חקירות מקרי מוות היא מרכזיותה וחשיבותה של‬ ‫שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה‬ ‫ההגנה על הזכות לחיים... גם בעת התרחשותה של התנגשות‬ ‫ועד אפריל 1102, אז שונתה מדיניות החקירה, פנה בצלם‬ ‫אלימה, חלים כללים המחייבים את הכוחות הלוחמים לכבד חיי‬ ‫לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירת מצ”ח בנוגע‬ ‫אדם וככל הניתן לכבד את זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים‬ ‫ל-403 מקרים שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מתוך פניות אלה,‬ ‫שאינם מעורבים בלחימה. השופטת בייניש הדגישה כי לעצם‬ ‫הורתה הפרקליטות הצבאית על חקירה ב-37 מקרים בלבד. עד‬ ‫החקירה השלכה על ההגנה על הזכות לחיים – החקירה‬ ‫עתה, ככל הידוע לבצלם, תשע חקירות הובילו לכתבי אישום,‬ ‫מאפשרת בראש ובראשונה העמדה לדין במקרים המתאימים,‬ ‫ו-32 מהחקירות נסגרו בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד החיילים.‬ ‫והטלת אחריות על החורגים מהדין. מעבר לכך, חקירה פלילית‬ ‫ב-72 תיקים נוספים הסתיימה חקירת מצ”ח והם ממתינים‬ ‫פועלת לשמירת הרכיב הצופה פני עתיד של החובה להגן על‬ ‫להכרעת הפרקליטות ו-41 תיקים עדיין בחקירה. באשר לשאר‬ ‫החיים, בכך שהיא מרתיעה פוגעים עתידיים, מונעת זילות היחס‬ ‫המקרים, נמסר לבצלם כי ב-861 מהם לא תיפתח חקירה, וב-44‬ ‫לזכות לחיים ותורמת לאווירה של קיום שלטון החוק.‬ ‫תיקים עדיין לא החליטה הפרקליטות אם לפתוח בחקירה. בנוגע‬ ‫ל-41 תיקים נוספים, מסרה הפרקליטות לבצלם כי אלה לא‬ ‫אותרו, וחמישה תיקים אחרים הועברו לרשויות חקירה אחרות.‬ ‫ביקורת: המדיניות החדשה תלויה בדבר‬ ‫בנוסף, מאז שינוי המדיניות ועד סוף 1102, נפתחו חקירות‬ ‫בצלם מברך על השינוי במדיניות. ואולם המדיניות החדשה‬ ‫מצ”ח בכל ארבעת המקרים שאירעו בגדה המערבית. ככל הידוע‬ ‫מבוססת על הנסיבות בשטח ועל הרגיעה היחסית בגדה, ולא‬ ‫לבצלם, חקירות אלה עדיין מתנהלות.‬ ‫על שינוי בתפיסה העקרונית בנוגע לחובה לחקור הרג של‬ ‫8‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫חקירת מקרי מוות‬ ‫%52‬ ‫(77)‬ ‫נפתחה חקירה‬ ‫%55‬ ‫%2 (5) הועבר לרשות חקירה אחר‬ ‫(41) לא אותר‬ ‫%4‬ ‫%41‬ ‫(44)‬ ‫(861)‬ ‫הוחלט לא לפתוח בחקירה‬ ‫לא התקבלה עדיין‬ ‫החלטה האם לחקור‬ ‫חיילים ירו למוות בשני צעירים במחנה הפליטים‬ ‫קלנדיה‬ ‫ב-11.8.1, בסביבות השעה 03:1 בלילה, נכנסו חיילים למחנה‬ ‫הפליטים קלנדיה מכיוון צפון-מזרח למטרת מבצע שגרתי למעצר‬ ‫מבוקשים, כלשון דובר צהל. מכיוון שהיה זה הערב הראשון של‬ ‫חודש הרמדאן, היו רבים מתושבי המחנה ערים, ועסקו בהכנות‬ ‫לקראת הארוחה שלפני תחילת הצום. במהלך הפעולה עצרו‬ ‫החיילים שלושה מתושבי המחנה, בהם שני קטינים. קבוצות של‬ ‫צעירים יידו אבנים לעבר החיילים, ואלה הגיבו בירי גז מדמיע‬ ‫ מועתסם עדוואן. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫‬ ‫ורימוני הלם.‬ ‫על פי תחקיר שערך בצלם, לקראת השעה 00:3 לפנות בוקר החלו‬ ‫ •מאאמון איבראהים, בן 42, נפצע פצעים קלים מרסיסים.‬ ‫חלק מהחיילים לצאת מהמחנה. כמה מתושבי המחנה עמדו בפתח‬ ‫בתיהם, במרחק של כ-05 מטרים מהחיילים. קבוצת צעירים יידתה‬ ‫מיד לאחר האירוע נערך תחקיר מבצעי בהשתתפות החיילים‬ ‫אבנים על החיילים והפעם הגיבו החיילים בירי חי ובירי אינטנסיבי של‬ ‫שהיו מעורבים בו. במקביל, ובהתאם למדיניות החדשה שהנהיגה‬ ‫גז מדמיע. שלושה צעירים שהיו ברחוב באותה שעה נפגעו מהירי:‬ ‫הפרקליטות באפריל 1102, נפתחה גם חקירת מצח לבדיקת‬ ‫נסיבות מותם של עלי ח'ליפה ומועתסם עדוואן. במסגרת החקירה‬ ‫ •מועתסם עדוואן, בן 22, עמד בפתח ביתו ונפגע בראשו ובחזהו.‬ ‫נגבתה, רק בחודש נובמבר, עדותו של הפצוע מאאמון איבראהים.‬ ‫ככל הנראה, עדוואן מת במקום.‬ ‫ככל הידוע לבצלם, חקירה זו טרם הסתיימה.‬ ‫ •עלי ח'ליפה, בן 52, נפגע בבטנו ומת מפצעיו בבית החולים.‬ ‫9‬
‫ פיראס קסקס עם אשתו ואחת מבנותיהם. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫העתירה, העבירה הפרקליטות הצבאית את הטיפול בתיק לפרקליטות‬ ‫טחנות הצדק לא טוחנות: הטיפול במקרה הריגתו‬ ‫המדינה, בטענה שחוק השיפוט הצבאי אינו חל עוד על המעורבים‬ ‫באירוע, שכן הם היו חיילי מילואים ומאז האירוע חלף זמן רב.‬ ‫של אזרח פלסטיני לא חמוש‬ ‫פרקליטות המדינה הודיעה לבג”ץ כי קיבלה את התיק לטיפולה רק‬ ‫פיראס קסקס, בן 23, נהרג ב-70.21.2 מירי חיילים בסמוך לשכונת‬ ‫ב-11.3.7, ובית המשפט נתן לה ארכה של חודשיים כדי לבחון את‬ ‫א-טירה ברמאללה. קסקס, תושב הכפר בתיר שבאזור בית לחם, הגיע‬ ‫חומר החקירה. לאחר מכן קיבלה הפרקליטות, לבקשתה, שתי ארכות‬ ‫עם משפחתו לביקור בבית קרוביו בא-טירה. לפי המידע שבידי בצלם,‬ ‫נוספות לשם ביצוע השלמות חקירה.‬ ‫בשעות הצהריים של אותו יום טייל קסקס עם שני גיסיו בשטח פתוח‬ ‫באוגוסט 1102 הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי לאחר‬ ‫הסמוך לבתי השכונה. השלושה הבחינו בקבוצת חיילים במרחק של‬ ‫בחינת חומר החקירה בתיק הריגתו של פיראס קסקס, הוחלט להעמיד‬ ‫כ-005 מטרים מהם, בקו אווירי. מעדויות שגבה בצלם משני גיסיו של‬ ‫לדין את הקצין שהיה אחראי להריגתו, בכפוף לשימוע שאמור להיערך‬ ‫קסקס, עולה כי החיילים פתחו באש חיה לעבר השלושה, ללא כל‬ ‫לקצין במהלך חודש נובמבר. הפרקליטות לא מסרה מה יהיו סעיפי‬ ‫אזהרה מוקדמת, ועל אף שהשלושה לא היו חמושים ולא עשו דבר‬ ‫האישום נגדו.‬ ‫שיכול היה לסכן את החיילים. קסקס נפגע מקליע שחדר לגבו ויצא‬ ‫בינואר 2102, יותר מארבע שנים לאחר האירוע, הודיעה פרקליטות‬ ‫מבטנו. גיסיו פינו אותו לבית החולים ברמאללה, שם מת מפצעיו.‬ ‫המדינה לבג”ץ כי בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית פעמים אחדות בדרישה כי תורה על‬ ‫נגד הקצין וכי הוחלט לסגור את התיק. במכתב שצורף להודעת‬ ‫חקירת מצ”ח לבדיקת נסיבות הריגתו של קסקס. רק כשנה לאחר‬ ‫המדינה, כתבה עו”ד רקפת (סגל) מוהר מפרקליטות מחוז מרכז כי‬ ‫האירוע נפתחה חקירה. בצלם סייע למצ”ח בתיאום גביית עדויותיהם‬ ‫אמנם הירי לא תאם את הוראות הפתיחה באש, אולם “מדובר היה‬ ‫של שני קרובי משפחתו של קסקס והעביר לחוקרים חומר רלוונטי‬ ‫בסיטואציה מבצעית ייחודית, שבמסגרתה חשו החיילים… בסכנה‬ ‫שהיה ברשותו.‬ ‫ממשית”. מסקנת הפרקליטות הייתה “שגם אם ההוראה לירות היתה‬ ‫ככל הידוע לבצלם, החקירה בתיק הסתיימה באפריל 9002,‬ ‫שגויה, אין היא עולה כדי רשלנות”. נוסף על כך נמסר כי “קיים חסר‬ ‫וב-90.5.72 הועבר תיק החקירה לבחינת הפרקליטות לעניינים‬ ‫ראייתי משמעותי, הנוגע ליכולת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הירי‬ ‫מבצעיים. למרות פניות חוזרות ונשנות של בצלם אל הפרקליטות‬ ‫למותו הנטען של פיראס קסקס”.‬ ‫בדרישה שתכריע בתיק, לא התקבלה כל החלטה, עד שבפברואר 1102‬ ‫בצלם מתכוון להגיש ערר נגד החלטה זו של פרקליטות המדינה.‬ ‫הגיש בצלם עתירה לבג”ץ, באמצעות עו”ד גבי לסקי. לאחר הגשת‬ ‫01‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ פגיעת רקטה בבית בעיר באר-שבע. צילום: בז רטנר, רויטרס, 11.8.02‬ ‫‬ ‫ מתנדבי זק”א ליד בית משפחת פוגל לאחר שפלסטינים הרגו את שני ההורים‬ ‫ ‬ ‫ושלושה מילדיהם בירי ובדקירות סכין. צילום: ניר אליאס, רויטרס, 11.3.31‬ ‫זה נהרג גם חייל אחד כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫אזרחים ישראלים וזרים שנהרגו בידי פלסטינים‬ ‫חייל נוסף נהרג במהלך חילופי אש עם פלסטינים על גבול עזה,‬ ‫גם הוא כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו פלסטינים 11 אזרחים ישראלים.‬ ‫שני אזרחים זרים נהרגו:‬ ‫שמונה אזרחים ישראלים נהרגו בגדה המערבית:‬ ‫אחד נחטף ונתלה בידי אזרחים פלסטינים ברצועת עזה. השנייה‬ ‫חמישה בני משפחה אחת – שני הורים, ילדם בן ה-11, ילדם‬ ‫נהרגה מפיצוץ מטען חבלה בירושלים.‬ ‫בן הארבע ותינוקת בת פחות משנה – נדקרו ונורו למוות בידי‬ ‫פלסטינים בביתם שבהתנחלות איתמר. אזרח אחד נורה בידי‬ ‫שוטרים פלסטינים כאשר נכנס, בלי תיאום מראש עם הצבא,‬ ‫פלסטינים שנהרגו בידי אזרחים ישראלים‬ ‫למתחם קבר יוסף בשכם שבשליטת הרשות הפלסטינית. שני‬ ‫שני פלסטינים נהרגו מירי מתנחלים בגדה המערבית. בשני‬ ‫אזרחים נוספים – אב ובנו התינוק, בן פחות משנה – נהרגו לאחר‬ ‫המקרים הגיעו המתנחלים לסביבת יישובים פלסטיניים, והירי‬ ‫שפלסטינים יידו אבנים על הרכב שבו נסעו בכביש 06.‬ ‫בוצע, ככל הנראה, לאחר שיודו לעברם אבנים. פלסטיני נוסף,‬ ‫מלבד זאת, אזרח ישראלי נורה למוות במחנה הפליטים ג'נין.‬ ‫תושב מזרח ירושלים, נדקר למוות במרכז העיר ירושלים בידי‬ ‫זהות היורה והרקע למעשה טרם התבררו.‬ ‫אזרח ישראלי.‬ ‫שלושה אזרחים ישראלים נהרגו בידי פלסטינים בתוך שטח‬ ‫ישראל:‬ ‫שניים נהרגו – אחד בבאר שבע ואחד באשקלון – מפגיעת רקטות‬ ‫עונש מוות ברצועת עזה‬ ‫שירו פלסטינים מרצועת עזה. קטין בן 61 נהרג מפגיעת טיל‬ ‫מתחילת ינואר 1102 ועד סוף דצמבר 1102 בתי המשפט של‬ ‫נט שנורה מתוך רצועת עזה לעבר אוטובוס בתחומי המועצה‬ ‫הרשות הפלסטינית בגדה המערבית דנו אדם אחד למוות, ובתי‬ ‫האזורית שער הנגב.‬ ‫המשפט של חמאס ברצועת עזה דנו למוות שמונה בני אדם. אחד‬ ‫נוסף על כך, נהרגו שישה אזרחים ישראלים ואיש כוחות ביטחון‬ ‫מהם, אזרח ישראלי, נידון למוות שלא בפניו. בתקופה זו הוציאה‬ ‫אחד בפיגוע באזור אילת, שזהות מבצעיו טרם פורסמה. במהלך‬ ‫ממשלת חמאס להורג שלושה בני אדם: מוחמד אחמד אבו‬ ‫חילופי האש באותו אירוע נהרגו גם כמה אנשים שזהותם אינה‬ ‫קניס, בן 15, ובנו ראמי, בן 22, הורשעו ב-40.11.92 בבית משפט‬ ‫ידועה לבצלם, בהם, ככל הנראה, חלק ממבצעי הפיגוע. באירוע‬ ‫11‬
‫מעבר לכך, מתוך כלל המקרים שבהם נידונו אנשים למוות‬ ‫השלום בעזה בשיתוף פעולה עם ישראל ובגרימת מותם של‬ ‫בגדה המערבית וברצועת עזה, הומר בשני מקרים עונש המוות‬ ‫פלסטינים והוצאו להורג בתלייה. עבד אל-כרים מוחמד עבד‬ ‫במאסר, ובחמישה מקרים נוספים שוחררו האסירים. שמונה‬ ‫שריר, בן 53, הורשע ב- 01.01.92 בשיתוף פעולה עם ישראל‬ ‫נידונים למוות נרצחו בתוך בתי הכלא ושלושה נוספים נרצחו‬ ‫והוצא להורג בידי כיתת יורים.‬ ‫לאחר שנמלטו מהכלא במהלך מבצע עופרת יצוקה. חמישה‬ ‫מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 5991 נידונו למוות 17‬ ‫נידונים למוות נוספים נמלטו מהכלא, שישה נשפטו שלא‬ ‫בני אדם בבתי המשפט שלה, בעבירות של שיתוף פעולה עם‬ ‫בפניהם ואינם עצורים ובנוגע לשניים נוספים לא ידוע לבצלם‬ ‫ישראל, של בגידה ושל רצח. מאז השתלט על רצועת עזה ביוני‬ ‫היכן הם מוחזקים.‬ ‫7002 דן חמאס 72 בני אדם נוספים למוות בגין עבירות דומות.‬ ‫כיום מוחזקים בבתי הכלא של הרשות ושל חמאס 74 בני אדם‬ ‫לפי החוק הפלסטיני, יישום של גזר דין מוות מחייב אישור של‬ ‫שנידונו למוות ואשר חיים בחוסר ודאות לגבי גורלם. תשעה‬ ‫נשיא הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס סירב לאשר הוצאות‬ ‫מהם נמצאים בבתי כלא בגדה המערבית והשאר ברצועת עזה.‬ ‫להורג, ולפיכך לא הוצא איש להורג בגדה המערבית מאז‬ ‫בצלם מגנה את השימוש בעונש מוות, אשר אינו מוסרי ומהווה‬ ‫כניסתו לתפקיד בינואר 5002. עד אז הוצאו להורג בידי הרשות‬ ‫הפרה של הזכות לחיים. לעונש כזה אין מקום בספר החוקים,‬ ‫הפלסטינית 31 בני אדם שנידונו למוות. ברצועת עזה חידש‬ ‫יהיו הנסיבות אשר יהיו.‬ ‫שלטון חמאס בשנת 0102 את ההוצאות להורג בטענה שתוקף‬ ‫על הרשות הפלסטינית ועל ממשלת חמאס למחוק את עונש‬ ‫כהונתו של עבאס פג, ולכן ממשלת חמאס אינה מכירה בו כנשיא‬ ‫המוות מספר החוקים שלהן. עד אז, על שלטון חמאס להימנע‬ ‫ואינה נדרשת לאישורו. מאז ועד סוף שנת 1102 הוצאו להורג‬ ‫מביצוע ההוצאות להורג.‬ ‫ברצועה שמונה נידונים למוות.‬ ‫האם זה אינו ביתו של ואאיל אל-ביטאר. לאחר מכן עצרו החיילים‬ ‫את אל-ביטאר מחוץ לביתו, ללא כל התנגדות מצדו. באותה פעולה‬ ‫עצרו החיילים ארבעה פעילי חמאס נוספים, שאף הם שוחררו יום‬ ‫קודם לכן ממאסר בכלא של הרשות.‬ ‫בהודעת דובר צהל שפורסמה ביום האירוע נמסר כי במהלך‬ ‫מעצר מבוקשים הלילה, נהרג פלסטיני ששהה בביתו של אחד‬ ‫המחבלים. זאת אף על פי שעומר אל-קוואסמה נהרג בתוך‬ ‫ביתו שלו. בהודעה נוספת שפרסם דובר צהל ב-11.1.91 הובאו‬ ‫ממצאי התחקיר המבצעי שנערך בנוגע לאירוע. בתחקיר נקבע‬ ‫כי הירי הראשוני לעבר האזרח בוצע בעקבות תנועה מפתיעה‬ ‫ומחשידה שביצע וגרמה לחייל לחוש בסכנת חיים, בפרט על רקע‬ ‫המידע שהיה ברשות הכוח ביחס לפעולותיו ומסוכנותו של וואל‬ ‫ביטאר, פעיל חמאס בכיר, אשר היה יעד המעצר ושהה במבנה.‬ ‫ עומר אל-קוואסמה. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫דובר צהל הביע צער על מותו של עומר אל-קוואסמה אך הדגיש‬ ‫כי הירי נעשה על פי הוראות הפתיחה באש. עם זאת החליט אלוף‬ ‫טעות בזיהוי? חיילים ירו למוות בעומר‬ ‫הפיקוד שלא להאריך את שירות הקבע של אחד משני החיילים שירו‬ ‫באל-קוואסמה.‬ ‫אל-קוואסמה במיטתו‬ ‫צעד זה אינו מספיק ומצביע על זלזול מחפיר בחיי אדם. מהשתלשלות‬ ‫עומר אל-קוואסמה, בן 66, גר עם אשתו ובנו בשכונת א-שיח'‬ ‫האירועים ומתגובות דובר צהל עולה כי החיילים נכנסו לדירתו של‬ ‫בחברון. בקומה מתחתם גר ואאיל אל-ביטאר – פעיל חמאס‬ ‫אל-קוואסמה בטעות. גם אם סברו החיילים שאל-קוואסמה הוא‬ ‫שהוגדר כמבוקש על-ידי הצבא. אל-ביטאר שוחרר מהכלא של‬ ‫האדם שאותו ביקשו לעצור, וגם אם עשה תנועה חשודה כלשהי,‬ ‫הרשות הפלסטינית ב-11.1.6.‬ ‫עדיין אין בכך כדי להצדיק ירי מאסיבי לעברו במטרה להרגו.‬ ‫למחרת שחרורו, ב-11.1.7, בסביבות השעה 54:3 לפנות בוקר, פרצו‬ ‫בהתחשב בעובדה שבביתו נכחו באותו רגע חיילים רבים, ניתן היה‬ ‫חיילים לבית משפחת אל-קוואסמה והגיעו עד לפתח חדר השינה‬ ‫למנוע את הסכנה – אם אכן הייתה כזו – בדרכים אחרות.‬ ‫בלי שבני הבית יחושו בנוכחותם. שני חיילים ירו למוות בעומר אל-‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים בדרישה‬ ‫קוואסמה. מתחקיר שערך בצלם עולה כי הוא נורה כשהוא שוכב‬ ‫לחקור את מותו של עומר אל-קוואסמה. בינואר 2102, שנה לאחר‬ ‫במיטתו. על פי הדוח הרפואי, אל-קוואסמה נפגע מיריות בראשו,‬ ‫האירוע, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי כבר כשבועיים‬ ‫באזור החזה ובגפיים.‬ ‫לאחר האירוע הוחלט שלא לפתוח בחקירת מצח וכי “עדכון בנושא‬ ‫אשתו של אל-קוואסמה מסרה לבצלם כי מיד לאחר הירי הורה לה‬ ‫יישלח בהמשך”.‬ ‫אחד החיילים להציג בפניו את תעודת הזהות של בעלה ושאל אותה‬ ‫21‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫חמאס מיקם מחסני תחמושת בלב אוכלוסייה‬ ‫אזרחית בעזה; הצבא הפציץ את המחסנים והרג‬ ‫ופצע אזרחים, בהם ילדים‬ ‫ב-11.21.9, מעט אחרי השעה 00:2 בלילה, ירה כלי טיס של חיל האוויר‬ ‫שני טילים אל מתחם השייך לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין‬ ‫אל-קסאם, מצפון-מערב לעיר עזה. לאחר כדקה נורה על המתחם טיל‬ ‫נוסף שגרם לפיצוץ גדול ולשריפה. עוצמתו הרבה של הפיצוץ נבעה‬ ‫ככל הנראה מפיצוצי משנה של תחמושת שאוחסנה בתוך המתחם. על‬ ‫פי המידע שבידי בצלם, זמן קצר לפני התקיפה נורו מאזור זה רקטות‬ ‫לעבר ישראל.‬ ‫הטילים ופיצוצי המשנה פגעו בבתים הסמוכים למתחם. אחד הבתים,‬ ‫המרוחק ממנו שני מטרים בלבד, קרס על יושביו. אבי המשפחה, בהג'ת‬ ‫ העד מקדאד זעלאן בבית המשפחה שנפגע בהפצצה בעזה.‬ ‫‬ ‫צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬ ‫א-זעלאן, בן 73, נפגע קשה ומת בתוך זמן קצר. בנו רמדאן, בן העשר,‬ ‫נפצע אנושות ומת מפצעיו בשעות הערב של אותו יום – ובן נוסף,‬ ‫יומיים לאחר תקיפה זו, ב-11.21.11 לפנות בוקר, שב הצבא ותקף מבנה‬ ‫יוסף, בן שמונה, נפצע קשה. בתים נוספים בקרבת המתחם נפגעו גם‬ ‫בשכונת א-זייתון שבתוך העיר עזה, ששימש גם הוא, ככל הנראה,‬ ‫הם ואחד מהם אף נהרס. כך תיאר אחיינו של בהג'ת זעלאן, מקדאד‬ ‫לאחסון תחמושת. בעקבות פגיעת הטיל במבנה התרחשו כמה פיצוצי‬ ‫א-זעלאן בן 91, שביתו צמוד לבית שקרס, את שהתרחש באירוע:‬ ‫משנה שגרמו לפגיעה קשה בבניין מגורים הצמוד אליו. כתוצאה מכך‬ ‫נפצעה קשה סונדוס בדוואן, בת 11, ואביה נפצע קל. דובר צהל פרסם‬ ‫[...] שמעתי את הדוד שלי בהג'ת אומר: מקדאד, לך‬ ‫ ‬ ‫ב-11.21.21 סרט המראה את רגע התקיפה ואת פיצוצי המשנה. בסרט‬ ‫לילדים. קפצתי מיד מעל הגדר שמפרידה בין הבית שלנו‬ ‫נראה הבניין שהותקף, ובצמוד לו ביתה של משפחת בדוואן. בהודעה‬ ‫לבית של דוד בהג'ת. [מתחת להריסות] בהג'ת חיבק את‬ ‫המלווה את הסרט נאמר כי בצהל מדגישים כי חומרים אלו מוכיחים‬ ‫הבן התינוק שלו אחמד ואת אשתו סעדה. סעדה צעקה‬ ‫כיצד ארגון הטרור חמאס בוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית‬ ‫לי תציל את אחמד. אחמד היה מתחת להריסות. הוצאתי‬ ‫בעזה, ומשתמש בה כ'מגן אנושי'.‬ ‫אותו ויצאתי משם [...] חזרתי אל סעדה כדי להוציא אותה‬ ‫אחסון תחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית ושיגור רקטות מאזורים‬ ‫מתחת להריסות, ותוך כדי היה פיצוץ שלישי שהרעיד את‬ ‫כאלה אינם חוקיים והם מסכנים את האזרחים החיים בהם. זאת, הן‬ ‫כל האזור. ההריסות כיסו אותי ואת סעדה. התחלתי לחפש‬ ‫בשל הסכנה שהתחמושת תתפוצץ והן מכיוון שמתחמים המשמשים‬ ‫את בני הדודים שלי בחדר הסמוך ואז מצאתי את רמדאן‬ ‫לאחסון תחמושת נחשבים למטרה צבאית לגיטימית, ולפיכך חשופים‬ ‫(בן עשר) ויוסף (בן שמונה), מעולפים מהעשן של הטילים‬ ‫להתקפה. במקמו את התחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית הפר חמאס‬ ‫וההריסות. מצאתי גם את רימא (בת שלוש) בפינה של‬ ‫את העיקרון הבסיסי במשפט ההומניטארי הבינלאומי, ולפיו חובה‬ ‫החדר, יושבת מכווצת מפחד. אימאן (בת חמש) ישנה ולא‬ ‫לשמור על האזרחים מחוץ למעגל הלחימה.‬ ‫נפגעה וקלטתי שהיא בחיים. חזרתי עוד פעם כדי להרים‬ ‫עם זאת, העובדה שחמאס הפר את כללי המשפט הבינלאומי ומיקם‬ ‫את סעדה מתחת להריסות ואז ראיתי שדודי בהג'ת בחיים.‬ ‫מבנים עם תחמושת בתוך שכונת מגורים אינה מקנה לישראל זכות‬ ‫הוא אמר לי אתה אחראי לבנים שלי. הרמתי את פלג גופו‬ ‫אוטומטית להפציצם. מתקנים אלה נחשבים אמנם למטרה צבאית‬ ‫העליון, הנחתי אותו בחיקי והתחלתי להרים את ההריסות‬ ‫לגיטימית, אולם על ישראל מוטלת חובה להימנע ככל הניתן מפגיעה‬ ‫סביבו, אבל לא הצלחתי. אחרי כן התחלתי ללחוץ על החזה‬ ‫באזרחים. לפיכך, היא רשאית לפגוע במטרות כאלה רק לאחר שנקטה‬ ‫שלו כדי לעזור לו לנשום, ואז הרמתי את ההריסות מסביבו‬ ‫את כל האמצעים הנדרשים כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה‬ ‫והנחתי אותו בצד, עד שהוא נפטר.‬ ‫באזרחים, ובכלל זה, להזהירם לפני הפצצה כדי לאפשר להם לעזוב‬ ‫את המקום. הבחירה להפציץ דווקא באמצע הלילה, כאשר סביר להניח‬ ‫זמן קצר לאחר האירוע פרסם דובר צהל הודעה ולפיה חיל האוויר‬ ‫שהתושבים נמצאים בבתיהם, מגבירה את הסיכוי לפגיעה באזרחים.‬ ‫פגע במטרות ברצועת עזה. כמה שעות מאוחר יותר, הבהיר דובר‬ ‫בסרט שפרסם דובר צהל המתעד את התקיפה השנייה, ניתן לראות‬ ‫צהל כי פיצוצים נוספים שנגרמו, נגרמו כתוצאה מנוכחות אמצעי‬ ‫בבירור מבנה אזרחי הצמוד למטרה שהפציץ חיל האוויר. לפיכך, לא‬ ‫לחימה שאוחסנו בקרבת מוקדי פעילות טרור שהותקפו. צהל מצר על‬ ‫ניתן לטעון שהצבא לא ידע על הימצאות אזרחים באזור.‬ ‫הפגיעה בבלתי מעורבים אך חוזר ומדגיש כי האחריות היא על ארגון‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה להורות על חקירת הנסיבות‬ ‫הטרור חמאס, שבוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית ומשתמש‬ ‫של שני האירועים.‬ ‫בה כ'מגן אנושי'.‬ ‫31‬
‫לא ”עשבים שוטים“:‬ ‫אלימות כוחות הביטחון‬ ‫ב-142 מהמקרים פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בנוגע‬ ‫במהלך השנים תיעדו בצלם וארגונים אחרים מאות מקרים‬ ‫להתנהגות של חיילים. מהמידע שנמסר לארגון עולה כי ב-002‬ ‫שבהם חיילים ושוטרים סטרו לפלסטינים, בעטו בהם, הטיחו‬ ‫מהמקרים נפתחו חקירות מצ”ח, אולם 431 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫בהם עלבונות, השפילו אותם ועיכבו אותם לשווא במחסומים.‬ ‫שננקטו צעדים נגד החיילים המעורבים. שבע מהחקירות הובילו‬ ‫בחלק מהמקרים תועדה גם אלימות קשה יותר.‬ ‫להגשת כתבי אישום. אחד מכתבי האישום בוטל. ב-81 מקרים‬ ‫גורמים רשמיים מתנערים ממעשים אלה בטענה שמדובר‬ ‫נוספים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לפתוח כלל בחקירה.‬ ‫ב”עשבים שוטים”. לדבריהם, יש להוקיע את החיילים הנוהגים‬ ‫לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫כך, שכן מעשיהם אינם משקפים את מדיניות הצבא. ואולם‬ ‫ב-442 מקרים פנה בצלם למחלקה לחקירות שוטרים בנוגע‬ ‫בפועל בוחרת המערכת שלא להבהיר לכוחות בשטח, באופן‬ ‫להתנהגות של שוטרים ושוטרי מג”ב. מהמידע שנמסר לבצלם‬ ‫חד-משמעי, כי חל איסור על כל הפעלת אלימות כלפי תושבי‬ ‫עולה כי ב-641 מקרים נפתחו חקירות, אך 311 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫השטחים. תלונות רבות על אלימות מצד אנשי כוחות הביטחון,‬ ‫שננקטו צעדים נגד השוטרים המעורבים. 21 מהחקירות הובילו‬ ‫שהוגשו על-ידי בצלם וארגונים אחרים, כמעט ולא טופלו. בכך‬ ‫להגשת כתבי אישום. ב-77 מקרים נוספים החליטה מח”ש שלא‬ ‫העבירו הרשויות לכוחות המשרתים בשטח מסר ולפיו למרות‬ ‫לפתוח כלל בחקירה. לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם‬ ‫שהמערכת מתנגדת למעשים אלה באופן עקרוני, אין בכוונתה‬ ‫מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫למצות את הדין עם החיילים והשוטרים שביצעו אותם.‬ ‫חלק מהמקרים לא נחשפים‬ ‫חלק ממקרי ההתעללות לא נחשפים, מאחר שפלסטינים‬ ‫המערכת בוחרת שלא להבהיר לכוחות‬ ‫רבים מעדיפים להימנע מהקשיים הכרוכים בדיווח עליהם.‬ ‫בשטח באופן חד משמעי כי כל אלימות‬ ‫זאת מאחר שעצם הגשת התלונה נגד חייל או שוטר ישראלי‬ ‫היא הליך מסורבל, העלול להימשך שעות ארוכות. גם במקרים‬ ‫כלפי תושבי השטחים היא אסורה‬ ‫שבהם חוקר מצ”ח מזמן את המתלונן כדי למסור עדות, הוא‬ ‫נאלץ לפעמים להמתין שעות אחדות בכניסה למת”ק. אחרים,‬ ‫מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 0002 ועד סוף‬ ‫בעיקר אלה שנכנסו לישראל בלי אישור, נמנעים בכלל מהגשת‬ ‫דצמבר 1102 פנה בצלם לרשויות אכיפת החוק בנוגע ל-584‬ ‫תלונה גם במקרים של אלימות חמורה – מחשש שייעצרו בגין‬ ‫מקרים, שבהם העלה תחקיר בצלם חשד כי אנשי כוחות הביטחון‬ ‫הפרת החוק. עוד רבים אינם מתלוננים מכיוון שאינם מאמינים‬ ‫נקטו אלימות כלפי פלסטינים. בצלם דרש כי במקרים אלה‬ ‫שמערכות אכיפת החוק הישראליות ימצו את הדין עם האחראים‬ ‫תיפתח חקירה לבדיקת נסיבות האירוע, וכי אם יימצא שהחוק‬ ‫לפגיעה בהם.‬ ‫אכן הופר, יועמדו האחראים לדין:‬ ‫41‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים עוצרים מפגין בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אן פק, ‪11.12.11 , activestills.org‬‬ ‫51‬
‫ נאייף עביאת. צילום: סוהא זייד, בצלם‬ ‫חיילים הכו והשפילו רועה צאן‬ ‫מהכפר כיסאן‬ ‫נאייף עביאת, בן 42, הוא תושב הכפר כיסאן, דרומית לבית‬ ‫לחם. באזור זה הוקמו בשנות ה-08 וה-09 כמה התנחלויות‬ ‫ומאחזים, והוא מוגדר כשטח ‪ C‬המצוי בשליטה ישראלית מלאה.‬ ‫עביאת מסר לבצלם כי רבים מתושבי כפרו, המתפרנסים מגידול‬ ‫צאן, סובלים מהטרדות תכופות של הצבא ושל רכזי הביטחון‬ ‫בהתנחלויות – הפועלים לדבריו להדרת רגליהם מהאזורים‬ ‫הסמוכים להתנחלויות.‬ ‫בבוקר יום שישי, 11.3.4, רעה עביאת את עדר הצאן של‬ ‫משפחתו באזור שמדרום לכפר. בשעות הצהריים הוא אסף‬ ‫את הכבשים והחל לצעוד בכביש המוביל לביתו. ליד כביש זה‬ ‫הוקם המאחז איבי הנחל.‬ ‫בדרכו, עצרו לידו שלושה ג’יפים צבאיים ושלושה חיילים‬ ‫התקרבו אליו. לדברי עביאת, שאל אותו אחד החיילים מה הוא‬ ‫עושה שם. עוד לפני שהספיק לענות, החל החייל לבעוט בו.‬ ‫כתוצאה מכך, נפל עביאת ארצה, מרפקו נפגע והוא החל לדמם.‬ ‫שני החיילים האחרים ערכו עליו חיפוש, קשרו את ידיו באזיקים‬ ‫וכיסו את עיניו. לאחר מכן זרקו אותו החיילים על רצפת הג’יפ‬ ‫והחלו לנסוע. עביאת מסר לבצלם כי הנסיעה נמשכה כשעתיים,‬ ‫ובמהלכה לעגו לו החיילים וקיללו אותו. לבסוף עצר הג’יפ‬ ‫במחנה הצבאי עציון, שם השאירו אותו החיילים בחצר במשך‬ ‫כמה שעות, כשידיו עדיין כבולות ועיניו מכוסות. החיילים שהיו‬ ‫לידו המשיכו לקללו וללעוג לו, ועביאת סיפר שאחד החיילים אף‬ ‫דחף עגבנייה לפיו.‬ ‫לדברי עביאת, רועי צאן שהיו באזור אספו את הכבשים שלו‬ ‫והחזירו אותן לכפר. הוא נחקר בתחנת המשטרה במחנה עציון‬ ‫לגבי מעשיו בסמוך לכביש. כעבור שעות אחדות שוחרר עביאת,‬ ‫אך נדרש להגיע כעבור יומיים לחקירה נוספת. עביאת חזר‬ ‫לתחנה בשעות הבוקר, כפי שנצטווה, והמתין במקום עד לשעה‬ ‫00:41. אז הורו לו החיילים לחזור לביתו, בלי שנחקר כלל.‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בשמו של עביאת בדרישה‬ ‫כי תלונתו תיחקר. בעקבות כך נפתחה חקירת מצ”ח.‬ ‫61‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ שוטרי מגב עוצרים מפגין פלסטיני במחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 11.5.51‬ ‫71‬
‫ שכונת סילוואן במזרח ירושלים. צילום: אורן זיו, ‪27.2.09 ,activestills.org‬‬ ‫והתיז גז פלפל בפניו. א-רווידי אמר לבצלם: “הרגשתי שאני נחנק,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו תושב סילוואן, מזרח ירושלים‬ ‫כאילו שאני עומד למות. העיניים צרבו לי מאוד”.‬ ‫וחיד א-רווידי הוא תושב שכונת‬ ‫בהמשך, סיפר א-רווידי, הכניסו אותו השוטרים לג’יפ וכיסו את עיניו.‬ ‫סילוואן שבמזרח ירושלים, בן‬ ‫הוא מסר כי שמע את אימו מנסה להגיע אליו ומבקשת מהשוטרים‬ ‫43, נשוי ואב לחמישה. ביום‬ ‫לשחררו, אך השוטרים הורו לה בצעקות להתרחק. תושבים שהגיעו‬ ‫חמישי, 11.9.51, בסביבות‬ ‫למקום הרחיקו את האם מחשש כי השוטרים יפגעו בה. הג’יפ עזב את‬ ‫המקום ועצר לאחר נסיעה קצרה, אז ירדו ממנו השוטרים.‬ ‫השעה 00:91, נסע א-רווידי‬ ‫יחד עם אמו, אשתו ושניים‬ ‫א-רווידי ביקש מהשוטרים לרדת מהג’יפ כיוון שהוא מתקשה לנשום‬ ‫מילדיו – בני שלוש ושנה –‬ ‫והם נענו לבקשתו. לדבריו, אחד השוטרים הורה לו לעמוד זמן רב‬ ‫כשגבו אל קיר. הוא סיפר כי ביקש מהשוטרים להזמין אמבולנס‬ ‫לשכונה סמוכה כדי לבקר את‬ ‫כיוון שחש ברע בעקבות המכות, אולם בקשתו נתקלה בזלזול. לדברי‬ ‫אחותו שילדה ימים ספורים‬ ‫א-רווידי אחד השוטרים אמר לו שאפשר לסיים את העניין אם יסכים‬ ‫קודם לכן. באותה שעה יידו‬ ‫תושבים בשכונה אבנים לעבר‬ ‫ וחיד א-רווידי.‬ ‫לחזור לביתו כאילו לא קרה דבר – אך הוא סירב והתעקש להגיע לבית‬ ‫צילום: עאמר ערורי, בצלם‬ ‫החולים, ואף דרש להגיש תלונה על האלימות שהופעלה נגדו ועל‬ ‫שוטרי מג”ב, ובני המשפחה‬ ‫השפלתו.‬ ‫נתקלו בדרכם בג’יפ של מג”ב‬ ‫לאחר-מכן נלקח א-רווידי לתחנת המשטרה בעיר העתיקה, שם‬ ‫שחסם את הכביש.‬ ‫נאמר לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטרים ובהפרעה במילוי תפקידם.‬ ‫השוטרים הורו לא-רווידי לעצור ודרשו לראות את תעודות הזהות של‬ ‫הוא הכחיש את החשדות נגדו וחתם על גרסתו. לאחר מכן הוא‬ ‫היושבים במכונית. אימו לא נשאה עליה תעודת זהות. בזמן שא-רווידי‬ ‫הועבר לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, שם נבדק על-ידי רופא‬ ‫ניסה לשכנע את השוטר לאפשר להם להמשיך בדרכם, התקרב אליהם‬ ‫שהורה להעבירו לבדיקות בבית החולים שערי צדק. לאחר שנבדק‬ ‫ג’יפ נוסף של מג”ב ותושבים יידו לעברו אבנים. א-רווידי חשש שהמכונית‬ ‫בבית החולים הוחזר א-רווידי לתחנת המשטרה, ולמחרת הובא לדיון‬ ‫ובה ילדיו תיפגע מן האבנים ולכן התקדם מעט בנסיעה – כעשרה מטרים‬ ‫בהארכת מעצרו בבית משפט השלום.‬ ‫לדבריו – אז נחסם על-ידי ג’יפ משטרתי אחר. מהג’יפ יצא שוטר שהורה לו‬ ‫שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, דחה את בקשת‬ ‫לצאת מהמכונית ולפתוח את דלתותיה. א-רווידי יצא וביקש מבני משפחתו‬ ‫המשטרה להאריך את מעצרו של א-רווידי בשלושה ימים לצורכי‬ ‫חקירה. בהחלטתו כתב השופט: “מתקשה אני להבין מדוע התפתח‬ ‫להמתין מחוץ למכונית בזמן שהשוטרים בודקים אותה. במהלך הבידוק‬ ‫האירוע בצורה בה התפתח, ושתוצאתו היא עמידתו לפני היום של‬ ‫נזרקו אבנים נוספות לעבר השוטרים וכמה מהן פגעו במכוניתו של א-רווידי.‬ ‫חשוד מוכה כשסימן כחול תחת עינו הימנית וחולצתו מוכתמת בדם”.‬ ‫לדברי א-רווידי, הוא פנה לשוטרים וביקש מהם לאפשר לו להרחיק‬ ‫א-רווידי הגיש תלונה במח”ש נגד השוטרים שתקפו אותו. ממח”ש‬ ‫את מכוניתו, אך בתגובה הם החלו לצעוק עליו, לקלל אותו ולהכותו‬ ‫נמסר לבצלם כי התלונה בחקירה.‬ ‫בכל חלקי גופו. אחד השוטרים הפיל אותו לארץ, אזק את ידיו לאחור‬ ‫81‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫כחודש לאחר האירוע, פנה בצלם למח”ש בשמם של קבאג’ה וח’,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו שני קטינים במחסום הקונטיינר‬ ‫דיווח על האירוע ודרש כי תיפתח חקירה בעניין. כעבור כשלושה‬ ‫חודשים הודיעה מח”ש לבצלם כי המתלוננים אינם מעוניינים להגיש‬ ‫ביום שישי, 01.21.71, ערכו‬ ‫תלונה, ולכן החליטה שלא לפתוח בחקירה. בדיקת בצלם העלתה‬ ‫נערים תושבי המחוזות חברון,‬ ‫כי משפחתו של קבאג’ה דווקא מעוניינת שבנה יעיד. הדבר נמסר‬ ‫רמאללה ושכם, טיול ביריחו‬ ‫למח”ש, ובעקבות כך חידשה המחלקה את הטיפול במקרה וחוקר‬ ‫לציון סיום קורס מחשבים‬ ‫מטעמה גבה את עדותו של קבאג’ה.‬ ‫משותף. בסביבות השעה‬ ‫00:91 הגיע האוטובוס שבו‬ ‫נסעו למחסום “הקונטיינר”‬ ‫הסמוך לעיירה אבו דיס, אשר‬ ‫לאחר מכן לקחו אותם השוטרים,‬ ‫אויש על ידי שוטרי מג”ב.‬ ‫בזה אחר זה, אל שטח נסתר הנמצא‬ ‫אחד השוטרים עלה לאוטובוס‬ ‫והחל לאסוף את תעודות‬ ‫מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם‬ ‫הזהות של חברי הקבוצה.‬ ‫ אמיר קבאג’ה.‬ ‫צילום: מוסא אבו השהש, בצלם‬ ‫בין הנערים היה אמיר קבאג’ה, בן 61, תושב תרקומיא שבמחוז חברון.‬ ‫הוא סיפר לתחקירן בצלם כי הטיול היה מוצלח ביותר וכי האווירה‬ ‫באוקטובר 1102 הודיעה מח”ש לבצלם כי לאחר שהתלונה נבחנה,‬ ‫באוטובוס הייתה מרוממת. לדבריו, השוטר הגיע אליו בשעה שהתלוצץ‬ ‫הוחלט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.‬ ‫עם חבריו, לקח ממנו את תעודת הזהות והורה לו לרדת מהאוטובוס.‬ ‫ואולם עיון בתיק החקירה שהועבר לבצלם העלה כי הטיפול בתלונה‬ ‫בהמשך הורה השוטר גם לח’, אחד מחבריו של קבאג’ה שהתבדח עמו,‬ ‫היה שטחי וכי לא נעשה ניסיון אמיתי לרדת לחקר האמת. תיק‬ ‫לרדת מן האוטובוס.‬ ‫החקירה כולל רק את עדותו של המתלונן אמיר קבאג’ה ואת דו”ח‬ ‫על-פי דבריהם של שני הנערים, הורו להם השוטרים לשבת תחת סככה‬ ‫המשימה מיום האירוע. מח”ש הסתפקה בעובדה שבדו”ח המשימה‬ ‫הסמוכה למחסום. לאחר מכן לקחו אותם השוטרים, בזה אחר זה, אל‬ ‫לא צוין האירוע ולא טרחה לגבות את עדויותיהם של שוטרי מג”ב‬ ‫ִ‬ ‫שטח נסתר הנמצא מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם השוטרים.‬ ‫שנכחו במחסום באותו מועד או של מפקד המחסום, זאת על אף‬ ‫קבאג’ה סיפר לבצלם כי כאשר שב לאוטובוס הוא חש מושפל ונבוך‬ ‫שפרטיהם האישיים מופיעים בדו”ח המשימה.‬ ‫לאחר שהותקף בנוכחותם של חבריו וקרובי משפחתו. לדבריו,‬ ‫הטיפול בתלונה הועבר לאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהגישה‬ ‫האווירה הטובה ששררה באוטובוס לפני שהגיעו למחסום התחלפה‬ ‫ב-11.21.4 ערר לפרקליט המדינה על החלטת מח”ש שלא לפתוח‬ ‫בעצב ובשתיקה ונעכרה אף יותר לאחר שאל האוטובוס שב גם ח’,‬ ‫בחקירה פלילית בתיק, ודרשה כי החקירה תיפתח מחדש ותבוצע‬ ‫כשסימני מכות על גופו. לתחקירן בצלם אמר קבאג’ה כי לעולם לא‬ ‫כנדרש.‬ ‫ישכח את שאירע לו באותו יום ואת הצער והמבוכה שנגרמו לו.‬ ‫ מחסום הקונטיינר. צילום: יהודית שפיצר, מחסום ווטש, 01.3.11‬ ‫91‬
‫הליך לא הוגן: מעצר‬ ‫ומאסר של פלסטינים‬ ‫נוסף על כך, מחזיק הצבא עצירים בשני מתקני כליאה בתוך‬ ‫העצירים והאסירים הפלסטינים מוחזקים ברובם במתקנים‬ ‫הגדה – במחנה עציון ובמחנה חווארה. במתקנים אלה אין‬ ‫של שירות בתי הסוהר, השוכנים כולם בשטח ישראל, למעט‬ ‫מחזיקים נשים ולא קטינים מתחת לגיל 61. בדרך כלל מוחזקים‬ ‫כלא עופר הסמוך לרמאללה. נכון ל-11.21.13 הוחזקו במתקני‬ ‫העצירים במתקני המעצר לצורכי חקירה בלבד, ובתוך זמן קצר‬ ‫השבס השונים 182,4 פלסטינים, בהם 691,3 אסירים ו-580,1‬ ‫הם מועברים למתקני כליאה אחרים או משוחררים.‬ ‫עצורים עד תום ההליכים.‬ ‫נתונים על פלסטינים שהוחזקו במתקני כליאה של השב”ס במשמורת כוחות הביטחון – 1102‬ ‫עצירים‬ ‫עצורים עד‬ ‫עצורים מכוח חוק‬ ‫עצורים‬ ‫אסירים‬ ‫סהכ כלואים‬ ‫נכון לתאריך‬ ‫חודש‬ ‫מינהליים‬ ‫תום ההליכים‬ ‫כליאתם של לוחמים‬ ‫שפוטים‬ ‫בלתי חוקיים‬ ‫912‬ ‫126‬ ‫3‬ ‫181‬ ‫816,4‬ ‫246,5‬ ‫11.1.13‬ ‫ינואר‬ ‫412‬ ‫236‬ ‫2‬ ‫261‬ ‫045,4‬ ‫055,5‬ ‫11.2.82‬ ‫פברואר‬ ‫712‬ ‫546‬ ‫71‬ ‫041‬ ‫474,4‬ ‫394,5‬ ‫11.3.72‬ ‫מארס‬ ‫912‬ ‫756‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫183,4‬ ‫383,5‬ ‫11.4.03‬ ‫אפריל‬ ‫822‬ ‫036‬ ‫2‬ ‫451‬ ‫123,4‬ ‫533,5‬ ‫11.5.13‬ ‫מאי‬ ‫242‬ ‫516‬ ‫2‬ ‫631‬ ‫524,4‬ ‫024,5‬ ‫11.6.03‬ ‫יוני‬ ‫342‬ ‫126‬ ‫2‬ ‫221‬ ‫014,4‬ ‫893,5‬ ‫11.7.13‬ ‫יולי‬ ‫272‬ ‫246‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫461,4‬ ‫402,5‬ ‫11.8.13‬ ‫אוגוסט‬ ‫682‬ ‫616‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫532,4‬ ‫962,5‬ ‫11.9.03‬ ‫ספטמבר‬ ‫872‬ ‫906‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫357,3‬ ‫277,4‬ ‫11.01.13‬ ‫אוקטובר*‬ ‫382‬ ‫036‬ ‫1‬ ‫961‬ ‫027,3‬ ‫308,4‬ ‫11.11.03‬ ‫נובמבר‬ ‫703‬ ‫526‬ ‫1‬ ‫251‬ ‫691,3‬ ‫182,4‬ ‫11.21.13‬ ‫דצמבר‬ ‫* במהלך חודש זה שוחררו 774 אסירים פלסטינים במסגרת עסקת שליט.‬ ‫02‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם, 21.1.1‬ ‫12‬
‫הגיע מספרם ל-703. כ-%92 מהם הוחזקו במעצר בין חצי שנה‬ ‫מעצר מנהלי‬ ‫לשנה, וכ-%42 נוספים – בין שנה לשנתיים. 71 עצירים הוחזקו‬ ‫בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ועציר אחד הוחזק יותר‬ ‫מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא‬ ‫מחמש שנים. נכון לדצמבר 1102, מוחזק קטין פלסטיני אחד‬ ‫למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור.‬ ‫במעצר מנהלי.‬ ‫בניגוד להליך הפלילי, לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת‬ ‫המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא‬ ‫אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב‬ ‫המשפט הבינלאומי מתיר שימוש במעצר מנהלי רק‬ ‫החומר שמגישה התביעה חסוי. כך אין העצירים יודעים אילו‬ ‫במקרים חריגים‬ ‫ראיות קיימות נגדם, ולכן אין ביכולתם לנסות להפריך אותן.‬ ‫יתרה מכך, עצירים מנהליים אינם יכולים לדעת מתי יצאו‬ ‫על פי המשפט הבינלאומי, מותר לעצור אדם במעצר מנהלי‬ ‫לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה‬ ‫רק במקרים יוצאי דופן, כאשר הוא עצמו מהווה סכנה וכשאין‬ ‫על מספר הפעמים שניתן להאריכו. אמצעי זה מפר את הזכות‬ ‫בנמצא אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, למניעתה. לעציר זכות‬ ‫לחירות ואת הזכות להליך משפטי הוגן, שכן העציר נכלא לזמן‬ ‫ערעור על המעצר. ישראל משתמשת במעצרים מנהליים בניגוד‬ ‫ממושך, בלי שיוגש נגדו כתב אישום, בלי שינוהל נגדו משפט‬ ‫לכללים אלה, תוך פגיעה חמורה בזכויות העצירים. בכך שמה‬ ‫בו תידרש המדינה להוכיח את ההאשמות נגדו ובלי שתתקבל‬ ‫מדיניותה ללעג את ההגנות בחוק הישראלי ובמשפט הבינלאומי,‬ ‫הכרעה שיפוטית בסיומו.‬ ‫אשר נועדו להבטיח את הזכות לחירות ולהליך הוגן, את זכות‬ ‫הטיעון ואת חזקת החפות.‬ ‫במהלך השנים עצרה ישראל אלפי פלסטינים במעצר מנהלי‬ ‫לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. המדינה עצרה‬ ‫במעצר מנהלי גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים,‬ ‫לשחרר או להעמיד לדין‬ ‫לתקופות קצרות של כמה חודשים. במהלך האינתיפאדה‬ ‫השינויים במספר הפלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי אינם‬ ‫השנייה עבר מספר הפלסטינים שישראל החזיקה בכל רגע‬ ‫מצביעים על שינויים במדיניות, והחוק הצבאי המאפשר לבצע‬ ‫נתון במעצר מנהלי את קו האלף.‬ ‫מעצרים אלה נותר כשהיה. נכון לסוף שנת 1102, מעל ל-003‬ ‫משנת 8002 ניכרת ירידה במספר המעצרים המנהליים‬ ‫איש עדיין מוחזקים במעצר במשך חודשים ואף שנים בלי לדעת‬ ‫שמבצעת ישראל בגדה המערבית. בינואר 8002 הוחזקו 318‬ ‫מתי ישוחררו, ובלא כל אפשרות להגן על עצמם. על ישראל‬ ‫עצירים מנהליים, ואילו בדצמבר 0102 ירד מספרם ל-402.‬ ‫לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין על פי‬ ‫עם זאת, בשנת 1102 חלה עלייה במספר העצירים המנהליים:‬ ‫סטנדרטים של הליך הוגן.‬ ‫בינואר 1102 הוחזקו 912 עצירים מנהליים, ובדצמבר 1102‬ ‫מספר הפלסטינים שישראל החזיקה במעצר מנהלי בשנים האחרונות‬ ‫0001‬ ‫069‬ ‫538 368‬ ‫748‬ ‫מספר עצורים (נכון לחודש דצמבר בכל שנה)‬ ‫008‬ ‫387‬ ‫006‬ ‫946‬ ‫645‬ ‫004‬ ‫703‬ ‫002‬ ‫872‬ ‫43‬ ‫402‬ ‫0‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫שנה‬ ‫22‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫החקיקה הישראלית מקנה הגנות מיוחדות נוספות לקטינים‬ ‫ילד אסור ילד מותר: הפרת זכויותיהם של‬ ‫מתחת לגיל 41 – כמו איסור על החזקתם במעצר או במאסר,‬ ‫והגבלות על הגשת כתב אישום נגד מי שטרם מלאו לו 31. הגנות‬ ‫קטינים פלסטינים שנעצרו‬ ‫אלה אינן קיימות בחקיקה הצבאית. ההגבלה היחידה בחוק‬ ‫נתונים‬ ‫הצבאי קובעת שעונש המאסר שיוטל על קטינים שטרם מלאו‬ ‫להם 41 לא יעלה על חצי שנה.‬ ‫לגופים השונים האחראים למעצר ולמאסר של פלסטינים –‬ ‫הצבא, השבס והמשטרה – אין נתונים בנוגע למספר הכולל של‬ ‫קטינים הנעצרים והנכלאים מדי שנה בחשד לעבירות ביטחוניות.‬ ‫בית המשפט הצבאי לנוער: שיפור חלקי בלבד‬ ‫על פי נתוני השבס, במהלך שנת 1102 הוחזקו מדי חודש כ-002‬ ‫קטינים פלסטינים במשמורת כוחות הביטחון. מספר הקטינים‬ ‫בנובמבר 9002 הוקם לראשונה בית משפט צבאי לנוער, הפועל‬ ‫המוחזקים בבתי סוהר נמצא במגמת ירידה מתמדת. לשם‬ ‫במחנה עופר. השופטים בבית משפט זה הוסמכו כשופטי נוער,‬ ‫השוואה, בשנת 8002 הוחזקו במאסר כ-023 קטינים בממוצע‬ ‫והדיונים בו נערכים בדלתיים סגורות. מאז הקמתו הובאו בפני‬ ‫בכל חודש.‬ ‫בית משפט זה קטינים עד גיל 81, זאת למרות שעל פי החקיקה‬ ‫נתונים אלה אינם כוללים קטינים שנעצרו לחקירה וששוחררו‬ ‫הצבאית באותה עת נחשבו בני 61 ומעלה לבגירים. בית המשפט‬ ‫בלי שהועמדו לדין, אשר לגביהם אין לרשויות נתונים מספריים.‬ ‫לנוער מנהל את הדיונים העיקריים בלבד. הדיונים בהארכות‬ ‫על פי נתוני בית המשפט הצבאי, בשנת 0102 הוגשו 056 כתבי‬ ‫מעצר מתקיימים בבית המשפט הצבאי הרגיל, ואילו הערעורים‬ ‫אישום נגד קטינים. בכ-%04 מהמקרים הואשמו הקטינים ביידוי‬ ‫מתקיימים בבית המשפט הצבאי לערעורים, שהיושבים בו אינם‬ ‫אבנים ללא עבירות נוספות. אחרים הואשמו, בין השאר, בזריקת‬ ‫בהכרח שופטי נוער.‬ ‫בקבוקי תבערה ובהשתייכות לארגונים בלתי-חוקיים. על פי‬ ‫מאז הקמת בית המשפט לנוער נעשה מאמץ לקצר את משך‬ ‫נתונים של דובר צהל, הורשעו בשנת 0102 שמונה קטינים‬ ‫הטיפול בתיקים. לפי נתוני דובר צהל, לפני הקמת בית המשפט‬ ‫בעבירות חמורות, בהן ניסיון לתקיפת חייל. בשנת 1102 הורשע‬ ‫נמשך הטיפול ב-%01 מתיקי הקטינים – שהוחזקו במעצר עד‬ ‫קטין אחד בחמישה סעיפים של גרימת מוות – הריגת בני משפחת‬ ‫תום ההליכים – יותר מתשעה חודשים. בשנת 0102 ירד שיעור‬ ‫פוגל מאיתמר – ובעבירות נוספות הקשורות לאותו אירוע. בית‬ ‫זה לאחוז וחצי בלבד.‬ ‫המשפט גזר עליו חמישה מאסרי עולם מצטברים, וכן חמש שנים‬ ‫מבדיקת בצלם עולה כי על כ-%39 מהקטינים שהורשעו ביידוי‬ ‫נוספות בשל העבירות הנוספות שבהן הורשע.‬ ‫אבנים מתחילת 5002 ועד סוף יוני 1102 נגזר עונש מאסר‬ ‫כלשהו. מאז הקמת בית המשפט הצבאי לנוער חל שיפור בטיפול‬ ‫בקטינים מתחת לגיל 41: במחצית הראשונה של שנת 1102 כלל‬ ‫ללא הגנה: מרגע המעצר ועד לכתב האישום‬ ‫על פי החוק הישראלי, כל מי שטרם מלאו לו 81 נחשב לקטין.‬ ‫כלל זהה הוחל על פלסטינים בגדה המערבית רק בספטמבר‬ ‫1102; עד אז נחשבו פלסטינים לקטינים רק עד שמלאו להם 61‬ ‫בית המשפט לנוער קיצר משמעותית‬ ‫שנים.‬ ‫את תקופות המאסר שהוטלו על‬ ‫למרות צעד מבורך זה, גם לאחר התיקון אין החקיקה הצבאית‬ ‫מעניקה לקטינים פלסטינים את ההגנות הראויות, המוקנות‬ ‫קטינים מתחת לגיל 41 שהורשעו‬ ‫לקטינים במשפט הבינלאומי ובספר החוקים הישראלי. מעצר‬ ‫ומאסר ממשיכים לשמש כאמצעי בלעדי להתמודדות עם הפרות‬ ‫חוק של קטינים – ולא כאמצעי אחרון. נוכחותם של הורים‬ ‫בחקירה – זכות המוקנית לקטינים ישראלים – אינה נזכרת כלל‬ ‫לא הורשעו קטינים מתחת לגיל זה ביידוי אבנים. בנוסף, בית‬ ‫בחקיקה הצבאית, ופעמים רבות נחקרים הקטינים לבדם, אף‬ ‫המשפט לנוער קיצר משמעותית את תקופות המאסר שהוטלו‬ ‫בלא שניתנה להם אפשרות להתייעץ עם עורך דין. מלבד זה,‬ ‫על קטינים מתחת לגיל 41 שהורשעו: בשנת 0102 היה עונש‬ ‫אין בחקיקה הצבאית כללים ראויים בנוגע להתנהלות בשעת‬ ‫המאסר הארוך ביותר שנגזר על קטין בקבוצת גיל זו תשעה‬ ‫מעצרם של קטינים ובמהלך חקירתם. הצבא נוהג להוציא‬ ‫ימים. זאת לעומת עונש של עד חודשיים מאסר בתקופה שלפני‬ ‫קטינים ממיטותיהם באישון לילה כדי לעצור אותם, גם כאשר‬ ‫הקמת בית המשפט לנוער. בתוך ישראל חל איסור על החזקת‬ ‫החקירה אינה דחופה. בניגוד לחוק הישראלי, המחייב להביא‬ ‫קטינים בני פחות מ-41 במאסר.‬ ‫כל עצור בפני שופט בתוך 42 שעות – ועצור מתחת לגיל 41‬ ‫בקרב קבוצות הגיל האחרות לא חל שינוי מהותי ברמת הענישה‬ ‫בתוך 21 שעות – מאפשרים הכללים החלים בשטחים לדחות‬ ‫בעקבות הקמת בית המשפט הצבאי לנוער: תקופת המאסר‬ ‫את הבאתו של קטין בפני שופט עד ליום השמיני למעצרו, בדיוק‬ ‫החציונית לקטינים בני 41-51, מתחילת 5002 ועד סוף יוני‬ ‫כמו בגירים.‬ ‫1102, עמדה על חודשיים וחצי מאסר בפועל, ותקופת המאסר‬ ‫גיל האחריות הפלילית בישראל ובשטחים הוא 21, ולא ניתן‬ ‫החציונית לקטינים בני 61-71 – על ארבעה חודשי מאסר בפועל.‬ ‫לנקוט הליכים פליליים נגד קטינים מתחת לגיל זה. ואולם‬ ‫32‬
‫כרוניקה של הודאה ידועה מראש: מעצר וחקירה‬ ‫של נער שנחשד ביידוי אבנים‬ ‫מוחמד ג'וואברה, בן 61, הוא תלמיד כיתה יא, המתגורר עם הוריו‬ ‫ושמונת אחיו במחנה הפליטים אל-ערוב שבמחוז חברון. ג'וואברה‬ ‫סיפר לבצלם על מעצרו וחקירתו:‬ ‫ביום חמישי, 1102.5.91, בסביבות השעה 00:2 לפנות בוקר,‬ ‫הגיעו לבית שלנו כוחות גדולים של הצבא הישראלי. החיילים‬ ‫פתחו את הדלת בכוח ונכנסו לחדר השינה שלי. הם העירו‬ ‫אותי בבעיטות ומכות עם הרובים שלהם. נבהלתי ומאוד‬ ‫פחדתי. קמתי מהמיטה ונעמדתי. קצין שאל אותי איך קוראים‬ ‫לי. עניתי לו והוא אמר לי להתלבש כי הייתי בפיג'מה.‬ ‫התלבשתי בזמן שהחיילים דיברו עם אבא שלי. הבנתי‬ ‫שהצבא הולך לעצור אותי. החיילים הוציאו אותי לרחוב.‬ ‫כשהגענו לרחוב, אחד מהם קשר את הידיים שלי מאחורי‬ ‫הגב. החיילים הובילו אותי לכביש הראשי. היו שם כל מיני כלי‬ ‫רכב של הצבא. חייל אחד שם לי כיסוי על העיניים ואז הכניסו‬ ‫ מוחמד ג’וואברה. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם‬ ‫אותי לתוך ג'יפ. הג'יפ התחיל לנסוע אחרי כמה דקות.‬ ‫העיניים והושיבו אותי על הרצפה. בזמן שישבתי חייל אחד‬ ‫דרך לי על הרגליים וחבט את הראש שלי על הדופן של‬ ‫הקונטיינר. הוא חזר על זה כמה פעמים. הוא גם קילל אותי‬ ‫ובעט בי כמה פעמים. זה נמשך עד הבוקר.‬ ‫בדרך, בתוך הג'יפ, החיילים נתנו לי‬ ‫בבוקר, החיילים הוציאו אותי עם עצורים אחרים והושיבו אותנו‬ ‫הרבה סטירות, מכות עם הקתות של‬ ‫בין הקונטיינרים. ישבנו שם הרבה זמן, אולי יותר משלוש‬ ‫הרובים ובעיטות. מישהו בעט בי חזק‬ ‫שעות. בכל פעם הם לקחו אחד מאתנו לחקירה.‬ ‫בראש. חטפתי מכות ולא יכולתי להגן‬ ‫ג'וואברה מסר לבצלם כי הוא נחקר באלימות:‬ ‫על עצמי בגלל שהידיים שלי היו‬ ‫לפני שהחוקר התחיל לחקור אותי הוא דחף אותי על הדופן‬ ‫של הקונטיינר. אחר כך הוא הושיב אותי על כיסא מול‬ ‫קשורות מאחור‬ ‫השולחן שלו והתחיל לחקור אותי ולשאול אותי על זריקת‬ ‫אבנים, ולגבי יום מסוים – האם זרקתי אבנים על מכוניות‬ ‫אזרחיות או צבאיות, ומי היה אתי והאם המשפחה שלי ידעה‬ ‫בדרך, בתוך הג'יפ, החיילים נתנו לי הרבה סטירות, מכות‬ ‫שאני זורק אבנים. אני השבתי לחוקר בשלילה, ואמרתי שלא‬ ‫עם הקתות של הרובים ובעיטות. מישהו בעט בי חזק בראש.‬ ‫זרקתי אבנים בכלל. החוקר ענה לי שאני משקר. במהלך‬ ‫חטפתי מכות ולא יכולתי להגן על עצמי בגלל שהידיים שלי‬ ‫החקירה הוא קם יותר מפעם אחת והידק את הקשירה של‬ ‫היו קשורות מאחור. החיילים גם קיללו אותי, ואמרו דברים‬ ‫הידיים שלי.‬ ‫כמו בן זונה, כוס אמא שלך, מניאק וכאלה.‬ ‫הג'יפ עצר והחיילים הכניסו אותי לאיזה קונטיינר. נכנסה‬ ‫בסופו של דבר הודה ג'וואברה בעבירות שייחס לו החוקר. הוא הורשע‬ ‫לשם חיילת והיא הורידה לי את הכיסוי מהעיניים והגישה לי‬ ‫במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר, שאותם ריצה‬ ‫שאלון רפואי. היא שאלה אותי אם יש לי כל מיני מחלות‬ ‫בבתי הכלא עופר ומגידו.‬ ‫ועניתי שלא. אחר כך החיילים שמו לי בחזרה את הכיסוי על‬ ‫42‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ צילום האירוע במצלמת אבטחה, מתוך וידיאו בצלם‬ ‫ איסלאם ג’אבר. צילום: עאמר ערורי, בצלם‬ ‫ג'אבר נלקח לחקירה במקום לא ידוע לו, ונחקר בחשד ליידוי אבנים‬ ‫מסתערבים עצרו ילד בן 31 בעת ששיחק עם חבריו‬ ‫ללא נוכחות הוריו ובלי שניתן לו להתייעץ עם עורך דין. כך תיאר‬ ‫ברחוב במזרח ירושלים‬ ‫את חקירתו:‬ ‫מזרח ירושלים סופחה לישראל, ולכן קטינים הנעצרים שם זכאים‬ ‫החוקר שאל אותי: למה זרקת אבנים? עניתי לו שלא‬ ‫לכל ההגנות המעוגנות בחוק הנוער הישראלי. למרות זאת, מפרה‬ ‫עשיתי את זה. הורידו לי את כיסוי העיניים וראיתי שוטר ולידו‬ ‫המשטרה במקרים רבים את זכויותיהם של קטינים פלסטינים‬ ‫אדם רעול פנים בלבוש אזרחי. השוטר אמר לי לחתום על‬ ‫דף שהיה כתוב בעברית. אמרתי לו שאני לא יכול לחתום‬ ‫החשודים ביידוי אבנים.‬ ‫על שום דף. השוטר אמר לי: בסדר. הוא קשר מחדש את‬ ‫בשעות אחר הצהריים של יום שישי, 1102.7.22, שיחקו נערים‬ ‫הכיסוי על העיניים שלי. אחר כך החוקרים התחילו להרביץ‬ ‫משכונת ראס אל-עמוד כדורגל ברחוב. בשלב מסוים חצתה את‬ ‫לי. הם הכו אותי בכל הגוף עם הידיים שלהם, ואני חושב שגם‬ ‫הרחוב ניידת משטרה, בעוד ג'יפ של מגב חסם את אחת היציאות‬ ‫עם אלה מגומי. כאב לי מאוד ובכיתי. אחרי זמן קצר הגיע‬ ‫מהרחוב. הנערים נעמדו בצד, ואז עצרה לידם מכונית אזרחית‬ ‫מישהו ואמר לי להפסיק לבכות ושאבא שלי יבוא עוד מעט‬ ‫כדי לקחת אותי. הם הפסיקו להרביץ לי.‬ ‫שממנה יצאו כמה מסתערבים. המסתערבים תפסו את איסלאם‬ ‫ג'אבר, ילד בן 31 תושב השכונה, הכניסו אותו בכוח למכונית ונסעו‬ ‫ג'אבר שוחרר בלי תנאים בכניסה להתנחלות מעלה זיתים בראס‬ ‫מהמקום. המעצר תועד במצלמת אבטחה המוצבת באופן קבוע מחוץ‬ ‫אל-עמוד, כשעה לאחר שנלקח. בני משפחתו חיכו לו במקום,‬ ‫לחנות סמוכה.‬ ‫לאחר שביררו עם נציגי המשטרה היכן ישוחרר. הוא נלקח על-ידי‬ ‫כך תיאר ג'אבר לבצלם את רגעי המעצר:‬ ‫אביו לחדר המיון בבית החולים הדסה הר הצופים, שם אובחנו בו‬ ‫כמה חבלות חיצוניות. לדבריו, מאז האירוע הוא מתעורר בלילות‬ ‫המסתערבים השכיבו אותי על הגב, על הרצפה של‬ ‫מסיוטים.‬ ‫המכונית, וכיסו לי את העיניים בחתיכת בד. אחד מהם שאל‬ ‫שלושה ימים לאחר האירוע הגיש אביו של ג'אבר תלונה במחש.‬ ‫אותי בערבית: איך קוראים לך? בן כמה אתה? ואני עניתי‬ ‫ב-21.3.31 מסרה מח”ש לבצלם כי התיק נסגר ללא חקירה בשל חוסר‬ ‫לו. פחדתי מאוד ובכיתי. לא ידעתי מה יקרה לי ולא הבנתי‬ ‫עניין לציבור. בצלם ביקש ממח”ש לצלם את התיק כדי לבחון אפשרות‬ ‫למה חטפו אותי ככה. אחר כך שאלו אותי עוד כמה שאלות.‬ ‫לערער על החלטה זו.‬ ‫אחרי כל שאלה אחד מהמסתערבים נתן לי סטירה.‬ ‫52‬
‫רצועת עזה:‬ ‫הרס כלכלי וניתוק‬ ‫מהגדה המערבית‬ ‫עדיין תלויים באישורה של ישראל לכל פעולת ייבוא וייצוא.‬ ‫ישראל עדיין שולטת ברצועה מבחוץ‬ ‫תושבי רצועת עזה גם אינם יכולים להגיע לגדה המערבית דרך‬ ‫מעבר רפיח, שכן ישראל אינה מתירה להם להיכנס לגדה מירדן.‬ ‫בספטמבר 5002 הסיגה ישראל את כוחותיה מרצועת עזה, ובכך‬ ‫הביאה לשיפור מה ביכולתם של תושביה לנהל את חייהם, ובראש‬ ‫ובראשונה ביכולתם לנוע בחופשיות ברוב שטח הרצועה. עם זאת,‬ ‫המצור על רצועת עזה‬ ‫ישראל עדיין שולטת במידה מכרעת בהיבטים מרכזיים בחייהם‬ ‫ביוני 7002, לאחר שחמאס תפס את השלטון ברצועת עזה,‬ ‫של תושבי הרצועה. ישראל הותירה בידיה שליטה מלאה במרחב‬ ‫הטילה עליה ישראל מצור הדוק. במסגרת זו אכפה ישראל‬ ‫האווירי והימי של הרצועה, זאת נוסף על שליטתה ברוב המעברים‬ ‫הגבלות קשות על הייבוא לתוך הרצועה ועל הייצוא ממנה. לפי‬ ‫שבגבול הרצועה. תושבי עזה המבקשים להגיע לגדה המערבית‬ ‫גורמים ישראליים רשמיים, נועד המצור להביא להפלת ממשלת‬ ‫חייבים לעבור דרך ישראל, ונדרשים לשם כך לקבל היתר מהרשויות‬ ‫חמאס. עד אוקטובר 1102 נועד המצור גם לגרום לשחרורו של‬ ‫הישראליות. הרשויות מנפיקות היתרים כאלה רק במקרים‬ ‫החייל גלעד שליט. ככזה, מהווה המצור ענישה קולקטיבית של‬ ‫בודדים, שאותם הן מגדירות כמקרים הומניטאריים. מלבד זה,‬ ‫האוכלוסייה האזרחית ולכן אינו חוקי.‬ ‫התוצאה – קריסה כלכלית ועוני חמור‬ ‫מעבר רפיח אינו מאפשר העברת‬ ‫מדיניות המצור הביאה לקריסת הכלכלה בעזה. האיסור‬ ‫סחורות, ולפיכך תושבי הרצועה עדיין‬ ‫על הכנסת חומרי גלם ועל ייצוא מהרצועה הביא לסגירתם‬ ‫של כ-%59 מהמפעלים ומבתי המלאכה בשטחה. כתוצאה‬ ‫תלויים באישורה של ישראל לכל‬ ‫מכך איבדו רבבות אנשים את פרנסתם. נכון לדצמבר 1102,‬ ‫מגיע שיעור האבטלה בעזה ל-%82, לעומת שיעור של‬ ‫פעולת ייבוא וייצוא‬ ‫%7.81 בשנת 0002. יותר מ-%07 מאוכלוסיית הרצועה‬ ‫תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון.‬ ‫ישראל עדיין שולטת במרשם האוכלוסין הפלסטיני – המשותף‬ ‫לגדה המערבית ולרצועת עזה – ובמערכת המיסוי של הרצועה.‬ ‫ייצוא מהרצועה – יש דבר כזה?‬ ‫במאי 1102 הכריזה מצרים כי מעבר רפיח ייפתח לתנועת‬ ‫בשנים שלפני הטלת המצור כלל הייצוא מהרצועה, בין השאר,‬ ‫פלסטינים באופן קבוע. פתיחת המעבר שיפרה את חופש התנועה‬ ‫ריהוט, טקסטיל ותוצרת חקלאית. לפי נתוני לשכת המסחר‬ ‫של תושבי הרצועה, ורובם יכולים לצאת כיום למצרים ומשם‬ ‫הפלסטינית, בשנת 4002 יצאו מהרצועה 04 משאיות ליום‬ ‫למדינות אחרות, בלי צורך באישור של ישראל. ואולם מעבר‬ ‫בממוצע, בשנת 5002 – 43 משאיות ליום, בשנת 6002 – 5.71‬ ‫רפיח אינו מאפשר העברת סחורות, ולפיכך תושבי הרצועה‬ ‫62‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מתפרה במחנה הפליטים ג’באליא שנסגרה בעקבות המצור על הרצועה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.8.2‬ ‫72‬
‫ חקלאי קוטף תותים לייצוא בבית לאהייא שבצפון רצועת עזה. צילום: איבראהים אבו מוסטפא, רויטרס, 11.21.7.‬ ‫הייצוא התאפשר במסגרת היתרים נקודתיים שהנפיקה ישראל.‬ ‫לגדה המערבית או לישראל. ייצוא זה כמעט שאינו נושא רווחים,‬ ‫משאיות ליום ובשנת 7002 – 54 משאיות ליום. כ-%58 מהייצוא‬ ‫והוא מתאפשר רק הודות לתרומה של ממשלת הולנד, המנהלת‬ ‫נשלח לישראל ולגדה המערבית.‬ ‫את הפרויקט ומממנת אותו.‬ ‫עם הטלת המצור, אסרה ישראל לחלוטין על הייצוא מהרצועה,‬ ‫למעט היתרים נקודתיים לתוצרת חקלאית. בין יוני 7002 ליוני‬ ‫0102 יצאו מהרצועה בסך הכול 552 משאיות של תותים ופרחים,‬ ‫ייבוא לרצועה: אוכל ‪ ,IN‬חומרי בניין ‪OUT‬‬ ‫שנועדו לייצוא לאירופה.‬ ‫במאי 0102, לאחר השתלטות הצבא על המשט הטורקי, הקלה‬ ‫בסוף 0102 הכריזה ישראל על הקלות בהגבלות על הייצוא‬ ‫ישראל בהגבלות על הייבוא לרצועת עזה. עד לאותו מועד התירה‬ ‫החקלאי. בין נובמבר 0102 לאפריל 1102 – עונת הייצוא‬ ‫ישראל להכניס לרצועה רק סחורות שהופיעו ברשימה מיוחדת‬ ‫החקלאי – אפשרה ישראל ייצוא תכולתן של כ-003 משאיות.‬ ‫שהורכבה לצורך זה. מאז, אוסרת ישראל רק על כניסת סחורות‬ ‫כ-%07 מהן נשאו תותים, כ-%72 הובילו פרחים והשאר –‬ ‫עגבניות שרי ופלפלים.‬ ‫ב-11.11.72 התקיימה במעבר ארז ישיבה עם ועדת חקלאי עזה‬ ‫לקראת עונת הייצוא החדשה. ישראל הצהירה כי בעונה זו – בין‬ ‫כיום אין ברצועת עזה מחסור במזון,‬ ‫נובמבר 1102 למאי 2102 – היא תאפשר את יציאתן של 085‬ ‫משאיות בסך הכול. כ-%15 מהן יכילו תותים, כ-%22 עגבניות‬ ‫אולם עדיין קיים בה מחסור חמור‬ ‫שרי, כ-%71 פרחים וכ-%9 פלפלים.‬ ‫בחומרי גלם לבניין‬ ‫לפי הנתונים שבידי בצלם, במהלך שנת 1102 יצאו בסך הכול‬ ‫מהרצועה 322 משאיות (5.394 טונות) של תותים, 21 משאיות‬ ‫(43 טונות) של פלפלים, שלוש משאיות (11 טונות) של עגבניות‬ ‫שלטענתה משמשות, או עשויות לשמש, לצרכים צבאיים –‬ ‫שרי ו-040,875,9 זרי פרחים.‬ ‫ובכלל זה דלק וחומרי בניין.‬ ‫כמויות אלה זניחות בהשוואה לאלה שיצאו מהרצועה לפני‬ ‫במהלך שנת 1102 אישרה ישראל להכניס לרצועה 071,4‬ ‫הטלת המצור, והן רחוקות מלענות על צורכי האוכלוסייה.‬ ‫משאיות לחודש בממוצע. מדובר בכמות כפולה מזו שנכנסה‬ ‫נוסף על כך, ישראל מאפשרת כעת ייצוא לאירופה בלבד, ולא‬ ‫82‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ כיתה בבית הספר בשיר א-רייס בעיר עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.01.62‬ ‫‬ ‫מחסור בכיתות לימוד‬ ‫לרצועה עד יוני 0102, אולם היא עדיין מהווה רק כ-%04 מכמות‬ ‫הסחורות שנכנסו לרצועה טרם הטלת המצור ביוני 7002. כיום‬ ‫ברצועת עזה ישנם כ-000,054 תלמידי בית ספר יסודי ותיכון.‬ ‫אין ברצועת עזה מחסור במזון, אולם עדיין קיים בה מחסור‬ ‫מספר זה עולה מדי שנה בשל ריבוי טבעי. האיסור על הכנסת‬ ‫חמור בחומרי גלם לבניין. בשנת 1102 עמדה הכמות החודשית‬ ‫חומרי בניין לרצועת עזה מונע הן שיקום של בתי ספר שניזוקו‬ ‫הממוצעת של חומרים אלה שהוכנסה לרצועה על %71 מהכמות‬ ‫במהלך מבצעים צבאיים שביצעה ישראל ברצועה, הן שיפוץ של‬ ‫החודשית הממוצעת שנכנסה לרצועה בשנים 5002-7002, קודם‬ ‫בתי ספר הנדרש עקב בלאי טבעי והן בניית בתי ספר חדשים.‬ ‫להטלת המצור.‬ ‫על-פי נתוני אונרא ומשרד החינוך ברצועת עזה, בשנת הלימודים‬ ‫שהחלה בספטמבר 1102 חסרו ברצועה כ-000,1 כיתות לימוד‬ ‫קושי לבנות ולשקם מבנים הרוסים‬ ‫בעבור כ-000,04 תלמידים. נוסף על כך, ישנן עשרות כיתות‬ ‫לימוד הזקוקות לשיפוץ. כדי להתמודד עם המחסור בכיתות‬ ‫האיסור על הכנסת חומרי בניין לרצועת עזה מונע מתושביה‬ ‫נאלצים רוב בתי הספר לקיים את הלימודים בשתי משמרות.‬ ‫לשקם את ההרס הרב שגרמה ישראל במבצע עופרת יצוקה‬ ‫בשנת 1102 למדו במשמרת צהריים כ-005,791 תלמידים.‬ ‫בין דצמבר 8002 לינואר 9002. במהלך המבצע נהרסו לחלוטין‬ ‫כ-005,3 בתים – ואלפי בתים נוספים ניזוקו באופן חלקי. כן נגרם‬ ‫נזק רב לתשתיות ולמבני ציבור.‬ ‫הפסקות חשמל תכופות – והביוב זורם לים‬ ‫ישראל מאפשרת כיום להכניס לרצועה רק חומרי בנייה המיועדים‬ ‫שנות המצור הרבות גרמו לפגיעה קשה באספקת החשמל‬ ‫לפרויקטים בפיקוח בינלאומי. מאז הודיעה ישראל על ההקלות‬ ‫לתושבי הרצועה. המשבר החל עם הפצצת תחנת החשמל של‬ ‫בהגבלות על ייבוא ביוני 0102, אושרו כ-061 מיזמים כאלה,‬ ‫עזה לאחר חטיפתו של גלעד שליט ביוני 6002. בספטמבר 7002,‬ ‫הכוללים בניית תשתיות, שיקום בתי חולים, דיור ועוד. עשרות‬ ‫לאחר שהכריזה על ממשלת חמאס כעל ישות עוינת, צמצמה‬ ‫מיזמים נוספים ממתינים לאישור ישראלי, חלקם יותר משנה.‬ ‫ישראל את אספקת הסולר התעשייתי הדרוש להפעלת התחנה.‬ ‫במסגרת זו, הוכנסו לרצועה בשנת 1102 כ-586 משאיות של‬ ‫בעקבות עתירה לבגץ התחייבה המדינה לספק לרצועה כ-%36‬ ‫חומרי בניין בממוצע לחודש, זאת לעומת ממוצע של כ-000,5‬ ‫מכמות הסולר הדרושה כדי לספק את כל צורכי התושבים, אולם‬ ‫משאיות בחודש בשנתיים שקדמו למצור.‬ ‫92‬
‫ ביוב זורם לים ברצועת עזה. צילום: אן פק, ‪2.2.12 ,activestills.org‬‬ ‫מציאות זו יוצרת פער קבוע של יותר מ-%03 בין צורכי התושבים‬ ‫בפועל היא מספקת פחות מכך. מלבד זה, התעוררה בשנת 0102‬ ‫ובין אספקת החשמל בפועל. כאשר ישנו עומס, עלול הפער‬ ‫מחלוקת בין שלטון חמאס לבין הרשות הפלסטינית בגדה בנוגע‬ ‫להגיע עד %54. בשל המחסור, מבצעות הרשויות הפסקות חשמל‬ ‫לתשלום על הסולר. מחלוקת זו הובילה לצמצום נוסף באספקת‬ ‫יזומות הנמשכות באזורים מסוימים עד שמונה שעות ביום.‬ ‫הסולר. בתחילת שנת 1102 החלה רשות האנרגיה של רצועת‬ ‫כתוצאה מהמחסור הקבוע בחשמל, בארות המים ותחנות‬ ‫עזה לייבא סולר תעשייתי בעלות מופחתת דרך המנהרות‬ ‫ההתפלה אינן מתפקדות כנדרש. המים ברצועה נשאבים כולם‬ ‫העוברות מתחת לגבול מצרים.‬ ‫מאקוויפר החוף, ובשל שאיבת יתר מאקוויפר זה לאורך שנים‬ ‫איכותם ירודה מלכתחילה. נוסף על כך, בגלל עבודתן המקוטעת‬ ‫של תחנות ההתפלה, חלק מהמים המסופקים לתושבי עזה אינם‬ ‫כתוצאה מהמחסור הקבוע בחשמל,‬ ‫מותפלים כראוי. על פי נתוני קואליציית הארגונים ‪,EWASH‬‬ ‫העוסקת במצוקת המים בשטחים, נכון ליולי 1102 רק %01-%5‬ ‫בארות המים ותחנות ההתפלה אינן‬ ‫מהמים שמספק אקוויפר החוף עומדים בתקן של ארגון הבריאות‬ ‫מתפקדות כנדרש... מדי יום מוזרמים‬ ‫העולמי. שאר המים מזוהמים ברמות גבוהות של כלוריד ושל‬ ‫חנקות – המגיעות למאות אחוזים מעל לרמות המומלצות על-‬ ‫לים עד שמונים אלף קוב מי שפכים‬ ‫ידי ארגון הבריאות העולמי. גם הטיפול בשפכים נפגע, ומדי יום‬ ‫מוזרמים לים עד שמונים אלף קוב מי שפכים לא-מטופלים או‬ ‫לא-מטופלים או מטופלים חלקית‬ ‫מטופלים חלקית. אספקת המים משובשת גם היא, ועל פי נתוני‬ ‫‪ EWASH‬מינואר 1102, כ-%54 מתושבי הרצועה היו מחוברים‬ ‫נכון לסוף שנת 1102, יותר ממיליון מתושבי הרצועה תלויים‬ ‫למים זורמים רק במשך 6-8 שעות בכל יומיים. אלפי אנשים‬ ‫באספקת חשמל המגיעה מישראל. כאשר חלות תקלות‬ ‫נוספים אינם מחוברים כלל לרשת המים והם נאלצים לקנות‬ ‫באספקת החשמל מישראל, נדרש זמן רב לתיאום התיקונים. כך,‬ ‫אותם. גם חלק מהתושבים המחוברים לרשת המים קונים מים‬ ‫למשל, ב-11.11.71 חלה תקלה באחד מקווי החשמל, המשרת‬ ‫מטוהרים לשתייה, אולם לכ-%71 מתושבי הרצועה אין אפשרות‬ ‫כ-000,021 תושבים. רק ב-11.21.3, לאחר כשלושה שבועות,‬ ‫כלכלית לרכוש מים כאלה.‬ ‫אפשרה ישראל את תיקון התקלה.‬ ‫03‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ דייגים פורשים רשתות בנמל עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.11.1‬ ‫‬ ‫ומאז מבצע “עופרת יצוקה” הגבילה אותו ישראל לשלושה‬ ‫פגיעה בחקלאות ובדיג‬ ‫מיילים ימיים בלבד. בסוף דצמבר 1102 הציב חיל הים הישראלי‬ ‫המגזר החקלאי נפגע קשות בשל מדיניות המצור, ובשל כך איבדו‬ ‫חמישה מצופים לאורך קו החוף, מבית לאהייא ועד רפיח, במרחק‬ ‫אלפי אנשים את מקור פרנסתם. זאת, בין השאר, בגלל האיסור על‬ ‫של שלושה מייל ימי מהחוף. לפי המידע שהגיע לבצלם, בכמה‬ ‫הכנסה לרצועה של פריטים בסיסיים, כמו חומרי הדברה וחלקי‬ ‫מקרים ירו ספינות חיל הים לעבר דייגים שהתקרבו למצופים.‬ ‫חילוף למערכות השקיה, ובשל האיסור על הייצוא. נוסף על כך,‬ ‫כתוצאה מכך, הדייגים חוששים להתקרב אל המצופים, והאזור‬ ‫הכריזה ישראל על כשליש מכל האדמות החקלאיות ברצועה, אלה‬ ‫המותר לדיג מוגבל עוד יותר משהיה בעבר.‬ ‫הסמוכות לגבול ישראל-עזה, כעל “רצועת ביטחון”. הגישה לאזורים‬ ‫מלאי הדגים בטווח זה מצומצם, והדייגים מתקשים להתפרנס‬ ‫אלה אסורה או מוגבלת, והונהגו בהם הוראות מקלות לפתיחה באש.‬ ‫ולספק את הביקוש. לפי נתוני ‪ ,OCHA‬בשל הגבלת הדיג לאזורים‬ ‫עקב כך, חקלאים אינם יכולים להגיע לאדמתם מחשש שייפגעו.‬ ‫הקרובים לחוף, היה שלל דיג הסרדינים בשנת 1102 הנמוך‬ ‫ביותר ב-21 השנים האחרונות. בשנים 9002-1102 היה השלל‬ ‫הממוצע לעונה 734 טונות, פחות מרבע מהממוצע בשנים -8002‬ ‫6002 שהגיע ל-718,1 טון.‬ ‫המגזר החקלאי נפגע קשות בשל‬ ‫חיל הים החרים בכמה מקרים סירות וציוד דיג. לעתים הוחזר רק‬ ‫חלק מהציוד שהוחרם, כולל מקרים שבהם הוחזרו סירות ללא‬ ‫מדיניות המצור, ובשל כך איבדו אלפי‬ ‫מנועיהן. ככל הידוע לבצלם, בשנת 1102 הוחרמו 42 סירות דיג‬ ‫אנשים את מקור פרנסתם‬ ‫– וכן רשתות, מכשירי ‪ ,GPS‬ציוד נוסף ודגים. רק תשע מהסירות‬ ‫הוחזרו לבעליהן, וזאת ללא הציוד שהיה בהן.‬ ‫בשל קשיים אלה, נאלצו רבים מהדייגים להפסיק את עבודתם.‬ ‫ישראל אף צמצמה במהלך השנים את האזורים המותרים לדיג.‬ ‫כיום רשומים ברצועת עזה רק 007,3 דייגים, לעומת כ-000,01‬ ‫בשנת 4991 הורשו הדייגים להגיע עד לטווח של 02 מייל ימי‬ ‫דייגים שהיו רשומים בשנת 0002.‬ ‫מחופי הרצועה. ב-6002 צומצם הטווח לשישה מיילים ימיים,‬ ‫13‬
‫כבר 41 שנה אני עובד עם אבא שלי כדייג על סירה ממונעת‬ ‫משפחת דייגים איבדה את מקור פרנסתה‬ ‫בים של עזה. גם הסבים שלי היו דייגים. למרות כל הקשיים‬ ‫וההגבלות על העבודה שלנו, הצלחנו בעבר להתפרנס מהדיג.‬ ‫ב-11.90.11 דגתי בים של בית לאהייא מול א-סודאנייה יחד עם‬ ‫אבי ושישה אנשים נוספים, בשתי סירות. חיל הים הישראלי‬ ‫עצר אותנו ולקח אותנו לחקירה במחסום ארז. הם שיחררו‬ ‫אותנו בסוף היום כשאנחנו יחפים, החיילים החרימו את שתי‬ ‫הסירות, ולקחו גם את המנועים, את הרשתות, את מכשירי‬ ‫הניווט ואת ציוד הדיג. הייתי בהלם והרגשתי שהחריבו את‬ ‫הבית שלנו.‬ ‫מאז ועד היום אני לא עובד. אבא שלי חולה לב ועכשיו אנחנו‬ ‫לא יכולים לקנות לו תרופות, לכן הוא מטופל במרפאה של‬ ‫אונרא. מאז שאין לי עבודה, אני קונה פירות רק פעם בחודש,‬ ‫ובשר או עופות פעם או פעמיים בחודש. אין לי כסף לבגדים‬ ‫לי ולמשפחה שלי. בחג עיד אל-אדחא עבר עליי יום קשה‬ ‫ ח’דר בכר. צילום: מוחמד סבאח, בצלם‬ ‫מאוד, נשארתי בבית כאילו שזה יום רגיל, לא שחטתי כבש‬ ‫ולא הלכתי לבקר קרובי משפחה. הבנים שלי והאחים הרגישו‬ ‫ח’דר חסן ח’דר בכר הוא דייג בן 92, נשוי ואב לשלושה, המתגורר‬ ‫מחסור בחג בגלל שהם לא קנו דברים כמו החברים שלהם.‬ ‫במחנה הפליטים א-שאטי בעיר עזה. כך הוא תיאר לבצלם את‬ ‫ראיתי עצב בעיניים שלהם כי הם רצו ליהנות בחג כמו כולם.‬ ‫ההשלכות של ההגבלות שמטילה ישראל על הדיג ברצועה:‬ ‫שבהם הוא סגור. רשויות מצרים הודיעו כי נשים, קטינים וגברים‬ ‫כלכלת המנהרות‬ ‫מעל גיל 54 לא יידרשו לקבל אשרת כניסה למצרים, וכי מספר‬ ‫העוברים במעבר יוגבל ל-006 ביום.‬ ‫כתוצאה ממדיניות המצור, התפתחה ברצועת עזה כלכלה‬ ‫המתבססת על המנהרות המחברות את דרום הרצועה לרפיח‬ ‫בחודשים הראשונים להפעלת המעבר נדרש כל מי שרצה לצאת‬ ‫המצרית. מאז הטילה ישראל את המצור הוכנסו סחורות רבות‬ ‫מהרצועה להירשם מראש במשרד הפנים הפלסטיני. בשל‬ ‫לרצועה דרך המנהרות, שממשלת חמאס מפקחת על פעולתן‬ ‫הביקוש הרב למעבר בתקופה זו – בעיקר במהלך חודש הרמדאן‬ ‫וגובה מסים ממפעיליהן. נוסף על מוצרי צריכה, מוברחים דרך‬ ‫שחל השנה באוגוסט – הורשו לעבור למצרים מקרים דחופים‬ ‫חלק מהמנהרות אמצעי לחימה מסוגים שונים, כולל רקטות.‬ ‫בלבד, כגון חולים וסטודנטים ששנת הלימודים שלהם מתחילה,‬ ‫וכן בעלי דרכונים זרים. נמסר כי גם פלסטינים המקורבים‬ ‫חיל האוויר הישראלי הפציץ רבות מהמנהרות והשבית את‬ ‫לשלטון חמאס קיבלו היתרים בלי שנאלצו להמתין. בדצמבר‬ ‫פעולתן.‬ ‫1102 נמסר לתושבים כי ניתן להגיע ישירות למעבר וכי הצורך‬ ‫לאחר שישראל הקלה בהגבלות על הייבוא לרצועה, ירד היקף‬ ‫בהרשמה מראש בוטל. ככל הידוע לבצלם, מאז מתנהלת תנועת‬ ‫הפעילות המסחרית במנהרות. כיום מכניסים דרכן בעיקר חומרי‬ ‫התושבים במעבר באופן חופשי.‬ ‫בניין, דלק וסחורות שלא ניתן להכניס במעברים הרשמיים.‬ ‫על-פי נתוני רשות המעברים הפלסטינית, מיוני עד סוף דצמבר‬ ‫המנהרות מספקות פרנסה לכאלף איש. ברור כי הכנסתן של‬ ‫1102 יצאו דרך מעבר רפיח כ-768,41 בני אדם בחודש בממוצע,‬ ‫סחורות בדרך זו אינה יכולה להיות תחליף הולם לפעילות כלכלית‬ ‫וכ-273,41 בני אדם בממוצע נכנסו לרצועה דרכו. לשם השוואה,‬ ‫יציבה של משק הרצועה, שבו תלויים יותר ממיליון וחצי בני אדם.‬ ‫בחודש מארס, לפני ההצהרה על פתיחת המעבר, יצאו דרכו‬ ‫165,5 אנשים ונכנסו 460,4 ובאפריל יצאו 978,4 ונכנסו 334,5.‬ ‫לפני שחמאס תפס את השלטון – בעת שהמעבר פעל בהתאם‬ ‫תנועה מחוץ לרצועה‬ ‫להסכם המעברים שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית –‬ ‫עברו בו בממוצע 000,04 אנשים מדי חודש.‬ ‫מעבר רפיח‬ ‫המצרים מחזיקים ברשימות של “מנועי מעבר”. לדברי מנהל‬ ‫בסוף מאי 1102, לאחר כמעט ארבע שנים שבהן הגבילה את‬ ‫מעבר רפיח מטעם ממשלת חמאס, לרשויות לא ידוע כמה‬ ‫השימוש במעבר, הודיעה מצרים על פתיחת מעבר רפיח לתנועת‬ ‫אנשים נמצאים ברשימה ומהם הקריטריונים למניעה. במהלך‬ ‫פלסטינים באופן קבוע ורשמי. בהתאם להודעה, נפתח המעבר‬ ‫שנת 1102 מנעו המצרים את יציאתם מעזה של 730,8 אנשים.‬ ‫בכל יום בין 00:9 ל-00:71, למעט ימי שישי וחגים רשמיים,‬ ‫23‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫המלווים אותם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בין ינואר‬ ‫הגבלת מעברם של פלסטינים בין הרצועה לגדה‬ ‫לנובמבר 1102 הגישו 008,9 איש בקשות לאישור לעבור‬ ‫במעבר ארז לצורך טיפול רפואי. %3.98 מהבקשות אושרו.‬ ‫מאז תחילת אינתיפאדת אל-אקצא פועלת ישראל בדרכים שונות‬ ‫זוהי עלייה לעומת שנת 0102, שבה אושרו %6.18 מהבקשות.‬ ‫על מנת להפריד בין הגדה המערבית ובין רצועת עזה ולפצל את‬ ‫332 מהבקשות, שהן %4.2, נדחו, בהן בקשה של קטין אחד –‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית לשתי אוכלוסיות נפרדות. החל בנובמבר‬ ‫ו-447 בקשות, שהן %3.8 עוכבו, בהן בקשות של 861 קטינים.‬ ‫7002 אוסרת ישראל על פלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה‬ ‫מכיוון שניתן להגיש את הבקשות רק עשרה ימים לפני מועד תור‬ ‫לשהות בגדה המערבית ללא היתר שהייה מיוחד, שתוקפו שלושה‬ ‫הטיפול הרפואי, מטופלים שבקשתם עוכבה הפסידו בדרך כלל‬ ‫חודשים בלבד. איסור זה חל גם על פלסטינים החיים בגדה זה‬ ‫את התור שנקבע להם. מטופלים אלה נאלצו לקבוע תור חדש‬ ‫שנים. היתרי המעבר מהרצועה לגדה ניתנים במשורה ותוך הערמת‬ ‫ולהגיש שוב את בקשת המעבר.‬ ‫קשיים רבים, כגון דרישה להפקיד ערבות כספית גבוהה.‬ ‫עיכובים נוספים בטיפול נגרמו בשל מגבלות שהטיל משרד‬ ‫רוב הפלסטינים המורשים לעבור במעבר ארז הם סוחרים – או‬ ‫הבריאות הפלסטיני ברמאללה.‬ ‫חולים היוצאים לקבל טיפול רפואי בגדה ובישראל ובני משפחה‬ ‫מוחמד, בן 82. היום הוא אבא לבת. לפני שלוש שנים בערך‬ ‫תושבת עזה נותקה ממשפחתה בגדה‬ ‫אבא שלי סבל מקרע במעיים ואושפז בבית החולים אל-אהלי‬ ‫בחברון למשך כחודשיים. רק אחרי 51 יום סיפרו לי שאבא שלי‬ ‫סוהא קאסם חסן אבו ג'אבר,‬ ‫מאושפז. התקשרתי כל יום לשאול מה שלומו. בני המשפחה‬ ‫בת 33, מתגוררת בח'אן יונס עם‬ ‫שלי לא מספרים לי כל מה שמתרחש אצלם כדי שלא יהיה לי‬ ‫בעלה וחמשת ילדיה. ג'אבר נולדה‬ ‫קשה וכדי שלא אדאג.‬ ‫בחברון, נישאה בגיל 51 ועברה‬ ‫בחודש יוני 1102 הצלחתי בפעם הראשונה, אחרי 11 שנים,‬ ‫לגור ברצועת עזה. בשנת 8991‬ ‫לראות את אמא שלי, את האחים ואת האחיות שלי ואת‬ ‫ובשנת 0002 ביקרה ג'אבר את‬ ‫הילדים שלהם דרך האינטרנט. דיברתי איתם במשך 04 דקות.‬ ‫משפחתה בחברון, יחד עם ילדיה,‬ ‫כשראיתי אותם לא זיהיתי אף אחד חוץ מאחותי סמירה,‬ ‫אולם מאז פרצה האינתיפאדה‬ ‫התחלתי לשאול כל אחד מי הוא.‬ ‫השנייה לא התאפשר לה לבקר‬ ‫ סוהא אבו ג’אבר.‬ ‫‬ ‫את משפחתה:‬ ‫צילום: ח’אלד עזאייזה, בצלם‬ ‫אני מרגישה בתוכי המון כאב בגלל שאני רחוקה מהמשפחה‬ ‫שלי. הכאב הזה מתגבר בחגים כשאני רואה שהמשפחות של‬ ‫בשנת 2002 אחי מועתז, בן 03, התחתן, ולא יכולתי להגיע‬ ‫הגיסות שלי מבקרות אותן, ורק אותי לא מבקרים. אני בוכה‬ ‫לחתונה שלו. מאז נולדו לו שני ילדים ולא זכיתי לפגוש אותם.‬ ‫כשאני נזכרת בבני המשפחה שלי.‬ ‫בשנת 7002 מת אחי אכרם, בן 33, במהלך ניתוח להסרת כיס‬ ‫במהלך השנים שעברו ניסיתי יותר מפעם אחת להשיג היתר‬ ‫המרה. גם אותו לא הצלחתי לראות ולא יכולתי להיפרד ממנו‬ ‫כניסה לישראל כדי להגיע לגדה אבל במשרד התיאום‬ ‫או להשתתף בהלוויה שלו. אני זוכרת שביקשתי מהמשפחה‬ ‫והקישור בעזה אמרו שאני מסורבת בגלל גילי הצעיר. אחרי‬ ‫שלי שלא יקברו אותו עד שאני רואה אותו. לא תפקדתי‬ ‫כמה ניסיונות הפסקתי להגיש בקשות בגלל התסכול מהסירוב‬ ‫במשך שלושה ימים. הייתי בהלם והרגשתי שאני כלואה בעזה‬ ‫שחזר על עצמו.‬ ‫ולא יכולה לראות את המשפחה שלי. בשנת 8002 התחתן אחי‬ ‫גלעד שליט חופשי‬ ‫אסורות בתכלית האיסור ומוגדרות במשפט הבינלאומי “לקיחת‬ ‫ב-11.01.81 שוחרר גלעד שליט לאחר שהוחזק במשך למעלה‬ ‫בני ערובה”. הדבר חמור שבעתיים כשלתביעות נלווה איום‬ ‫מחמש שנים כבן ערובה בעזה. לצלב האדום לא ניתנה מעולם‬ ‫לפגוע בחייו או בשלמות גופו של בן הערובה, אם אלה לא‬ ‫גישה לשליט, ובני משפחתו לא הורשו לעמוד אתו בקשר ולא‬ ‫ייענו. נסיבות תפיסתו של שליט וההחזקה בו מצביעות בבירור‬ ‫קיבלו כל מידע על התנאים שבהם הוחזק. לאורך כל שנות‬ ‫על כך שמדובר במעשה של “לקיחת בן ערובה”.‬ ‫החזקתו תבע בצלם מהנהגת חמאס, השולטת בפועל ברצועת‬ ‫באוקטובר 1102, חמש שנים וארבעה חודשים לאחר חטיפתו‬ ‫עזה, לשחרר את שליט ללא תנאים, ולהעניק לו – עד לשחרורו –‬ ‫של שליט, הושגה עסקה לשחרורו בין ישראל לארגון חמאס.‬ ‫יחס אנושי. נוסף על כך דרש בצלם לאפשר לנציגי הצלב האדום‬ ‫העסקה, שהושגה בתיווך גרמני ומצרי, נחתמה במצרים ב-11‬ ‫הבינלאומי לבקרו. לאחר שחרורו פורסם בתקשורת כי בתקופה‬ ‫באוקטובר 1102. ב-81 באוקטובר הועבר שליט למצרים ומשם‬ ‫הראשונה להחזקתו סבל גלעד שליט מיחס שתואר כקשה, ואשר‬ ‫לישראל, כשבמקביל שוחררו 054 אסירים פלסטינים. במסגרת‬ ‫השתפר לאחר זמן מה. עוד נמסר, כי במהלך חמש השנים שבהן‬ ‫השלב השני של העסקה, שיצא לפועל ב-81 בדצמבר 1102,‬ ‫נכלא לא סיפקו לו שוביו משקפיים למרות קוצר הראייה שלו,‬ ‫ישראל שחררה 055 אסירים נוספים.‬ ‫וכן שבשל תזונה מוגבלת ירד משקלו בכ-01 ק”ג.‬ ‫בצלם מברך על שחרור שליט שהוחזק תוך הפרה בוטה של‬ ‫תפיסת אדם (אזרח או לוחם) והחזקתו בכוח – לצורך הפעלת‬ ‫זכויותיו.‬ ‫לחץ על הצד היריב ואילוצו להיענות לתביעות מסוימות –‬ ‫33‬
‫של מי האדמה הזאת?‬ ‫ההתנחלויות בגדה‬ ‫ובמזרח ירושלים‬ ‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 0102 גדל‬ ‫ברחבי הגדה המערבית קיימות כיום:‬ ‫מספר המתנחלים בגדה (לא כולל מזרח ירושלים) ב-%9.4,‬ ‫ 421 התנחלויות ישראליות שבהן הכיר משרד הפנים כיישובים,‬ ‫שיעור גידול הגבוה פי 6.2 מזה של כל אוכלוסיית ישראל באותה‬ ‫מהן שלוש שהוכרו רק בשנת 0102: חמדת ורותם בבקעת‬ ‫שנה, המגיע ל-%9.1. %92 מהגידול באוכלוסיית המתנחלים‬ ‫הירדן ואבנת בצפון ים המלח.‬ ‫מוסבר בהגירה מיישובים בישראל אל ההתנחלויות.‬ ‫ 21 שכונות ישראליות במזרח ירושלים, בשטחים שסופחו‬ ‫לישראל ב-7691 ושצורפו לשטח השיפוט של עיריית ירושלים.‬ ‫בנייה מואצת לאחר ההקפאה: %04 מהתחלות‬ ‫כמו כן הוקמו כמה מובלעות ישראליות בלב השכונות‬ ‫הבנייה הממשלתיות נעשות בשטחים‬ ‫הפלסטיניות, הגדולות שבהן שוכנות בסילוואן, בראס אל-‬ ‫עמוד ובשיח' ג'ראח.‬ ‫בנובמבר 9002 החליטה הממשלה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות‬ ‫למשך עשרה חודשים. החלטה זו לא חלה על הבנייה במזרח‬ ‫ כמאה התנחלויות שהרשויות לא הכירו בהן באופן רשמי,‬ ‫ירושלים. תוקפה של החלטה זו פג בספטמבר 0102.‬ ‫המכונות מאחזים.‬ ‫לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בשנת 0102 החלה ביוזמת‬ ‫לצורך הקמת כל ההתנחלויות האלה, משנת 7691 ועד היום,‬ ‫המשרד בנייתן של 911 דירות בהתנחלויות הגדה ועוד 395‬ ‫נגזלו מהאוכלוסייה הפלסטינית מאות אלפי דונמים של אדמות,‬ ‫בשכונות הישראליות במזרח ירושלים – בסך הכול 217 דירות,‬ ‫ועל הציבור הפלסטיני נאסר לעשות בהן שימוש.‬ ‫שהן %51 מכלל הדירות שהמשרד החל בבנייתן בשנה זו. באותה‬ ‫שנה הסתיימה בנייתן של 433 דירות בהתנחלויות בגדה ו-159‬ ‫דירות נוספות בשכונות הישראליות במזרח ירושלים – כולן‬ ‫כמעט חצי מיליון מתנחלים‬ ‫ביוזמת משרד השיכון. בסך הכול: 582,1 דירות, שהן %72 מכלל‬ ‫הדירות שנבנו ביוזמת משרד השיכון ואשר בנייתן הסתיימה.‬ ‫לפי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה, בסוף שנת 0102 הגיע מספר המתנחלים בגדה‬ ‫בשבעת החודשים הראשונים של 1102 גבר קצב התחלות הבנייה‬ ‫בהתנחלויות. ביוזמת משרד השיכון החלה בתקופה זו בנייתן של‬ ‫המערבית ל-034,113 נפש. לפי הנתונים האחרונים שפרסם‬ ‫09 דירות בהתנחלויות ועוד 993,1 דירות בשכונות הישראליות‬ ‫מכון ירושלים לחקר ישראל, בסוף שנת 9002 גרו בשכונות‬ ‫במזרח ירושלים. בסך הכול: 984,1 דירות, שהן %93 מסך כל‬ ‫הישראליות שהוקמו במזרח ירושלים 646,681 נפש. אוכלוסיית‬ ‫התחלות הבנייה ביוזמת משרד השיכון. בתקופה זו הסתיימה‬ ‫המתנחלים – בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – מהווה כ-%4.6‬ ‫בנייתן של 153 דירות בהתנחלויות, נוסף על 816 דירות בשכונות‬ ‫מאוכלוסיית ישראל. נתונים אלה נמוכים מהנתונים שהוצגו‬ ‫הישראליות במזרח ירושלים – כולן ביוזמת משרד השיכון. בסך‬ ‫בשנים קודמות, שכן הם מבוססים על מפקד האוכלוסין שנערך‬ ‫הכול: 969 דירות, שהן %84 מכלל הדירות שנבנו ביוזמת משרד‬ ‫בשנת 8002, ולכן אינם כוללים תיירים או תושבים ארעיים‬ ‫השיכון ואשר בנייתן הסתיימה.‬ ‫שנכללו באומדני אוכלוסייה קודמים.‬ ‫43‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ הקמת ההתנחלות החדשה “לשם” באזור סלפית. צילום: חגית עופרן, ”שלום עכשיו“, 21.1.12‬ ‫53‬
‫ אכלוס ההתנחלות החדשה בשכונת ראס אל-עמוד במזרח ירושלים. צילום: אורן זיו, ‪25.5.11 ,activestills.org‬‬ ‫ באוקטובר הופקדה תכנית להקמת שכונה חדשה במזרח‬ ‫תכניות בנייה נרחבות במזרח ירושלים‬ ‫ירושלים בשם גבעת המטוס, הכוללת בנייה של 016,2‬ ‫דירות. תכנית זו תלויה בביצוע תהליך של איחוד חלקות‬ ‫בשנת 1102 הגבירה ישראל את מאמציה לאשר תכניות להרחבת‬ ‫וחלוקתן מחדש. חלק מהשטח נמצא בבעלות פלסטינית‬ ‫שכונות ישראליות קיימות ולהקמת שכונה ישראלית חדשה‬ ‫פרטית, ומאחר שהקרקע לא הופקעה, כפי שנעשה בשכונות‬ ‫במזרח ירושלים, וכן להקמת פארק לאומי חדש באזור זה.‬ ‫תכניות אלה, אם יצאו לפועל, ינתקו את השכונות הפלסטיניות‬ ‫ישראליות אחרות, ייתכן שחלק משטח השכונה החדשה‬ ‫משאר חלקי הגדה המערבית.‬ ‫ישמש להרחבת הכפר הפלסטיני בית צפאפא. לפי מפת‬ ‫בעלויות הקרקע באזור, ניתן להניח שלפחות 007,1 מהדירות‬ ‫ייועדו לאוכלוסייה ישראלית.‬ ‫בשנת 1102 ישראל הגבירה את‬ ‫ בנובמבר הופקדה תכנית לפארק לאומי חדש על מורדותיו‬ ‫המזרחיים של הר הצופים. הפארק עתיד ליצור חיבור פיזי בין‬ ‫מאמציה לאשר תכניות להרחבת שכונות‬ ‫ירושלים לבין מתחם ‪ 1-E‬שמצפון להתנחלות מעלה אדומים,‬ ‫ישראליות קיימות ולהקמת שכונה‬ ‫ואשר בו מתכננת ישראל לבנות כ-000,4 דירות.‬ ‫באוגוסט 1102 אישר שר השיכון לקדם תכניות לבניית 526‬ ‫ישראלית חדשה במזרח ירושלים, וכן‬ ‫דירות במערב פסגת זאב, צמוד לשטחה הבנוי של השכונה‬ ‫להקמת פארק לאומי חדש באזור זה‬ ‫הפלסטינית בית חנינא, ו-006,1 דירות נוספות ברכס שועפאט‬ ‫(רמת שלמה). תכנית זו טרם נידונה בוועדה המחוזית.‬ ‫השנה הושלמה גם בניית מתחם דירות מפואר עבור מתנחלים‬ ‫במהלך השנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ארבע‬ ‫בשכונת ראס אל עמוד. במתחם, שבעבר היה תחנת משטרת‬ ‫תכניות, שהופקדו להתנגדויות הציבור:‬ ‫שי, 71 דירות והוא נמצא מול שכונת המתנחלים מעלה זיתים‬ ‫ באוגוסט אישרה הוועדה שתי תכניות הרחבה לשכונת הר‬ ‫שבה נבנו השנה 06 דירות נוספות. שני מתחמים אלה חולשים‬ ‫חומה: האחת לבנייה של 039 דירות דרומית-מזרחית לשטח‬ ‫על הכניסה הראשית לראס אל-עמוד.‬ ‫הבנוי בשכונה, והשנייה – לבניית 24 דירות בתוך השטח הבנוי.‬ ‫63‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מימין הריסות במאחז ”מגרון“ (צילום: רונן זבולון, רויטרס) ומשמאל מאחז ”דרך האבות“ שפינויו נדחה שוב ושוב (צילום: בצלם).‬ ‫‬ ‫בשנים האחרונות הוגשו לבגץ כמה עתירות בדרישה להריסת‬ ‫בפברואר החלו ועדות התכנון לדון בתכניות להקמת שני מתחמי‬ ‫מאחזים. חלקן נדחו ובאחרות טרם התקבלה החלטה:‬ ‫מתנחלים חדשים בשכונת אום הארון שבשיח' ג'ראח. אישור‬ ‫תכניות אלה יחייב פינוי של משפחות פלסטיניות, המתגוררות‬ ‫ •בשנת 6002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ בדרישה‬ ‫בשכונה יותר משישים שנה. בשנת 9002 פונו מבתיהן ארבע‬ ‫לפינוי המאחז מגרון, שהוקם בין ההתנחלויות גבע בנימין‬ ‫משפחות פלסטיניות שגרו בחלק אחר של השכונה, בעקבות‬ ‫ועופרה בשנת 9991. המאחז הורחב בשנת 2002. כיום זהו‬ ‫תביעות בעלות שהגישו עמותות מתנחלים.‬ ‫המאחז הגדול ביותר בגדה ומתגוררים בו כ-052 תושבים.‬ ‫רק כחמש שנים לאחר הגשת העתירה, באוגוסט 1102, הורה‬ ‫בגץ למדינה לפנות את המאחז אך דחה את הפינוי עד סוף‬ ‫בידה האחת מאשרת ובידה השנייה הורסת‬ ‫מארס 2102.‬ ‫חלק מההתנחלויות בגדה זכו לכינוי מאחזים. התנחלויות אלה‬ ‫ •בשנת 8002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ נגד בנייה בלתי‬ ‫הוקמו ללא החלטת ממשלה, בלא שהוקצתה להן קרקע, ללא‬ ‫חוקית על קרקע פלסטינית פרטית במאחז דרך האבות, הסמוך‬ ‫תכנית בנייה מאושרת ובחלק מהמקרים על קרקע פלסטינית‬ ‫להתנחלות אלעזר שבגוש עציון. בספטמבר 1102 הכשיר בגץ‬ ‫פרטית. למרות זאת, נעשתה הקמתן בסיוע ממשלתי ובידיעת‬ ‫את הבנייה הבלתי חוקית במאחז. למרות שהמדינה הצהירה‬ ‫הצבא, כשהרשויות נמנעות מלאכוף עליהן את החוק. במסגרת‬ ‫במשך קרוב לתשע שנים כי הבנייה במאחז נעשתה בניגוד‬ ‫תכנית מפת הדרכים ובעקבות עתירות לבגץ התחייבה ישראל‬ ‫לחוק, קיבלו השופטים את טענת המדינה, כי הריסת המאחז‬ ‫לפנות את כל המאחזים שהוקמו לאחר שנת 1002, אולם בפועל‬ ‫אינה מצויה בסדר העדיפויות של המנהל האזרחי, ודחו את‬ ‫נקטה רק פעולות סמליות מעטות.‬ ‫העתירה.‬ ‫בשנת 1102 הסתפק המנהל האזרחי בהריסת שלושה מבני קבע‬ ‫שנבנו במאחז מגרון נוסף על כמה מבנים ארעיים במאחזים לא-‬ ‫ •במסגרת דיון בעתירה שהגיש ארגון יש דין לבגץ בשנת‬ ‫מאוישים. הממשלה אף החליטה במהלך השנה להכשיר את‬ ‫8002, התחייבה המדינה להודיע לבגץ עד סוף שנת 1102‬ ‫הבנייה הבלתי חוקית במאחזים היובל, חרשה ושבות רחל. לאחר‬ ‫מתי תפעל לפינויו של מאחז עמונה, שהוקם בשנת 5991 על‬ ‫ההחלטה הכריזה המדינה על קרקעות בהיקף של כאלף דונם כעל‬ ‫קרקע פלסטינית פרטית. בהגיע מועד זה, ביקשה המדינה‬ ‫אדמות מדינה והקצתה אותן למאחזים היובל וחרשה; זאת על‬ ‫מבגץ ארכה נוספת, עד סוף 2102.‬ ‫אף שהשטח הבנוי במאחזים אלה מסתכם בשבעים דונם בלבד.‬ ‫73‬
‫ השתלטות על אדמות בבקעת הירדן באמצעות הכרזה על שטחי אש. צילום: ‪23.5.11 ,activestills.org‬‬ ‫83‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫שווא ולפיהן האדמות נחוצות לצרכים צבאיים, לצורכי ציבור‬ ‫ •בספטמבר 7002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ בדרישה‬ ‫או שהן אדמות מדינה. מנגנון זה אפשר העברה של יותר מ-%24‬ ‫לפנות ששה מאחזים. במארס 1102 התחייבה המדינה לפנות‬ ‫מקרקעות הגדה לשליטת ההתנחלויות, בצד בנייה נרחבת על‬ ‫שלושה מהם עד סוף השנה – את גבעת אסף, את מצפה יצהר‬ ‫קרקע פלסטינית פרטית, המגיעה לשיעור של כ-%12 מהשטח‬ ‫ואת רמת גלעד. בנובמבר נענה בגץ לבקשת הממשלה לדחות‬ ‫הבנוי בהתנחלויות. בכך מפרה ישראל באופן נרחב ושיטתי את‬ ‫את פינויו של גבעת אסף בחצי שנה נוספת. במאחז מצפה‬ ‫זכות הקניין של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית.‬ ‫יצהר הרסו הרשויות ב-11.21.51 שני מבנים שהוקמו על קרקע‬ ‫פלסטינית פרטית. חמישה מבנים נוספים במאחז, שנבנו על‬ ‫קרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה, לא פונו. בדצמבר 1102‬ ‫המציאות המרחבית-גיאוגרפית‬ ‫הגיעה המדינה להסכם עם מתנחלי רמת גלעד. לפי ההסכם,‬ ‫תשעה מבנים במאחז – שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית‬ ‫שישראל יצרה בגדה מסכלת‬ ‫– יועברו לקרקעות שעליהן הכריזה ישראל כאדמות מדינה,‬ ‫כל אפשרות למימוש זכותם של‬ ‫בצפון מערב ההתנחלות קרני שומרון. המנהל האזרחי יקיים‬ ‫בדיקה נוספת לגבי שני המבנים הנותרים, ואם יימצא שגם הם‬ ‫הפלסטינים להגדרה עצמית,‬ ‫נבנו על קרקע פלסטינית פרטית הם יפונו.‬ ‫באמצעות הקמת מדינה פלסטינית‬ ‫עצמאית ובת קיימא‬ ‫ניצול לרעה: משאבים בבקעת הירדן‬ ‫אזור בקעת הירדן וצפון ים המלח הוא עתודת הקרקע הגדולה‬ ‫ביותר לפיתוח העומדת לרשות הפלסטינים בגדה המערבית.‬ ‫רבות מההתנחלויות הוקמו בסמוך מאוד ליישובים פלסטיניים,‬ ‫ישראל שולטת על כ-%09 משטח זה באמצעות מועצות אזוריות‬ ‫בצורה שאינה מאפשרת להם פיתוח אורבאני סביר ופוגעת בכך‬ ‫המאגדות 73 התנחלויות ומאחזים שהוקמו באזור. המתנחלים‬ ‫בזכותם לרמת חיים נאותה. בחלק מהמקרים – למשל זה של‬ ‫מנצלים שטחים עצומים לפיתוח חקלאות אינטנסיבית לאורך כל‬ ‫ההתנחלות אריאל – הוקמה ההתנחלות דווקא באזור שבשל‬ ‫השנה, וזוכים להקצאות מים מופלגות משאיבה המתבצעת באזור‬ ‫התנאים הטופוגרפיים הוא כיוון ההתפתחות הטבעי של היישוב‬ ‫עצמו. כמות המים המוקצית למתנחלי הבקעה וצפון ים המלח‬ ‫הפלסטיני הסמוך לה.‬ ‫בלבד מגיעה לכמעט שליש מכמות המים שצורכים כל הפלסטינים‬ ‫רובן המכריע של הגבלות התנועה המוטלות כיום על הפלסטינים‬ ‫תושבי הגדה. נוסף על כך, ההתנחלויות כורות מינרלים ומפעילות‬ ‫נועדו להרחיקם מהתנחלויות או מכבישים מרכזיים המשמשים‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים ואתרי תיירות, בהם חופים בים המלח.‬ ‫את המתנחלים. הגבלות אלה מקשות על שגרת החיים של‬ ‫ישראל הקימה באזור גם אתרי סילוק מפגעים: מתקן לטיהור‬ ‫הפלסטינים ופוגעות בזכותם לחופש תנועה.‬ ‫שפכים המגיעים מאזור ירושלים ומזבלה אזורית. הניצול המקיף‬ ‫יתרה מזאת, המציאות המרחבית-גיאוגרפית שישראל יצרה בגדה‬ ‫של משאבי האזור מנוגד למשפט הבינלאומי ולפסיקת בגץ, שקבע‬ ‫מסכלת כל אפשרות למימוש זכותם של הפלסטינים להגדרה‬ ‫כבר בשנת 3891 ששטח כבוש אינו שדה פתוח לניצול כלכלי.‬ ‫עצמית, באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא.‬ ‫שווים ושווים יותר‬ ‫עברו את הגבול: ההתנחלויות אינן חוקיות‬ ‫המאמצים הרבים שהשקיעה ישראל בהקמת ההתנחלויות –‬ ‫על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כיבוש הוא מצב זמני‬ ‫כלכליים, משפטיים וביורוקראטיים – הפכו את ההתנחלויות‬ ‫ולכן אסור למדינה הכובשת ליצור בשטח הכבוש שינויים של‬ ‫למובלעות אזרחיות בתוך שטח הנתון תחת שלטון צבאי. כך יצרה‬ ‫קבע. המדינה הכובשת מחזיקה בשטח כנאמן בלבד והיא‬ ‫ישראל בשטחים משטר של הפרדה-תוך-אפליה, שבמסגרתו‬ ‫מחויבת לדאוג לרווחתה של האוכלוסייה המקומית, ולהימנע‬ ‫פועלות שתי מערכות משפט נפרדות באותו השטח, וזכויותיו של‬ ‫מניצול המשאבים הטבעיים בשטח בעבור אוכלוסייתה שלה.‬ ‫אדם נקבעות לפי השתייכותו הלאומית. בעוד הפלסטינים חיים‬ ‫כמו כן, אסור למדינה הכובשת להעביר את אזרחיה אל השטח‬ ‫תחת כיבוש צבאי, נהנים המתנחלים מכל הזכויות המוקנות לאזרחי‬ ‫הכבוש או לעודד אותם לעבור אליו.‬ ‫ישראל – ורובם אף נהנים משלל הטבות כלכליות, המוזילות את‬ ‫עלות המחייה בהתנחלויות ותורמות לשיפור איכות החיים בהן.‬ ‫פינוי התנחלויות: תוך שמירה על זכויות מתנחלים‬ ‫על רקע אי-חוקיותן של ההתנחלויות ולנוכח הפגיעות הקשות‬ ‫ההתנחלויות: פגיעה קשה במרקם החיים בגדה‬ ‫בזכויות האדם הנגזרות מקיומן, בצלם תובע מהממשלה לפעול‬ ‫ההתנחלויות פוגעות בשורה ארוכה של זכויות האדם של‬ ‫לפינוי כל ההתנחלויות ולהשבת המתנחלים אל שטחה הריבוני‬ ‫הפלסטינים, בהן הזכות לקניין, הזכות לרמת חיים נאותה והזכות‬ ‫של ישראל. על הפינוי להתבצע תוך כיבוד זכויות האדם של‬ ‫לחופש תנועה.‬ ‫המתנחלים, לרבות תשלום פיצויים. אחריותה של המדינה כוללת‬ ‫במטרה להשתלט על קרקעות הגדה – ולשם העברת קרקעות‬ ‫הכנת תכנית מסודרת לקליטת תושבי ההתנחלויות ולשילובם‬ ‫פלסטיניות פרטיות וציבוריות לשימוש ההתנחלויות – הקימה‬ ‫ההולם בחיים בתוך שטח ישראל.‬ ‫ישראל מנגנון משפטי-ביורוקראטי מורכב, ונתלתה בתואנות‬ ‫93‬
‫העלמת עין:‬ ‫אי מילוי החובה להגן‬ ‫על פלסטינים מפני‬ ‫אלימות מתנחלים‬ ‫ מתנחלים בשדות עסירה אל-קיבלייה. צילום: עומר קוסיני, רויטרס, 11.7.3‬ ‫04‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫מתנחלים אבנים על מכוניות של פלסטינים בכביש 06, לאחר‬ ‫אחד מתפקידיו העיקריים של כל שלטון הוא לאכוף את החוק‬ ‫ששוטרים פלסטינים הרגו את בן יוסף לבנת בקבר יוסף בשכם.‬ ‫ולהגן על גופם ועל רכושם של כל האנשים החיים בתחום שיפוטו.‬ ‫בתגובה, סגר הצבא את הכביש לתנועת פלסטינים בקטע שבין‬ ‫ישראל, כמדינה הכובשת בגדה המערבית, אחראית על התושבים‬ ‫צומת חווארה לג'ית.‬ ‫הפלסטינים, המוגדרים במשפט הבינלאומי כאוכלוסייה מוגנת.‬ ‫מעשי אלימות של תושבי התנחלויות כלפי פלסטינים ורכושם‬ ‫היסטוריה של סלחנות‬ ‫הינם תופעה מתמשכת ונרחבת. בשנים האחרונות מכונים חלק‬ ‫מהמעשים האלה פעולות תג מחיר, בטענה שהם נעשו בתגובה‬ ‫מאז ראשית ההתנחלות בשטחים נוקטות רשויות אכיפת החוק‬ ‫לפעולות של הרשויות הישראליות, הנתפסות כפגיעה במפעל‬ ‫הישראליות מדיניות בלתי מוצהרת של סלחנות כלפי אזרחים‬ ‫ההתנחלות. כך, חלק מהמעשים בוצעו לאחר שהמנהל האזרחי‬ ‫ישראלים שפגעו בפלסטינים וברכושם. על מגמה זו הצביעו גם‬ ‫חילק צווי הריסה למבנים שנבנו בניגוד לחוק, או לאחר שהרס‬ ‫ועדות ממשלתיות שונות – בהן ועדה שהוקמה עוד בשנת 1891‬ ‫מבנים כאלה. במקרים אחרים נעשו פעולות מסוג זה לאחר‬ ‫בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, וכן‬ ‫שפלסטינים פגעו במתנחלים.‬ ‫ועדת שמגר שהוקמה בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין‬ ‫לא תמיד נערכים כוחות הביטחון מראש כדי להגן על פלסטינים‬ ‫במערת המכפלה ב-49.2.52.‬ ‫מפני מעשי אלימות של מתנחלים. חוסר היערכות זה בולט‬ ‫עצימת עיניים זו סותרת את חובתה של ישראל, ככוח הכובש בגדה‬ ‫בעיקר במקרים שניתן היה לחזותם מראש. ביום הזעם, שעליו‬ ‫המערבית, לשמור על החוק ועל הסדר בשטח הכבוש. מתוקף‬ ‫הצהירו מתנחלים ב-11.3.3, הייתה היערכות נרחבת של כוחות‬ ‫אחריות זו, מחויבת ישראל להבטיח את שלומה ואת ביטחונה של‬ ‫הביטחון שסייעה במניעת מעשי אלימות. לעומת זאת, באירועים‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית מפני אלימות של אזרחים ישראלים, הן‬ ‫אחרים – כמו לאחר הריסת מבנים במאחז מגרון ב-11.9.5 – לא‬ ‫באמצעות היערכות מוקדמת והן באמצעות מיצוי הדין עם התוקפים.‬ ‫מנעו כוחות הביטחון את האלימות כפי שנדרש מהם. בשבוע‬ ‫שלאחר ההריסה, הגיע לבצלם מידע על אודות עשרה אירועים‬ ‫שבהם פגעו מתנחלים ברכוש פלסטיני, בהם הצתת מסגד בכפר‬ ‫קוסרה וריסוס כתובות נאצה על קירות שני מסגדים אחרים.‬ ‫בחלק מהמקרים כוללת ההיערכות של כוחות הביטחון הטלת‬ ‫הגבלות דווקא על הפלסטינים. באפריל 1102, למשל, יידו‬ ‫14‬
‫ עיישה אבו עלי, תושבת מיח’מאס בת כשמונים שהותקפה על-ידי מתנחלים כשמסקה זיתים באדמותיה שבסמוך אליהן הוקם המאחז רמת מגרון.‬ ‫צילום: איאד חדאד, בצלם, 11.01.13‬ ‫24‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫איפה הכוחות בשטח?‬ ‫בחלק מן המקרים נכחו כוחות הביטחון באירוע שבו אזרחים‬ ‫ישראלים תקפו פלסטינים או השחיתו את רכושם, אולם לא‬ ‫עשו דבר כדי להפסיק את האלימות – ובכמה פעמים הם אף‬ ‫נטלו בה חלק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר‬ ‫0002 ועד דצמבר 1102 שלח בצלם לפרקליטות הצבאית 75‬ ‫תלונות על מקרים שבהם עלה חשד ולפיו כוחות הביטחון לא‬ ‫התערבו כדי למנוע מעשי אלימות. מתשובות הפרקליטות עולה‬ ‫כי רק בארבעה מהמקרים נפתחה חקירה ובשניים מתוכם היא‬ ‫נסגרה ללא נקיטת צעדים כלשהם נגד החיילים המעורבים.‬ ‫ב-03 מקרים הוחלט שלא לפתוח בחקירה, ב-21 מקרים נמסר‬ ‫לבצלם שהפנייה בטיפול ובחמישה מקרים לא קיבל בצלם כל‬ ‫מענה לפנייתו. בארבעה מקרים נוספים מסרה הפרקליטות כי‬ ‫הם הועברו לטיפול גורמים אחרים בצבא, במקרה אחד נמסר‬ ‫לבצלם כי המקרה הועבר לדיון משמעתי, ולגבי מקרה נוסף‬ ‫מסרה הפרקליטות לבצלם שהוא לא אותר.‬ ‫בחלק מן המקרים נכחו כוחות הביטחון‬ ‫באירוע שבו אזרחים ישראלים תקפו‬ ‫ מתנחלים תוקפים את הכפר עסירה אל-קיבלייה בנוכחות חיילים,‬ ‫‬ ‫11.7.3, מתוך תיעוד האירוע בווידיאו על-ידי מתנדב בפרויקט‬ ‫פלסטינים או השחיתו את רכושם, אולם‬ ‫“חמושים במצלמות” של בצלם‬ ‫לא עשו דבר כדי להפסיק את האלימות‬ ‫מתנחלים תקפו פלסטינים בנוכחות הצבא‬ ‫המשטרה מקלה עם ישראלים הפוגעים‬ ‫ב-11.7.3 בצהריים, תקפו מתנחלים את הכפר עסירה אל-קיבלייה,‬ ‫בטענה שתושביו הציתו אש סמוך להתנחלות יצהר. ההתקפה צולמה‬ ‫בפלסטינים‬ ‫על-ידי מתנדב בפרויקט חמושים במצלמות של בצלם. התוקפים,‬ ‫משטרת ישראל, המופקדת על חקירת מקרי אלימות של‬ ‫חלקם רעולי פנים, היו חמושים במקלות ובמוטות ברזל, ושניים מהם‬ ‫מתנחלים כלפי פלסטינים, אינה ממצה את פעולות החקירה‬ ‫הנדרשות ואינה עושה את כל המוטל עליה כדי לאכוף את‬ ‫נשאו נשק. הם יידו אבנים על בתים בקצה הכפר, הכו פלסטיני ופצעו‬ ‫החוק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 0002‬ ‫אותו, ושברו את ענפיהם של כעשרים עצי זית. תושבים מהכפר הגיעו‬ ‫ועד דצמבר 1102 פנה בצלם למשטרת ישראל בנוגע ל-253‬ ‫למקום ויידו אבנים לעבר התוקפים. עדי ראייה מסרו לבצלם כי ג'יפ‬ ‫מקרים שבהם פגעו אזרחים ישראלים בפלסטינים וברכושם,‬ ‫של כוחות הביטחון הגיע למקום כעשר דקות לאחר תחילת האירוע,‬ ‫וביקש לברר אם מתקיימת חקירה בעניין ואם כן – מה מצבה.‬ ‫ובהמשך הגיעו לכפר כמה ג'יפים נוספים ובהם חיילים ושוטרי מגב.‬ ‫התלונות עסקו בירי, בתקיפות פיזיות, בהשחתת רכוש, בגירוש‬ ‫מתיעוד הווידיאו עולה כי כוחות הביטחון לא מנעו מהמתנחלים‬ ‫מאדמות, באיומים, בגניבת יבול, בהצתת שדות ובפגיעות נוספות.‬ ‫לתקוף את הפלסטינים ואת רכושם, ובמקום זאת ירו גז מדמיע כדי‬ ‫ככל הידוע לבצלם, ב-08 מהמקרים המשטרה לא פתחה כלל‬ ‫בחקירה – לרוב משום שהנפגע לא הגיש תלונה רשמית – זאת‬ ‫להרחיק דווקא את תושבי הכפר.‬ ‫על אף שהמשטרה מחויבת על פי חוק לחקור כל חשד לעבירה‬ ‫לאחר האירוע העביר בצלם את התיעוד המלא של ההתרחשות‬ ‫פלילית שמגיע לידיעתה. ב-61 מקרים לא קיבל בצלם כל‬ ‫למשטרה ולצבא, בדרישה לאתר את המתנחלים התוקפים ולחקור‬ ‫מענה לפנייתו, לגבי מקרה אחד נמסר שהוא בטיפול ובחמישה‬ ‫מדוע כוחות הביטחון לא עצרו את ההתקפה. בתשובה, נמסר לבצלם‬ ‫מקרים נמסר שהפנייה לא אותרה. ב-052 מקרים נפתחה‬ ‫כי המשטרה פתחה בחקירה בנוגע לאלימות המתנחלים באירוע.‬ ‫חקירה: ב-92 מהמקרים הוגשו כתבי אישום, ב-731 מקרים‬ ‫נסגר התיק בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד מי מהמעורבים,‬ ‫נכון למועד פרסום הדוח לא נמסר לבצלם אם נפתחה חקירת‬ ‫ב-76 מקרים החקירה עדיין מתנהלת וב-51 מקרים הועבר‬ ‫מצח במטרה לבחון את התנהגות החיילים באירוע, ואם כן, מה היו‬ ‫תיק החקירה לעיון פרקליט. בשני מקרים נוספים הגיש בצלם‬ ‫תוצאותיה.‬ ‫עררים שעודם בטיפול.‬ ‫34‬
‫ מתנחלים תוקפים את בית משפחת סופאן בבורין. צילום: אימאן סופאן, פרויקט “חמושים במצלמות” של בצלם, 11.1.2‬ ‫א-נוואג'עה פונה לבית החולים, אושפז למשך הלילה ושוחרר‬ ‫מתנחלים תקפו פלסטיני, תיק החקירה נסגר‬ ‫למחרת.‬ ‫במהלך התקיפה, על פי העדויות, התקשר אחד מבני המשפחה‬ ‫למשטרת חברון וביקש ששוטרים יגיעו לאזור, אולם נאמר לו כי‬ ‫הוא משקר. המשטרה הגיעה למקום רק לאחר שאזרח ישראלי‬ ‫ששהה שם הזעיק אותה, אולם עד אז כבר נמלטו התוקפים.‬ ‫ב-01.21.02 הגיש א-נוואג'עה תלונה במשטרה על התקיפה ומסר‬ ‫את עדותו. שבוע לאחר מכן התקשר אליו קצין משטרה והורה לו‬ ‫להגיע לתחנה. א-נוואג'עה סבר שהוא נדרש להגיע בעקבות הגשת‬ ‫התלונה, אך כאשר הגיע לתחנה נחקר על גניבת צאן מההתנחלות‬ ‫ איבראהים א-נוואג’עה. צילום: נאסר נוואג’עה, בצלם‬ ‫סוסיא בלילה שקדם לתקיפה. כאשר שאל את השוטר האם אינו‬ ‫חוקר את התקיפה שלו, השיב לו החוקר, לדבריו, כי אם הצאן לא‬ ‫איבראהים א-נוואג'עה, בן 94, הוא תושב ח'רבת סוסיא בדרום הר‬ ‫היה נגנב לא הייתה בעיה עם המתנחלים.‬ ‫חברון שבסמוך אליה נבנתה ההתנחלות סוסיא. בבוקר ה-01.21.31‬ ‫בתוך פחות מחודש החליטה המשטרה לסגור את התיק בנוגע‬ ‫עסק א-נוואג'עה בתיקון אוהלו. מעדויות שגבה בצלם מא-נוואג'עה‬ ‫לתקיפתו של א-נוואג'עה בעילה של עבריין לא נודע. מעיון בתיק‬ ‫ומבני משפחתו עולה כי כמה מתנחלים הגיעו למקום והחלו‬ ‫החקירה עולה כי המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות.‬ ‫לתקוף אותו ללא כל התגרות מצדו. התוקפים החזיקו את ידיו של‬ ‫היא לא חקרה איש מדרי חוות הר סיני הסמוכה, שלכיוונה ברחו‬ ‫א-נוואג'עה מאחורי גבו והכו אותו באבן ובמכוש. כאשר נחלצו בני‬ ‫התוקפים, ולא את החיילים שהיו במוצב סמוך למקום האירוע.‬ ‫משפחתו לעזרתו, הותקפו גם הם באבנים ואחד מהם אף נפגע.‬ ‫ב-11.01.11 הגיש בצלם ערר על סגירת התיק.‬ ‫התוקפים ברחו לכיוון חוות הר סיני הסמוכה להתנחלות סוסיא.‬ ‫44‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫סדרת תקיפות חמורות דרומית לשכם‬ ‫בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1102 תיעד בצלם שמונה אירועים,‬ ‫שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים והשחיתו את רכושם בכפרים קוסרה,‬ ‫ג'אלוד ודומא, דרומית לשכם. חלק מהאירועים החלו כאשר מתנחלים,‬ ‫שהגיעו מכיוון המאחז אש קודש, פלשו לאדמות היישובים הפלסטיניים‬ ‫והשחיתו עצי זית. במהלך אירועים אלה התפתחו עימותים אלימים בין‬ ‫הצדדים – וכן בין התושבים הפלסטינים ובין כוחות הביטחון שהגיעו‬ ‫למקום. במהלך חודש ספטמבר הציב הצבא אוהל על גבעה החולשת‬ ‫על השטח שבין קוסרה למאחז הסמוך, אש קודש. ואולם הפגיעות‬ ‫בתושבי היישוב נמשכו.‬ ‫באחד מהאירועים ירה חייל למוות בעיסאם בדראן. ההרוג, תושב‬ ‫קוסרה בן 73, יידה אבנים לעבר חיילים שהגיעו לכפר לאחר שמתנחלים‬ ‫ תושבת קוסרה משקיפה על מטע זיתים שהושחת על-ידי מתנחלים.‬ ‫נכנסו לאדמותיו. באירוע אחר ירה מתנחל כדור חי – ואחד מתושבי‬ ‫צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 11.01.6‬ ‫הכפר נפצע מרסיס. באירוע נוסף, תקפו מתנחלים באלימות מוסקי‬ ‫זיתים מג'אלוד ואזרחים זרים וישראלים שהיו עימם. באירועים אחרים‬ ‫הסמוכים ג'אלוד ודומא. לפיכך, האחריות למניעת הפגיעות החוזרות‬ ‫הוצת המסגד של קוסרה ונכתבו עליו כתובות נאצה, וכן הושחתו‬ ‫ונשנות של אזרחים ישראלים בתושבים הפלסטינים מוטלת על רשויות‬ ‫מאות עצים באדמות הכפרים קוסרה ודומא. מקרים אלה מצטרפים‬ ‫המדינה. ואולם לא זו בלבד שכוחות הביטחון כשלו שוב ושוב בהגנה‬ ‫לשבעה אירועים קודמים שתיעד בצלם מאז אוקטובר 0102, שבהם‬ ‫על היישובים הפלסטיניים מפני המתנחלים, אלא שבכמה מהאירועים‬ ‫תקפו מתנחלים רועי צאן פלסטינים באזור ופגעו בצאנם, תקפו נוסעי‬ ‫האלה הם אף פגעו בפלסטינים בעצמם. לפיכך יש להורות, בין השאר,‬ ‫משאית, הציתו כלי רכב בתוך קוסרה והשחיתו עצים באדמות הכפר.‬ ‫על פינויים של המאחזים באזור, שממילא אינם חוקיים – גם לפי החוק‬ ‫אזור זה, המוגדר כשטח ‪ ,C‬נמצא תחת שליטה מלאה של ישראל והיא‬ ‫הישראלי.‬ ‫האחראית לשמור על ביטחונם האישי של תושבי קוסרה והיישובים‬ ‫ כתובות נאצה שריססו מתנחלים על מסגד בכפר קוסרה שמדרום לשכם לאחר שהצבא הרס מבנים במאחזים עלי עין ומגרון.‬ ‫צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 11.9.5‬ ‫54‬
‫סיפוח במסווה‬ ‫של ביטחון:‬ ‫גדר ההפרדה‬ ‫פיזי בינה לבין הגדה המערבית, עליה לבנותו על הקו הירוק‬ ‫בשנת 2002, בעקבות שורה של פיגועים שביצעו פלסטינים בתוך‬ ‫או בתוך שטחה. אין היא רשאית להשתמש בתוואי הגדר כדי‬ ‫שטח ישראל, החליטה הממשלה על הקמת גדר ההפרדה.‬ ‫להרחיב את שטח ההתנחלויות או את שטחה הריבוני. על ישראל‬ ‫בקביעת תוואי הגדר נסמכו המתכננים גם על שיקולים זרים,‬ ‫לפרק את כל חלקי הגדר שנבנו בתוך שטח הגדה המערבית.‬ ‫שבינם ובין הגנה על ביטחונם של אזרחים ישראלים אין ולא‬ ‫כלום. אחד השיקולים המרכזיים בקביעת תוואי הגדר היה הרצון‬ ‫”מרחב התפר“: הפרדה בין פלסטינים‬ ‫לספח חלקים מהגדה המערבית לישראל. התוואי המתוכנן,‬ ‫מדיניותה של ישראל, השואפת לכלול כמה שיותר התנחלויות‬ ‫ש-%58 ממנו עובר בתוך שטח הגדה, עוקף התנחלויות רבות,‬ ‫ואדמות לא מיושבות בצדה המערבי של הגדר, הותירה‬ ‫שהגדולות בהן הן מעלה אדומים ואריאל, וכן כמה יישובים‬ ‫שטחים נרחבים ומובלעות בינה ובין הקו הירוק, שזכו לכינוי‬ ‫פלסטיניים. עם תום בניית הגדר עתידים כ-%4.9 משטח הגדה‬ ‫הרשמי “מרחב התפר”. הכפר עזון-עתמה, למשל, שוכן מדרום‬ ‫– שבהם שמונה יישובים פלסטיניים וכ-29 התנחלויות, מאחזים‬ ‫לקלקיליה. ממערב לו הוקמה ההתנחלות אורנית ומדרומו –‬ ‫ואזורי תעשייה ישראליים – להיוותר בצדה המערבי. ב-21‬ ‫ההתנחלות שערי תקווה. הכפר הוקף בגדר מכל צדדיו, והגישה‬ ‫מקומות שונים הוקם התוואי, או תוכנן, במרחק מאות ואפילו‬ ‫אליו מתאפשרת כיום דרך שני שערים בלבד. השער הראשון‬ ‫אלפי מטרים מהתנחלויות קיימות, זאת כדי שניתן יהיה לממש‬ ‫מוצב בכניסה הדרומית המובילה למובלעת אלקנה ולישראל,‬ ‫תכניות להרחבתן. השאיפה לספח שטחים לישראל היא הגורם‬ ‫והשער השני – בכניסה הצפונית המובילה לשאר הגדה. עד לפני‬ ‫העיקרי לאורכה הרב של הגדר – 807 ק”מ – יותר מפי שניים‬ ‫כשנה היה השער הצפוני סגור בשעות הלילה, אולם החל בחודש‬ ‫מאורכו של הקו הירוק (023 ק”מ).‬ ‫מארס 0102 מאפשר הצבא גישה בלתי מוגבלת לכפר דרכו.‬ ‫עד עתה נבנה כ-%26 מהתוואי המתוכנן, תוך פגיעה בזכויותיהם‬ ‫השער הדרומי הוא מחסום המאויש בקביעות על ידי חיילים‬ ‫של מאות אלפי פלסטינים שנותרו במובלעות או שנותקו‬ ‫הבודקים את כל העוברים בו. בשני המחסומים הללו עוברים‬ ‫מאדמותיהם החקלאיות. אורך הגדר הבנויה מגיע עתה ל-5.734‬ ‫תושבי הכפר, וכן פלסטינים משאר הגדה המחזיקים בהיתרים‬ ‫ק”מ, שהם כ-%26 מהתוואי המתוכנן. 85 ק”מ נוספים נמצאים‬ ‫לעבודה בהתנחלויות שבמובלעת אלקנה ובישראל. 11 משפחות‬ ‫בבנייה ובנייתם של 212 ק”מ נוספים טרם אושרה על-ידי‬ ‫מן הכפר נותרו מבודדות במובלעת שיצרה הגדר וכל ביקור‬ ‫הממשלה, או נמצאת בשלבי תכנון שונים. כל קטעי הגדר‬ ‫אצלן, גם של רופאים, של אמבולנסים או של בני משפחה, מצריך‬ ‫הנמצאים בבנייה, כמו גם אלה שטרם אושרו, נמצאים בתוך‬ ‫מעבר במחסום הדרומי וקבלת אישור מהמנהל האזרחי.‬ ‫שטח הגדה המערבית.‬ ‫אלפי פלסטינים הופרדו מאדמותיהם החקלאיות וממקורות‬ ‫למדינה נתונה הזכות והחובה להגן על אזרחיה מפני פיגועים.‬ ‫המים שלהם שנותרו ממערב לגדר. עשרות אלפים עבדו באדמות‬ ‫ואולם אם היא מחליטה לעשות זאת באמצעות הקמת מכשול‬ ‫64‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ קטע מחומת ההפרדה במחסום שועפאט. צילום: אן פק, ‪27.12.11 , activestills.org‬‬ ‫74‬
‫ חקלאים ממתינים משני צידי שער חקלאי במכשול ההפרדה בחבלה. בשל ההגבלות החמורות על הכנסת ציוד חקלאים נאלצים רבים להשתמש בעגלה רתומה‬ ‫לסוס או לחמור. צילום: אנתיאה שדה, מחסום ווטש, 11.5.92‬ ‫על חוקיותו של משטר ההיתרים באזורי “מרחב התפר”. בג”ץ‬ ‫אלה ומקור פרנסתם נפגע. ישראל הקימה אמנם 66 שערים‬ ‫קבע שבכפוף לכמה תיקונים שיש לערוך בו, משטר ההיתרים‬ ‫חקלאיים לאורך הגדר, האמורים לשרת חקלאים ועובדים אלה,‬ ‫הוא מידתי ומאזן כראוי בין צורכי הביטחון של ישראל ובין צורכי‬ ‫אולם שערים אלה נפתחים בתדירות נמוכה או על בסיס עונתי‬ ‫התושבים.‬ ‫בלבד – ורק חלק מבעלי האדמות, אלה שהצליחו לקבל היתר‬ ‫לכך מהמנהל האזרחי, מורשים לעבור בהם. גם חקלאים הזוכים‬ ‫להיתרים מתקשים לעבד את אדמתם כיוון שלרוב אינם מורשים‬ ‫בילעין: למדינה לקחו ארבע שנים כדי ליישם את‬ ‫להכניס מכשור חקלאי או פועלים שיסייעו בעבודה. הליך קבלת‬ ‫החלטת בג“ץ‬ ‫ההיתרים כרוך בקשיים רבים, ועד היום לא פרסם המנהל האזרחי‬ ‫ביולי 1102 סיים הצבא את העתקת גדר ההפרדה באזור הכפר‬ ‫בשפה הערבית את הקריטריונים למתן היתרים.‬ ‫בילעין, כמעט ארבע שנים לאחר ששופטי בג”ץ הורו לו לעשות‬ ‫לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנת 0102 הונפקו לפלסטינים‬ ‫כן. הגדר הועתקה מערבה לכיוון ההתנחלות מודיעין-עלית.‬ ‫589,03 היתרים זמניים המאפשרים כניסה אל “מרחב התפר”,‬ ‫כתוצאה מכך הוחזרו לתושבי הכפר כ-007 דונם מאדמותיהם‬ ‫שהם %07 מכלל ההיתרים שעבורם הוגשו בקשות באותה שנה.‬ ‫החקלאיות, אך כ-005,1 דונם נוספים מאדמותיהם נותרו בצדה‬ ‫%16 מתוכם ניתנו לתקופות קצרות של עד שלושה חודשים. מאז‬ ‫המערבי של הגדר.‬ ‫שנת 7002 מאשר המנהל האזרחי מכסה של %07 מהבקשות,‬ ‫ללא קשר למספר הבקשות שהוגשו.‬ ‫המנהל האזרחי מצמצם בהתמדה את מספר ההיתרים הניתנים‬ ‫מזרח ירושלים: תוואי פוגעני במציאות מורכבת‬ ‫לתקופות של מעל לשנה באזורי “מרחב התפר”. מדיניות זו אינה‬ ‫אזור מזרח ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מהגדה המערבית.‬ ‫מאפשרת לפלסטינים בעלי אדמות חקלאיות ממערב לגדר‬ ‫במשך שנים ארוכות, לא השפיע הגבול המוניציפאלי שנקבע‬ ‫לפתח חקלאות מודרנית, או לגדל גידולים מגוונים הדורשים‬ ‫לירושלים – שהפריד בין שטח העיר שסופח לישראל לשאר שטח‬ ‫עיבוד אינטנסיבי. בלית ברירה, הם נאלצים להסתפק בגידול עצי‬ ‫הגדה המערבית – על חיי היום יום של תושבי העיר הפלסטינים.‬ ‫זית בלבד, הדורשים עיבוד מועט יחסית. באפריל השנה דחה‬ ‫רחובות חדשים נסללו משני צדי הגבול – ובתי הספר, שירותי‬ ‫בג”ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל אשר ערערה‬ ‫84‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫הבריאות ומוסדות נוספים שהוקמו ברחובות אלה שירתו את‬ ‫הפלסטינים המתגוררים משני עבריו. בשל המחסור הקבוע‬ ‫בפתרונות דיור במזרח ירושלים – תוצאה של תכנון מפלה, אי‬ ‫מתן אישורי בנייה והריסת בתים רבים – עברו פלסטינים רבים,‬ ‫שלהם מעמד של “תושבי קבע” בישראל, לגור מעברו השני של‬ ‫הגבול המוניציפאלי.‬ ‫מציאות מורכבת זו מביאה לכך שבאזור ירושלים לא קיים שום‬ ‫תוואי שבו ניתן להקים גדר בלי לפגוע בזכויות התושבים. הקמת‬ ‫גדר ההפרדה על הגבול המוניציפאלי שיסעה את מרקם החיים‬ ‫שנוצר בעיר בפועל לאורך עשרות שנים, ולפיכך גרמה לפגיעה‬ ‫קשה בזכויות האדם של תושבי השכונות הסובבות אותה. תושבי‬ ‫העיר הגרים מעברו השני של הגבול המוניציפאלי נותקו ממנה‬ ‫בשל הקמת הגדר, וכיום אלה מורשים להיכנס למזרח ירושלים‬ ‫רק דרך שלושה מחסומים הממוקמים לאורכה. בכניסות‬ ‫לשכונות שאינן חלק משטחה המוניציפאלי של ירושלים – כמו‬ ‫א-שיח’ סעד וח’לת א-נועמאן – הוקמו מחסומים וגישת תושביהן‬ ‫לירושלים הוגבלה. תושבי שכונות אלה נאלצים לכלות את זמנם‬ ‫בתורים ארוכים במחסומים, המגבילים את נגישותם לשירותי‬ ‫בריאות וחינוך ולמקורות הפרנסה שלהם.‬ ‫בשתי שכונות גדולות – כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט –‬ ‫נבנתה הגדר שלא על הגבול המוניציפאלי וכתוצאה מכך תושביהן‬ ‫ חומת ההפרדה שהוצמדה לבתי הכפר אל-ולג’ה.‬ ‫‬ ‫מחויבים לעבור בדיקות ביטחוניות בכל פעם שהם מבקשים‬ ‫צילום: אייל הראובני, בצלם, 01.11.5.‬ ‫לצאת משכונתם לכיוון ירושלים. כך, מחנה הפליטים שועפאט‬ ‫נמצא אמנם בתחומי גבולה המוניציפאלי של ירושלים, ותושביו‬ ‫הם תושבי קבע בישראל, אך גדר ההפרדה עוברת ממערב לו‬ ‫המערבי של הגדר – ובכך נותק ממחוז בית לחם, שאליו שייכים‬ ‫ומנתקת אותו מהעיר עצמה. תושבי שועפאט יכולים להיכנס‬ ‫תושביו ושממנו הם מקבלים את כל השירותים. בהמשך שינתה‬ ‫לעיר רק דרך מחסום המוצב בכניסה הראשית למחנה. בדצמבר‬ ‫מערכת הביטחון את התוואי ובחרה להקיף את כל שטחו הבנוי‬ ‫1102 הוחלף המחסום הזמני במבנה קבע גדול (“טרמינל”),‬ ‫של הכפר בקו מפותל – המנתק אותו מאדמותיו החקלאיות‬ ‫בדומה למחסומים המפרידים בין הגדה המערבית לישראל.‬ ‫המשתרעות על-פני מאות דונמים, מהמעיין שמימיו משמשים‬ ‫מאז הקמת הגדר מתנערות הן עיריית ירושלים והן משטרת‬ ‫להשקיית הגידולים החקלאיים ומבית הקברות הישן של הכפר.‬ ‫ישראל מאחריותן למתרחש במחנה, שהפך עקב כך למוקד של‬ ‫ישראל החלה בעבודות להקמת הגדר סביב הכפר בראשית שנת‬ ‫עבריינות סמים ולמתחם שבו מתבצעת בנייה פרועה בהיקפים‬ ‫0102. בדצמבר אותה שנה הוקפאו העבודות בעקבות עתירה‬ ‫נרחבים, ללא כל ניסיון להסדיר את הבנייה כך שתשקף את צרכי‬ ‫לבג”ץ של תושבי הכפר, שערערו על חוקיות הצווים הצבאיים‬ ‫התושבים.‬ ‫לתפיסת אדמתם. זאת לאחר שרוב שטחו הבנוי של הכפר כבר‬ ‫הוקף בחומה.‬ ‫הגדר חונקת את הכפר אל-ולג’ה‬ ‫עם השלמת הגדר תיחסם כל אפשרות לפיתוח הכפר, מכיוון‬ ‫שהוא נבנה בצמוד לבתי התושבים. במסגרת פריצת התוואי‬ ‫באוגוסט 1102 אישר בג”ץ את תוואי הגדר המקיפה את שטחו‬ ‫ועבודות הבנייה הנרחבות נגרם נזק עצום לנופי שמורת עמק‬ ‫הבנוי של הכפר אל-ולג’ה שבדרום-מערב ירושלים. הגדר –‬ ‫רפאים – ובכלל זה לנוף הטראסות העתיק, הקיים עוד ממחצית‬ ‫חומת בטון שגובהה תשעה מטרים ואורכה 007 מטרים – תנתק‬ ‫האלף הראשון לספירה. חלק מהטרסות שנפגעו עובדו על-ידי‬ ‫את הכפר ממאות דונמים של אדמות חקלאיות השייכות לו,‬ ‫תושבי הכפר והדבר פגע במקור מחייתם. לאחר השלמת הגדר‬ ‫ותותיר פתח יציאה אחד בלבד, לכיוון בית ג’אלה.‬ ‫תותנה גישתם של תושבי הכפר לאדמותיהם בקבלת היתרים‬ ‫מחצית מאדמות הכפר שימשו להקמת ההתנחלויות הר גילה,‬ ‫מהמנהל האזרחי. הניסיון מאזורים אחרים בגדה המערבית‬ ‫הצמודה לכפר, ושכונת גילה, שנבנתה בתוך תחום השיפוט‬ ‫מלמד שהמנהל נותן היתרים כאלה במשורה ולפרקי זמן קצרים‬ ‫המוניציפאלי של ירושלים. שליש מכל אדמות הכפר סופחו‬ ‫מדי – ושכתוצאה מכך, תושבים רבים שאדמותיהם נותרו מצדה‬ ‫בשנת 7691 לשטח המוניציפאלי של העיר ירושלים.‬ ‫המערבי של גדר ההפרדה נאלצו לנטוש את עיבודן ואיבדו את‬ ‫תוואי הגדר סביב הכפר, העובר כולו בגדה המערבית, שונה כמה‬ ‫מקור פרנסתם.‬ ‫פעמים במהלך השנים. בתכנית המקורית נותר הכפר מצדה‬ ‫94‬
‫מחאה אסורה:‬ ‫פגיעה בזכות להפגין‬ ‫הקטינים נעצרו באמצע הלילה, נחקרו ללא נוכחות הוריהם,‬ ‫בשנים האחרונות עורכים פלסטינים, ישראלים ואזרחים זרים‬ ‫וזכויותיהם לא הובהרו להם תמיד כראוי.‬ ‫הפגנות נגד בניית גדר ההפרדה ונגד השתלטות ישראל על‬ ‫נוסף על כך, עשרות אזרחים ישראלים נעצרו בשל השתתפות‬ ‫אדמות בגדה המערבית. ההפגנות מתקיימות באופן קבוע‬ ‫בהפגנות ובשל נוכחות בשטח שהוכרז כ”שטח צבאי סגור”.‬ ‫בכמה מקומות, בהם הכפרים בילעין, בית אומר, אל-ולג’ה,‬ ‫אל-מעסרה, א-נבי סאלח, כפר קדום וניעלין. משתתפים‬ ‫רבים בהפגנות אלה אינם נוקטים אלימות כלשהי, אולם‬ ‫הפגנת כוח: דיכוי המחאה בא-נבי סאלח‬ ‫ישנם גם מקרים לא מעטים שבהם מיידים המפגינים אבנים.‬ ‫בינואר 1102 הפיץ דובר צה”ל סרטון ביו-טיוב, ובו התייחס מפקד‬ ‫מאז דצמבר 9002 מפגינים תושבי הכפר א-נבי סאלח שמצפון‬ ‫אוגדת איו”ש לשעבר, תא”ל ניצן אלון, להפגנות בבילעין. לדבריו:‬ ‫לרמאללה מדי יום שישי, במחאה על השתלטות מתנחלים על‬ ‫אדמות שלהם ושל תושבי כפרים נוספים בסביבה. תהלוכות‬ ‫הגישה מבחינתנו היא לאפשר את ההפגנה כל עוד היא‬ ‫המחאה בכפר הפכו לאחד המוקדים המרכזיים של ההפגנות‬ ‫הפגנה לא-אלימה. אנחנו יוצרים אבחנה ברורה בין הפגנה‬ ‫השבועיות המתקיימות בגדה המערבית.‬ ‫לא-אלימה, שהיא מחאה לגיטימית, לבין הפגנה אלימה של‬ ‫זריקות אבנים, זריקות ברזלים, פגיעה פיזית והריסת גדר‬ ‫הביטחון, ומול זה אנחנו נפעל עם האמצעים לפיזור הפגנות.‬ ‫התמודדות כוחות הביטחון עם ההפגנות‬ ‫הטענה שהצבא מגביל את ההפגנות בשטחים רק כאשר הן‬ ‫אלימות אינה מדויקת. ככלל, הצבא מתייחס לכל הפגנה כאל‬ ‫בכפר במהלך שנת 1102 נעשתה‬ ‫הפרת סדר בלתי חוקית, שיש לפזר באמצעים שונים. מדי יום‬ ‫תוך הפרת זכויותיהם של המפגינים‬ ‫שישי מגיעים שוטרי מג”ב וחיילים אל מוקדי ההפגנות, ועושים‬ ‫שימוש נרחב באמצעים לפיזור הפגנות. לא פעם מונעים כוחות‬ ‫הפלסטינים‬ ‫הביטחון את ההפגנות עוד בטרם החלו – וחלק מהאזורים שבהם‬ ‫הן מתקיימות מוכרזים מראש, ובאופן קבוע, כשטחים צבאיים‬ ‫סגורים בשעות המיועדות להפגנה.‬ ‫מאות מתושבי הכפרים נעצרו ונשפטו בגין יידוי אבנים, אולם‬ ‫התמודדות כוחות הביטחון עם ההפגנות בכפר במהלך שנת‬ ‫במקרים רבים כתבי האישום כללו גם עבירות של השתתפות‬ ‫1102 נעשתה תוך הפרת זכויותיהם של המפגינים הפלסטינים.‬ ‫בהפגנה לא חוקית. הצבא עשה ניסיון מרוכז לעצור את מארגני‬ ‫מתיעוד בצלם בחודשים יוני ויולי 1102 עולה כי ההפגנות נבלמו‬ ‫ההפגנות בכפרים השונים בגדה, ויותר מעשרה מהם הועמדו‬ ‫עוד בתוך הכפר, לעתים קרובות אף בטרם החלו. כוחות הביטחון‬ ‫לדין באשמת ארגון הפגנות והסתה לאלימות. רוב האישומים‬ ‫ירו בהן כמויות עצומות של גז מדמיע – ובאחת ההפגנות נורו‬ ‫הסתמכו על עדויות שנגבו מקטינים, תוך פגיעה בזכויותיהם:‬ ‫05‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ זרנוק מתיז נוזל מצחין על מפגינים בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אורן זיו, א-נבי סלאח, 11.21.11.‬ ‫15‬
‫ חייל יורה רימון גז מדמיע בכינון ישיר על מפגינים בכפר א-נבי סאלח, יוני 1102. מתוך וידיאו בצלם‬ ‫נהלים לחוד ומציאות לחוד: מפגין נוסף נהרג‬ ‫לכל הפחות 051 רימוני גז. הרימונים נורו בתוך השטח הבנוי‬ ‫של הכפר, כך שכל התושבים, ובהם אלה שלא השתתפו כלל‬ ‫מירי רימון גז‬ ‫בהפגנה, נחשפו להשפעות הגז. חלק מרימוני הגז נורו ישירות‬ ‫על גופם של מפגינים, בניגוד לחוק. הכוחות אף יידו מספר מופרז‬ ‫של רימוני הלם לעבר ילדים ומבוגרים כאחד, במטרה לפזרם, גם‬ ‫כאשר לא נשקפה למיידים כל סכנה. נוסף על כך, כל הדרכים‬ ‫המובילות לכפר – ובהן דרכים ראשיות – נחסמו במטרה למנוע‬ ‫ממפגינים שאינם תושבי הכפר להשתתף בהפגנות. בעקבות זאת‬ ‫נפגעה זכותם של כל תושבי האזור לחופש תנועה.‬ ‫באוגוסט 1102, עם תחילת חודש הרמדאן, שינו כוחות הביטחון‬ ‫את מדיניותם – ומאז הם מאפשרים למפגינים לצעוד עד לכביש‬ ‫היוצא מהכפר, ובולמים אותם במרחק קצר מהשטח הבנוי של‬ ‫הכפר. מלבד זה, הפסיקו כוחות הביטחון לחסום את כל הדרכים‬ ‫המובילות לכפר. בכך צומצמה הפגיעה באוכלוסייה האזרחית‬ ‫במהלך ההפגנות. עם זאת, המפגינים עדיין אינם מורשים להגיע‬ ‫אל המעיין הסמוך לכפר, שהשתלטות המתנחלים עליו היא אחת‬ ‫הסיבות לקיום ההפגנות. כמו כן, כוחות הביטחון עדיין אינם‬ ‫מכירים בזכותם להפגין: הם מכריזים על ההפגנות כבלתי חוקיות‬ ‫מיד בראשיתן, גם בלי שמי מהמשתתפים יידה לעברם אבנים‬ ‫ מוסטפא א-תמימי. צילום: ‪activestills.org‬‬ ‫או נקט אלימות כלשהי, ומפזרים אותן תוך ירי רימוני גז והתזת‬ ‫נוזל מצחין, המכונה “בואש”. הצבא עדיין מוציא, מדי יום שישי,‬ ‫ביום שישי, 11.21.9, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, לאחר‬ ‫צו שטח צבאי סגור לכל שטח הכפר, ובכך מונע מאנשים שאינם‬ ‫שההפגנה המרכזית בכפר א-נבי סאלח כבר התפזרה, יידו כמה‬ ‫תושביו להשתתף בהפגנה.‬ ‫25‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מוסטפא א-תמימי, שניות לאחר שחייל ירה רימון גז מדמיע ישירות על גופו מתוך ג’יפ ממוגן. צילום: חיים שוורצנברג, הכפר א-נבי סאלח, 11.21.9‬ ‫ ‬ ‫באסם אבו רחמה מהכפר בילעין מירי רימון גז שפגע בחזהו,‬ ‫צעירים, ובהם מוסטפא א-תמימי בן ה-82, אבנים לעבר ג’יפ‬ ‫בעת שהשתתף בהפגנה השבועית בכפר. גם בהפגנה שבה נפגע‬ ‫צבאי. האירוע תועד על-ידי הצלם חיים שוורצנברג. מהצילומים‬ ‫א-תמימי בוצע ירי בכינון ישיר בכמה הזדמנויות נוספות. בצלם‬ ‫ומעדויות ראייה נוספות עולה כי הג’יפ הסתובב והחל להתרחק‬ ‫תיעד 31 מקרים נוספים שבהם נפצעו אנשים קשה בנסיבות‬ ‫מהמקום. כשהיה במרחק של מטרים בודדים מא-תמימי, פתח‬ ‫דומות מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, ופנה לרשויות בדרישה‬ ‫אחד החיילים בג’יפ את הדלת האחורית וירה דרכה רימון גז‬ ‫לפתוח בחקירה בעניינם. לבצלם ידוע על עוד מקרים רבים‬ ‫ישירות לעברו. הרימון פגע בפניו וגרם לדימום מסיבי מראשו.‬ ‫שבהם מפגינים נפצעו מפגיעת רימוני גז, חלקם באורח קשה.‬ ‫א-תמימי מת מפצעיו למחרת. בהתאם למדיניותה החדשה,‬ ‫בצלם מתריע כבר שנים אחדות על כך שכוחות הביטחון יורים‬ ‫רימוני גז בכינון ישיר לעבר גופם של משתתפים בהפגנות. ירי‬ ‫כזה מהווה הפרה של הוראות הפתיחה באש, שכן גז מדמיע הוא‬ ‫אמצעי אל-הרג לפיזור הפגנות ושימוש ברימוני הגז כתחליף לירי‬ ‫ירי כזה מהווה הפרה של הוראות‬ ‫חי הינו אסור. הארגון דרש – הן בפגישות אישיות עם בכירים‬ ‫בצבא והן בפניות בכתב – כי יובהר לכוחות המשרתים בשטח‬ ‫הפתיחה באש, שכן גז מדמיע הוא‬ ‫שירי רימוני גז בכינון ישיר אינו חוקי.‬ ‫אמצעי אל-הרג לפיזור הפגנות ושימוש‬ ‫בתגובה לפניות אלה, נמסר לבצלם כי ירי זה הוא אכן בלתי‬ ‫חוקי. ביולי 1102, למשל, בעקבות פניות נוספות של בצלם, מסר‬ ‫ברימוני הגז כתחליף לירי חי הינו אסור‬ ‫לבצלם רס”ן אורי שגיא מלשכת יועמ”ש איו”ש כי “שבנו וחידדנו‬ ‫בפני הכוחות הפועלים בפיקוד המרכז את הכללים הנוגעים לירי‬ ‫רימוני גז בכינון ישיר, ובהם הכלל האוסר על ירי רימון גז בכינון‬ ‫הורתה הפרקליטות הצבאית על פתיחת חקירת מצ”ח. ככל‬ ‫ישיר במישרין לעבר אדם”.‬ ‫הידוע לבצלם, עד פרסום דו”ח זה החקירה לא הסתיימה.‬ ‫ואולם למרות הצהרות אלה, ממשיכים כוחות הביטחון לירות‬ ‫בצלם תיעד בעבר פעמים רבות ירי רימוני גז בכינון ישיר במהלך‬ ‫רימוני גז ישירות לעבר בני אדם. ככל הידוע לבצלם, עד כה לא‬ ‫הפגנות, בין היתר לעבר מפגינים שלא יידו אבנים ולא עשו דבר‬ ‫הועמד לדין אף איש כוחות ביטחון בגין ירי כזה.‬ ‫שעלול היה לסכן את כוחות הביטחון. כך, באפריל 9002 נהרג‬ ‫35‬
‫חנק מכוון: הגבלות‬ ‫על בנייה פלסטינית‬ ‫והריסת בתים‬ ‫האזרחי 801 יחידות דיור שנבנו ללא היתר בשטחי ‪C‬‬ ‫לפי נתוני בצלם, מתחילת שנת 1102 ועד סוף דצמבר‬ ‫והותיר 366 פלסטינים ללא קורת גג, בהם 713 קטינים. כמעט‬ ‫הרס המנהל האזרחי 671 יחידות דיור שנבנו ללא‬ ‫מחצית מההריסות בשנים אלה בוצעו בקהילות הבדואיות‬ ‫היתר בשטחי ‪ C‬והותיר 831,1 פלסטינים ללא קורת‬ ‫בבקעת הירדן.‬ ‫גג, בהם 235 קטינים. בשנת 0102 הרס המנהל‬ ‫הריסת בתים של פלסטינים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים)‬ ‫002‬ ‫671‬ ‫051‬ ‫221‬ ‫601‬ ‫801‬ ‫001‬ ‫59‬ ‫בתים שנהרסו‬ ‫57‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫שנה‬ ‫45‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ הריסת בתים בפסאיל שבבקעת הירדן. ב-02 בדצמבר 1102 הרס המנהל האזרחי 7 אוהלי מגורים בכפר והותיר 83 בני אדם, בהם 52 ילדים, ללא קורת גג.‬ ‫צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 11.21.02‬ ‫55‬
‫מדיניות זו אינה מציבה אופק תכנוני כלשהו לקהילות‬ ‫הפלסטיניות, והיא אינה מותירה לתושביהן ברירה אלא לבנות‬ ‫ללא היתר. עתודות הבנייה בשטחי ‪ A‬ו-‪ ,B‬שבהם מרוכזת רוב‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בגדה, מצומצמות מאוד וכך נוצרה‬ ‫מצוקת דיור חריפה. מדיניות תכנון זו בוטה במיוחד בהתחשב‬ ‫במאמץ התכנוני הגדול שעשתה המדינה כדי לאפשר את‬ ‫הבנייה בהתנחלויות, את הרחבתן ואת פיתוח אזורי התעשייה‬ ‫והתעסוקה שבהן.‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫עיריית ירושלים נוקטת אף היא במדיניות תכנון הפוגעת קשות‬ ‫בזכות לדיור של תושבי השכונות הפלסטיניות במזרח העיר.‬ ‫כשליש מ-000,07 הדונם שסופחו לעיר ב-7691 הופקעו‬ ‫מבעליהם הפלסטינים ושימשו להקמת 21 שכונות ישראליות.‬ ‫על פי נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, בסוף שנת 9002‬ ‫התגוררו בשכונות אלה קרוב ל-781 אלף ישראלים.‬ ‫במקביל, עשו ממשלות ישראל ועיריית ירושלים מאמצים רבים‬ ‫כדי להגביל את יכולתם של פלסטינים לבנות. זאת באמצעות‬ ‫הימנעות מהכנת תכניות מתאר לשכונות הפלסטיניות; הגדרת‬ ‫שטחים נרחבים במזרח ירושלים כ”שטחים ירוקים” שהבנייה‬ ‫ חורבות בית משפחת בורקאן בסילוואן שנהרס בידי עיריית ירושלים‬ ‫בהם אסורה לחלוטין; קביעת צפיפות בנייה נמוכה בהרבה‬ ‫ב-11.21.5. בבית חיו תשעה בני המשפחה, בהם שישה ילדים.‬ ‫צילום: עאמר ערורי, בצלם, 11.21.5‬ ‫מזו המותרת בהתנחלויות בעיר – הצמודות כולן לשכונות‬ ‫הפלסטיניות; והעמדת תנאי סף מחמירים לתחילת ההליך‬ ‫התכנוני המייקרים אותו מאוד. הגבלות אלה אינן קיימות‬ ‫מפרי חוק בעל כורחם‬ ‫בתכניות שהוכנו עבור השכונות הישראליות שבמזרח ירושלים‬ ‫מאז 7691 נוקטת ישראל מדיניות שנועדה להגביל ככל האפשר‬ ‫ובמערבה. בהיעדר אפשרות ריאלית לבנות באופן חוקי,‬ ‫את הבנייה ביישובים פלסטיניים בגדה המערבית, תוך התעלמות‬ ‫נאלצים רבים לבנות את בתיהם בלי היתר. מדיניות זו תורמת‬ ‫מצורכי התושבים ומהגידול הטבעי של האוכלוסייה. במסגרת‬ ‫לכך שצפיפות המגורים הממוצעת לחדר בקרב האוכלוסייה‬ ‫מדיניות זו, ישראל כמעט ולא הכינה תכניות מתאר ולא הקצתה‬ ‫הפלסטינית כמעט כפולה מזו של האוכלוסייה הישראלית:‬ ‫בעבורם קרקעות לבנייה ולפיתוח. במקום זאת, הסתמכו רשויות‬ ‫9.1 נפשות לחדר בשכונות הפלסטיניות לעומת נפש אחת‬ ‫התכנון – המנוהלות באופן בלעדי על-ידי ישראלים – על תכניות‬ ‫בחדר בשכונות הישראליות.‬ ‫המתאר המנדטוריות. תכניות אלה – שהוכנו לפני קרוב לשבעים‬ ‫מתחילת 1102 ועד סוף דצמבר, נהרסו במזרח ירושלים‬ ‫שנה – מגדירות את רוב שטחי הגדה כשטחים חקלאיים שהבנייה‬ ‫02 יחידות דיור שבהן גרו 231 פלסטינים, 27 מתוכם קטינים.‬ ‫בהם אסורה. מדיניות זו חלה היום בכל שטחי ‪ ,C‬המהווים כ-%06‬ ‫לשם השוואה, בשנת 0102 נהרסו במזרח ירושלים 22 יחידות‬ ‫משטח הגדה ושבהם מצויות רוב עתודות הקרקע להתפתחות‬ ‫דיור שבהן התגוררו 191 פלסטינים, 49 מהם קטינים.‬ ‫יישובים פלסטיניים.‬ ‫חובתה של ישראל לאפשר בנייה לפלסטינים‬ ‫מדיניות זו אינה מציבה אופק תכנוני‬ ‫על ישראל לאפשר לפלסטינים לבנות בהתאם לצרכים‬ ‫התכנוניים שלהם בגדה המערבית, כולל במזרח ירושלים.‬ ‫כלשהו לקהילות הפלסטיניות, והיא אינה‬ ‫הבטחת תנאי מחיה מינימאליים, ובראשם הזכות לדיור, היא‬ ‫מותירה לתושביהן ברירה אלא לבנות‬ ‫חלק מחובותיו של הכוח הכובש. המדיניות שנוקטת ישראל‬ ‫עומדת בניגוד לחובה זו והופכת את הפלסטינים לעבריינים‬ ‫ללא היתר. עתודות הבנייה בשטחי ‪A‬‬ ‫בעל כורחם. בנוסף, תכנית גירוש הקהילות הבדואיות מאזורי‬ ‫ו-‪ ,B‬שבהם מרוכזת רוב האוכלוסייה‬ ‫‪ C‬מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‬ ‫האוסר על העברה בכפייה של אזרחים מוגנים אלא אם הדבר‬ ‫הפלסטינית בגדה, מצומצמות מאוד‬ ‫נעשה למען ביטחונם או בשל צורך צבאי חיוני, וגם אז – רק‬ ‫וכך נוצרה מצוקת דיור חריפה‬ ‫באופן זמני.‬ ‫65‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ בית הספר ביישוב הבדואי המיועד להריסה ח’אן אל-אחמר. צילום: אן פק, ‪4.9.11 ,activestills.org‬‬ ‫‬ ‫המנהל מהעובדה שהקהילות חיות על אדמות אלה ומעבדות אותן כבר‬ ‫תכנית לגירוש עשרות אלפי בדואים משטח ‪C‬‬ ‫עשרות שנים – עוד לפני כיבוש הגדה ב-7691. למרות זאת, ישראל‬ ‫אינה מכירה ביישובים אלה ואינה מאפשרת לתושביהם לבנות בהם‬ ‫המנהל האזרחי מתכנן לגרש בשנים הקרובות את כל הקהילות‬ ‫באופן חוקי. נגד רוב המבנים בקהילות אלה – פחונים, אוהלים ובית‬ ‫הבדואיות השוכנות באזורי ‪ .C‬קהילות אלה מונות כ-000,72 בני אדם.‬ ‫ספר – כבר הוצאו בעבר צווי הריסה. בשתי קהילות – ואדי אבו הינדי‬ ‫בשלב הראשון, האמור להתבצע כבר במהלך שנת 2102, מתכנן המנהל‬ ‫המונה כ-053 נפש ואל-מונטאר המונה כ-003 נפש – הוצאו כבר‬ ‫להעביר בכפייה כ-003,2 בדואים הגרים באזור ההתנחלות מעלה‬ ‫צווי הריסה נגד כל המבנים. כ-%08 מהפלסטינים הצפויים לגירוש‬ ‫אדומים אל אתר הסמוך למזבלת אבו דיס, ממזרח לירושלים. בשלב‬ ‫בשלב הראשון הם פליטים, שהתגוררו בעבר בנגב, כשני שלישים מהם‬ ‫השני, המתוכנן להסתיים בתוך שלוש עד שש שנים, יגורשו קהילות‬ ‫קטינים. לאף אחת מהקהילות אין גישה לרשת החשמל, ורק מחציתן‬ ‫בדואיות מאזור בקעת הירדן. המנהל לא שיתף את נציגי הקהילות‬ ‫מחוברות לרשת המים. הקהילות אינן מקבלות שירותים חיוניים‬ ‫הבדואיות בהכנת התכנית, והתעלם מהפגיעה הצפויה באורח חייהן‬ ‫כבריאות וחינוך. התושבים מקיימים אורח חיים מסורתי המבוסס על‬ ‫ובבריאות התושבים אם אכן יועברו אל האתר הסמוך למזבלה.‬ ‫רעיית צאן, אולם גישתם לאדמות מרעה ולשווקים מוגבלת. על פי‬ ‫מחצית מהקהילות הצפויות לגירוש בשלב הראשון גרות בתוך שטח‬ ‫נתוני המשרד לענייניים הומניטאריים של האו”ם (‪ ,)OCHA‬רוב תושבי‬ ‫שישראל הגדירה כ”מתחם 1-‪ ”E‬או בסמוך לו. מתחם זה נמצא צפונית-‬ ‫קהילות אלה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.‬ ‫מערבית לשטח הבנוי של ההתנחלות מעלה אדומים, וישראל מייעדת‬ ‫בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת העבירה ישראל את‬ ‫אותו להרחבתה. ישראל כבר הכינה בעבורו תכניות הכוללות בניית‬ ‫אנשי שבט הג’האלין אל אתר הסמוך למזבלת אבו-דיס כדי לאפשר‬ ‫019,3 דירות בצד מרכז תעסוקה ועסקים מטרופוליני, שיהיה משותף‬ ‫את הרחבת ההתנחלות מעלה אדומים. המזבלה מתפקדת כיום כאתר‬ ‫לירושלים ולמעלה אדומים. הבנייה המתוכננת במתחם תיצור רצף עירוני‬ ‫סילוק האשפה המרכזי של ירושלים, האמורה להפסיק להשתמש בה‬ ‫בין ההתנחלות לבין ירושלים, תחריף את ניתוקה של מזרח ירושלים‬ ‫במחצית שנת 2102. המזבלה מהווה סכנה בריאותית לשוכנים בקרבתה‬ ‫משאר חלקי הגדה המערבית ותקטע את הרצף הטריטוריאלי בין צפון‬ ‫– ותמשיך להוות סכנה כזו גם לאחר סגירתה. המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הגדה לדרומה. קהילות בדואיות נוספות מתגוררות בין מעלה אדומים‬ ‫הזהיר כי בשל העדר מערכת לשאיבת הגזים הנוצרים כתוצאה מפירוק‬ ‫להתנחלות קדר. עיריית מעלה אדומים מבקשת לספח לשטחה את קדר‬ ‫הפסולת ימשיך האתר להיות “מוקד לזיהום הסביבה ולסיכונים של‬ ‫ואת כל האזור השוכן ביניהן, שבו היא מעוניינת לבנות 000,6 דירות.‬ ‫שריפות ואף פיצוצים”. בגלל מחלוקת כספית בין עיריית ירושלים‬ ‫המנהל האזרחי מצדיק את גירוש הקהילות בטענה שהן גרות במבנים‬ ‫לעיריית מעלה אדומים, לא אושרה עד היום תכנית לשיקום המזבלה.‬ ‫שנבנו ללא היתר ועל אדמות שאין להן כל זכויות עליהן. בכך מתעלם‬ ‫75‬
‫הקלות קלות: הגבלות‬ ‫על תנועת פלסטינים‬ ‫בגדה המערבית‬ ‫ובמזרח ירושלים‬ ‫לנתב אליהם את התנועה הפלסטינית ולסגור את הכניסות לערים‬ ‫במהלך 1102 חלו כמה שיפורים קלים בהגבלות שמטיל הצבא‬ ‫הפלסטיניות הראשיות.‬ ‫על תנועת פלסטינים בתוך הגדה המערבית. זאת לאחר שבמהלך‬ ‫הגבלות תנועה אלה פוגעות באופן קשה בזכותם של תושבי הגדה‬ ‫9002 הסירה ישראל חלק מהמחסומים המרכזיים, מהלך‬ ‫הפלסטינים לחופש תנועה וכתוצאה מכך גם בזכויות בסיסיות‬ ‫שהקל על התנועה בכבישים הראשיים המקשרים בין הערים‬ ‫אחרות, כגון הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות לחינוך, הזכות‬ ‫הפלסטיניות. ואולם התנועה בגדה עדיין אינה חופשית, וישראל‬ ‫לפולחן דתי והזכות לעבוד. ההגבלות מקשות גם על קיומם של‬ ‫רואה בזכותם הבסיסית של הפלסטינים לנוע בה בחופשיות‬ ‫קשרים כלכליים, משפחתיים וחברתיים.‬ ‫פריבילגיה – שאותה היא רשאית להעניק או לשלול, בהתאם‬ ‫לשיקול דעתה.‬ ‫תמונת מצב‬ ‫נכון לסוף 1102 מוצבים בתוך הגדה המערבית 201 מחסומים.‬ ‫ההגבלות המוטלות עדיין על התנועה‬ ‫22 מתוכם מוצבים באזור ‪ 2-H‬בחברון שבו הוקמו ההתנחלויות‬ ‫הישראליות. 04 מהמחסומים משמשים נקודות בידוק אחרונות‬ ‫בגדה המערבית מקשות על גישתם של‬ ‫לפני הכניסה לישראל, למרות שרובם ממוקמים כמה קילומטרים‬ ‫פלסטינים לאזורים שישראל מעוניינת‬ ‫מזרחה מהקו הירוק או לפני הכניסה לירושלים.‬ ‫67 מהמחסומים מאוישים באופן קבוע, ו-62 מחסומים נוספים‬ ‫לחזק את שליטתה בהם‬ ‫כוללים תשתיות אך מאוישים באופן מזדמן בלבד.‬ ‫לפי נתוני המשרד לעניינים הומניטאריים של האו”ם (‪,)OCHA‬‬ ‫ההגבלות המוטלות עדיין על התנועה בגדה המערבית מקשות‬ ‫נכון לספטמבר 1102 מוצבות בגדה גם 225 חסימות פיזיות לא‬ ‫על גישתם של פלסטינים לאזורים שישראל מעוניינת לחזק‬ ‫מאוישות – כגון מכשולי עפר, קוביות בטון, שערים ומקטעי‬ ‫את שליטתה בהם כמו מזרח ירושלים, בקעת הירדן, שטחים‬ ‫דרכים הסגורים בפני פלסטינים. כמו כן, נפרשים בגדה מדי‬ ‫שנותרו ממערב לתוואי גדר ההפרדה ואזורי ההתנחלות בלב‬ ‫חודש בממוצע כ-594 מחסומי פתע, המופעלים למשך כמה‬ ‫העיר חברון. הגבלות אלה מונעות מהפלסטינים להשתמש בחלק‬ ‫שעות, ללא תשתית קבועה בשטח.‬ ‫מהכבישים המרכזיים והמהירים בגדה – כמו חלקים מכביש מס’‬ ‫לאורך גדר ההפרדה ישנם 66 שערים חקלאיים המאפשרים‬ ‫06 וכביש מס’ 344. בכבישים אלה נעים מתנחלים בחופשיות‬ ‫לפלסטינים גישה מוגבלת מאוד לאזורים שנותרו ממערב‬ ‫בעוד שפלסטינים מופנים לדרכים צדדיות וארוכות יותר.‬ ‫לגדר, ואשר מוגדרים כשטח צבאי סגור. 21 מהשערים נפתחים‬ ‫הצבא ביטל אמנם בשנת 9002 חלק ניכר מההגבלות על התנועה‬ ‫מדי יום לשעות מעטות, והשאר נפתחים רק בעונות חקלאיות‬ ‫בגדה, אולם תשתית המחסומים נותרה במקומה. הדבר מאפשר‬ ‫מסוימות.‬ ‫לצבא – בכל עת שיראה בכך צורך – לאייש את המחסומים,‬ ‫85‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים מעכבים חקלאים על דרך עפר המובילה לעיירות טמון וטובאס שבמערב הבקעה. צילום: קרן מנור, ‪28.4.11 ,activestills.org‬‬ ‫95‬
‫ נשים ממתינות להיכנס למזרח ירושלים דרך מחסום קלנדיה בחודש הרמדאן. צילום: אורן זיו, ‪5.8.11 ,activestills.org‬‬ ‫לתת זכות קדימה לכלי רכב המגיעים מההתנחלות קדר ולאלה‬ ‫הדרכים הארוכות המתפתלות‬ ‫הנכנסים להתנחלות מעלה אדומים. זאת, למרות שמספר כלי‬ ‫הרכב הפלסטיניים העובר במקום עולה לאין שיעור על זה‬ ‫הדרך המהירה ביותר בין דרום הגדה המערבית לצפונה חוצה‬ ‫של המתנחלים. בשעות העומס של הבוקר עלולים פלסטינים‬ ‫את העיר ירושלים, ועוברת ברובה בכבישים מהירים, רחבים‬ ‫להתעכב בפקק זה שעה ואף יותר.‬ ‫וחדישים. ואולם מאז ראשית שנות התשעים אוסרת ישראל‬ ‫על פלסטינים להיכנס לירושלים, ובכלל זה לחלקים מהגדה‬ ‫משם ימשיכו הפלסטינים מזרחה לאורך כביש מס’ 1, המחבר בין‬ ‫המערבית שישראל סיפחה לשטחה. לפיכך, כדי לחצות את‬ ‫ירושלים ליריחו. סמוך לאזור התעשייה מישור אדומים הם ייפנו‬ ‫הגדה נאלצים פלסטינים לנסוע בדרכים עוקפות, ארוכות בהרבה,‬ ‫שוב צפונה בדרך צרה העוקפת ממזרח את מתחם ‪ ,1-E‬וימשיכו‬ ‫שרובן צרות ופקוקות.‬ ‫בכיוון צפון-מערב אל תוך העיירה חיזמא. ביציאה מהעיירה‬ ‫הם יכולים להמשיך מערבה לרמאללה, דרך מחסום המוצב‬ ‫כך נראה המסלול המפרך שנאלצים פלסטינים לעבור מדרום‬ ‫ליד הכפר ג’בע, או לצפון הגדה דרך כביש מס’ 06. מי שיבקש‬ ‫הגדה לצפונה: קילומטרים אחדים דרומית לבית לחם הם‬ ‫להגיע למרכז הגדה, אל אזורי קלקיליה וטול כרם, יידרש לעבור‬ ‫מנותבים לכיוון מזרח וצפון-מזרח, אל דרכים כפריות העוקפות‬ ‫במחסום נוסף, מחסום זעתרה (תפוח).‬ ‫את בית לחם ואת העיירה בית סאחור. דרכים אלה מובילות‬ ‫אותם למחסום הקונטיינר (הקדרון), שבו עוברת כל התנועה‬ ‫ביום טוב, כאשר אין עומס תנועה חריג, יוכלו ברי המזל שבהם‬ ‫הפלסטינית בין דרום הגדה לצפונה ושורר בו עומס רב, בעיקר‬ ‫להשלים את עקיפתה של ירושלים בתוך שעה וחצי. רובם‬ ‫בתחילת השבוע ובסופו.‬ ‫ישתרכו בדרכים זמן רב יותר.‬ ‫לאחר שעברו במחסום הקונטיינר יכולים פלסטינים לנסוע‬ ‫בדרך שנפתחה בפניהם רק לאחרונה, שמקיפה את אבו דיס‬ ‫למי מועילים מחסומי בקעת הירדן?‬ ‫ממזרח ונושקת לכביש המוביל לאחד משני מתחמי ההתנחלות‬ ‫ארבעה מחסומים מגבילים את גישת הפלסטינים לבקעת הירדן‬ ‫קדר, ולחילופין להמשיך ברחובות הצרים והפקוקים של אבו‬ ‫– תיאסיר, חמרה, מעלה אפרים וייט”ב. השניים הראשונים‬ ‫דיס ואל-עיזרייה. שתי הדרכים יובילו אותם לכניסה הפקוקה‬ ‫מאוישים באופן קבוע והצבא אינו מאפשר לפלסטינים לעבור‬ ‫לאל-עיזרייה, הסמוכה לצומת הכניסה הראשי למעלה אדומים.‬ ‫בהם בכלי רכב, אלא אם הם רשומים בתעודות הזהות שלהם‬ ‫בצומת זו מוצב תמרור עצור, וכלי הרכב הפלסטיניים נדרשים‬ ‫06‬
‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים ברחוב השוהדאא בחברון. פלסטינים, כולל תושבי הרחוב, אינם מורשים לעבור ברובו ברכב או ברגל. צילום: אן פק, ‪16.11.11 ,activestills.org‬‬ ‫‬ ‫חברון – הגבלות על פלסטינים בלבד‬ ‫כתושבי בקעת הירדן. השניים האחרונים אוישו בשנה האחרונה‬ ‫באופן מזדמן בלבד, אך ישראל נמנעה עד כה מלהכריז רשמית‬ ‫בלב העיר חברון מוצבים 22 מחסומים מאוישים. מחסומים אלה‬ ‫על פתיחתם לתנועה פלסטינית, ולכן עוברים בהם רק כלי‬ ‫ממוקמים סביב אזור ‪ 2-H‬שבשליטה ישראלית, הכולל את הרובע‬ ‫העתיק של חברון שבו הוקמו מתחמי ההתנחלויות הישראליות.‬ ‫רכב פלסטינים מעטים. נוסף על כך, ממשיכה ישראל לחסום‬ ‫מחסומים אלה מעכבים באופן קבוע מעבר של פלסטינים לתוך‬ ‫את הכניסה הצפונית לעיר יריחו ולהגביל את התנועה ביציאה‬ ‫אזור ‪ ,2-H‬וממנו החוצה. נוסף על כך, לפי נתוני המשרד לתאום‬ ‫המזרחית מהעיר לאוטובוסים הנוסעים למעבר אלנבי בלבד.‬ ‫עניינים הומניטאריים של האו”ם, מוצבים באזור ‪ 2-H‬יותר ממאה‬ ‫התועלת הביטחונית שמפיקה ישראל מהגבלות אלה אינה ברורה‬ ‫מכשולים פיזיים, בהם 65 חסימות דרכים.‬ ‫שכן כלי רכב פלסטיניים מורשים להיכנס לבקעת הירדן ולעיר‬ ‫יריחו, ובתנאי שיעשו זאת בכבישים חלופיים וארוכים בהרבה.‬ ‫רחוב השוהדאא, מהרחובות המרכזיים בעיר‬ ‫המחברים בין צפונה לדרומה, סגור זה יותר‬ ‫הקלות קלות‬ ‫השנה התיר הצבא לפלסטינים לשוב ולנסוע בכביש המוביל‬ ‫מעשור לתנועת פלסטינים ברגל וברכב‬ ‫צפונה ממחסום הקונטיינר (הקדרון) אל אבו דיס. הכביש עובר‬ ‫סמוך לכביש הגישה לאחד משני המתחמים של ההתנחלות קדר.‬ ‫רחוב השוהדאא, מהרחובות המרכזיים בעיר המחברים בין צפונה‬ ‫כביש זה מקצר בדקות ספורות את הנסיעה לתוך העיירה אל-‬ ‫לדרומה, סגור זה יותר מעשור לתנועת פלסטינים ברגל וברכב.‬ ‫עיזרייה וחוסך את התנועה ברחובותיה העמוסים של אבו דיס.‬ ‫הרחוב נסגר לתנועת פלסטינים בסוף שנת 0002. בדצמבר 6002‬ ‫הכריז הצבא כי סגירת הרחוב נעשתה בטעות, והודיע כי הנחה‬ ‫הדרך הצפונית לעיירה סלפית עוברת בתוך ההתנחלות אריאל.‬ ‫את הכוחות בשטח לאפשר לפלסטינים לעבור בו בכפוף לבידוק‬ ‫לאחר שהייתה סגורה לתנועת פלסטינים בעשור האחרון, נפתחה‬ ‫בטחוני. ואולם ימים ספורים לאחר מכן שב הצבא וסגר את‬ ‫השנה דרך זו בין השעות 00:60 ל-00:22 – אך רק לתנועת‬ ‫הרחוב. באוקטובר 7002 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לאגודה‬ ‫אוטובוסים ומוניות שנרשמו מראש, ולתנועת אמבולנסים.‬ ‫לזכויות האזרח בישראל כי עמדת הצבא היא שיש להשאיר את‬ ‫פתיחת הכביש מקצרת בכעשרים קילומטרים את הדרך מ-11‬ ‫הרחוב סגור בפני פלסטינים – ומאז נותר הרחוב חסום בפניהם.‬ ‫כפרים לעיר המחוז סלפית.‬ ‫16‬
מצב זכויות האדם בשטחים, 2011
‫בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים‬ ‫רחוב התעשייה 8 (קומה רביעית), תלפיות‬ ‫ת.ד. 23135 ירושלים 13519‬ ‫טלפון: 9955376-20 | פקס: 1119476-20‬ ‫אתר אינטרנט: ‪www.btselem.org‬‬ ‫דואר אלקטרוני: ‪mail@btselem.org‬‬

More Related Content

PPS
About Dr Healthcare
dueloriu
 
PDF
הפגנת כוח: טיפול כוחות הביטחון בהפגנות השבועיות בכפר א-נבי סאלח
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
Проектирование взаимодействия в вебдизайне
IKRA Creative agency
 
PDF
כרוניקה של סיפוח ידוע מראש: כוונותיה של ממשלת ישראל בהקמת מעלה אדומים, התוכני...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PPT
KCB207 ASSIGNMENT 2 n7556608
ckeating_0110
 
PPT
Pro lifecycle (1)
chanakya999
 
PDF
דו"ח בצלם: ילד אסור, ילד מותר: הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
Caution: Children Ahead - The Illegal Behavior of the Police toward Minors in...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
About Dr Healthcare
dueloriu
 
הפגנת כוח: טיפול כוחות הביטחון בהפגנות השבועיות בכפר א-נבי סאלח
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Проектирование взаимодействия в вебдизайне
IKRA Creative agency
 
כרוניקה של סיפוח ידוע מראש: כוונותיה של ממשלת ישראל בהקמת מעלה אדומים, התוכני...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
KCB207 ASSIGNMENT 2 n7556608
ckeating_0110
 
Pro lifecycle (1)
chanakya999
 
דו"ח בצלם: ילד אסור, ילד מותר: הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Caution: Children Ahead - The Illegal Behavior of the Police toward Minors in...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 

Similar to מצב זכויות האדם בשטחים, 2011 (11)

PDF
עצור! ילדים לפניך: התנהלותה הבלתי חוקית של המשטרה מול קטינים הנחשדים ביידוי א...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
ההתנחלות עפרה - מאחז בלתי-מורשה
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PPTX
התנועה להצלת ירושלים היהודית - התוכנית
Save Jerusalem
 
PDF
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
eshaki
 
PDF
טיהור אתני פפה
Nafi Haj Yahya
 
PDF
יוזמה למען ישראל
romanzeyde
 
PPS
Unzzzzzz
John Smith
 
PPT
Federation Presentation
sdanot
 
PPS
Jerday Knesset Maya Choshen
The Jerusalem Institute for Israel Studies
 
PDF
ישראל 2048
noahofner
 
PDF
ראיון עם אריה אלדד
Itamar Cohen
 
עצור! ילדים לפניך: התנהלותה הבלתי חוקית של המשטרה מול קטינים הנחשדים ביידוי א...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
ההתנחלות עפרה - מאחז בלתי-מורשה
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
התנועה להצלת ירושלים היהודית - התוכנית
Save Jerusalem
 
קו למושב, גיליון 818 -16/01/2014
eshaki
 
טיהור אתני פפה
Nafi Haj Yahya
 
יוזמה למען ישראל
romanzeyde
 
Unzzzzzz
John Smith
 
Federation Presentation
sdanot
 
Jerday Knesset Maya Choshen
The Jerusalem Institute for Israel Studies
 
ישראל 2048
noahofner
 
ראיון עם אריה אלדד
Itamar Cohen
 
Ad

More from B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים (8)

PDF
Noam english
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
Noam
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
B'Tselem report: No Minor Matter Violation of the Rights of Palestinian Minor...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
B'Tselem report: Land Grab - Israel's Settlement Policy in the West Bank, May...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
The Ofra Settlement – An Unauthorized Outpost
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
נישול וניצול: מדיניות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
Dispossession and Exploitation: Israel's Policy in the Jordan Valley and Nort...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
PDF
Show of Force: Israeli Military Conduct in Weekly Demonstrations in a-Nabi Saleh
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Noam english
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Noam
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
B'Tselem report: No Minor Matter Violation of the Rights of Palestinian Minor...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
B'Tselem report: Land Grab - Israel's Settlement Policy in the West Bank, May...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
The Ofra Settlement – An Unauthorized Outpost
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
נישול וניצול: מדיניות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Dispossession and Exploitation: Israel's Policy in the Jordan Valley and Nort...
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Show of Force: Israeli Military Conduct in Weekly Demonstrations in a-Nabi Saleh
B'Tselem - The Israeli Information Center for Human Rights in the Occupied Territories בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
 
Ad

מצב זכויות האדם בשטחים, 2011

  • 1. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫מצב זכויות האדם‬ ‫בשטחים‬ ‫סיכום לשנת 1102‬
  • 2. :‫בצלם מבקש להודות למאות תורמיו מישראל ומחו"ל ובמיוחד לגופים הבאים, אשר נדיבותם מאפשרת את פעילותו של הארגון‬ Arca Foundation; Catholic Relief Services (CRS); Christian Aid (UK) / Development Cooperation Ireland; Consulat Général de France à Jérusalem; DanChurchAid; Diakonia; Evangelischer Entwicklungsdienst (EED); European Commission; Fondation Pro Victimis; Georg Waechter Memorial Foundation; ICCO & Kerk in Actie; Iris O'Brien Foundation; Foundation Open Society Institute (FOSI); Moriah Fund; Naomi and Nehemia Cohen Foundation; NGO Development Center (NDC); NIF-Ford Israel Fund; Rita Poretsky Foundation; Royal Norwegian Embassy; Samuel Sebba Charitable Trust; Sigrid Rausing Trust; Stichting Niks voor niks; Swiss Development Cooperation; Tauber Family Foundation; Trócaire; UK Foreign and Commonwealth Office; UNDP- Rule of Law & Access to Justice; War Child-Holland 10.3.11 , activestills.org ,‫תמונת השער: הכפר אום אל-ח’ייר בדרום הר חברון על רקע ההתנחלות כרמל. צילום: קרן מנור‬ ‫עיצוב: לוטה עיצובים‬ ISSN 0792-4003
  • 3. ‫תוכן העניינים‬ ‫4‬ ‫פתח דבר‬ ‫6‬ ‫המחיר בנפש: הרג אזרחים פלסטינים וישראלים‬ ‫41‬ ‫לא עשבים שוטים: אלימות כוחות הביטחון‬ ‫02‬ ‫הליך לא הוגן: מעצר ומאסר של פלסטינים‬ ‫62‬ ‫רצועת עזה: הרס כלכלי וניתוק מהגדה המערבית‬ ‫43‬ ‫של מי האדמה הזאת? ההתנחלויות בגדה ובמזרח ירושלים‬ ‫04‬ ‫העלמת עין: אי מילוי חובת ההגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים‬ ‫64‬ ‫סיפוח במסווה של ביטחון: גדר ההפרדה‬ ‫05‬ ‫מחאה אסורה: פגיעה בזכות להפגין‬ ‫45‬ ‫חנק מכוון: הגבלות על בנייה פלסטינית והריסת בתים‬ ‫85‬ ‫הקלות קלות: הגבלות על תנועת פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים‬ ‫26‬ ‫מפה של הגדה המערבית‬
  • 4. ‫ ירי גז מדמיע על מפגינים בבילעין. צילום: אייל הראובני, בצלם,11.1.7‬ ‫פתח דבר‬ ‫להגנה עליהן, מערכת כבישים שנסללה כדי לשרתן, וגדר ההפרדה‬ ‫הדוח שלפניכם סוקר מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה‬ ‫הממוקמת בתוואי שנועד להנציח את ההתנחלויות ולהרחיבן.‬ ‫בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות‬ ‫נוסף על כך, פלסטינים בשטחים סובלים מתופעה מתמשכת‬ ‫הישראליות במהלך שנת 1102. במסגרת העבודה השוטפת‬ ‫של מעשי אלימות מצד מתנחלים קיצונים. אלה עולים מדי פעם‬ ‫של בצלם אנו מתמקדים בסוגיות שונות בתחום זכויות האדם‬ ‫לכותרות, אך הטיפול שהם מקבלים מהרשויות הישראליות‬ ‫בשטחים, אוספים ממצאים לגביהן ובוחנים אותם, ומגבשים‬ ‫ממשיך להיות סלחני, מקל ומפלה. גם ישראלים החיים בגדה‬ ‫המלצות קונקרטיות. הדוח השנתי מאפשר לנו לסקור את‬ ‫המערבית חשופים לאלימות; במהלך השנה נדקרו ונורו למוות‬ ‫מצב זכויות האדם כמכלול ולהציג בפניכם תמונה מלאה ככל‬ ‫בידי פלסטינים חמישה מבני משפחת פוגל בביתם שבהתנחלות‬ ‫האפשר.‬ ‫איתמר, ואב ובנו נהרגו בתאונה שהתרחשה בעקבות יידוי אבנים‬ ‫התמונה קשה – לא בשל אירועים דרמטיים או הידרדרות קיצונית,‬ ‫בידי פלסטינים על מכוניתם.‬ ‫אלא דווקא בגלל השגרה. שנת 1102 הייתה השנה ה-44 לכיבוש‬ ‫ברצועת עזה חיים כמיליון וחצי פלסטינים הסובלים מהגבלות‬ ‫הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל. נראה כי הכיבוש –‬ ‫קשות על חופש התנועה שלהם ועל יכולתם להתפרנס, לשקם‬ ‫שנועד להיות מצב זמני – הוא כיום מציאות מעוגנת היטב, ושום‬ ‫את ההריסות ולחזור לחיי שגרה. אף שכיום פלסטינים יכולים‬ ‫שינוי אינו מסתמן באופק.‬ ‫לצאת מהרצועה דרך מצרים, עדיין אין הם יכולים לנסוע‬ ‫בגדה המערבית נתונים כשניים וחצי מיליון פלסטינים תחת‬ ‫לגדה המערבית. הניתוק מהגדה פוגע קשות בקשרי משפחה‬ ‫כיבוש ישראלי צבאי, בעוד שעל המתנחלים – החיים באותו‬ ‫ובאפשרויות לפיתוח כלכלי ולרכישת השכלה. ישראל שולטת‬ ‫שטח עצמו – חל החוק הישראלי. ההפרות העיקריות של‬ ‫באורח מלא בתנועת סחורות, ומגבילה באופן משמעותי את‬ ‫זכויות האדם בגדה נובעות מעצם קיומן של ההתנחלויות‬ ‫האפשרות לייבא אל רצועת עזה חומרי גלם לבנייה, לתעשייה‬ ‫ומהשלכותיהן הישירות והעקיפות – לרבות ניצול נרחב של‬ ‫ולחקלאות. בד בבד, היקף הייצוא שישראל מאפשרת מעזה‬ ‫משאבי קרקע ומים לצורכיהן, נוכחות גדולה של כוחות הביטחון‬ ‫4‬
  • 5. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫למרבה הצער, דווקא הגורמים העוסקים בבקרה ובפיקוח על‬ ‫הוא מזערי. עקב זאת, רוב תושבי הרצועה תלויים עדיין בסיוע‬ ‫הרשויות הפכו לאחרונה מטרה להתקפות הולכות וגוברות.‬ ‫הומניטארי ואינם יכולים להתפרנס בכוחות עצמם כפי שעשו בעבר.‬ ‫ממשלת ישראל שותפה ליוזמה של שורה ארוכה של צעדים‬ ‫זכויות האדם הן ערך אוניברסאלי; לכל אדם – פלסטיני וישראלי‬ ‫נגד מוסדות דמוקרטיים ונגד גורמים המבקרים את מדיניותה.‬ ‫כאחד – זכויות שוות, וכל רשות מחויבת לשמור עליהן ולכבדן.‬ ‫חלק מן ההצעות כוונו ישירות כלפי ארגונים לזכויות אדם, ובהם‬ ‫כארגון ישראלי, עיקר פעולתו של בצלם מוקדש למאבק נגד‬ ‫בצלם, ונגד מקורות המימון של ארגונים אלה.‬ ‫הפרת זכויות האדם בידי הרשויות הישראליות. בצד הפלסטיני‬ ‫התקפות אלה מבהירות ביתר שאת עד כמה עבודתנו נחוצה. אני‬ ‫פועלים ארגונים אמיצים ומקצועיים המטפלים בהפרות זכויות אדם‬ ‫גאה להיות חלק מבצלם, הפועל מתוך החברה הישראלית וכחלק‬ ‫הנגרמות על ידי הרשות הפלסטינית בגדה ועל ידי חמאס ברצועה.‬ ‫בלתי נפרד ממנה, תוך התמודדות עם אתגרים רבים, למען ההגנה‬ ‫הפרות זכויות האדם הן תוצאה בלתי נמנעת של הכיבוש הצבאי,‬ ‫על זכויות האדם ולחיזוק יסודותיה הדמוקרטיים של החברה. אני‬ ‫והתמשכותו רק מנציחה אותן ומקבעת את קיומן. אנו בבצלם נמשיך‬ ‫גאה גם בהשתייכותנו לקהילה של ארגונים ושל יחידים החולקים‬ ‫לפעול כדי לצמצמן ככל האפשר, אולם ברור שכל עוד נמשך‬ ‫עמנו את החזון של עתיד שבו נחיה כולנו, ישראלים ופלסטינים,‬ ‫הכיבוש לא יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם במלואן.‬ ‫בכבוד ובביטחון. אני בטוחה כי אם נשלב אמונה וכוחות נוכל‬ ‫נפגעת נוספת מהכיבוש היא הדמוקרטיה הישראלית. ישראל‬ ‫להגשים חזון זה.‬ ‫חולשת על חייהם של מיליוני בני אדם שאינם שותפים למערכת‬ ‫המכתיבה את גורלם. מצב זה מסוכן עבור כל דמוקרטיה,‬ ‫ובמקרה של ישראל – המחזיקה בשטחים תחת כיבוש מתמשך –‬ ‫קיים צורך חיוני בגורמים עצמאיים שיוכלו לבקר בחופשיות את‬ ‫התנהלות הממשלה והצבא בשטחים, ולדרוש מהם דין וחשבון‬ ‫ג'סיקה מונטל, מנכל‬ ‫על מעשיהם.‬ ‫5‬
  • 6. ‫המחיר בנפש:‬ ‫הרג אזרחים פלסטינים‬ ‫וישראלים‬ ‫בגדה המערבית לא מתקיים מצב קבוע של לחימה ולכן בצלם‬ ‫פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים‬ ‫אינו מתייחס לשאלת השתתפותם בלחימה של פלסטינים שנהרגו.‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון עשרה פלסטינים‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 511‬ ‫בגדה המערבית: אחד נפגע במהלך חילופי אש עם חיילים, שניים‬ ‫פלסטינים, בהם 81 קטינים מתחת לגיל 81.‬ ‫נורו לאחר שככל הנראה ניסו לתקוף חיילים במחסום, ארבעה נורו‬ ‫501 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה:‬ ‫במהלך פעולות מעצר, אחד נורה כשנהג במכוניתו, אחד נהרג מירי‬ ‫73 מהם לא השתתפו בלחימה, 94 השתתפו בלחימה, 41 היו‬ ‫חיילים לאחר שפלסטינים יידו עליהם אבנים, ואחד נהרג לאחר‬ ‫יעד להתנקשות ולגבי ארבעה אנשים נוספים לא ידוע לבצלם‬ ‫שחייל ירה בראשו רימון גז מטווח קצר בזמן שיידה אבנים. כן נהרג‬ ‫אם השתתפו בלחימה. נוסף על כך, נהרג שוטר פלסטיני בעת‬ ‫קטין פלסטיני במהלך עימותים עם כוחות הבטחון ועם מאבטחי‬ ‫ששהה בבניין ששייך לחיל הים של החמאס.‬ ‫ההתנחלות בסילוואן. זהות היורה אינה ידועה.‬ ‫91 מההרוגים נורו בסמוך לגדר המערכת, מתוכם 11 שלא‬ ‫השתתפו בלחימה. כמו כן, נהרגו באזור זה מירי כוחות הביטחון‬ ‫מדיניות החקירות במהלך האינתיפאדה השנייה‬ ‫שני אזרחים מצרים שלא השתתפו בלחימה.‬ ‫בתחילת האינתיפאדה השנייה הודיעה הפרקליטות הצבאית‬ ‫במסגרת מבצעי התנקשות שביצעה ישראל נהרגו 81 פלסטינים‬ ‫כי, בניגוד לעבר, לא תיפתח חקירת מצח באופן אוטומטי‬ ‫– 41 מתוכם היו יעד להתנקשות וארבעה היו עוברי אורח.‬ ‫במקרים שבהם חיילים הרגו אזרח פלסטיני. במקום זאת, נקבע‬ ‫28 פלסטינים נהרגו בהפצצות מהאוויר (נתון זה כולל גם ארבעה‬ ‫כי היחידה שהייתה אחראית למותו של אזרח פלסטיני תערוך‬ ‫פלסטינים שנהרגו בסמוך לגדר המערכת ואת כל הפלסטינים‬ ‫תחקיר מבצעי. ממצאי התחקיר יועברו לפרקליט הצבאי הראשי,‬ ‫שנהרגו במסגרת מבצעי ההתנקשות). מתוכם, 02 פלסטינים לא‬ ‫ואלה – יחד עם מידע נוסף שיובא לידיעתו – ישמשו אותו בבואו‬ ‫השתתפו בלחימה.‬ ‫להחליט אם לפתוח בחקירה פלילית של אותו מקרה.‬ ‫פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה‬ ‫אפריל 1102: מדיניות חקירות חדשה‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫באוקטובר 3002 הגישו בצלם והאגודה לזכויות האזרח‬ ‫בישראל עתירה לבגץ, בדרישה שהפרקליטות הצבאית תורה‬ ‫81‬ ‫73‬ ‫לא השתתפו בלחימה‬ ‫על חקירת מצח בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטיני שלא‬ ‫64‬ ‫94‬ ‫השתתפו בלחימה‬ ‫השתתף בלחימה. בין השאר טענו הארגונים כי יש לדחות את‬ ‫0‬ ‫1‬ ‫שוטרים פלסטינים‬ ‫הטענה שלפיה המציאות בשטחים היא סכסוך מזוין – וכי‬ ‫2‬ ‫41‬ ‫היוו יעד להתנקשות‬ ‫חלק ניכר מפעולות הצבא בשטחים הן פעולות שיטור רגילות.‬ ‫זאת ועוד, המשפט הבינלאומי קובע כללים החלים גם בעת‬ ‫2‬ ‫4‬ ‫לא ידוע‬ ‫סכסוך מזוין, ומורים באילו נסיבות מותר לפתוח באש, באילו‬ ‫86‬ ‫501‬ ‫סהכ‬ ‫6‬
  • 7. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ בית משפחת זעלאן שנפגע בהפצצה בעזה. בהפצצה נהרגו בהג’ת זעלאן ובנו רמדאן בן העשר. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬ ‫7‬
  • 8. ‫אזרחים, גם בעתות לחימה. כפי שנאמר בהודעה, אם ישתנו‬ ‫כלי נשק מותר להשתמש ועוד. על פי כללים אלה, ייתכנו‬ ‫הנסיבות תחזור הפרקליטות הצבאית למדיניות שנקטה במהלך‬ ‫אמנם מצבים שבהם הריגתו של אדם שלא השתתף בלחימה‬ ‫האינתיפאדה השנייה, ולכן אין בהודעת הפרקליטות כדי להבטיח‬ ‫לא תיחשב להפרה של החוק. ואולם מחובתה של הפרקליטות‬ ‫את קיום חובותיה החוקיות של ישראל.‬ ‫הצבאית – האחראית לדאוג לכך שהצבא יפעל בהתאם לחוק –‬ ‫בעיה נוספת טמונה בכוונת הפרקליטות הצבאית להמשיך‬ ‫להורות על חקירות פליליות כדי לבחון אם הצבא התנהל בהתאם‬ ‫ולהסתמך על ממצאי התחקיר המבצעי לצורך ההכרעה אם לפתוח‬ ‫לכללים אלה.‬ ‫בחקירה במקרים שבהם נהרגו אזרחים במהלך אירועי לחימה‬ ‫באפריל 1102, בטרם ניתן פסק הדין בעתירה, הודיעה פרקליטות‬ ‫בגדה המערבית, ובכל המקרים שהתרחשו ברצועת עזה. התחקיר‬ ‫המדינה לבגץ כי בשל הרגיעה היחסית במצב הביטחוני בגדה‬ ‫המבצעי אינו הכלי המתאים לבחינת הצורך בפתיחת חקירה‬ ‫המערבית הוחלט לשנות את מדיניות החקירות. לפי ההודעה כל‬ ‫פלילית. ראשית, התחקיר הוא סיכום של דברי החיילים המעורבים‬ ‫מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך, כתוצאה מפעולה של כוחות‬ ‫באירוע – אשר יאלצו לשאת באחריות אם יימצא שמי מהם פעל‬ ‫צהל באיוש יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח (דוגמת אירועים‬ ‫בניגוד לדין – וככזה, אמינותו פחותה. שנית, התחקיר נעשה על‬ ‫של מוות אגב הפרות סדר ואירועי התפרעות במחסומים).‬ ‫ידי אנשי צבא שלא הוכשרו לערוך חקירות. שלישית, התחקיר‬ ‫במקרים שבהם אזרח נהרג בפעילות בעלת אופי לחימתי של‬ ‫נועד להפיק לקחים לצורך שיפור העבודה המבצעית, ולא לבדוק‬ ‫ממש (לדוגמא, אירועים בהם התנהלו חילופי אש, מהם נפגע‬ ‫את מידת האחריות הפלילית של החיילים המעורבים באירוע.‬ ‫אזרח שלא היה מעורב בלחימה), תמשיך הפרקליטות הצבאית‬ ‫כאמור, בשאר המקרים אמורה להיפתח חקירת מצח בלי קשר‬ ‫במדיניות הקודמת. שינוי זה חל בגדה המערבית בלבד, בעוד‬ ‫לממצאי התחקיר המבצעי. ואולם על פי הודעות דובר צהל‬ ‫שברצועת עזה נותרה על כנה המדיניות הקודמת. המדינה‬ ‫ופרסומים בתקשורת, ממשיך הצבא לערוך תחקירים מבצעיים‬ ‫הדגישה בתשובתה כי לתפיסתה עדיין מתקיים סכסוך מזוין‬ ‫בכל מקרה שבו חיילים הרגו פלסטינים – זאת עוד לפני שחוקרי‬ ‫בגדה המערבית, ולכן ככל שיחולו שינויים במציאות הביטחונית‬ ‫מצח הספיקו להגיע למקום האירוע ולחקור את החיילים ועדים‬ ‫השוררת באיוש, תיתכן חזרה למדיניות החקירות הקודמת.‬ ‫נוספים. סדר דברים זה עלול לסכל את החקירה, מאחר שבמסגרת‬ ‫התחקיר החיילים המעורבים מוסרים במשותף את גרסתם למה‬ ‫שהתרחש באירוע, ובכך מתאפשר תיאום גרסאות. יתרה מזאת,‬ ‫”כל מקרה בו ייהרג אזרח מעתה ואילך,‬ ‫עורכי התחקיר מורשים לבצע פעולות חקירה נוספות – ובהן‬ ‫איסוף ראיות בשטח, בדיקת כלי הנשק ועוד – פעולות העלולות‬ ‫כתוצאה מפעולה של כוחות צהל באיוש‬ ‫לשבש את חקירת מצח. נוסף על כך, עם סיום התחקיר‬ ‫מתפרסמים ממצאיו, ואלה עלולים להשפיע על חוקרי מצח.‬ ‫יביא לפתיחה מיידית בחקירת מצח‬ ‫(דוגמת אירועים של מוות אגב הפרות‬ ‫חוסר אחריות: היעדר דין וחשבון על מקרי מוות‬ ‫סדר ואירועי התפרעות במחסומים)“‬ ‫הפרקליטות הצבאית מעבירה לבצלם מידע חלקי בלבד על‬ ‫טיפולה במקרים פרטניים שהארגון העביר אליה, וגם מידע זה‬ ‫בעקבות הודעה זו דחה בית המשפט את העתירה. נשיאת בית‬ ‫הועבר רק לאחר פניות חוזרות ונשנות.‬ ‫המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, קבעה כי נקודת המוצא‬ ‫נתונים חלקיים אלה מעידים על היעדר מתן דין וחשבון במקרים‬ ‫לדיון בנושא חקירות מקרי מוות היא מרכזיותה וחשיבותה של‬ ‫שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה‬ ‫ההגנה על הזכות לחיים... גם בעת התרחשותה של התנגשות‬ ‫ועד אפריל 1102, אז שונתה מדיניות החקירה, פנה בצלם‬ ‫אלימה, חלים כללים המחייבים את הכוחות הלוחמים לכבד חיי‬ ‫לפרקליטות הצבאית בדרישה לפתוח בחקירת מצ”ח בנוגע‬ ‫אדם וככל הניתן לכבד את זכויותיהם הבסיסיות של האזרחים‬ ‫ל-403 מקרים שבהם חיילים הרגו פלסטינים. מתוך פניות אלה,‬ ‫שאינם מעורבים בלחימה. השופטת בייניש הדגישה כי לעצם‬ ‫הורתה הפרקליטות הצבאית על חקירה ב-37 מקרים בלבד. עד‬ ‫החקירה השלכה על ההגנה על הזכות לחיים – החקירה‬ ‫עתה, ככל הידוע לבצלם, תשע חקירות הובילו לכתבי אישום,‬ ‫מאפשרת בראש ובראשונה העמדה לדין במקרים המתאימים,‬ ‫ו-32 מהחקירות נסגרו בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד החיילים.‬ ‫והטלת אחריות על החורגים מהדין. מעבר לכך, חקירה פלילית‬ ‫ב-72 תיקים נוספים הסתיימה חקירת מצ”ח והם ממתינים‬ ‫פועלת לשמירת הרכיב הצופה פני עתיד של החובה להגן על‬ ‫להכרעת הפרקליטות ו-41 תיקים עדיין בחקירה. באשר לשאר‬ ‫החיים, בכך שהיא מרתיעה פוגעים עתידיים, מונעת זילות היחס‬ ‫המקרים, נמסר לבצלם כי ב-861 מהם לא תיפתח חקירה, וב-44‬ ‫לזכות לחיים ותורמת לאווירה של קיום שלטון החוק.‬ ‫תיקים עדיין לא החליטה הפרקליטות אם לפתוח בחקירה. בנוגע‬ ‫ל-41 תיקים נוספים, מסרה הפרקליטות לבצלם כי אלה לא‬ ‫אותרו, וחמישה תיקים אחרים הועברו לרשויות חקירה אחרות.‬ ‫ביקורת: המדיניות החדשה תלויה בדבר‬ ‫בנוסף, מאז שינוי המדיניות ועד סוף 1102, נפתחו חקירות‬ ‫בצלם מברך על השינוי במדיניות. ואולם המדיניות החדשה‬ ‫מצ”ח בכל ארבעת המקרים שאירעו בגדה המערבית. ככל הידוע‬ ‫מבוססת על הנסיבות בשטח ועל הרגיעה היחסית בגדה, ולא‬ ‫לבצלם, חקירות אלה עדיין מתנהלות.‬ ‫על שינוי בתפיסה העקרונית בנוגע לחובה לחקור הרג של‬ ‫8‬
  • 9. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫חקירת מקרי מוות‬ ‫%52‬ ‫(77)‬ ‫נפתחה חקירה‬ ‫%55‬ ‫%2 (5) הועבר לרשות חקירה אחר‬ ‫(41) לא אותר‬ ‫%4‬ ‫%41‬ ‫(44)‬ ‫(861)‬ ‫הוחלט לא לפתוח בחקירה‬ ‫לא התקבלה עדיין‬ ‫החלטה האם לחקור‬ ‫חיילים ירו למוות בשני צעירים במחנה הפליטים‬ ‫קלנדיה‬ ‫ב-11.8.1, בסביבות השעה 03:1 בלילה, נכנסו חיילים למחנה‬ ‫הפליטים קלנדיה מכיוון צפון-מזרח למטרת מבצע שגרתי למעצר‬ ‫מבוקשים, כלשון דובר צהל. מכיוון שהיה זה הערב הראשון של‬ ‫חודש הרמדאן, היו רבים מתושבי המחנה ערים, ועסקו בהכנות‬ ‫לקראת הארוחה שלפני תחילת הצום. במהלך הפעולה עצרו‬ ‫החיילים שלושה מתושבי המחנה, בהם שני קטינים. קבוצות של‬ ‫צעירים יידו אבנים לעבר החיילים, ואלה הגיבו בירי גז מדמיע‬ ‫ מועתסם עדוואן. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫‬ ‫ורימוני הלם.‬ ‫על פי תחקיר שערך בצלם, לקראת השעה 00:3 לפנות בוקר החלו‬ ‫ •מאאמון איבראהים, בן 42, נפצע פצעים קלים מרסיסים.‬ ‫חלק מהחיילים לצאת מהמחנה. כמה מתושבי המחנה עמדו בפתח‬ ‫בתיהם, במרחק של כ-05 מטרים מהחיילים. קבוצת צעירים יידתה‬ ‫מיד לאחר האירוע נערך תחקיר מבצעי בהשתתפות החיילים‬ ‫אבנים על החיילים והפעם הגיבו החיילים בירי חי ובירי אינטנסיבי של‬ ‫שהיו מעורבים בו. במקביל, ובהתאם למדיניות החדשה שהנהיגה‬ ‫גז מדמיע. שלושה צעירים שהיו ברחוב באותה שעה נפגעו מהירי:‬ ‫הפרקליטות באפריל 1102, נפתחה גם חקירת מצח לבדיקת‬ ‫נסיבות מותם של עלי ח'ליפה ומועתסם עדוואן. במסגרת החקירה‬ ‫ •מועתסם עדוואן, בן 22, עמד בפתח ביתו ונפגע בראשו ובחזהו.‬ ‫נגבתה, רק בחודש נובמבר, עדותו של הפצוע מאאמון איבראהים.‬ ‫ככל הנראה, עדוואן מת במקום.‬ ‫ככל הידוע לבצלם, חקירה זו טרם הסתיימה.‬ ‫ •עלי ח'ליפה, בן 52, נפגע בבטנו ומת מפצעיו בבית החולים.‬ ‫9‬
  • 10. ‫ פיראס קסקס עם אשתו ואחת מבנותיהם. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫העתירה, העבירה הפרקליטות הצבאית את הטיפול בתיק לפרקליטות‬ ‫טחנות הצדק לא טוחנות: הטיפול במקרה הריגתו‬ ‫המדינה, בטענה שחוק השיפוט הצבאי אינו חל עוד על המעורבים‬ ‫באירוע, שכן הם היו חיילי מילואים ומאז האירוע חלף זמן רב.‬ ‫של אזרח פלסטיני לא חמוש‬ ‫פרקליטות המדינה הודיעה לבג”ץ כי קיבלה את התיק לטיפולה רק‬ ‫פיראס קסקס, בן 23, נהרג ב-70.21.2 מירי חיילים בסמוך לשכונת‬ ‫ב-11.3.7, ובית המשפט נתן לה ארכה של חודשיים כדי לבחון את‬ ‫א-טירה ברמאללה. קסקס, תושב הכפר בתיר שבאזור בית לחם, הגיע‬ ‫חומר החקירה. לאחר מכן קיבלה הפרקליטות, לבקשתה, שתי ארכות‬ ‫עם משפחתו לביקור בבית קרוביו בא-טירה. לפי המידע שבידי בצלם,‬ ‫נוספות לשם ביצוע השלמות חקירה.‬ ‫בשעות הצהריים של אותו יום טייל קסקס עם שני גיסיו בשטח פתוח‬ ‫באוגוסט 1102 הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט כי לאחר‬ ‫הסמוך לבתי השכונה. השלושה הבחינו בקבוצת חיילים במרחק של‬ ‫בחינת חומר החקירה בתיק הריגתו של פיראס קסקס, הוחלט להעמיד‬ ‫כ-005 מטרים מהם, בקו אווירי. מעדויות שגבה בצלם משני גיסיו של‬ ‫לדין את הקצין שהיה אחראי להריגתו, בכפוף לשימוע שאמור להיערך‬ ‫קסקס, עולה כי החיילים פתחו באש חיה לעבר השלושה, ללא כל‬ ‫לקצין במהלך חודש נובמבר. הפרקליטות לא מסרה מה יהיו סעיפי‬ ‫אזהרה מוקדמת, ועל אף שהשלושה לא היו חמושים ולא עשו דבר‬ ‫האישום נגדו.‬ ‫שיכול היה לסכן את החיילים. קסקס נפגע מקליע שחדר לגבו ויצא‬ ‫בינואר 2102, יותר מארבע שנים לאחר האירוע, הודיעה פרקליטות‬ ‫מבטנו. גיסיו פינו אותו לבית החולים ברמאללה, שם מת מפצעיו.‬ ‫המדינה לבג”ץ כי בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית פעמים אחדות בדרישה כי תורה על‬ ‫נגד הקצין וכי הוחלט לסגור את התיק. במכתב שצורף להודעת‬ ‫חקירת מצ”ח לבדיקת נסיבות הריגתו של קסקס. רק כשנה לאחר‬ ‫המדינה, כתבה עו”ד רקפת (סגל) מוהר מפרקליטות מחוז מרכז כי‬ ‫האירוע נפתחה חקירה. בצלם סייע למצ”ח בתיאום גביית עדויותיהם‬ ‫אמנם הירי לא תאם את הוראות הפתיחה באש, אולם “מדובר היה‬ ‫של שני קרובי משפחתו של קסקס והעביר לחוקרים חומר רלוונטי‬ ‫בסיטואציה מבצעית ייחודית, שבמסגרתה חשו החיילים… בסכנה‬ ‫שהיה ברשותו.‬ ‫ממשית”. מסקנת הפרקליטות הייתה “שגם אם ההוראה לירות היתה‬ ‫ככל הידוע לבצלם, החקירה בתיק הסתיימה באפריל 9002,‬ ‫שגויה, אין היא עולה כדי רשלנות”. נוסף על כך נמסר כי “קיים חסר‬ ‫וב-90.5.72 הועבר תיק החקירה לבחינת הפרקליטות לעניינים‬ ‫ראייתי משמעותי, הנוגע ליכולת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הירי‬ ‫מבצעיים. למרות פניות חוזרות ונשנות של בצלם אל הפרקליטות‬ ‫למותו הנטען של פיראס קסקס”.‬ ‫בדרישה שתכריע בתיק, לא התקבלה כל החלטה, עד שבפברואר 1102‬ ‫בצלם מתכוון להגיש ערר נגד החלטה זו של פרקליטות המדינה.‬ ‫הגיש בצלם עתירה לבג”ץ, באמצעות עו”ד גבי לסקי. לאחר הגשת‬ ‫01‬
  • 11. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ פגיעת רקטה בבית בעיר באר-שבע. צילום: בז רטנר, רויטרס, 11.8.02‬ ‫‬ ‫ מתנדבי זק”א ליד בית משפחת פוגל לאחר שפלסטינים הרגו את שני ההורים‬ ‫ ‬ ‫ושלושה מילדיהם בירי ובדקירות סכין. צילום: ניר אליאס, רויטרס, 11.3.31‬ ‫זה נהרג גם חייל אחד כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫אזרחים ישראלים וזרים שנהרגו בידי פלסטינים‬ ‫חייל נוסף נהרג במהלך חילופי אש עם פלסטינים על גבול עזה,‬ ‫גם הוא כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.‬ ‫מ-11.1.1 ועד 11.21.13 הרגו פלסטינים 11 אזרחים ישראלים.‬ ‫שני אזרחים זרים נהרגו:‬ ‫שמונה אזרחים ישראלים נהרגו בגדה המערבית:‬ ‫אחד נחטף ונתלה בידי אזרחים פלסטינים ברצועת עזה. השנייה‬ ‫חמישה בני משפחה אחת – שני הורים, ילדם בן ה-11, ילדם‬ ‫נהרגה מפיצוץ מטען חבלה בירושלים.‬ ‫בן הארבע ותינוקת בת פחות משנה – נדקרו ונורו למוות בידי‬ ‫פלסטינים בביתם שבהתנחלות איתמר. אזרח אחד נורה בידי‬ ‫שוטרים פלסטינים כאשר נכנס, בלי תיאום מראש עם הצבא,‬ ‫פלסטינים שנהרגו בידי אזרחים ישראלים‬ ‫למתחם קבר יוסף בשכם שבשליטת הרשות הפלסטינית. שני‬ ‫שני פלסטינים נהרגו מירי מתנחלים בגדה המערבית. בשני‬ ‫אזרחים נוספים – אב ובנו התינוק, בן פחות משנה – נהרגו לאחר‬ ‫המקרים הגיעו המתנחלים לסביבת יישובים פלסטיניים, והירי‬ ‫שפלסטינים יידו אבנים על הרכב שבו נסעו בכביש 06.‬ ‫בוצע, ככל הנראה, לאחר שיודו לעברם אבנים. פלסטיני נוסף,‬ ‫מלבד זאת, אזרח ישראלי נורה למוות במחנה הפליטים ג'נין.‬ ‫תושב מזרח ירושלים, נדקר למוות במרכז העיר ירושלים בידי‬ ‫זהות היורה והרקע למעשה טרם התבררו.‬ ‫אזרח ישראלי.‬ ‫שלושה אזרחים ישראלים נהרגו בידי פלסטינים בתוך שטח‬ ‫ישראל:‬ ‫שניים נהרגו – אחד בבאר שבע ואחד באשקלון – מפגיעת רקטות‬ ‫עונש מוות ברצועת עזה‬ ‫שירו פלסטינים מרצועת עזה. קטין בן 61 נהרג מפגיעת טיל‬ ‫מתחילת ינואר 1102 ועד סוף דצמבר 1102 בתי המשפט של‬ ‫נט שנורה מתוך רצועת עזה לעבר אוטובוס בתחומי המועצה‬ ‫הרשות הפלסטינית בגדה המערבית דנו אדם אחד למוות, ובתי‬ ‫האזורית שער הנגב.‬ ‫המשפט של חמאס ברצועת עזה דנו למוות שמונה בני אדם. אחד‬ ‫נוסף על כך, נהרגו שישה אזרחים ישראלים ואיש כוחות ביטחון‬ ‫מהם, אזרח ישראלי, נידון למוות שלא בפניו. בתקופה זו הוציאה‬ ‫אחד בפיגוע באזור אילת, שזהות מבצעיו טרם פורסמה. במהלך‬ ‫ממשלת חמאס להורג שלושה בני אדם: מוחמד אחמד אבו‬ ‫חילופי האש באותו אירוע נהרגו גם כמה אנשים שזהותם אינה‬ ‫קניס, בן 15, ובנו ראמי, בן 22, הורשעו ב-40.11.92 בבית משפט‬ ‫ידועה לבצלם, בהם, ככל הנראה, חלק ממבצעי הפיגוע. באירוע‬ ‫11‬
  • 12. ‫מעבר לכך, מתוך כלל המקרים שבהם נידונו אנשים למוות‬ ‫השלום בעזה בשיתוף פעולה עם ישראל ובגרימת מותם של‬ ‫בגדה המערבית וברצועת עזה, הומר בשני מקרים עונש המוות‬ ‫פלסטינים והוצאו להורג בתלייה. עבד אל-כרים מוחמד עבד‬ ‫במאסר, ובחמישה מקרים נוספים שוחררו האסירים. שמונה‬ ‫שריר, בן 53, הורשע ב- 01.01.92 בשיתוף פעולה עם ישראל‬ ‫נידונים למוות נרצחו בתוך בתי הכלא ושלושה נוספים נרצחו‬ ‫והוצא להורג בידי כיתת יורים.‬ ‫לאחר שנמלטו מהכלא במהלך מבצע עופרת יצוקה. חמישה‬ ‫מאז הקמת הרשות הפלסטינית בשנת 5991 נידונו למוות 17‬ ‫נידונים למוות נוספים נמלטו מהכלא, שישה נשפטו שלא‬ ‫בני אדם בבתי המשפט שלה, בעבירות של שיתוף פעולה עם‬ ‫בפניהם ואינם עצורים ובנוגע לשניים נוספים לא ידוע לבצלם‬ ‫ישראל, של בגידה ושל רצח. מאז השתלט על רצועת עזה ביוני‬ ‫היכן הם מוחזקים.‬ ‫7002 דן חמאס 72 בני אדם נוספים למוות בגין עבירות דומות.‬ ‫כיום מוחזקים בבתי הכלא של הרשות ושל חמאס 74 בני אדם‬ ‫לפי החוק הפלסטיני, יישום של גזר דין מוות מחייב אישור של‬ ‫שנידונו למוות ואשר חיים בחוסר ודאות לגבי גורלם. תשעה‬ ‫נשיא הרשות הפלסטינית. מחמוד עבאס סירב לאשר הוצאות‬ ‫מהם נמצאים בבתי כלא בגדה המערבית והשאר ברצועת עזה.‬ ‫להורג, ולפיכך לא הוצא איש להורג בגדה המערבית מאז‬ ‫בצלם מגנה את השימוש בעונש מוות, אשר אינו מוסרי ומהווה‬ ‫כניסתו לתפקיד בינואר 5002. עד אז הוצאו להורג בידי הרשות‬ ‫הפרה של הזכות לחיים. לעונש כזה אין מקום בספר החוקים,‬ ‫הפלסטינית 31 בני אדם שנידונו למוות. ברצועת עזה חידש‬ ‫יהיו הנסיבות אשר יהיו.‬ ‫שלטון חמאס בשנת 0102 את ההוצאות להורג בטענה שתוקף‬ ‫על הרשות הפלסטינית ועל ממשלת חמאס למחוק את עונש‬ ‫כהונתו של עבאס פג, ולכן ממשלת חמאס אינה מכירה בו כנשיא‬ ‫המוות מספר החוקים שלהן. עד אז, על שלטון חמאס להימנע‬ ‫ואינה נדרשת לאישורו. מאז ועד סוף שנת 1102 הוצאו להורג‬ ‫מביצוע ההוצאות להורג.‬ ‫ברצועה שמונה נידונים למוות.‬ ‫האם זה אינו ביתו של ואאיל אל-ביטאר. לאחר מכן עצרו החיילים‬ ‫את אל-ביטאר מחוץ לביתו, ללא כל התנגדות מצדו. באותה פעולה‬ ‫עצרו החיילים ארבעה פעילי חמאס נוספים, שאף הם שוחררו יום‬ ‫קודם לכן ממאסר בכלא של הרשות.‬ ‫בהודעת דובר צהל שפורסמה ביום האירוע נמסר כי במהלך‬ ‫מעצר מבוקשים הלילה, נהרג פלסטיני ששהה בביתו של אחד‬ ‫המחבלים. זאת אף על פי שעומר אל-קוואסמה נהרג בתוך‬ ‫ביתו שלו. בהודעה נוספת שפרסם דובר צהל ב-11.1.91 הובאו‬ ‫ממצאי התחקיר המבצעי שנערך בנוגע לאירוע. בתחקיר נקבע‬ ‫כי הירי הראשוני לעבר האזרח בוצע בעקבות תנועה מפתיעה‬ ‫ומחשידה שביצע וגרמה לחייל לחוש בסכנת חיים, בפרט על רקע‬ ‫המידע שהיה ברשות הכוח ביחס לפעולותיו ומסוכנותו של וואל‬ ‫ביטאר, פעיל חמאס בכיר, אשר היה יעד המעצר ושהה במבנה.‬ ‫ עומר אל-קוואסמה. התמונה באדיבות המשפחה‬ ‫דובר צהל הביע צער על מותו של עומר אל-קוואסמה אך הדגיש‬ ‫כי הירי נעשה על פי הוראות הפתיחה באש. עם זאת החליט אלוף‬ ‫טעות בזיהוי? חיילים ירו למוות בעומר‬ ‫הפיקוד שלא להאריך את שירות הקבע של אחד משני החיילים שירו‬ ‫באל-קוואסמה.‬ ‫אל-קוואסמה במיטתו‬ ‫צעד זה אינו מספיק ומצביע על זלזול מחפיר בחיי אדם. מהשתלשלות‬ ‫עומר אל-קוואסמה, בן 66, גר עם אשתו ובנו בשכונת א-שיח'‬ ‫האירועים ומתגובות דובר צהל עולה כי החיילים נכנסו לדירתו של‬ ‫בחברון. בקומה מתחתם גר ואאיל אל-ביטאר – פעיל חמאס‬ ‫אל-קוואסמה בטעות. גם אם סברו החיילים שאל-קוואסמה הוא‬ ‫שהוגדר כמבוקש על-ידי הצבא. אל-ביטאר שוחרר מהכלא של‬ ‫האדם שאותו ביקשו לעצור, וגם אם עשה תנועה חשודה כלשהי,‬ ‫הרשות הפלסטינית ב-11.1.6.‬ ‫עדיין אין בכך כדי להצדיק ירי מאסיבי לעברו במטרה להרגו.‬ ‫למחרת שחרורו, ב-11.1.7, בסביבות השעה 54:3 לפנות בוקר, פרצו‬ ‫בהתחשב בעובדה שבביתו נכחו באותו רגע חיילים רבים, ניתן היה‬ ‫חיילים לבית משפחת אל-קוואסמה והגיעו עד לפתח חדר השינה‬ ‫למנוע את הסכנה – אם אכן הייתה כזו – בדרכים אחרות.‬ ‫בלי שבני הבית יחושו בנוכחותם. שני חיילים ירו למוות בעומר אל-‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית לעניינים מבצעיים בדרישה‬ ‫קוואסמה. מתחקיר שערך בצלם עולה כי הוא נורה כשהוא שוכב‬ ‫לחקור את מותו של עומר אל-קוואסמה. בינואר 2102, שנה לאחר‬ ‫במיטתו. על פי הדוח הרפואי, אל-קוואסמה נפגע מיריות בראשו,‬ ‫האירוע, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי כבר כשבועיים‬ ‫באזור החזה ובגפיים.‬ ‫לאחר האירוע הוחלט שלא לפתוח בחקירת מצח וכי “עדכון בנושא‬ ‫אשתו של אל-קוואסמה מסרה לבצלם כי מיד לאחר הירי הורה לה‬ ‫יישלח בהמשך”.‬ ‫אחד החיילים להציג בפניו את תעודת הזהות של בעלה ושאל אותה‬ ‫21‬
  • 13. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫חמאס מיקם מחסני תחמושת בלב אוכלוסייה‬ ‫אזרחית בעזה; הצבא הפציץ את המחסנים והרג‬ ‫ופצע אזרחים, בהם ילדים‬ ‫ב-11.21.9, מעט אחרי השעה 00:2 בלילה, ירה כלי טיס של חיל האוויר‬ ‫שני טילים אל מתחם השייך לזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין‬ ‫אל-קסאם, מצפון-מערב לעיר עזה. לאחר כדקה נורה על המתחם טיל‬ ‫נוסף שגרם לפיצוץ גדול ולשריפה. עוצמתו הרבה של הפיצוץ נבעה‬ ‫ככל הנראה מפיצוצי משנה של תחמושת שאוחסנה בתוך המתחם. על‬ ‫פי המידע שבידי בצלם, זמן קצר לפני התקיפה נורו מאזור זה רקטות‬ ‫לעבר ישראל.‬ ‫הטילים ופיצוצי המשנה פגעו בבתים הסמוכים למתחם. אחד הבתים,‬ ‫המרוחק ממנו שני מטרים בלבד, קרס על יושביו. אבי המשפחה, בהג'ת‬ ‫ העד מקדאד זעלאן בבית המשפחה שנפגע בהפצצה בעזה.‬ ‫‬ ‫צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.21.9‬ ‫א-זעלאן, בן 73, נפגע קשה ומת בתוך זמן קצר. בנו רמדאן, בן העשר,‬ ‫נפצע אנושות ומת מפצעיו בשעות הערב של אותו יום – ובן נוסף,‬ ‫יומיים לאחר תקיפה זו, ב-11.21.11 לפנות בוקר, שב הצבא ותקף מבנה‬ ‫יוסף, בן שמונה, נפצע קשה. בתים נוספים בקרבת המתחם נפגעו גם‬ ‫בשכונת א-זייתון שבתוך העיר עזה, ששימש גם הוא, ככל הנראה,‬ ‫הם ואחד מהם אף נהרס. כך תיאר אחיינו של בהג'ת זעלאן, מקדאד‬ ‫לאחסון תחמושת. בעקבות פגיעת הטיל במבנה התרחשו כמה פיצוצי‬ ‫א-זעלאן בן 91, שביתו צמוד לבית שקרס, את שהתרחש באירוע:‬ ‫משנה שגרמו לפגיעה קשה בבניין מגורים הצמוד אליו. כתוצאה מכך‬ ‫נפצעה קשה סונדוס בדוואן, בת 11, ואביה נפצע קל. דובר צהל פרסם‬ ‫[...] שמעתי את הדוד שלי בהג'ת אומר: מקדאד, לך‬ ‫ ‬ ‫ב-11.21.21 סרט המראה את רגע התקיפה ואת פיצוצי המשנה. בסרט‬ ‫לילדים. קפצתי מיד מעל הגדר שמפרידה בין הבית שלנו‬ ‫נראה הבניין שהותקף, ובצמוד לו ביתה של משפחת בדוואן. בהודעה‬ ‫לבית של דוד בהג'ת. [מתחת להריסות] בהג'ת חיבק את‬ ‫המלווה את הסרט נאמר כי בצהל מדגישים כי חומרים אלו מוכיחים‬ ‫הבן התינוק שלו אחמד ואת אשתו סעדה. סעדה צעקה‬ ‫כיצד ארגון הטרור חמאס בוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית‬ ‫לי תציל את אחמד. אחמד היה מתחת להריסות. הוצאתי‬ ‫בעזה, ומשתמש בה כ'מגן אנושי'.‬ ‫אותו ויצאתי משם [...] חזרתי אל סעדה כדי להוציא אותה‬ ‫אחסון תחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית ושיגור רקטות מאזורים‬ ‫מתחת להריסות, ותוך כדי היה פיצוץ שלישי שהרעיד את‬ ‫כאלה אינם חוקיים והם מסכנים את האזרחים החיים בהם. זאת, הן‬ ‫כל האזור. ההריסות כיסו אותי ואת סעדה. התחלתי לחפש‬ ‫בשל הסכנה שהתחמושת תתפוצץ והן מכיוון שמתחמים המשמשים‬ ‫את בני הדודים שלי בחדר הסמוך ואז מצאתי את רמדאן‬ ‫לאחסון תחמושת נחשבים למטרה צבאית לגיטימית, ולפיכך חשופים‬ ‫(בן עשר) ויוסף (בן שמונה), מעולפים מהעשן של הטילים‬ ‫להתקפה. במקמו את התחמושת בלב אוכלוסייה אזרחית הפר חמאס‬ ‫וההריסות. מצאתי גם את רימא (בת שלוש) בפינה של‬ ‫את העיקרון הבסיסי במשפט ההומניטארי הבינלאומי, ולפיו חובה‬ ‫החדר, יושבת מכווצת מפחד. אימאן (בת חמש) ישנה ולא‬ ‫לשמור על האזרחים מחוץ למעגל הלחימה.‬ ‫נפגעה וקלטתי שהיא בחיים. חזרתי עוד פעם כדי להרים‬ ‫עם זאת, העובדה שחמאס הפר את כללי המשפט הבינלאומי ומיקם‬ ‫את סעדה מתחת להריסות ואז ראיתי שדודי בהג'ת בחיים.‬ ‫מבנים עם תחמושת בתוך שכונת מגורים אינה מקנה לישראל זכות‬ ‫הוא אמר לי אתה אחראי לבנים שלי. הרמתי את פלג גופו‬ ‫אוטומטית להפציצם. מתקנים אלה נחשבים אמנם למטרה צבאית‬ ‫העליון, הנחתי אותו בחיקי והתחלתי להרים את ההריסות‬ ‫לגיטימית, אולם על ישראל מוטלת חובה להימנע ככל הניתן מפגיעה‬ ‫סביבו, אבל לא הצלחתי. אחרי כן התחלתי ללחוץ על החזה‬ ‫באזרחים. לפיכך, היא רשאית לפגוע במטרות כאלה רק לאחר שנקטה‬ ‫שלו כדי לעזור לו לנשום, ואז הרמתי את ההריסות מסביבו‬ ‫את כל האמצעים הנדרשים כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה‬ ‫והנחתי אותו בצד, עד שהוא נפטר.‬ ‫באזרחים, ובכלל זה, להזהירם לפני הפצצה כדי לאפשר להם לעזוב‬ ‫את המקום. הבחירה להפציץ דווקא באמצע הלילה, כאשר סביר להניח‬ ‫זמן קצר לאחר האירוע פרסם דובר צהל הודעה ולפיה חיל האוויר‬ ‫שהתושבים נמצאים בבתיהם, מגבירה את הסיכוי לפגיעה באזרחים.‬ ‫פגע במטרות ברצועת עזה. כמה שעות מאוחר יותר, הבהיר דובר‬ ‫בסרט שפרסם דובר צהל המתעד את התקיפה השנייה, ניתן לראות‬ ‫צהל כי פיצוצים נוספים שנגרמו, נגרמו כתוצאה מנוכחות אמצעי‬ ‫בבירור מבנה אזרחי הצמוד למטרה שהפציץ חיל האוויר. לפיכך, לא‬ ‫לחימה שאוחסנו בקרבת מוקדי פעילות טרור שהותקפו. צהל מצר על‬ ‫ניתן לטעון שהצבא לא ידע על הימצאות אזרחים באזור.‬ ‫הפגיעה בבלתי מעורבים אך חוזר ומדגיש כי האחריות היא על ארגון‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה להורות על חקירת הנסיבות‬ ‫הטרור חמאס, שבוחר לפעול מלב האוכלוסייה האזרחית ומשתמש‬ ‫של שני האירועים.‬ ‫בה כ'מגן אנושי'.‬ ‫31‬
  • 14. ‫לא ”עשבים שוטים“:‬ ‫אלימות כוחות הביטחון‬ ‫ב-142 מהמקרים פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בנוגע‬ ‫במהלך השנים תיעדו בצלם וארגונים אחרים מאות מקרים‬ ‫להתנהגות של חיילים. מהמידע שנמסר לארגון עולה כי ב-002‬ ‫שבהם חיילים ושוטרים סטרו לפלסטינים, בעטו בהם, הטיחו‬ ‫מהמקרים נפתחו חקירות מצ”ח, אולם 431 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫בהם עלבונות, השפילו אותם ועיכבו אותם לשווא במחסומים.‬ ‫שננקטו צעדים נגד החיילים המעורבים. שבע מהחקירות הובילו‬ ‫בחלק מהמקרים תועדה גם אלימות קשה יותר.‬ ‫להגשת כתבי אישום. אחד מכתבי האישום בוטל. ב-81 מקרים‬ ‫גורמים רשמיים מתנערים ממעשים אלה בטענה שמדובר‬ ‫נוספים החליטה הפרקליטות הצבאית שלא לפתוח כלל בחקירה.‬ ‫ב”עשבים שוטים”. לדבריהם, יש להוקיע את החיילים הנוהגים‬ ‫לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫כך, שכן מעשיהם אינם משקפים את מדיניות הצבא. ואולם‬ ‫ב-442 מקרים פנה בצלם למחלקה לחקירות שוטרים בנוגע‬ ‫בפועל בוחרת המערכת שלא להבהיר לכוחות בשטח, באופן‬ ‫להתנהגות של שוטרים ושוטרי מג”ב. מהמידע שנמסר לבצלם‬ ‫חד-משמעי, כי חל איסור על כל הפעלת אלימות כלפי תושבי‬ ‫עולה כי ב-641 מקרים נפתחו חקירות, אך 311 מתוכן נסגרו בלי‬ ‫השטחים. תלונות רבות על אלימות מצד אנשי כוחות הביטחון,‬ ‫שננקטו צעדים נגד השוטרים המעורבים. 21 מהחקירות הובילו‬ ‫שהוגשו על-ידי בצלם וארגונים אחרים, כמעט ולא טופלו. בכך‬ ‫להגשת כתבי אישום. ב-77 מקרים נוספים החליטה מח”ש שלא‬ ‫העבירו הרשויות לכוחות המשרתים בשטח מסר ולפיו למרות‬ ‫לפתוח כלל בחקירה. לגבי כל שאר המקרים לא נמסר לבצלם‬ ‫שהמערכת מתנגדת למעשים אלה באופן עקרוני, אין בכוונתה‬ ‫מידע בנוגע לטיפול בתיק.‬ ‫למצות את הדין עם החיילים והשוטרים שביצעו אותם.‬ ‫חלק מהמקרים לא נחשפים‬ ‫חלק ממקרי ההתעללות לא נחשפים, מאחר שפלסטינים‬ ‫המערכת בוחרת שלא להבהיר לכוחות‬ ‫רבים מעדיפים להימנע מהקשיים הכרוכים בדיווח עליהם.‬ ‫בשטח באופן חד משמעי כי כל אלימות‬ ‫זאת מאחר שעצם הגשת התלונה נגד חייל או שוטר ישראלי‬ ‫היא הליך מסורבל, העלול להימשך שעות ארוכות. גם במקרים‬ ‫כלפי תושבי השטחים היא אסורה‬ ‫שבהם חוקר מצ”ח מזמן את המתלונן כדי למסור עדות, הוא‬ ‫נאלץ לפעמים להמתין שעות אחדות בכניסה למת”ק. אחרים,‬ ‫מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 0002 ועד סוף‬ ‫בעיקר אלה שנכנסו לישראל בלי אישור, נמנעים בכלל מהגשת‬ ‫דצמבר 1102 פנה בצלם לרשויות אכיפת החוק בנוגע ל-584‬ ‫תלונה גם במקרים של אלימות חמורה – מחשש שייעצרו בגין‬ ‫מקרים, שבהם העלה תחקיר בצלם חשד כי אנשי כוחות הביטחון‬ ‫הפרת החוק. עוד רבים אינם מתלוננים מכיוון שאינם מאמינים‬ ‫נקטו אלימות כלפי פלסטינים. בצלם דרש כי במקרים אלה‬ ‫שמערכות אכיפת החוק הישראליות ימצו את הדין עם האחראים‬ ‫תיפתח חקירה לבדיקת נסיבות האירוע, וכי אם יימצא שהחוק‬ ‫לפגיעה בהם.‬ ‫אכן הופר, יועמדו האחראים לדין:‬ ‫41‬
  • 15. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים עוצרים מפגין בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אן פק, ‪11.12.11 , activestills.org‬‬ ‫51‬
  • 16. ‫ נאייף עביאת. צילום: סוהא זייד, בצלם‬ ‫חיילים הכו והשפילו רועה צאן‬ ‫מהכפר כיסאן‬ ‫נאייף עביאת, בן 42, הוא תושב הכפר כיסאן, דרומית לבית‬ ‫לחם. באזור זה הוקמו בשנות ה-08 וה-09 כמה התנחלויות‬ ‫ומאחזים, והוא מוגדר כשטח ‪ C‬המצוי בשליטה ישראלית מלאה.‬ ‫עביאת מסר לבצלם כי רבים מתושבי כפרו, המתפרנסים מגידול‬ ‫צאן, סובלים מהטרדות תכופות של הצבא ושל רכזי הביטחון‬ ‫בהתנחלויות – הפועלים לדבריו להדרת רגליהם מהאזורים‬ ‫הסמוכים להתנחלויות.‬ ‫בבוקר יום שישי, 11.3.4, רעה עביאת את עדר הצאן של‬ ‫משפחתו באזור שמדרום לכפר. בשעות הצהריים הוא אסף‬ ‫את הכבשים והחל לצעוד בכביש המוביל לביתו. ליד כביש זה‬ ‫הוקם המאחז איבי הנחל.‬ ‫בדרכו, עצרו לידו שלושה ג’יפים צבאיים ושלושה חיילים‬ ‫התקרבו אליו. לדברי עביאת, שאל אותו אחד החיילים מה הוא‬ ‫עושה שם. עוד לפני שהספיק לענות, החל החייל לבעוט בו.‬ ‫כתוצאה מכך, נפל עביאת ארצה, מרפקו נפגע והוא החל לדמם.‬ ‫שני החיילים האחרים ערכו עליו חיפוש, קשרו את ידיו באזיקים‬ ‫וכיסו את עיניו. לאחר מכן זרקו אותו החיילים על רצפת הג’יפ‬ ‫והחלו לנסוע. עביאת מסר לבצלם כי הנסיעה נמשכה כשעתיים,‬ ‫ובמהלכה לעגו לו החיילים וקיללו אותו. לבסוף עצר הג’יפ‬ ‫במחנה הצבאי עציון, שם השאירו אותו החיילים בחצר במשך‬ ‫כמה שעות, כשידיו עדיין כבולות ועיניו מכוסות. החיילים שהיו‬ ‫לידו המשיכו לקללו וללעוג לו, ועביאת סיפר שאחד החיילים אף‬ ‫דחף עגבנייה לפיו.‬ ‫לדברי עביאת, רועי צאן שהיו באזור אספו את הכבשים שלו‬ ‫והחזירו אותן לכפר. הוא נחקר בתחנת המשטרה במחנה עציון‬ ‫לגבי מעשיו בסמוך לכביש. כעבור שעות אחדות שוחרר עביאת,‬ ‫אך נדרש להגיע כעבור יומיים לחקירה נוספת. עביאת חזר‬ ‫לתחנה בשעות הבוקר, כפי שנצטווה, והמתין במקום עד לשעה‬ ‫00:41. אז הורו לו החיילים לחזור לביתו, בלי שנחקר כלל.‬ ‫בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בשמו של עביאת בדרישה‬ ‫כי תלונתו תיחקר. בעקבות כך נפתחה חקירת מצ”ח.‬ ‫61‬
  • 17. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ שוטרי מגב עוצרים מפגין פלסטיני במחנה הפליטים שועפאט שבמזרח ירושלים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 11.5.51‬ ‫71‬
  • 18. ‫ שכונת סילוואן במזרח ירושלים. צילום: אורן זיו, ‪27.2.09 ,activestills.org‬‬ ‫והתיז גז פלפל בפניו. א-רווידי אמר לבצלם: “הרגשתי שאני נחנק,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו תושב סילוואן, מזרח ירושלים‬ ‫כאילו שאני עומד למות. העיניים צרבו לי מאוד”.‬ ‫וחיד א-רווידי הוא תושב שכונת‬ ‫בהמשך, סיפר א-רווידי, הכניסו אותו השוטרים לג’יפ וכיסו את עיניו.‬ ‫סילוואן שבמזרח ירושלים, בן‬ ‫הוא מסר כי שמע את אימו מנסה להגיע אליו ומבקשת מהשוטרים‬ ‫43, נשוי ואב לחמישה. ביום‬ ‫לשחררו, אך השוטרים הורו לה בצעקות להתרחק. תושבים שהגיעו‬ ‫חמישי, 11.9.51, בסביבות‬ ‫למקום הרחיקו את האם מחשש כי השוטרים יפגעו בה. הג’יפ עזב את‬ ‫המקום ועצר לאחר נסיעה קצרה, אז ירדו ממנו השוטרים.‬ ‫השעה 00:91, נסע א-רווידי‬ ‫יחד עם אמו, אשתו ושניים‬ ‫א-רווידי ביקש מהשוטרים לרדת מהג’יפ כיוון שהוא מתקשה לנשום‬ ‫מילדיו – בני שלוש ושנה –‬ ‫והם נענו לבקשתו. לדבריו, אחד השוטרים הורה לו לעמוד זמן רב‬ ‫כשגבו אל קיר. הוא סיפר כי ביקש מהשוטרים להזמין אמבולנס‬ ‫לשכונה סמוכה כדי לבקר את‬ ‫כיוון שחש ברע בעקבות המכות, אולם בקשתו נתקלה בזלזול. לדברי‬ ‫אחותו שילדה ימים ספורים‬ ‫א-רווידי אחד השוטרים אמר לו שאפשר לסיים את העניין אם יסכים‬ ‫קודם לכן. באותה שעה יידו‬ ‫תושבים בשכונה אבנים לעבר‬ ‫ וחיד א-רווידי.‬ ‫לחזור לביתו כאילו לא קרה דבר – אך הוא סירב והתעקש להגיע לבית‬ ‫צילום: עאמר ערורי, בצלם‬ ‫החולים, ואף דרש להגיש תלונה על האלימות שהופעלה נגדו ועל‬ ‫שוטרי מג”ב, ובני המשפחה‬ ‫השפלתו.‬ ‫נתקלו בדרכם בג’יפ של מג”ב‬ ‫לאחר-מכן נלקח א-רווידי לתחנת המשטרה בעיר העתיקה, שם‬ ‫שחסם את הכביש.‬ ‫נאמר לו כי הוא חשוד בתקיפת שוטרים ובהפרעה במילוי תפקידם.‬ ‫השוטרים הורו לא-רווידי לעצור ודרשו לראות את תעודות הזהות של‬ ‫הוא הכחיש את החשדות נגדו וחתם על גרסתו. לאחר מכן הוא‬ ‫היושבים במכונית. אימו לא נשאה עליה תעודת זהות. בזמן שא-רווידי‬ ‫הועבר לתחנת המשטרה במגרש הרוסים, שם נבדק על-ידי רופא‬ ‫ניסה לשכנע את השוטר לאפשר להם להמשיך בדרכם, התקרב אליהם‬ ‫שהורה להעבירו לבדיקות בבית החולים שערי צדק. לאחר שנבדק‬ ‫ג’יפ נוסף של מג”ב ותושבים יידו לעברו אבנים. א-רווידי חשש שהמכונית‬ ‫בבית החולים הוחזר א-רווידי לתחנת המשטרה, ולמחרת הובא לדיון‬ ‫ובה ילדיו תיפגע מן האבנים ולכן התקדם מעט בנסיעה – כעשרה מטרים‬ ‫בהארכת מעצרו בבית משפט השלום.‬ ‫לדבריו – אז נחסם על-ידי ג’יפ משטרתי אחר. מהג’יפ יצא שוטר שהורה לו‬ ‫שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, דחה את בקשת‬ ‫לצאת מהמכונית ולפתוח את דלתותיה. א-רווידי יצא וביקש מבני משפחתו‬ ‫המשטרה להאריך את מעצרו של א-רווידי בשלושה ימים לצורכי‬ ‫חקירה. בהחלטתו כתב השופט: “מתקשה אני להבין מדוע התפתח‬ ‫להמתין מחוץ למכונית בזמן שהשוטרים בודקים אותה. במהלך הבידוק‬ ‫האירוע בצורה בה התפתח, ושתוצאתו היא עמידתו לפני היום של‬ ‫נזרקו אבנים נוספות לעבר השוטרים וכמה מהן פגעו במכוניתו של א-רווידי.‬ ‫חשוד מוכה כשסימן כחול תחת עינו הימנית וחולצתו מוכתמת בדם”.‬ ‫לדברי א-רווידי, הוא פנה לשוטרים וביקש מהם לאפשר לו להרחיק‬ ‫א-רווידי הגיש תלונה במח”ש נגד השוטרים שתקפו אותו. ממח”ש‬ ‫את מכוניתו, אך בתגובה הם החלו לצעוק עליו, לקלל אותו ולהכותו‬ ‫נמסר לבצלם כי התלונה בחקירה.‬ ‫בכל חלקי גופו. אחד השוטרים הפיל אותו לארץ, אזק את ידיו לאחור‬ ‫81‬
  • 19. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫כחודש לאחר האירוע, פנה בצלם למח”ש בשמם של קבאג’ה וח’,‬ ‫שוטרי מג“ב הכו שני קטינים במחסום הקונטיינר‬ ‫דיווח על האירוע ודרש כי תיפתח חקירה בעניין. כעבור כשלושה‬ ‫חודשים הודיעה מח”ש לבצלם כי המתלוננים אינם מעוניינים להגיש‬ ‫ביום שישי, 01.21.71, ערכו‬ ‫תלונה, ולכן החליטה שלא לפתוח בחקירה. בדיקת בצלם העלתה‬ ‫נערים תושבי המחוזות חברון,‬ ‫כי משפחתו של קבאג’ה דווקא מעוניינת שבנה יעיד. הדבר נמסר‬ ‫רמאללה ושכם, טיול ביריחו‬ ‫למח”ש, ובעקבות כך חידשה המחלקה את הטיפול במקרה וחוקר‬ ‫לציון סיום קורס מחשבים‬ ‫מטעמה גבה את עדותו של קבאג’ה.‬ ‫משותף. בסביבות השעה‬ ‫00:91 הגיע האוטובוס שבו‬ ‫נסעו למחסום “הקונטיינר”‬ ‫הסמוך לעיירה אבו דיס, אשר‬ ‫לאחר מכן לקחו אותם השוטרים,‬ ‫אויש על ידי שוטרי מג”ב.‬ ‫בזה אחר זה, אל שטח נסתר הנמצא‬ ‫אחד השוטרים עלה לאוטובוס‬ ‫והחל לאסוף את תעודות‬ ‫מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם‬ ‫הזהות של חברי הקבוצה.‬ ‫ אמיר קבאג’ה.‬ ‫צילום: מוסא אבו השהש, בצלם‬ ‫בין הנערים היה אמיר קבאג’ה, בן 61, תושב תרקומיא שבמחוז חברון.‬ ‫הוא סיפר לתחקירן בצלם כי הטיול היה מוצלח ביותר וכי האווירה‬ ‫באוקטובר 1102 הודיעה מח”ש לבצלם כי לאחר שהתלונה נבחנה,‬ ‫באוטובוס הייתה מרוממת. לדבריו, השוטר הגיע אליו בשעה שהתלוצץ‬ ‫הוחלט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה פלילית.‬ ‫עם חבריו, לקח ממנו את תעודת הזהות והורה לו לרדת מהאוטובוס.‬ ‫ואולם עיון בתיק החקירה שהועבר לבצלם העלה כי הטיפול בתלונה‬ ‫בהמשך הורה השוטר גם לח’, אחד מחבריו של קבאג’ה שהתבדח עמו,‬ ‫היה שטחי וכי לא נעשה ניסיון אמיתי לרדת לחקר האמת. תיק‬ ‫לרדת מן האוטובוס.‬ ‫החקירה כולל רק את עדותו של המתלונן אמיר קבאג’ה ואת דו”ח‬ ‫על-פי דבריהם של שני הנערים, הורו להם השוטרים לשבת תחת סככה‬ ‫המשימה מיום האירוע. מח”ש הסתפקה בעובדה שבדו”ח המשימה‬ ‫הסמוכה למחסום. לאחר מכן לקחו אותם השוטרים, בזה אחר זה, אל‬ ‫לא צוין האירוע ולא טרחה לגבות את עדויותיהם של שוטרי מג”ב‬ ‫ִ‬ ‫שטח נסתר הנמצא מאחורי מבנה במחסום, ושם הכו אותם השוטרים.‬ ‫שנכחו במחסום באותו מועד או של מפקד המחסום, זאת על אף‬ ‫קבאג’ה סיפר לבצלם כי כאשר שב לאוטובוס הוא חש מושפל ונבוך‬ ‫שפרטיהם האישיים מופיעים בדו”ח המשימה.‬ ‫לאחר שהותקף בנוכחותם של חבריו וקרובי משפחתו. לדבריו,‬ ‫הטיפול בתלונה הועבר לאגודה לזכויות האזרח בישראל, שהגישה‬ ‫האווירה הטובה ששררה באוטובוס לפני שהגיעו למחסום התחלפה‬ ‫ב-11.21.4 ערר לפרקליט המדינה על החלטת מח”ש שלא לפתוח‬ ‫בעצב ובשתיקה ונעכרה אף יותר לאחר שאל האוטובוס שב גם ח’,‬ ‫בחקירה פלילית בתיק, ודרשה כי החקירה תיפתח מחדש ותבוצע‬ ‫כשסימני מכות על גופו. לתחקירן בצלם אמר קבאג’ה כי לעולם לא‬ ‫כנדרש.‬ ‫ישכח את שאירע לו באותו יום ואת הצער והמבוכה שנגרמו לו.‬ ‫ מחסום הקונטיינר. צילום: יהודית שפיצר, מחסום ווטש, 01.3.11‬ ‫91‬
  • 20. ‫הליך לא הוגן: מעצר‬ ‫ומאסר של פלסטינים‬ ‫נוסף על כך, מחזיק הצבא עצירים בשני מתקני כליאה בתוך‬ ‫העצירים והאסירים הפלסטינים מוחזקים ברובם במתקנים‬ ‫הגדה – במחנה עציון ובמחנה חווארה. במתקנים אלה אין‬ ‫של שירות בתי הסוהר, השוכנים כולם בשטח ישראל, למעט‬ ‫מחזיקים נשים ולא קטינים מתחת לגיל 61. בדרך כלל מוחזקים‬ ‫כלא עופר הסמוך לרמאללה. נכון ל-11.21.13 הוחזקו במתקני‬ ‫העצירים במתקני המעצר לצורכי חקירה בלבד, ובתוך זמן קצר‬ ‫השבס השונים 182,4 פלסטינים, בהם 691,3 אסירים ו-580,1‬ ‫הם מועברים למתקני כליאה אחרים או משוחררים.‬ ‫עצורים עד תום ההליכים.‬ ‫נתונים על פלסטינים שהוחזקו במתקני כליאה של השב”ס במשמורת כוחות הביטחון – 1102‬ ‫עצירים‬ ‫עצורים עד‬ ‫עצורים מכוח חוק‬ ‫עצורים‬ ‫אסירים‬ ‫סהכ כלואים‬ ‫נכון לתאריך‬ ‫חודש‬ ‫מינהליים‬ ‫תום ההליכים‬ ‫כליאתם של לוחמים‬ ‫שפוטים‬ ‫בלתי חוקיים‬ ‫912‬ ‫126‬ ‫3‬ ‫181‬ ‫816,4‬ ‫246,5‬ ‫11.1.13‬ ‫ינואר‬ ‫412‬ ‫236‬ ‫2‬ ‫261‬ ‫045,4‬ ‫055,5‬ ‫11.2.82‬ ‫פברואר‬ ‫712‬ ‫546‬ ‫71‬ ‫041‬ ‫474,4‬ ‫394,5‬ ‫11.3.72‬ ‫מארס‬ ‫912‬ ‫756‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫183,4‬ ‫383,5‬ ‫11.4.03‬ ‫אפריל‬ ‫822‬ ‫036‬ ‫2‬ ‫451‬ ‫123,4‬ ‫533,5‬ ‫11.5.13‬ ‫מאי‬ ‫242‬ ‫516‬ ‫2‬ ‫631‬ ‫524,4‬ ‫024,5‬ ‫11.6.03‬ ‫יוני‬ ‫342‬ ‫126‬ ‫2‬ ‫221‬ ‫014,4‬ ‫893,5‬ ‫11.7.13‬ ‫יולי‬ ‫272‬ ‫246‬ ‫2‬ ‫421‬ ‫461,4‬ ‫402,5‬ ‫11.8.13‬ ‫אוגוסט‬ ‫682‬ ‫616‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫532,4‬ ‫962,5‬ ‫11.9.03‬ ‫ספטמבר‬ ‫872‬ ‫906‬ ‫1‬ ‫131‬ ‫357,3‬ ‫277,4‬ ‫11.01.13‬ ‫אוקטובר*‬ ‫382‬ ‫036‬ ‫1‬ ‫961‬ ‫027,3‬ ‫308,4‬ ‫11.11.03‬ ‫נובמבר‬ ‫703‬ ‫526‬ ‫1‬ ‫251‬ ‫691,3‬ ‫182,4‬ ‫11.21.13‬ ‫דצמבר‬ ‫* במהלך חודש זה שוחררו 774 אסירים פלסטינים במסגרת עסקת שליט.‬ ‫02‬
  • 21. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים עוצרים נער פלסטיני בחברון. צילום: מנאל אל-ג’עברי, בצלם, 21.1.1‬ ‫12‬
  • 22. ‫הגיע מספרם ל-703. כ-%92 מהם הוחזקו במעצר בין חצי שנה‬ ‫מעצר מנהלי‬ ‫לשנה, וכ-%42 נוספים – בין שנה לשנתיים. 71 עצירים הוחזקו‬ ‫בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ועציר אחד הוחזק יותר‬ ‫מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא‬ ‫מחמש שנים. נכון לדצמבר 1102, מוחזק קטין פלסטיני אחד‬ ‫למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור.‬ ‫במעצר מנהלי.‬ ‫בניגוד להליך הפלילי, לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת‬ ‫המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא‬ ‫אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב‬ ‫המשפט הבינלאומי מתיר שימוש במעצר מנהלי רק‬ ‫החומר שמגישה התביעה חסוי. כך אין העצירים יודעים אילו‬ ‫במקרים חריגים‬ ‫ראיות קיימות נגדם, ולכן אין ביכולתם לנסות להפריך אותן.‬ ‫יתרה מכך, עצירים מנהליים אינם יכולים לדעת מתי יצאו‬ ‫על פי המשפט הבינלאומי, מותר לעצור אדם במעצר מנהלי‬ ‫לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה‬ ‫רק במקרים יוצאי דופן, כאשר הוא עצמו מהווה סכנה וכשאין‬ ‫על מספר הפעמים שניתן להאריכו. אמצעי זה מפר את הזכות‬ ‫בנמצא אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, למניעתה. לעציר זכות‬ ‫לחירות ואת הזכות להליך משפטי הוגן, שכן העציר נכלא לזמן‬ ‫ערעור על המעצר. ישראל משתמשת במעצרים מנהליים בניגוד‬ ‫ממושך, בלי שיוגש נגדו כתב אישום, בלי שינוהל נגדו משפט‬ ‫לכללים אלה, תוך פגיעה חמורה בזכויות העצירים. בכך שמה‬ ‫בו תידרש המדינה להוכיח את ההאשמות נגדו ובלי שתתקבל‬ ‫מדיניותה ללעג את ההגנות בחוק הישראלי ובמשפט הבינלאומי,‬ ‫הכרעה שיפוטית בסיומו.‬ ‫אשר נועדו להבטיח את הזכות לחירות ולהליך הוגן, את זכות‬ ‫הטיעון ואת חזקת החפות.‬ ‫במהלך השנים עצרה ישראל אלפי פלסטינים במעצר מנהלי‬ ‫לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. המדינה עצרה‬ ‫במעצר מנהלי גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים,‬ ‫לשחרר או להעמיד לדין‬ ‫לתקופות קצרות של כמה חודשים. במהלך האינתיפאדה‬ ‫השינויים במספר הפלסטינים המוחזקים במעצר מנהלי אינם‬ ‫השנייה עבר מספר הפלסטינים שישראל החזיקה בכל רגע‬ ‫מצביעים על שינויים במדיניות, והחוק הצבאי המאפשר לבצע‬ ‫נתון במעצר מנהלי את קו האלף.‬ ‫מעצרים אלה נותר כשהיה. נכון לסוף שנת 1102, מעל ל-003‬ ‫משנת 8002 ניכרת ירידה במספר המעצרים המנהליים‬ ‫איש עדיין מוחזקים במעצר במשך חודשים ואף שנים בלי לדעת‬ ‫שמבצעת ישראל בגדה המערבית. בינואר 8002 הוחזקו 318‬ ‫מתי ישוחררו, ובלא כל אפשרות להגן על עצמם. על ישראל‬ ‫עצירים מנהליים, ואילו בדצמבר 0102 ירד מספרם ל-402.‬ ‫לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין על פי‬ ‫עם זאת, בשנת 1102 חלה עלייה במספר העצירים המנהליים:‬ ‫סטנדרטים של הליך הוגן.‬ ‫בינואר 1102 הוחזקו 912 עצירים מנהליים, ובדצמבר 1102‬ ‫מספר הפלסטינים שישראל החזיקה במעצר מנהלי בשנים האחרונות‬ ‫0001‬ ‫069‬ ‫538 368‬ ‫748‬ ‫מספר עצורים (נכון לחודש דצמבר בכל שנה)‬ ‫008‬ ‫387‬ ‫006‬ ‫946‬ ‫645‬ ‫004‬ ‫703‬ ‫002‬ ‫872‬ ‫43‬ ‫402‬ ‫0‬ ‫1002‬ ‫2002‬ ‫3002‬ ‫4002‬ ‫5002‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫שנה‬ ‫22‬
  • 23. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫החקיקה הישראלית מקנה הגנות מיוחדות נוספות לקטינים‬ ‫ילד אסור ילד מותר: הפרת זכויותיהם של‬ ‫מתחת לגיל 41 – כמו איסור על החזקתם במעצר או במאסר,‬ ‫והגבלות על הגשת כתב אישום נגד מי שטרם מלאו לו 31. הגנות‬ ‫קטינים פלסטינים שנעצרו‬ ‫אלה אינן קיימות בחקיקה הצבאית. ההגבלה היחידה בחוק‬ ‫נתונים‬ ‫הצבאי קובעת שעונש המאסר שיוטל על קטינים שטרם מלאו‬ ‫להם 41 לא יעלה על חצי שנה.‬ ‫לגופים השונים האחראים למעצר ולמאסר של פלסטינים –‬ ‫הצבא, השבס והמשטרה – אין נתונים בנוגע למספר הכולל של‬ ‫קטינים הנעצרים והנכלאים מדי שנה בחשד לעבירות ביטחוניות.‬ ‫בית המשפט הצבאי לנוער: שיפור חלקי בלבד‬ ‫על פי נתוני השבס, במהלך שנת 1102 הוחזקו מדי חודש כ-002‬ ‫קטינים פלסטינים במשמורת כוחות הביטחון. מספר הקטינים‬ ‫בנובמבר 9002 הוקם לראשונה בית משפט צבאי לנוער, הפועל‬ ‫המוחזקים בבתי סוהר נמצא במגמת ירידה מתמדת. לשם‬ ‫במחנה עופר. השופטים בבית משפט זה הוסמכו כשופטי נוער,‬ ‫השוואה, בשנת 8002 הוחזקו במאסר כ-023 קטינים בממוצע‬ ‫והדיונים בו נערכים בדלתיים סגורות. מאז הקמתו הובאו בפני‬ ‫בכל חודש.‬ ‫בית משפט זה קטינים עד גיל 81, זאת למרות שעל פי החקיקה‬ ‫נתונים אלה אינם כוללים קטינים שנעצרו לחקירה וששוחררו‬ ‫הצבאית באותה עת נחשבו בני 61 ומעלה לבגירים. בית המשפט‬ ‫בלי שהועמדו לדין, אשר לגביהם אין לרשויות נתונים מספריים.‬ ‫לנוער מנהל את הדיונים העיקריים בלבד. הדיונים בהארכות‬ ‫על פי נתוני בית המשפט הצבאי, בשנת 0102 הוגשו 056 כתבי‬ ‫מעצר מתקיימים בבית המשפט הצבאי הרגיל, ואילו הערעורים‬ ‫אישום נגד קטינים. בכ-%04 מהמקרים הואשמו הקטינים ביידוי‬ ‫מתקיימים בבית המשפט הצבאי לערעורים, שהיושבים בו אינם‬ ‫אבנים ללא עבירות נוספות. אחרים הואשמו, בין השאר, בזריקת‬ ‫בהכרח שופטי נוער.‬ ‫בקבוקי תבערה ובהשתייכות לארגונים בלתי-חוקיים. על פי‬ ‫מאז הקמת בית המשפט לנוער נעשה מאמץ לקצר את משך‬ ‫נתונים של דובר צהל, הורשעו בשנת 0102 שמונה קטינים‬ ‫הטיפול בתיקים. לפי נתוני דובר צהל, לפני הקמת בית המשפט‬ ‫בעבירות חמורות, בהן ניסיון לתקיפת חייל. בשנת 1102 הורשע‬ ‫נמשך הטיפול ב-%01 מתיקי הקטינים – שהוחזקו במעצר עד‬ ‫קטין אחד בחמישה סעיפים של גרימת מוות – הריגת בני משפחת‬ ‫תום ההליכים – יותר מתשעה חודשים. בשנת 0102 ירד שיעור‬ ‫פוגל מאיתמר – ובעבירות נוספות הקשורות לאותו אירוע. בית‬ ‫זה לאחוז וחצי בלבד.‬ ‫המשפט גזר עליו חמישה מאסרי עולם מצטברים, וכן חמש שנים‬ ‫מבדיקת בצלם עולה כי על כ-%39 מהקטינים שהורשעו ביידוי‬ ‫נוספות בשל העבירות הנוספות שבהן הורשע.‬ ‫אבנים מתחילת 5002 ועד סוף יוני 1102 נגזר עונש מאסר‬ ‫כלשהו. מאז הקמת בית המשפט הצבאי לנוער חל שיפור בטיפול‬ ‫בקטינים מתחת לגיל 41: במחצית הראשונה של שנת 1102 כלל‬ ‫ללא הגנה: מרגע המעצר ועד לכתב האישום‬ ‫על פי החוק הישראלי, כל מי שטרם מלאו לו 81 נחשב לקטין.‬ ‫כלל זהה הוחל על פלסטינים בגדה המערבית רק בספטמבר‬ ‫1102; עד אז נחשבו פלסטינים לקטינים רק עד שמלאו להם 61‬ ‫בית המשפט לנוער קיצר משמעותית‬ ‫שנים.‬ ‫את תקופות המאסר שהוטלו על‬ ‫למרות צעד מבורך זה, גם לאחר התיקון אין החקיקה הצבאית‬ ‫מעניקה לקטינים פלסטינים את ההגנות הראויות, המוקנות‬ ‫קטינים מתחת לגיל 41 שהורשעו‬ ‫לקטינים במשפט הבינלאומי ובספר החוקים הישראלי. מעצר‬ ‫ומאסר ממשיכים לשמש כאמצעי בלעדי להתמודדות עם הפרות‬ ‫חוק של קטינים – ולא כאמצעי אחרון. נוכחותם של הורים‬ ‫בחקירה – זכות המוקנית לקטינים ישראלים – אינה נזכרת כלל‬ ‫לא הורשעו קטינים מתחת לגיל זה ביידוי אבנים. בנוסף, בית‬ ‫בחקיקה הצבאית, ופעמים רבות נחקרים הקטינים לבדם, אף‬ ‫המשפט לנוער קיצר משמעותית את תקופות המאסר שהוטלו‬ ‫בלא שניתנה להם אפשרות להתייעץ עם עורך דין. מלבד זה,‬ ‫על קטינים מתחת לגיל 41 שהורשעו: בשנת 0102 היה עונש‬ ‫אין בחקיקה הצבאית כללים ראויים בנוגע להתנהלות בשעת‬ ‫המאסר הארוך ביותר שנגזר על קטין בקבוצת גיל זו תשעה‬ ‫מעצרם של קטינים ובמהלך חקירתם. הצבא נוהג להוציא‬ ‫ימים. זאת לעומת עונש של עד חודשיים מאסר בתקופה שלפני‬ ‫קטינים ממיטותיהם באישון לילה כדי לעצור אותם, גם כאשר‬ ‫הקמת בית המשפט לנוער. בתוך ישראל חל איסור על החזקת‬ ‫החקירה אינה דחופה. בניגוד לחוק הישראלי, המחייב להביא‬ ‫קטינים בני פחות מ-41 במאסר.‬ ‫כל עצור בפני שופט בתוך 42 שעות – ועצור מתחת לגיל 41‬ ‫בקרב קבוצות הגיל האחרות לא חל שינוי מהותי ברמת הענישה‬ ‫בתוך 21 שעות – מאפשרים הכללים החלים בשטחים לדחות‬ ‫בעקבות הקמת בית המשפט הצבאי לנוער: תקופת המאסר‬ ‫את הבאתו של קטין בפני שופט עד ליום השמיני למעצרו, בדיוק‬ ‫החציונית לקטינים בני 41-51, מתחילת 5002 ועד סוף יוני‬ ‫כמו בגירים.‬ ‫1102, עמדה על חודשיים וחצי מאסר בפועל, ותקופת המאסר‬ ‫גיל האחריות הפלילית בישראל ובשטחים הוא 21, ולא ניתן‬ ‫החציונית לקטינים בני 61-71 – על ארבעה חודשי מאסר בפועל.‬ ‫לנקוט הליכים פליליים נגד קטינים מתחת לגיל זה. ואולם‬ ‫32‬
  • 24. ‫כרוניקה של הודאה ידועה מראש: מעצר וחקירה‬ ‫של נער שנחשד ביידוי אבנים‬ ‫מוחמד ג'וואברה, בן 61, הוא תלמיד כיתה יא, המתגורר עם הוריו‬ ‫ושמונת אחיו במחנה הפליטים אל-ערוב שבמחוז חברון. ג'וואברה‬ ‫סיפר לבצלם על מעצרו וחקירתו:‬ ‫ביום חמישי, 1102.5.91, בסביבות השעה 00:2 לפנות בוקר,‬ ‫הגיעו לבית שלנו כוחות גדולים של הצבא הישראלי. החיילים‬ ‫פתחו את הדלת בכוח ונכנסו לחדר השינה שלי. הם העירו‬ ‫אותי בבעיטות ומכות עם הרובים שלהם. נבהלתי ומאוד‬ ‫פחדתי. קמתי מהמיטה ונעמדתי. קצין שאל אותי איך קוראים‬ ‫לי. עניתי לו והוא אמר לי להתלבש כי הייתי בפיג'מה.‬ ‫התלבשתי בזמן שהחיילים דיברו עם אבא שלי. הבנתי‬ ‫שהצבא הולך לעצור אותי. החיילים הוציאו אותי לרחוב.‬ ‫כשהגענו לרחוב, אחד מהם קשר את הידיים שלי מאחורי‬ ‫הגב. החיילים הובילו אותי לכביש הראשי. היו שם כל מיני כלי‬ ‫רכב של הצבא. חייל אחד שם לי כיסוי על העיניים ואז הכניסו‬ ‫ מוחמד ג’וואברה. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם‬ ‫אותי לתוך ג'יפ. הג'יפ התחיל לנסוע אחרי כמה דקות.‬ ‫העיניים והושיבו אותי על הרצפה. בזמן שישבתי חייל אחד‬ ‫דרך לי על הרגליים וחבט את הראש שלי על הדופן של‬ ‫הקונטיינר. הוא חזר על זה כמה פעמים. הוא גם קילל אותי‬ ‫ובעט בי כמה פעמים. זה נמשך עד הבוקר.‬ ‫בדרך, בתוך הג'יפ, החיילים נתנו לי‬ ‫בבוקר, החיילים הוציאו אותי עם עצורים אחרים והושיבו אותנו‬ ‫הרבה סטירות, מכות עם הקתות של‬ ‫בין הקונטיינרים. ישבנו שם הרבה זמן, אולי יותר משלוש‬ ‫הרובים ובעיטות. מישהו בעט בי חזק‬ ‫שעות. בכל פעם הם לקחו אחד מאתנו לחקירה.‬ ‫בראש. חטפתי מכות ולא יכולתי להגן‬ ‫ג'וואברה מסר לבצלם כי הוא נחקר באלימות:‬ ‫על עצמי בגלל שהידיים שלי היו‬ ‫לפני שהחוקר התחיל לחקור אותי הוא דחף אותי על הדופן‬ ‫של הקונטיינר. אחר כך הוא הושיב אותי על כיסא מול‬ ‫קשורות מאחור‬ ‫השולחן שלו והתחיל לחקור אותי ולשאול אותי על זריקת‬ ‫אבנים, ולגבי יום מסוים – האם זרקתי אבנים על מכוניות‬ ‫אזרחיות או צבאיות, ומי היה אתי והאם המשפחה שלי ידעה‬ ‫בדרך, בתוך הג'יפ, החיילים נתנו לי הרבה סטירות, מכות‬ ‫שאני זורק אבנים. אני השבתי לחוקר בשלילה, ואמרתי שלא‬ ‫עם הקתות של הרובים ובעיטות. מישהו בעט בי חזק בראש.‬ ‫זרקתי אבנים בכלל. החוקר ענה לי שאני משקר. במהלך‬ ‫חטפתי מכות ולא יכולתי להגן על עצמי בגלל שהידיים שלי‬ ‫החקירה הוא קם יותר מפעם אחת והידק את הקשירה של‬ ‫היו קשורות מאחור. החיילים גם קיללו אותי, ואמרו דברים‬ ‫הידיים שלי.‬ ‫כמו בן זונה, כוס אמא שלך, מניאק וכאלה.‬ ‫הג'יפ עצר והחיילים הכניסו אותי לאיזה קונטיינר. נכנסה‬ ‫בסופו של דבר הודה ג'וואברה בעבירות שייחס לו החוקר. הוא הורשע‬ ‫לשם חיילת והיא הורידה לי את הכיסוי מהעיניים והגישה לי‬ ‫במסגרת עסקת טיעון ונגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר, שאותם ריצה‬ ‫שאלון רפואי. היא שאלה אותי אם יש לי כל מיני מחלות‬ ‫בבתי הכלא עופר ומגידו.‬ ‫ועניתי שלא. אחר כך החיילים שמו לי בחזרה את הכיסוי על‬ ‫42‬
  • 25. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ צילום האירוע במצלמת אבטחה, מתוך וידיאו בצלם‬ ‫ איסלאם ג’אבר. צילום: עאמר ערורי, בצלם‬ ‫ג'אבר נלקח לחקירה במקום לא ידוע לו, ונחקר בחשד ליידוי אבנים‬ ‫מסתערבים עצרו ילד בן 31 בעת ששיחק עם חבריו‬ ‫ללא נוכחות הוריו ובלי שניתן לו להתייעץ עם עורך דין. כך תיאר‬ ‫ברחוב במזרח ירושלים‬ ‫את חקירתו:‬ ‫מזרח ירושלים סופחה לישראל, ולכן קטינים הנעצרים שם זכאים‬ ‫החוקר שאל אותי: למה זרקת אבנים? עניתי לו שלא‬ ‫לכל ההגנות המעוגנות בחוק הנוער הישראלי. למרות זאת, מפרה‬ ‫עשיתי את זה. הורידו לי את כיסוי העיניים וראיתי שוטר ולידו‬ ‫המשטרה במקרים רבים את זכויותיהם של קטינים פלסטינים‬ ‫אדם רעול פנים בלבוש אזרחי. השוטר אמר לי לחתום על‬ ‫דף שהיה כתוב בעברית. אמרתי לו שאני לא יכול לחתום‬ ‫החשודים ביידוי אבנים.‬ ‫על שום דף. השוטר אמר לי: בסדר. הוא קשר מחדש את‬ ‫בשעות אחר הצהריים של יום שישי, 1102.7.22, שיחקו נערים‬ ‫הכיסוי על העיניים שלי. אחר כך החוקרים התחילו להרביץ‬ ‫משכונת ראס אל-עמוד כדורגל ברחוב. בשלב מסוים חצתה את‬ ‫לי. הם הכו אותי בכל הגוף עם הידיים שלהם, ואני חושב שגם‬ ‫הרחוב ניידת משטרה, בעוד ג'יפ של מגב חסם את אחת היציאות‬ ‫עם אלה מגומי. כאב לי מאוד ובכיתי. אחרי זמן קצר הגיע‬ ‫מהרחוב. הנערים נעמדו בצד, ואז עצרה לידם מכונית אזרחית‬ ‫מישהו ואמר לי להפסיק לבכות ושאבא שלי יבוא עוד מעט‬ ‫כדי לקחת אותי. הם הפסיקו להרביץ לי.‬ ‫שממנה יצאו כמה מסתערבים. המסתערבים תפסו את איסלאם‬ ‫ג'אבר, ילד בן 31 תושב השכונה, הכניסו אותו בכוח למכונית ונסעו‬ ‫ג'אבר שוחרר בלי תנאים בכניסה להתנחלות מעלה זיתים בראס‬ ‫מהמקום. המעצר תועד במצלמת אבטחה המוצבת באופן קבוע מחוץ‬ ‫אל-עמוד, כשעה לאחר שנלקח. בני משפחתו חיכו לו במקום,‬ ‫לחנות סמוכה.‬ ‫לאחר שביררו עם נציגי המשטרה היכן ישוחרר. הוא נלקח על-ידי‬ ‫כך תיאר ג'אבר לבצלם את רגעי המעצר:‬ ‫אביו לחדר המיון בבית החולים הדסה הר הצופים, שם אובחנו בו‬ ‫כמה חבלות חיצוניות. לדבריו, מאז האירוע הוא מתעורר בלילות‬ ‫המסתערבים השכיבו אותי על הגב, על הרצפה של‬ ‫מסיוטים.‬ ‫המכונית, וכיסו לי את העיניים בחתיכת בד. אחד מהם שאל‬ ‫שלושה ימים לאחר האירוע הגיש אביו של ג'אבר תלונה במחש.‬ ‫אותי בערבית: איך קוראים לך? בן כמה אתה? ואני עניתי‬ ‫ב-21.3.31 מסרה מח”ש לבצלם כי התיק נסגר ללא חקירה בשל חוסר‬ ‫לו. פחדתי מאוד ובכיתי. לא ידעתי מה יקרה לי ולא הבנתי‬ ‫עניין לציבור. בצלם ביקש ממח”ש לצלם את התיק כדי לבחון אפשרות‬ ‫למה חטפו אותי ככה. אחר כך שאלו אותי עוד כמה שאלות.‬ ‫לערער על החלטה זו.‬ ‫אחרי כל שאלה אחד מהמסתערבים נתן לי סטירה.‬ ‫52‬
  • 26. ‫רצועת עזה:‬ ‫הרס כלכלי וניתוק‬ ‫מהגדה המערבית‬ ‫עדיין תלויים באישורה של ישראל לכל פעולת ייבוא וייצוא.‬ ‫ישראל עדיין שולטת ברצועה מבחוץ‬ ‫תושבי רצועת עזה גם אינם יכולים להגיע לגדה המערבית דרך‬ ‫מעבר רפיח, שכן ישראל אינה מתירה להם להיכנס לגדה מירדן.‬ ‫בספטמבר 5002 הסיגה ישראל את כוחותיה מרצועת עזה, ובכך‬ ‫הביאה לשיפור מה ביכולתם של תושביה לנהל את חייהם, ובראש‬ ‫ובראשונה ביכולתם לנוע בחופשיות ברוב שטח הרצועה. עם זאת,‬ ‫המצור על רצועת עזה‬ ‫ישראל עדיין שולטת במידה מכרעת בהיבטים מרכזיים בחייהם‬ ‫ביוני 7002, לאחר שחמאס תפס את השלטון ברצועת עזה,‬ ‫של תושבי הרצועה. ישראל הותירה בידיה שליטה מלאה במרחב‬ ‫הטילה עליה ישראל מצור הדוק. במסגרת זו אכפה ישראל‬ ‫האווירי והימי של הרצועה, זאת נוסף על שליטתה ברוב המעברים‬ ‫הגבלות קשות על הייבוא לתוך הרצועה ועל הייצוא ממנה. לפי‬ ‫שבגבול הרצועה. תושבי עזה המבקשים להגיע לגדה המערבית‬ ‫גורמים ישראליים רשמיים, נועד המצור להביא להפלת ממשלת‬ ‫חייבים לעבור דרך ישראל, ונדרשים לשם כך לקבל היתר מהרשויות‬ ‫חמאס. עד אוקטובר 1102 נועד המצור גם לגרום לשחרורו של‬ ‫הישראליות. הרשויות מנפיקות היתרים כאלה רק במקרים‬ ‫החייל גלעד שליט. ככזה, מהווה המצור ענישה קולקטיבית של‬ ‫בודדים, שאותם הן מגדירות כמקרים הומניטאריים. מלבד זה,‬ ‫האוכלוסייה האזרחית ולכן אינו חוקי.‬ ‫התוצאה – קריסה כלכלית ועוני חמור‬ ‫מעבר רפיח אינו מאפשר העברת‬ ‫מדיניות המצור הביאה לקריסת הכלכלה בעזה. האיסור‬ ‫סחורות, ולפיכך תושבי הרצועה עדיין‬ ‫על הכנסת חומרי גלם ועל ייצוא מהרצועה הביא לסגירתם‬ ‫של כ-%59 מהמפעלים ומבתי המלאכה בשטחה. כתוצאה‬ ‫תלויים באישורה של ישראל לכל‬ ‫מכך איבדו רבבות אנשים את פרנסתם. נכון לדצמבר 1102,‬ ‫מגיע שיעור האבטלה בעזה ל-%82, לעומת שיעור של‬ ‫פעולת ייבוא וייצוא‬ ‫%7.81 בשנת 0002. יותר מ-%07 מאוכלוסיית הרצועה‬ ‫תלויה בסיוע של ארגונים בינלאומיים כדי לרכוש מזון.‬ ‫ישראל עדיין שולטת במרשם האוכלוסין הפלסטיני – המשותף‬ ‫לגדה המערבית ולרצועת עזה – ובמערכת המיסוי של הרצועה.‬ ‫ייצוא מהרצועה – יש דבר כזה?‬ ‫במאי 1102 הכריזה מצרים כי מעבר רפיח ייפתח לתנועת‬ ‫בשנים שלפני הטלת המצור כלל הייצוא מהרצועה, בין השאר,‬ ‫פלסטינים באופן קבוע. פתיחת המעבר שיפרה את חופש התנועה‬ ‫ריהוט, טקסטיל ותוצרת חקלאית. לפי נתוני לשכת המסחר‬ ‫של תושבי הרצועה, ורובם יכולים לצאת כיום למצרים ומשם‬ ‫הפלסטינית, בשנת 4002 יצאו מהרצועה 04 משאיות ליום‬ ‫למדינות אחרות, בלי צורך באישור של ישראל. ואולם מעבר‬ ‫בממוצע, בשנת 5002 – 43 משאיות ליום, בשנת 6002 – 5.71‬ ‫רפיח אינו מאפשר העברת סחורות, ולפיכך תושבי הרצועה‬ ‫62‬
  • 27. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מתפרה במחנה הפליטים ג’באליא שנסגרה בעקבות המצור על הרצועה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.8.2‬ ‫72‬
  • 28. ‫ חקלאי קוטף תותים לייצוא בבית לאהייא שבצפון רצועת עזה. צילום: איבראהים אבו מוסטפא, רויטרס, 11.21.7.‬ ‫הייצוא התאפשר במסגרת היתרים נקודתיים שהנפיקה ישראל.‬ ‫לגדה המערבית או לישראל. ייצוא זה כמעט שאינו נושא רווחים,‬ ‫משאיות ליום ובשנת 7002 – 54 משאיות ליום. כ-%58 מהייצוא‬ ‫והוא מתאפשר רק הודות לתרומה של ממשלת הולנד, המנהלת‬ ‫נשלח לישראל ולגדה המערבית.‬ ‫את הפרויקט ומממנת אותו.‬ ‫עם הטלת המצור, אסרה ישראל לחלוטין על הייצוא מהרצועה,‬ ‫למעט היתרים נקודתיים לתוצרת חקלאית. בין יוני 7002 ליוני‬ ‫0102 יצאו מהרצועה בסך הכול 552 משאיות של תותים ופרחים,‬ ‫ייבוא לרצועה: אוכל ‪ ,IN‬חומרי בניין ‪OUT‬‬ ‫שנועדו לייצוא לאירופה.‬ ‫במאי 0102, לאחר השתלטות הצבא על המשט הטורקי, הקלה‬ ‫בסוף 0102 הכריזה ישראל על הקלות בהגבלות על הייצוא‬ ‫ישראל בהגבלות על הייבוא לרצועת עזה. עד לאותו מועד התירה‬ ‫החקלאי. בין נובמבר 0102 לאפריל 1102 – עונת הייצוא‬ ‫ישראל להכניס לרצועה רק סחורות שהופיעו ברשימה מיוחדת‬ ‫החקלאי – אפשרה ישראל ייצוא תכולתן של כ-003 משאיות.‬ ‫שהורכבה לצורך זה. מאז, אוסרת ישראל רק על כניסת סחורות‬ ‫כ-%07 מהן נשאו תותים, כ-%72 הובילו פרחים והשאר –‬ ‫עגבניות שרי ופלפלים.‬ ‫ב-11.11.72 התקיימה במעבר ארז ישיבה עם ועדת חקלאי עזה‬ ‫לקראת עונת הייצוא החדשה. ישראל הצהירה כי בעונה זו – בין‬ ‫כיום אין ברצועת עזה מחסור במזון,‬ ‫נובמבר 1102 למאי 2102 – היא תאפשר את יציאתן של 085‬ ‫משאיות בסך הכול. כ-%15 מהן יכילו תותים, כ-%22 עגבניות‬ ‫אולם עדיין קיים בה מחסור חמור‬ ‫שרי, כ-%71 פרחים וכ-%9 פלפלים.‬ ‫בחומרי גלם לבניין‬ ‫לפי הנתונים שבידי בצלם, במהלך שנת 1102 יצאו בסך הכול‬ ‫מהרצועה 322 משאיות (5.394 טונות) של תותים, 21 משאיות‬ ‫(43 טונות) של פלפלים, שלוש משאיות (11 טונות) של עגבניות‬ ‫שלטענתה משמשות, או עשויות לשמש, לצרכים צבאיים –‬ ‫שרי ו-040,875,9 זרי פרחים.‬ ‫ובכלל זה דלק וחומרי בניין.‬ ‫כמויות אלה זניחות בהשוואה לאלה שיצאו מהרצועה לפני‬ ‫במהלך שנת 1102 אישרה ישראל להכניס לרצועה 071,4‬ ‫הטלת המצור, והן רחוקות מלענות על צורכי האוכלוסייה.‬ ‫משאיות לחודש בממוצע. מדובר בכמות כפולה מזו שנכנסה‬ ‫נוסף על כך, ישראל מאפשרת כעת ייצוא לאירופה בלבד, ולא‬ ‫82‬
  • 29. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ כיתה בבית הספר בשיר א-רייס בעיר עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.01.62‬ ‫‬ ‫מחסור בכיתות לימוד‬ ‫לרצועה עד יוני 0102, אולם היא עדיין מהווה רק כ-%04 מכמות‬ ‫הסחורות שנכנסו לרצועה טרם הטלת המצור ביוני 7002. כיום‬ ‫ברצועת עזה ישנם כ-000,054 תלמידי בית ספר יסודי ותיכון.‬ ‫אין ברצועת עזה מחסור במזון, אולם עדיין קיים בה מחסור‬ ‫מספר זה עולה מדי שנה בשל ריבוי טבעי. האיסור על הכנסת‬ ‫חמור בחומרי גלם לבניין. בשנת 1102 עמדה הכמות החודשית‬ ‫חומרי בניין לרצועת עזה מונע הן שיקום של בתי ספר שניזוקו‬ ‫הממוצעת של חומרים אלה שהוכנסה לרצועה על %71 מהכמות‬ ‫במהלך מבצעים צבאיים שביצעה ישראל ברצועה, הן שיפוץ של‬ ‫החודשית הממוצעת שנכנסה לרצועה בשנים 5002-7002, קודם‬ ‫בתי ספר הנדרש עקב בלאי טבעי והן בניית בתי ספר חדשים.‬ ‫להטלת המצור.‬ ‫על-פי נתוני אונרא ומשרד החינוך ברצועת עזה, בשנת הלימודים‬ ‫שהחלה בספטמבר 1102 חסרו ברצועה כ-000,1 כיתות לימוד‬ ‫קושי לבנות ולשקם מבנים הרוסים‬ ‫בעבור כ-000,04 תלמידים. נוסף על כך, ישנן עשרות כיתות‬ ‫לימוד הזקוקות לשיפוץ. כדי להתמודד עם המחסור בכיתות‬ ‫האיסור על הכנסת חומרי בניין לרצועת עזה מונע מתושביה‬ ‫נאלצים רוב בתי הספר לקיים את הלימודים בשתי משמרות.‬ ‫לשקם את ההרס הרב שגרמה ישראל במבצע עופרת יצוקה‬ ‫בשנת 1102 למדו במשמרת צהריים כ-005,791 תלמידים.‬ ‫בין דצמבר 8002 לינואר 9002. במהלך המבצע נהרסו לחלוטין‬ ‫כ-005,3 בתים – ואלפי בתים נוספים ניזוקו באופן חלקי. כן נגרם‬ ‫נזק רב לתשתיות ולמבני ציבור.‬ ‫הפסקות חשמל תכופות – והביוב זורם לים‬ ‫ישראל מאפשרת כיום להכניס לרצועה רק חומרי בנייה המיועדים‬ ‫שנות המצור הרבות גרמו לפגיעה קשה באספקת החשמל‬ ‫לפרויקטים בפיקוח בינלאומי. מאז הודיעה ישראל על ההקלות‬ ‫לתושבי הרצועה. המשבר החל עם הפצצת תחנת החשמל של‬ ‫בהגבלות על ייבוא ביוני 0102, אושרו כ-061 מיזמים כאלה,‬ ‫עזה לאחר חטיפתו של גלעד שליט ביוני 6002. בספטמבר 7002,‬ ‫הכוללים בניית תשתיות, שיקום בתי חולים, דיור ועוד. עשרות‬ ‫לאחר שהכריזה על ממשלת חמאס כעל ישות עוינת, צמצמה‬ ‫מיזמים נוספים ממתינים לאישור ישראלי, חלקם יותר משנה.‬ ‫ישראל את אספקת הסולר התעשייתי הדרוש להפעלת התחנה.‬ ‫במסגרת זו, הוכנסו לרצועה בשנת 1102 כ-586 משאיות של‬ ‫בעקבות עתירה לבגץ התחייבה המדינה לספק לרצועה כ-%36‬ ‫חומרי בניין בממוצע לחודש, זאת לעומת ממוצע של כ-000,5‬ ‫מכמות הסולר הדרושה כדי לספק את כל צורכי התושבים, אולם‬ ‫משאיות בחודש בשנתיים שקדמו למצור.‬ ‫92‬
  • 30. ‫ ביוב זורם לים ברצועת עזה. צילום: אן פק, ‪2.2.12 ,activestills.org‬‬ ‫מציאות זו יוצרת פער קבוע של יותר מ-%03 בין צורכי התושבים‬ ‫בפועל היא מספקת פחות מכך. מלבד זה, התעוררה בשנת 0102‬ ‫ובין אספקת החשמל בפועל. כאשר ישנו עומס, עלול הפער‬ ‫מחלוקת בין שלטון חמאס לבין הרשות הפלסטינית בגדה בנוגע‬ ‫להגיע עד %54. בשל המחסור, מבצעות הרשויות הפסקות חשמל‬ ‫לתשלום על הסולר. מחלוקת זו הובילה לצמצום נוסף באספקת‬ ‫יזומות הנמשכות באזורים מסוימים עד שמונה שעות ביום.‬ ‫הסולר. בתחילת שנת 1102 החלה רשות האנרגיה של רצועת‬ ‫כתוצאה מהמחסור הקבוע בחשמל, בארות המים ותחנות‬ ‫עזה לייבא סולר תעשייתי בעלות מופחתת דרך המנהרות‬ ‫ההתפלה אינן מתפקדות כנדרש. המים ברצועה נשאבים כולם‬ ‫העוברות מתחת לגבול מצרים.‬ ‫מאקוויפר החוף, ובשל שאיבת יתר מאקוויפר זה לאורך שנים‬ ‫איכותם ירודה מלכתחילה. נוסף על כך, בגלל עבודתן המקוטעת‬ ‫של תחנות ההתפלה, חלק מהמים המסופקים לתושבי עזה אינם‬ ‫כתוצאה מהמחסור הקבוע בחשמל,‬ ‫מותפלים כראוי. על פי נתוני קואליציית הארגונים ‪,EWASH‬‬ ‫העוסקת במצוקת המים בשטחים, נכון ליולי 1102 רק %01-%5‬ ‫בארות המים ותחנות ההתפלה אינן‬ ‫מהמים שמספק אקוויפר החוף עומדים בתקן של ארגון הבריאות‬ ‫מתפקדות כנדרש... מדי יום מוזרמים‬ ‫העולמי. שאר המים מזוהמים ברמות גבוהות של כלוריד ושל‬ ‫חנקות – המגיעות למאות אחוזים מעל לרמות המומלצות על-‬ ‫לים עד שמונים אלף קוב מי שפכים‬ ‫ידי ארגון הבריאות העולמי. גם הטיפול בשפכים נפגע, ומדי יום‬ ‫מוזרמים לים עד שמונים אלף קוב מי שפכים לא-מטופלים או‬ ‫לא-מטופלים או מטופלים חלקית‬ ‫מטופלים חלקית. אספקת המים משובשת גם היא, ועל פי נתוני‬ ‫‪ EWASH‬מינואר 1102, כ-%54 מתושבי הרצועה היו מחוברים‬ ‫נכון לסוף שנת 1102, יותר ממיליון מתושבי הרצועה תלויים‬ ‫למים זורמים רק במשך 6-8 שעות בכל יומיים. אלפי אנשים‬ ‫באספקת חשמל המגיעה מישראל. כאשר חלות תקלות‬ ‫נוספים אינם מחוברים כלל לרשת המים והם נאלצים לקנות‬ ‫באספקת החשמל מישראל, נדרש זמן רב לתיאום התיקונים. כך,‬ ‫אותם. גם חלק מהתושבים המחוברים לרשת המים קונים מים‬ ‫למשל, ב-11.11.71 חלה תקלה באחד מקווי החשמל, המשרת‬ ‫מטוהרים לשתייה, אולם לכ-%71 מתושבי הרצועה אין אפשרות‬ ‫כ-000,021 תושבים. רק ב-11.21.3, לאחר כשלושה שבועות,‬ ‫כלכלית לרכוש מים כאלה.‬ ‫אפשרה ישראל את תיקון התקלה.‬ ‫03‬
  • 31. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ דייגים פורשים רשתות בנמל עזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 11.11.1‬ ‫‬ ‫ומאז מבצע “עופרת יצוקה” הגבילה אותו ישראל לשלושה‬ ‫פגיעה בחקלאות ובדיג‬ ‫מיילים ימיים בלבד. בסוף דצמבר 1102 הציב חיל הים הישראלי‬ ‫המגזר החקלאי נפגע קשות בשל מדיניות המצור, ובשל כך איבדו‬ ‫חמישה מצופים לאורך קו החוף, מבית לאהייא ועד רפיח, במרחק‬ ‫אלפי אנשים את מקור פרנסתם. זאת, בין השאר, בגלל האיסור על‬ ‫של שלושה מייל ימי מהחוף. לפי המידע שהגיע לבצלם, בכמה‬ ‫הכנסה לרצועה של פריטים בסיסיים, כמו חומרי הדברה וחלקי‬ ‫מקרים ירו ספינות חיל הים לעבר דייגים שהתקרבו למצופים.‬ ‫חילוף למערכות השקיה, ובשל האיסור על הייצוא. נוסף על כך,‬ ‫כתוצאה מכך, הדייגים חוששים להתקרב אל המצופים, והאזור‬ ‫הכריזה ישראל על כשליש מכל האדמות החקלאיות ברצועה, אלה‬ ‫המותר לדיג מוגבל עוד יותר משהיה בעבר.‬ ‫הסמוכות לגבול ישראל-עזה, כעל “רצועת ביטחון”. הגישה לאזורים‬ ‫מלאי הדגים בטווח זה מצומצם, והדייגים מתקשים להתפרנס‬ ‫אלה אסורה או מוגבלת, והונהגו בהם הוראות מקלות לפתיחה באש.‬ ‫ולספק את הביקוש. לפי נתוני ‪ ,OCHA‬בשל הגבלת הדיג לאזורים‬ ‫עקב כך, חקלאים אינם יכולים להגיע לאדמתם מחשש שייפגעו.‬ ‫הקרובים לחוף, היה שלל דיג הסרדינים בשנת 1102 הנמוך‬ ‫ביותר ב-21 השנים האחרונות. בשנים 9002-1102 היה השלל‬ ‫הממוצע לעונה 734 טונות, פחות מרבע מהממוצע בשנים -8002‬ ‫6002 שהגיע ל-718,1 טון.‬ ‫המגזר החקלאי נפגע קשות בשל‬ ‫חיל הים החרים בכמה מקרים סירות וציוד דיג. לעתים הוחזר רק‬ ‫חלק מהציוד שהוחרם, כולל מקרים שבהם הוחזרו סירות ללא‬ ‫מדיניות המצור, ובשל כך איבדו אלפי‬ ‫מנועיהן. ככל הידוע לבצלם, בשנת 1102 הוחרמו 42 סירות דיג‬ ‫אנשים את מקור פרנסתם‬ ‫– וכן רשתות, מכשירי ‪ ,GPS‬ציוד נוסף ודגים. רק תשע מהסירות‬ ‫הוחזרו לבעליהן, וזאת ללא הציוד שהיה בהן.‬ ‫בשל קשיים אלה, נאלצו רבים מהדייגים להפסיק את עבודתם.‬ ‫ישראל אף צמצמה במהלך השנים את האזורים המותרים לדיג.‬ ‫כיום רשומים ברצועת עזה רק 007,3 דייגים, לעומת כ-000,01‬ ‫בשנת 4991 הורשו הדייגים להגיע עד לטווח של 02 מייל ימי‬ ‫דייגים שהיו רשומים בשנת 0002.‬ ‫מחופי הרצועה. ב-6002 צומצם הטווח לשישה מיילים ימיים,‬ ‫13‬
  • 32. ‫כבר 41 שנה אני עובד עם אבא שלי כדייג על סירה ממונעת‬ ‫משפחת דייגים איבדה את מקור פרנסתה‬ ‫בים של עזה. גם הסבים שלי היו דייגים. למרות כל הקשיים‬ ‫וההגבלות על העבודה שלנו, הצלחנו בעבר להתפרנס מהדיג.‬ ‫ב-11.90.11 דגתי בים של בית לאהייא מול א-סודאנייה יחד עם‬ ‫אבי ושישה אנשים נוספים, בשתי סירות. חיל הים הישראלי‬ ‫עצר אותנו ולקח אותנו לחקירה במחסום ארז. הם שיחררו‬ ‫אותנו בסוף היום כשאנחנו יחפים, החיילים החרימו את שתי‬ ‫הסירות, ולקחו גם את המנועים, את הרשתות, את מכשירי‬ ‫הניווט ואת ציוד הדיג. הייתי בהלם והרגשתי שהחריבו את‬ ‫הבית שלנו.‬ ‫מאז ועד היום אני לא עובד. אבא שלי חולה לב ועכשיו אנחנו‬ ‫לא יכולים לקנות לו תרופות, לכן הוא מטופל במרפאה של‬ ‫אונרא. מאז שאין לי עבודה, אני קונה פירות רק פעם בחודש,‬ ‫ובשר או עופות פעם או פעמיים בחודש. אין לי כסף לבגדים‬ ‫לי ולמשפחה שלי. בחג עיד אל-אדחא עבר עליי יום קשה‬ ‫ ח’דר בכר. צילום: מוחמד סבאח, בצלם‬ ‫מאוד, נשארתי בבית כאילו שזה יום רגיל, לא שחטתי כבש‬ ‫ולא הלכתי לבקר קרובי משפחה. הבנים שלי והאחים הרגישו‬ ‫ח’דר חסן ח’דר בכר הוא דייג בן 92, נשוי ואב לשלושה, המתגורר‬ ‫מחסור בחג בגלל שהם לא קנו דברים כמו החברים שלהם.‬ ‫במחנה הפליטים א-שאטי בעיר עזה. כך הוא תיאר לבצלם את‬ ‫ראיתי עצב בעיניים שלהם כי הם רצו ליהנות בחג כמו כולם.‬ ‫ההשלכות של ההגבלות שמטילה ישראל על הדיג ברצועה:‬ ‫שבהם הוא סגור. רשויות מצרים הודיעו כי נשים, קטינים וגברים‬ ‫כלכלת המנהרות‬ ‫מעל גיל 54 לא יידרשו לקבל אשרת כניסה למצרים, וכי מספר‬ ‫העוברים במעבר יוגבל ל-006 ביום.‬ ‫כתוצאה ממדיניות המצור, התפתחה ברצועת עזה כלכלה‬ ‫המתבססת על המנהרות המחברות את דרום הרצועה לרפיח‬ ‫בחודשים הראשונים להפעלת המעבר נדרש כל מי שרצה לצאת‬ ‫המצרית. מאז הטילה ישראל את המצור הוכנסו סחורות רבות‬ ‫מהרצועה להירשם מראש במשרד הפנים הפלסטיני. בשל‬ ‫לרצועה דרך המנהרות, שממשלת חמאס מפקחת על פעולתן‬ ‫הביקוש הרב למעבר בתקופה זו – בעיקר במהלך חודש הרמדאן‬ ‫וגובה מסים ממפעיליהן. נוסף על מוצרי צריכה, מוברחים דרך‬ ‫שחל השנה באוגוסט – הורשו לעבור למצרים מקרים דחופים‬ ‫חלק מהמנהרות אמצעי לחימה מסוגים שונים, כולל רקטות.‬ ‫בלבד, כגון חולים וסטודנטים ששנת הלימודים שלהם מתחילה,‬ ‫וכן בעלי דרכונים זרים. נמסר כי גם פלסטינים המקורבים‬ ‫חיל האוויר הישראלי הפציץ רבות מהמנהרות והשבית את‬ ‫לשלטון חמאס קיבלו היתרים בלי שנאלצו להמתין. בדצמבר‬ ‫פעולתן.‬ ‫1102 נמסר לתושבים כי ניתן להגיע ישירות למעבר וכי הצורך‬ ‫לאחר שישראל הקלה בהגבלות על הייבוא לרצועה, ירד היקף‬ ‫בהרשמה מראש בוטל. ככל הידוע לבצלם, מאז מתנהלת תנועת‬ ‫הפעילות המסחרית במנהרות. כיום מכניסים דרכן בעיקר חומרי‬ ‫התושבים במעבר באופן חופשי.‬ ‫בניין, דלק וסחורות שלא ניתן להכניס במעברים הרשמיים.‬ ‫על-פי נתוני רשות המעברים הפלסטינית, מיוני עד סוף דצמבר‬ ‫המנהרות מספקות פרנסה לכאלף איש. ברור כי הכנסתן של‬ ‫1102 יצאו דרך מעבר רפיח כ-768,41 בני אדם בחודש בממוצע,‬ ‫סחורות בדרך זו אינה יכולה להיות תחליף הולם לפעילות כלכלית‬ ‫וכ-273,41 בני אדם בממוצע נכנסו לרצועה דרכו. לשם השוואה,‬ ‫יציבה של משק הרצועה, שבו תלויים יותר ממיליון וחצי בני אדם.‬ ‫בחודש מארס, לפני ההצהרה על פתיחת המעבר, יצאו דרכו‬ ‫165,5 אנשים ונכנסו 460,4 ובאפריל יצאו 978,4 ונכנסו 334,5.‬ ‫לפני שחמאס תפס את השלטון – בעת שהמעבר פעל בהתאם‬ ‫תנועה מחוץ לרצועה‬ ‫להסכם המעברים שנחתם בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית –‬ ‫עברו בו בממוצע 000,04 אנשים מדי חודש.‬ ‫מעבר רפיח‬ ‫המצרים מחזיקים ברשימות של “מנועי מעבר”. לדברי מנהל‬ ‫בסוף מאי 1102, לאחר כמעט ארבע שנים שבהן הגבילה את‬ ‫מעבר רפיח מטעם ממשלת חמאס, לרשויות לא ידוע כמה‬ ‫השימוש במעבר, הודיעה מצרים על פתיחת מעבר רפיח לתנועת‬ ‫אנשים נמצאים ברשימה ומהם הקריטריונים למניעה. במהלך‬ ‫פלסטינים באופן קבוע ורשמי. בהתאם להודעה, נפתח המעבר‬ ‫שנת 1102 מנעו המצרים את יציאתם מעזה של 730,8 אנשים.‬ ‫בכל יום בין 00:9 ל-00:71, למעט ימי שישי וחגים רשמיים,‬ ‫23‬
  • 33. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫המלווים אותם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בין ינואר‬ ‫הגבלת מעברם של פלסטינים בין הרצועה לגדה‬ ‫לנובמבר 1102 הגישו 008,9 איש בקשות לאישור לעבור‬ ‫במעבר ארז לצורך טיפול רפואי. %3.98 מהבקשות אושרו.‬ ‫מאז תחילת אינתיפאדת אל-אקצא פועלת ישראל בדרכים שונות‬ ‫זוהי עלייה לעומת שנת 0102, שבה אושרו %6.18 מהבקשות.‬ ‫על מנת להפריד בין הגדה המערבית ובין רצועת עזה ולפצל את‬ ‫332 מהבקשות, שהן %4.2, נדחו, בהן בקשה של קטין אחד –‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית לשתי אוכלוסיות נפרדות. החל בנובמבר‬ ‫ו-447 בקשות, שהן %3.8 עוכבו, בהן בקשות של 861 קטינים.‬ ‫7002 אוסרת ישראל על פלסטינים הרשומים כתושבי רצועת עזה‬ ‫מכיוון שניתן להגיש את הבקשות רק עשרה ימים לפני מועד תור‬ ‫לשהות בגדה המערבית ללא היתר שהייה מיוחד, שתוקפו שלושה‬ ‫הטיפול הרפואי, מטופלים שבקשתם עוכבה הפסידו בדרך כלל‬ ‫חודשים בלבד. איסור זה חל גם על פלסטינים החיים בגדה זה‬ ‫את התור שנקבע להם. מטופלים אלה נאלצו לקבוע תור חדש‬ ‫שנים. היתרי המעבר מהרצועה לגדה ניתנים במשורה ותוך הערמת‬ ‫ולהגיש שוב את בקשת המעבר.‬ ‫קשיים רבים, כגון דרישה להפקיד ערבות כספית גבוהה.‬ ‫עיכובים נוספים בטיפול נגרמו בשל מגבלות שהטיל משרד‬ ‫רוב הפלסטינים המורשים לעבור במעבר ארז הם סוחרים – או‬ ‫הבריאות הפלסטיני ברמאללה.‬ ‫חולים היוצאים לקבל טיפול רפואי בגדה ובישראל ובני משפחה‬ ‫מוחמד, בן 82. היום הוא אבא לבת. לפני שלוש שנים בערך‬ ‫תושבת עזה נותקה ממשפחתה בגדה‬ ‫אבא שלי סבל מקרע במעיים ואושפז בבית החולים אל-אהלי‬ ‫בחברון למשך כחודשיים. רק אחרי 51 יום סיפרו לי שאבא שלי‬ ‫סוהא קאסם חסן אבו ג'אבר,‬ ‫מאושפז. התקשרתי כל יום לשאול מה שלומו. בני המשפחה‬ ‫בת 33, מתגוררת בח'אן יונס עם‬ ‫שלי לא מספרים לי כל מה שמתרחש אצלם כדי שלא יהיה לי‬ ‫בעלה וחמשת ילדיה. ג'אבר נולדה‬ ‫קשה וכדי שלא אדאג.‬ ‫בחברון, נישאה בגיל 51 ועברה‬ ‫בחודש יוני 1102 הצלחתי בפעם הראשונה, אחרי 11 שנים,‬ ‫לגור ברצועת עזה. בשנת 8991‬ ‫לראות את אמא שלי, את האחים ואת האחיות שלי ואת‬ ‫ובשנת 0002 ביקרה ג'אבר את‬ ‫הילדים שלהם דרך האינטרנט. דיברתי איתם במשך 04 דקות.‬ ‫משפחתה בחברון, יחד עם ילדיה,‬ ‫כשראיתי אותם לא זיהיתי אף אחד חוץ מאחותי סמירה,‬ ‫אולם מאז פרצה האינתיפאדה‬ ‫התחלתי לשאול כל אחד מי הוא.‬ ‫השנייה לא התאפשר לה לבקר‬ ‫ סוהא אבו ג’אבר.‬ ‫‬ ‫את משפחתה:‬ ‫צילום: ח’אלד עזאייזה, בצלם‬ ‫אני מרגישה בתוכי המון כאב בגלל שאני רחוקה מהמשפחה‬ ‫שלי. הכאב הזה מתגבר בחגים כשאני רואה שהמשפחות של‬ ‫בשנת 2002 אחי מועתז, בן 03, התחתן, ולא יכולתי להגיע‬ ‫הגיסות שלי מבקרות אותן, ורק אותי לא מבקרים. אני בוכה‬ ‫לחתונה שלו. מאז נולדו לו שני ילדים ולא זכיתי לפגוש אותם.‬ ‫כשאני נזכרת בבני המשפחה שלי.‬ ‫בשנת 7002 מת אחי אכרם, בן 33, במהלך ניתוח להסרת כיס‬ ‫במהלך השנים שעברו ניסיתי יותר מפעם אחת להשיג היתר‬ ‫המרה. גם אותו לא הצלחתי לראות ולא יכולתי להיפרד ממנו‬ ‫כניסה לישראל כדי להגיע לגדה אבל במשרד התיאום‬ ‫או להשתתף בהלוויה שלו. אני זוכרת שביקשתי מהמשפחה‬ ‫והקישור בעזה אמרו שאני מסורבת בגלל גילי הצעיר. אחרי‬ ‫שלי שלא יקברו אותו עד שאני רואה אותו. לא תפקדתי‬ ‫כמה ניסיונות הפסקתי להגיש בקשות בגלל התסכול מהסירוב‬ ‫במשך שלושה ימים. הייתי בהלם והרגשתי שאני כלואה בעזה‬ ‫שחזר על עצמו.‬ ‫ולא יכולה לראות את המשפחה שלי. בשנת 8002 התחתן אחי‬ ‫גלעד שליט חופשי‬ ‫אסורות בתכלית האיסור ומוגדרות במשפט הבינלאומי “לקיחת‬ ‫ב-11.01.81 שוחרר גלעד שליט לאחר שהוחזק במשך למעלה‬ ‫בני ערובה”. הדבר חמור שבעתיים כשלתביעות נלווה איום‬ ‫מחמש שנים כבן ערובה בעזה. לצלב האדום לא ניתנה מעולם‬ ‫לפגוע בחייו או בשלמות גופו של בן הערובה, אם אלה לא‬ ‫גישה לשליט, ובני משפחתו לא הורשו לעמוד אתו בקשר ולא‬ ‫ייענו. נסיבות תפיסתו של שליט וההחזקה בו מצביעות בבירור‬ ‫קיבלו כל מידע על התנאים שבהם הוחזק. לאורך כל שנות‬ ‫על כך שמדובר במעשה של “לקיחת בן ערובה”.‬ ‫החזקתו תבע בצלם מהנהגת חמאס, השולטת בפועל ברצועת‬ ‫באוקטובר 1102, חמש שנים וארבעה חודשים לאחר חטיפתו‬ ‫עזה, לשחרר את שליט ללא תנאים, ולהעניק לו – עד לשחרורו –‬ ‫של שליט, הושגה עסקה לשחרורו בין ישראל לארגון חמאס.‬ ‫יחס אנושי. נוסף על כך דרש בצלם לאפשר לנציגי הצלב האדום‬ ‫העסקה, שהושגה בתיווך גרמני ומצרי, נחתמה במצרים ב-11‬ ‫הבינלאומי לבקרו. לאחר שחרורו פורסם בתקשורת כי בתקופה‬ ‫באוקטובר 1102. ב-81 באוקטובר הועבר שליט למצרים ומשם‬ ‫הראשונה להחזקתו סבל גלעד שליט מיחס שתואר כקשה, ואשר‬ ‫לישראל, כשבמקביל שוחררו 054 אסירים פלסטינים. במסגרת‬ ‫השתפר לאחר זמן מה. עוד נמסר, כי במהלך חמש השנים שבהן‬ ‫השלב השני של העסקה, שיצא לפועל ב-81 בדצמבר 1102,‬ ‫נכלא לא סיפקו לו שוביו משקפיים למרות קוצר הראייה שלו,‬ ‫ישראל שחררה 055 אסירים נוספים.‬ ‫וכן שבשל תזונה מוגבלת ירד משקלו בכ-01 ק”ג.‬ ‫בצלם מברך על שחרור שליט שהוחזק תוך הפרה בוטה של‬ ‫תפיסת אדם (אזרח או לוחם) והחזקתו בכוח – לצורך הפעלת‬ ‫זכויותיו.‬ ‫לחץ על הצד היריב ואילוצו להיענות לתביעות מסוימות –‬ ‫33‬
  • 34. ‫של מי האדמה הזאת?‬ ‫ההתנחלויות בגדה‬ ‫ובמזרח ירושלים‬ ‫על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 0102 גדל‬ ‫ברחבי הגדה המערבית קיימות כיום:‬ ‫מספר המתנחלים בגדה (לא כולל מזרח ירושלים) ב-%9.4,‬ ‫ 421 התנחלויות ישראליות שבהן הכיר משרד הפנים כיישובים,‬ ‫שיעור גידול הגבוה פי 6.2 מזה של כל אוכלוסיית ישראל באותה‬ ‫מהן שלוש שהוכרו רק בשנת 0102: חמדת ורותם בבקעת‬ ‫שנה, המגיע ל-%9.1. %92 מהגידול באוכלוסיית המתנחלים‬ ‫הירדן ואבנת בצפון ים המלח.‬ ‫מוסבר בהגירה מיישובים בישראל אל ההתנחלויות.‬ ‫ 21 שכונות ישראליות במזרח ירושלים, בשטחים שסופחו‬ ‫לישראל ב-7691 ושצורפו לשטח השיפוט של עיריית ירושלים.‬ ‫בנייה מואצת לאחר ההקפאה: %04 מהתחלות‬ ‫כמו כן הוקמו כמה מובלעות ישראליות בלב השכונות‬ ‫הבנייה הממשלתיות נעשות בשטחים‬ ‫הפלסטיניות, הגדולות שבהן שוכנות בסילוואן, בראס אל-‬ ‫עמוד ובשיח' ג'ראח.‬ ‫בנובמבר 9002 החליטה הממשלה על הקפאת הבנייה בהתנחלויות‬ ‫למשך עשרה חודשים. החלטה זו לא חלה על הבנייה במזרח‬ ‫ כמאה התנחלויות שהרשויות לא הכירו בהן באופן רשמי,‬ ‫ירושלים. תוקפה של החלטה זו פג בספטמבר 0102.‬ ‫המכונות מאחזים.‬ ‫לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, בשנת 0102 החלה ביוזמת‬ ‫לצורך הקמת כל ההתנחלויות האלה, משנת 7691 ועד היום,‬ ‫המשרד בנייתן של 911 דירות בהתנחלויות הגדה ועוד 395‬ ‫נגזלו מהאוכלוסייה הפלסטינית מאות אלפי דונמים של אדמות,‬ ‫בשכונות הישראליות במזרח ירושלים – בסך הכול 217 דירות,‬ ‫ועל הציבור הפלסטיני נאסר לעשות בהן שימוש.‬ ‫שהן %51 מכלל הדירות שהמשרד החל בבנייתן בשנה זו. באותה‬ ‫שנה הסתיימה בנייתן של 433 דירות בהתנחלויות בגדה ו-159‬ ‫דירות נוספות בשכונות הישראליות במזרח ירושלים – כולן‬ ‫כמעט חצי מיליון מתנחלים‬ ‫ביוזמת משרד השיכון. בסך הכול: 582,1 דירות, שהן %72 מכלל‬ ‫הדירות שנבנו ביוזמת משרד השיכון ואשר בנייתן הסתיימה.‬ ‫לפי הנתונים האחרונים שפרסמה הלשכה המרכזית‬ ‫לסטטיסטיקה, בסוף שנת 0102 הגיע מספר המתנחלים בגדה‬ ‫בשבעת החודשים הראשונים של 1102 גבר קצב התחלות הבנייה‬ ‫בהתנחלויות. ביוזמת משרד השיכון החלה בתקופה זו בנייתן של‬ ‫המערבית ל-034,113 נפש. לפי הנתונים האחרונים שפרסם‬ ‫09 דירות בהתנחלויות ועוד 993,1 דירות בשכונות הישראליות‬ ‫מכון ירושלים לחקר ישראל, בסוף שנת 9002 גרו בשכונות‬ ‫במזרח ירושלים. בסך הכול: 984,1 דירות, שהן %93 מסך כל‬ ‫הישראליות שהוקמו במזרח ירושלים 646,681 נפש. אוכלוסיית‬ ‫התחלות הבנייה ביוזמת משרד השיכון. בתקופה זו הסתיימה‬ ‫המתנחלים – בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – מהווה כ-%4.6‬ ‫בנייתן של 153 דירות בהתנחלויות, נוסף על 816 דירות בשכונות‬ ‫מאוכלוסיית ישראל. נתונים אלה נמוכים מהנתונים שהוצגו‬ ‫הישראליות במזרח ירושלים – כולן ביוזמת משרד השיכון. בסך‬ ‫בשנים קודמות, שכן הם מבוססים על מפקד האוכלוסין שנערך‬ ‫הכול: 969 דירות, שהן %84 מכלל הדירות שנבנו ביוזמת משרד‬ ‫בשנת 8002, ולכן אינם כוללים תיירים או תושבים ארעיים‬ ‫השיכון ואשר בנייתן הסתיימה.‬ ‫שנכללו באומדני אוכלוסייה קודמים.‬ ‫43‬
  • 35. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ הקמת ההתנחלות החדשה “לשם” באזור סלפית. צילום: חגית עופרן, ”שלום עכשיו“, 21.1.12‬ ‫53‬
  • 36. ‫ אכלוס ההתנחלות החדשה בשכונת ראס אל-עמוד במזרח ירושלים. צילום: אורן זיו, ‪25.5.11 ,activestills.org‬‬ ‫ באוקטובר הופקדה תכנית להקמת שכונה חדשה במזרח‬ ‫תכניות בנייה נרחבות במזרח ירושלים‬ ‫ירושלים בשם גבעת המטוס, הכוללת בנייה של 016,2‬ ‫דירות. תכנית זו תלויה בביצוע תהליך של איחוד חלקות‬ ‫בשנת 1102 הגבירה ישראל את מאמציה לאשר תכניות להרחבת‬ ‫וחלוקתן מחדש. חלק מהשטח נמצא בבעלות פלסטינית‬ ‫שכונות ישראליות קיימות ולהקמת שכונה ישראלית חדשה‬ ‫פרטית, ומאחר שהקרקע לא הופקעה, כפי שנעשה בשכונות‬ ‫במזרח ירושלים, וכן להקמת פארק לאומי חדש באזור זה.‬ ‫תכניות אלה, אם יצאו לפועל, ינתקו את השכונות הפלסטיניות‬ ‫ישראליות אחרות, ייתכן שחלק משטח השכונה החדשה‬ ‫משאר חלקי הגדה המערבית.‬ ‫ישמש להרחבת הכפר הפלסטיני בית צפאפא. לפי מפת‬ ‫בעלויות הקרקע באזור, ניתן להניח שלפחות 007,1 מהדירות‬ ‫ייועדו לאוכלוסייה ישראלית.‬ ‫בשנת 1102 ישראל הגבירה את‬ ‫ בנובמבר הופקדה תכנית לפארק לאומי חדש על מורדותיו‬ ‫המזרחיים של הר הצופים. הפארק עתיד ליצור חיבור פיזי בין‬ ‫מאמציה לאשר תכניות להרחבת שכונות‬ ‫ירושלים לבין מתחם ‪ 1-E‬שמצפון להתנחלות מעלה אדומים,‬ ‫ישראליות קיימות ולהקמת שכונה‬ ‫ואשר בו מתכננת ישראל לבנות כ-000,4 דירות.‬ ‫באוגוסט 1102 אישר שר השיכון לקדם תכניות לבניית 526‬ ‫ישראלית חדשה במזרח ירושלים, וכן‬ ‫דירות במערב פסגת זאב, צמוד לשטחה הבנוי של השכונה‬ ‫להקמת פארק לאומי חדש באזור זה‬ ‫הפלסטינית בית חנינא, ו-006,1 דירות נוספות ברכס שועפאט‬ ‫(רמת שלמה). תכנית זו טרם נידונה בוועדה המחוזית.‬ ‫השנה הושלמה גם בניית מתחם דירות מפואר עבור מתנחלים‬ ‫במהלך השנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ארבע‬ ‫בשכונת ראס אל עמוד. במתחם, שבעבר היה תחנת משטרת‬ ‫תכניות, שהופקדו להתנגדויות הציבור:‬ ‫שי, 71 דירות והוא נמצא מול שכונת המתנחלים מעלה זיתים‬ ‫ באוגוסט אישרה הוועדה שתי תכניות הרחבה לשכונת הר‬ ‫שבה נבנו השנה 06 דירות נוספות. שני מתחמים אלה חולשים‬ ‫חומה: האחת לבנייה של 039 דירות דרומית-מזרחית לשטח‬ ‫על הכניסה הראשית לראס אל-עמוד.‬ ‫הבנוי בשכונה, והשנייה – לבניית 24 דירות בתוך השטח הבנוי.‬ ‫63‬
  • 37. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מימין הריסות במאחז ”מגרון“ (צילום: רונן זבולון, רויטרס) ומשמאל מאחז ”דרך האבות“ שפינויו נדחה שוב ושוב (צילום: בצלם).‬ ‫‬ ‫בשנים האחרונות הוגשו לבגץ כמה עתירות בדרישה להריסת‬ ‫בפברואר החלו ועדות התכנון לדון בתכניות להקמת שני מתחמי‬ ‫מאחזים. חלקן נדחו ובאחרות טרם התקבלה החלטה:‬ ‫מתנחלים חדשים בשכונת אום הארון שבשיח' ג'ראח. אישור‬ ‫תכניות אלה יחייב פינוי של משפחות פלסטיניות, המתגוררות‬ ‫ •בשנת 6002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ בדרישה‬ ‫בשכונה יותר משישים שנה. בשנת 9002 פונו מבתיהן ארבע‬ ‫לפינוי המאחז מגרון, שהוקם בין ההתנחלויות גבע בנימין‬ ‫משפחות פלסטיניות שגרו בחלק אחר של השכונה, בעקבות‬ ‫ועופרה בשנת 9991. המאחז הורחב בשנת 2002. כיום זהו‬ ‫תביעות בעלות שהגישו עמותות מתנחלים.‬ ‫המאחז הגדול ביותר בגדה ומתגוררים בו כ-052 תושבים.‬ ‫רק כחמש שנים לאחר הגשת העתירה, באוגוסט 1102, הורה‬ ‫בגץ למדינה לפנות את המאחז אך דחה את הפינוי עד סוף‬ ‫בידה האחת מאשרת ובידה השנייה הורסת‬ ‫מארס 2102.‬ ‫חלק מההתנחלויות בגדה זכו לכינוי מאחזים. התנחלויות אלה‬ ‫ •בשנת 8002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ נגד בנייה בלתי‬ ‫הוקמו ללא החלטת ממשלה, בלא שהוקצתה להן קרקע, ללא‬ ‫חוקית על קרקע פלסטינית פרטית במאחז דרך האבות, הסמוך‬ ‫תכנית בנייה מאושרת ובחלק מהמקרים על קרקע פלסטינית‬ ‫להתנחלות אלעזר שבגוש עציון. בספטמבר 1102 הכשיר בגץ‬ ‫פרטית. למרות זאת, נעשתה הקמתן בסיוע ממשלתי ובידיעת‬ ‫את הבנייה הבלתי חוקית במאחז. למרות שהמדינה הצהירה‬ ‫הצבא, כשהרשויות נמנעות מלאכוף עליהן את החוק. במסגרת‬ ‫במשך קרוב לתשע שנים כי הבנייה במאחז נעשתה בניגוד‬ ‫תכנית מפת הדרכים ובעקבות עתירות לבגץ התחייבה ישראל‬ ‫לחוק, קיבלו השופטים את טענת המדינה, כי הריסת המאחז‬ ‫לפנות את כל המאחזים שהוקמו לאחר שנת 1002, אולם בפועל‬ ‫אינה מצויה בסדר העדיפויות של המנהל האזרחי, ודחו את‬ ‫נקטה רק פעולות סמליות מעטות.‬ ‫העתירה.‬ ‫בשנת 1102 הסתפק המנהל האזרחי בהריסת שלושה מבני קבע‬ ‫שנבנו במאחז מגרון נוסף על כמה מבנים ארעיים במאחזים לא-‬ ‫ •במסגרת דיון בעתירה שהגיש ארגון יש דין לבגץ בשנת‬ ‫מאוישים. הממשלה אף החליטה במהלך השנה להכשיר את‬ ‫8002, התחייבה המדינה להודיע לבגץ עד סוף שנת 1102‬ ‫הבנייה הבלתי חוקית במאחזים היובל, חרשה ושבות רחל. לאחר‬ ‫מתי תפעל לפינויו של מאחז עמונה, שהוקם בשנת 5991 על‬ ‫ההחלטה הכריזה המדינה על קרקעות בהיקף של כאלף דונם כעל‬ ‫קרקע פלסטינית פרטית. בהגיע מועד זה, ביקשה המדינה‬ ‫אדמות מדינה והקצתה אותן למאחזים היובל וחרשה; זאת על‬ ‫מבגץ ארכה נוספת, עד סוף 2102.‬ ‫אף שהשטח הבנוי במאחזים אלה מסתכם בשבעים דונם בלבד.‬ ‫73‬
  • 38. ‫ השתלטות על אדמות בבקעת הירדן באמצעות הכרזה על שטחי אש. צילום: ‪23.5.11 ,activestills.org‬‬ ‫83‬
  • 39. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫שווא ולפיהן האדמות נחוצות לצרכים צבאיים, לצורכי ציבור‬ ‫ •בספטמבר 7002 עתרה תנועת שלום עכשיו לבגץ בדרישה‬ ‫או שהן אדמות מדינה. מנגנון זה אפשר העברה של יותר מ-%24‬ ‫לפנות ששה מאחזים. במארס 1102 התחייבה המדינה לפנות‬ ‫מקרקעות הגדה לשליטת ההתנחלויות, בצד בנייה נרחבת על‬ ‫שלושה מהם עד סוף השנה – את גבעת אסף, את מצפה יצהר‬ ‫קרקע פלסטינית פרטית, המגיעה לשיעור של כ-%12 מהשטח‬ ‫ואת רמת גלעד. בנובמבר נענה בגץ לבקשת הממשלה לדחות‬ ‫הבנוי בהתנחלויות. בכך מפרה ישראל באופן נרחב ושיטתי את‬ ‫את פינויו של גבעת אסף בחצי שנה נוספת. במאחז מצפה‬ ‫זכות הקניין של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית.‬ ‫יצהר הרסו הרשויות ב-11.21.51 שני מבנים שהוקמו על קרקע‬ ‫פלסטינית פרטית. חמישה מבנים נוספים במאחז, שנבנו על‬ ‫קרקעות שהוכרזו כאדמות מדינה, לא פונו. בדצמבר 1102‬ ‫המציאות המרחבית-גיאוגרפית‬ ‫הגיעה המדינה להסכם עם מתנחלי רמת גלעד. לפי ההסכם,‬ ‫תשעה מבנים במאחז – שהוקמו על קרקע פלסטינית פרטית‬ ‫שישראל יצרה בגדה מסכלת‬ ‫– יועברו לקרקעות שעליהן הכריזה ישראל כאדמות מדינה,‬ ‫כל אפשרות למימוש זכותם של‬ ‫בצפון מערב ההתנחלות קרני שומרון. המנהל האזרחי יקיים‬ ‫בדיקה נוספת לגבי שני המבנים הנותרים, ואם יימצא שגם הם‬ ‫הפלסטינים להגדרה עצמית,‬ ‫נבנו על קרקע פלסטינית פרטית הם יפונו.‬ ‫באמצעות הקמת מדינה פלסטינית‬ ‫עצמאית ובת קיימא‬ ‫ניצול לרעה: משאבים בבקעת הירדן‬ ‫אזור בקעת הירדן וצפון ים המלח הוא עתודת הקרקע הגדולה‬ ‫ביותר לפיתוח העומדת לרשות הפלסטינים בגדה המערבית.‬ ‫רבות מההתנחלויות הוקמו בסמוך מאוד ליישובים פלסטיניים,‬ ‫ישראל שולטת על כ-%09 משטח זה באמצעות מועצות אזוריות‬ ‫בצורה שאינה מאפשרת להם פיתוח אורבאני סביר ופוגעת בכך‬ ‫המאגדות 73 התנחלויות ומאחזים שהוקמו באזור. המתנחלים‬ ‫בזכותם לרמת חיים נאותה. בחלק מהמקרים – למשל זה של‬ ‫מנצלים שטחים עצומים לפיתוח חקלאות אינטנסיבית לאורך כל‬ ‫ההתנחלות אריאל – הוקמה ההתנחלות דווקא באזור שבשל‬ ‫השנה, וזוכים להקצאות מים מופלגות משאיבה המתבצעת באזור‬ ‫התנאים הטופוגרפיים הוא כיוון ההתפתחות הטבעי של היישוב‬ ‫עצמו. כמות המים המוקצית למתנחלי הבקעה וצפון ים המלח‬ ‫הפלסטיני הסמוך לה.‬ ‫בלבד מגיעה לכמעט שליש מכמות המים שצורכים כל הפלסטינים‬ ‫רובן המכריע של הגבלות התנועה המוטלות כיום על הפלסטינים‬ ‫תושבי הגדה. נוסף על כך, ההתנחלויות כורות מינרלים ומפעילות‬ ‫נועדו להרחיקם מהתנחלויות או מכבישים מרכזיים המשמשים‬ ‫אתרים ארכיאולוגיים ואתרי תיירות, בהם חופים בים המלח.‬ ‫את המתנחלים. הגבלות אלה מקשות על שגרת החיים של‬ ‫ישראל הקימה באזור גם אתרי סילוק מפגעים: מתקן לטיהור‬ ‫הפלסטינים ופוגעות בזכותם לחופש תנועה.‬ ‫שפכים המגיעים מאזור ירושלים ומזבלה אזורית. הניצול המקיף‬ ‫יתרה מזאת, המציאות המרחבית-גיאוגרפית שישראל יצרה בגדה‬ ‫של משאבי האזור מנוגד למשפט הבינלאומי ולפסיקת בגץ, שקבע‬ ‫מסכלת כל אפשרות למימוש זכותם של הפלסטינים להגדרה‬ ‫כבר בשנת 3891 ששטח כבוש אינו שדה פתוח לניצול כלכלי.‬ ‫עצמית, באמצעות הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא.‬ ‫שווים ושווים יותר‬ ‫עברו את הגבול: ההתנחלויות אינן חוקיות‬ ‫המאמצים הרבים שהשקיעה ישראל בהקמת ההתנחלויות –‬ ‫על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כיבוש הוא מצב זמני‬ ‫כלכליים, משפטיים וביורוקראטיים – הפכו את ההתנחלויות‬ ‫ולכן אסור למדינה הכובשת ליצור בשטח הכבוש שינויים של‬ ‫למובלעות אזרחיות בתוך שטח הנתון תחת שלטון צבאי. כך יצרה‬ ‫קבע. המדינה הכובשת מחזיקה בשטח כנאמן בלבד והיא‬ ‫ישראל בשטחים משטר של הפרדה-תוך-אפליה, שבמסגרתו‬ ‫מחויבת לדאוג לרווחתה של האוכלוסייה המקומית, ולהימנע‬ ‫פועלות שתי מערכות משפט נפרדות באותו השטח, וזכויותיו של‬ ‫מניצול המשאבים הטבעיים בשטח בעבור אוכלוסייתה שלה.‬ ‫אדם נקבעות לפי השתייכותו הלאומית. בעוד הפלסטינים חיים‬ ‫כמו כן, אסור למדינה הכובשת להעביר את אזרחיה אל השטח‬ ‫תחת כיבוש צבאי, נהנים המתנחלים מכל הזכויות המוקנות לאזרחי‬ ‫הכבוש או לעודד אותם לעבור אליו.‬ ‫ישראל – ורובם אף נהנים משלל הטבות כלכליות, המוזילות את‬ ‫עלות המחייה בהתנחלויות ותורמות לשיפור איכות החיים בהן.‬ ‫פינוי התנחלויות: תוך שמירה על זכויות מתנחלים‬ ‫על רקע אי-חוקיותן של ההתנחלויות ולנוכח הפגיעות הקשות‬ ‫ההתנחלויות: פגיעה קשה במרקם החיים בגדה‬ ‫בזכויות האדם הנגזרות מקיומן, בצלם תובע מהממשלה לפעול‬ ‫ההתנחלויות פוגעות בשורה ארוכה של זכויות האדם של‬ ‫לפינוי כל ההתנחלויות ולהשבת המתנחלים אל שטחה הריבוני‬ ‫הפלסטינים, בהן הזכות לקניין, הזכות לרמת חיים נאותה והזכות‬ ‫של ישראל. על הפינוי להתבצע תוך כיבוד זכויות האדם של‬ ‫לחופש תנועה.‬ ‫המתנחלים, לרבות תשלום פיצויים. אחריותה של המדינה כוללת‬ ‫במטרה להשתלט על קרקעות הגדה – ולשם העברת קרקעות‬ ‫הכנת תכנית מסודרת לקליטת תושבי ההתנחלויות ולשילובם‬ ‫פלסטיניות פרטיות וציבוריות לשימוש ההתנחלויות – הקימה‬ ‫ההולם בחיים בתוך שטח ישראל.‬ ‫ישראל מנגנון משפטי-ביורוקראטי מורכב, ונתלתה בתואנות‬ ‫93‬
  • 40. ‫העלמת עין:‬ ‫אי מילוי החובה להגן‬ ‫על פלסטינים מפני‬ ‫אלימות מתנחלים‬ ‫ מתנחלים בשדות עסירה אל-קיבלייה. צילום: עומר קוסיני, רויטרס, 11.7.3‬ ‫04‬
  • 41. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫מתנחלים אבנים על מכוניות של פלסטינים בכביש 06, לאחר‬ ‫אחד מתפקידיו העיקריים של כל שלטון הוא לאכוף את החוק‬ ‫ששוטרים פלסטינים הרגו את בן יוסף לבנת בקבר יוסף בשכם.‬ ‫ולהגן על גופם ועל רכושם של כל האנשים החיים בתחום שיפוטו.‬ ‫בתגובה, סגר הצבא את הכביש לתנועת פלסטינים בקטע שבין‬ ‫ישראל, כמדינה הכובשת בגדה המערבית, אחראית על התושבים‬ ‫צומת חווארה לג'ית.‬ ‫הפלסטינים, המוגדרים במשפט הבינלאומי כאוכלוסייה מוגנת.‬ ‫מעשי אלימות של תושבי התנחלויות כלפי פלסטינים ורכושם‬ ‫היסטוריה של סלחנות‬ ‫הינם תופעה מתמשכת ונרחבת. בשנים האחרונות מכונים חלק‬ ‫מהמעשים האלה פעולות תג מחיר, בטענה שהם נעשו בתגובה‬ ‫מאז ראשית ההתנחלות בשטחים נוקטות רשויות אכיפת החוק‬ ‫לפעולות של הרשויות הישראליות, הנתפסות כפגיעה במפעל‬ ‫הישראליות מדיניות בלתי מוצהרת של סלחנות כלפי אזרחים‬ ‫ההתנחלות. כך, חלק מהמעשים בוצעו לאחר שהמנהל האזרחי‬ ‫ישראלים שפגעו בפלסטינים וברכושם. על מגמה זו הצביעו גם‬ ‫חילק צווי הריסה למבנים שנבנו בניגוד לחוק, או לאחר שהרס‬ ‫ועדות ממשלתיות שונות – בהן ועדה שהוקמה עוד בשנת 1891‬ ‫מבנים כאלה. במקרים אחרים נעשו פעולות מסוג זה לאחר‬ ‫בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, וכן‬ ‫שפלסטינים פגעו במתנחלים.‬ ‫ועדת שמגר שהוקמה בעקבות הטבח שביצע ברוך גולדשטיין‬ ‫לא תמיד נערכים כוחות הביטחון מראש כדי להגן על פלסטינים‬ ‫במערת המכפלה ב-49.2.52.‬ ‫מפני מעשי אלימות של מתנחלים. חוסר היערכות זה בולט‬ ‫עצימת עיניים זו סותרת את חובתה של ישראל, ככוח הכובש בגדה‬ ‫בעיקר במקרים שניתן היה לחזותם מראש. ביום הזעם, שעליו‬ ‫המערבית, לשמור על החוק ועל הסדר בשטח הכבוש. מתוקף‬ ‫הצהירו מתנחלים ב-11.3.3, הייתה היערכות נרחבת של כוחות‬ ‫אחריות זו, מחויבת ישראל להבטיח את שלומה ואת ביטחונה של‬ ‫הביטחון שסייעה במניעת מעשי אלימות. לעומת זאת, באירועים‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית מפני אלימות של אזרחים ישראלים, הן‬ ‫אחרים – כמו לאחר הריסת מבנים במאחז מגרון ב-11.9.5 – לא‬ ‫באמצעות היערכות מוקדמת והן באמצעות מיצוי הדין עם התוקפים.‬ ‫מנעו כוחות הביטחון את האלימות כפי שנדרש מהם. בשבוע‬ ‫שלאחר ההריסה, הגיע לבצלם מידע על אודות עשרה אירועים‬ ‫שבהם פגעו מתנחלים ברכוש פלסטיני, בהם הצתת מסגד בכפר‬ ‫קוסרה וריסוס כתובות נאצה על קירות שני מסגדים אחרים.‬ ‫בחלק מהמקרים כוללת ההיערכות של כוחות הביטחון הטלת‬ ‫הגבלות דווקא על הפלסטינים. באפריל 1102, למשל, יידו‬ ‫14‬
  • 42. ‫ עיישה אבו עלי, תושבת מיח’מאס בת כשמונים שהותקפה על-ידי מתנחלים כשמסקה זיתים באדמותיה שבסמוך אליהן הוקם המאחז רמת מגרון.‬ ‫צילום: איאד חדאד, בצלם, 11.01.13‬ ‫24‬
  • 43. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫איפה הכוחות בשטח?‬ ‫בחלק מן המקרים נכחו כוחות הביטחון באירוע שבו אזרחים‬ ‫ישראלים תקפו פלסטינים או השחיתו את רכושם, אולם לא‬ ‫עשו דבר כדי להפסיק את האלימות – ובכמה פעמים הם אף‬ ‫נטלו בה חלק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר‬ ‫0002 ועד דצמבר 1102 שלח בצלם לפרקליטות הצבאית 75‬ ‫תלונות על מקרים שבהם עלה חשד ולפיו כוחות הביטחון לא‬ ‫התערבו כדי למנוע מעשי אלימות. מתשובות הפרקליטות עולה‬ ‫כי רק בארבעה מהמקרים נפתחה חקירה ובשניים מתוכם היא‬ ‫נסגרה ללא נקיטת צעדים כלשהם נגד החיילים המעורבים.‬ ‫ב-03 מקרים הוחלט שלא לפתוח בחקירה, ב-21 מקרים נמסר‬ ‫לבצלם שהפנייה בטיפול ובחמישה מקרים לא קיבל בצלם כל‬ ‫מענה לפנייתו. בארבעה מקרים נוספים מסרה הפרקליטות כי‬ ‫הם הועברו לטיפול גורמים אחרים בצבא, במקרה אחד נמסר‬ ‫לבצלם כי המקרה הועבר לדיון משמעתי, ולגבי מקרה נוסף‬ ‫מסרה הפרקליטות לבצלם שהוא לא אותר.‬ ‫בחלק מן המקרים נכחו כוחות הביטחון‬ ‫באירוע שבו אזרחים ישראלים תקפו‬ ‫ מתנחלים תוקפים את הכפר עסירה אל-קיבלייה בנוכחות חיילים,‬ ‫‬ ‫11.7.3, מתוך תיעוד האירוע בווידיאו על-ידי מתנדב בפרויקט‬ ‫פלסטינים או השחיתו את רכושם, אולם‬ ‫“חמושים במצלמות” של בצלם‬ ‫לא עשו דבר כדי להפסיק את האלימות‬ ‫מתנחלים תקפו פלסטינים בנוכחות הצבא‬ ‫המשטרה מקלה עם ישראלים הפוגעים‬ ‫ב-11.7.3 בצהריים, תקפו מתנחלים את הכפר עסירה אל-קיבלייה,‬ ‫בטענה שתושביו הציתו אש סמוך להתנחלות יצהר. ההתקפה צולמה‬ ‫בפלסטינים‬ ‫על-ידי מתנדב בפרויקט חמושים במצלמות של בצלם. התוקפים,‬ ‫משטרת ישראל, המופקדת על חקירת מקרי אלימות של‬ ‫חלקם רעולי פנים, היו חמושים במקלות ובמוטות ברזל, ושניים מהם‬ ‫מתנחלים כלפי פלסטינים, אינה ממצה את פעולות החקירה‬ ‫הנדרשות ואינה עושה את כל המוטל עליה כדי לאכוף את‬ ‫נשאו נשק. הם יידו אבנים על בתים בקצה הכפר, הכו פלסטיני ופצעו‬ ‫החוק. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 0002‬ ‫אותו, ושברו את ענפיהם של כעשרים עצי זית. תושבים מהכפר הגיעו‬ ‫ועד דצמבר 1102 פנה בצלם למשטרת ישראל בנוגע ל-253‬ ‫למקום ויידו אבנים לעבר התוקפים. עדי ראייה מסרו לבצלם כי ג'יפ‬ ‫מקרים שבהם פגעו אזרחים ישראלים בפלסטינים וברכושם,‬ ‫של כוחות הביטחון הגיע למקום כעשר דקות לאחר תחילת האירוע,‬ ‫וביקש לברר אם מתקיימת חקירה בעניין ואם כן – מה מצבה.‬ ‫ובהמשך הגיעו לכפר כמה ג'יפים נוספים ובהם חיילים ושוטרי מגב.‬ ‫התלונות עסקו בירי, בתקיפות פיזיות, בהשחתת רכוש, בגירוש‬ ‫מתיעוד הווידיאו עולה כי כוחות הביטחון לא מנעו מהמתנחלים‬ ‫מאדמות, באיומים, בגניבת יבול, בהצתת שדות ובפגיעות נוספות.‬ ‫לתקוף את הפלסטינים ואת רכושם, ובמקום זאת ירו גז מדמיע כדי‬ ‫ככל הידוע לבצלם, ב-08 מהמקרים המשטרה לא פתחה כלל‬ ‫בחקירה – לרוב משום שהנפגע לא הגיש תלונה רשמית – זאת‬ ‫להרחיק דווקא את תושבי הכפר.‬ ‫על אף שהמשטרה מחויבת על פי חוק לחקור כל חשד לעבירה‬ ‫לאחר האירוע העביר בצלם את התיעוד המלא של ההתרחשות‬ ‫פלילית שמגיע לידיעתה. ב-61 מקרים לא קיבל בצלם כל‬ ‫למשטרה ולצבא, בדרישה לאתר את המתנחלים התוקפים ולחקור‬ ‫מענה לפנייתו, לגבי מקרה אחד נמסר שהוא בטיפול ובחמישה‬ ‫מדוע כוחות הביטחון לא עצרו את ההתקפה. בתשובה, נמסר לבצלם‬ ‫מקרים נמסר שהפנייה לא אותרה. ב-052 מקרים נפתחה‬ ‫כי המשטרה פתחה בחקירה בנוגע לאלימות המתנחלים באירוע.‬ ‫חקירה: ב-92 מהמקרים הוגשו כתבי אישום, ב-731 מקרים‬ ‫נסגר התיק בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד מי מהמעורבים,‬ ‫נכון למועד פרסום הדוח לא נמסר לבצלם אם נפתחה חקירת‬ ‫ב-76 מקרים החקירה עדיין מתנהלת וב-51 מקרים הועבר‬ ‫מצח במטרה לבחון את התנהגות החיילים באירוע, ואם כן, מה היו‬ ‫תיק החקירה לעיון פרקליט. בשני מקרים נוספים הגיש בצלם‬ ‫תוצאותיה.‬ ‫עררים שעודם בטיפול.‬ ‫34‬
  • 44. ‫ מתנחלים תוקפים את בית משפחת סופאן בבורין. צילום: אימאן סופאן, פרויקט “חמושים במצלמות” של בצלם, 11.1.2‬ ‫א-נוואג'עה פונה לבית החולים, אושפז למשך הלילה ושוחרר‬ ‫מתנחלים תקפו פלסטיני, תיק החקירה נסגר‬ ‫למחרת.‬ ‫במהלך התקיפה, על פי העדויות, התקשר אחד מבני המשפחה‬ ‫למשטרת חברון וביקש ששוטרים יגיעו לאזור, אולם נאמר לו כי‬ ‫הוא משקר. המשטרה הגיעה למקום רק לאחר שאזרח ישראלי‬ ‫ששהה שם הזעיק אותה, אולם עד אז כבר נמלטו התוקפים.‬ ‫ב-01.21.02 הגיש א-נוואג'עה תלונה במשטרה על התקיפה ומסר‬ ‫את עדותו. שבוע לאחר מכן התקשר אליו קצין משטרה והורה לו‬ ‫להגיע לתחנה. א-נוואג'עה סבר שהוא נדרש להגיע בעקבות הגשת‬ ‫התלונה, אך כאשר הגיע לתחנה נחקר על גניבת צאן מההתנחלות‬ ‫ איבראהים א-נוואג’עה. צילום: נאסר נוואג’עה, בצלם‬ ‫סוסיא בלילה שקדם לתקיפה. כאשר שאל את השוטר האם אינו‬ ‫חוקר את התקיפה שלו, השיב לו החוקר, לדבריו, כי אם הצאן לא‬ ‫איבראהים א-נוואג'עה, בן 94, הוא תושב ח'רבת סוסיא בדרום הר‬ ‫היה נגנב לא הייתה בעיה עם המתנחלים.‬ ‫חברון שבסמוך אליה נבנתה ההתנחלות סוסיא. בבוקר ה-01.21.31‬ ‫בתוך פחות מחודש החליטה המשטרה לסגור את התיק בנוגע‬ ‫עסק א-נוואג'עה בתיקון אוהלו. מעדויות שגבה בצלם מא-נוואג'עה‬ ‫לתקיפתו של א-נוואג'עה בעילה של עבריין לא נודע. מעיון בתיק‬ ‫ומבני משפחתו עולה כי כמה מתנחלים הגיעו למקום והחלו‬ ‫החקירה עולה כי המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות.‬ ‫לתקוף אותו ללא כל התגרות מצדו. התוקפים החזיקו את ידיו של‬ ‫היא לא חקרה איש מדרי חוות הר סיני הסמוכה, שלכיוונה ברחו‬ ‫א-נוואג'עה מאחורי גבו והכו אותו באבן ובמכוש. כאשר נחלצו בני‬ ‫התוקפים, ולא את החיילים שהיו במוצב סמוך למקום האירוע.‬ ‫משפחתו לעזרתו, הותקפו גם הם באבנים ואחד מהם אף נפגע.‬ ‫ב-11.01.11 הגיש בצלם ערר על סגירת התיק.‬ ‫התוקפים ברחו לכיוון חוות הר סיני הסמוכה להתנחלות סוסיא.‬ ‫44‬
  • 45. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫סדרת תקיפות חמורות דרומית לשכם‬ ‫בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1102 תיעד בצלם שמונה אירועים,‬ ‫שבהם מתנחלים תקפו פלסטינים והשחיתו את רכושם בכפרים קוסרה,‬ ‫ג'אלוד ודומא, דרומית לשכם. חלק מהאירועים החלו כאשר מתנחלים,‬ ‫שהגיעו מכיוון המאחז אש קודש, פלשו לאדמות היישובים הפלסטיניים‬ ‫והשחיתו עצי זית. במהלך אירועים אלה התפתחו עימותים אלימים בין‬ ‫הצדדים – וכן בין התושבים הפלסטינים ובין כוחות הביטחון שהגיעו‬ ‫למקום. במהלך חודש ספטמבר הציב הצבא אוהל על גבעה החולשת‬ ‫על השטח שבין קוסרה למאחז הסמוך, אש קודש. ואולם הפגיעות‬ ‫בתושבי היישוב נמשכו.‬ ‫באחד מהאירועים ירה חייל למוות בעיסאם בדראן. ההרוג, תושב‬ ‫קוסרה בן 73, יידה אבנים לעבר חיילים שהגיעו לכפר לאחר שמתנחלים‬ ‫ תושבת קוסרה משקיפה על מטע זיתים שהושחת על-ידי מתנחלים.‬ ‫נכנסו לאדמותיו. באירוע אחר ירה מתנחל כדור חי – ואחד מתושבי‬ ‫צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 11.01.6‬ ‫הכפר נפצע מרסיס. באירוע נוסף, תקפו מתנחלים באלימות מוסקי‬ ‫זיתים מג'אלוד ואזרחים זרים וישראלים שהיו עימם. באירועים אחרים‬ ‫הסמוכים ג'אלוד ודומא. לפיכך, האחריות למניעת הפגיעות החוזרות‬ ‫הוצת המסגד של קוסרה ונכתבו עליו כתובות נאצה, וכן הושחתו‬ ‫ונשנות של אזרחים ישראלים בתושבים הפלסטינים מוטלת על רשויות‬ ‫מאות עצים באדמות הכפרים קוסרה ודומא. מקרים אלה מצטרפים‬ ‫המדינה. ואולם לא זו בלבד שכוחות הביטחון כשלו שוב ושוב בהגנה‬ ‫לשבעה אירועים קודמים שתיעד בצלם מאז אוקטובר 0102, שבהם‬ ‫על היישובים הפלסטיניים מפני המתנחלים, אלא שבכמה מהאירועים‬ ‫תקפו מתנחלים רועי צאן פלסטינים באזור ופגעו בצאנם, תקפו נוסעי‬ ‫האלה הם אף פגעו בפלסטינים בעצמם. לפיכך יש להורות, בין השאר,‬ ‫משאית, הציתו כלי רכב בתוך קוסרה והשחיתו עצים באדמות הכפר.‬ ‫על פינויים של המאחזים באזור, שממילא אינם חוקיים – גם לפי החוק‬ ‫אזור זה, המוגדר כשטח ‪ ,C‬נמצא תחת שליטה מלאה של ישראל והיא‬ ‫הישראלי.‬ ‫האחראית לשמור על ביטחונם האישי של תושבי קוסרה והיישובים‬ ‫ כתובות נאצה שריססו מתנחלים על מסגד בכפר קוסרה שמדרום לשכם לאחר שהצבא הרס מבנים במאחזים עלי עין ומגרון.‬ ‫צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 11.9.5‬ ‫54‬
  • 46. ‫סיפוח במסווה‬ ‫של ביטחון:‬ ‫גדר ההפרדה‬ ‫פיזי בינה לבין הגדה המערבית, עליה לבנותו על הקו הירוק‬ ‫בשנת 2002, בעקבות שורה של פיגועים שביצעו פלסטינים בתוך‬ ‫או בתוך שטחה. אין היא רשאית להשתמש בתוואי הגדר כדי‬ ‫שטח ישראל, החליטה הממשלה על הקמת גדר ההפרדה.‬ ‫להרחיב את שטח ההתנחלויות או את שטחה הריבוני. על ישראל‬ ‫בקביעת תוואי הגדר נסמכו המתכננים גם על שיקולים זרים,‬ ‫לפרק את כל חלקי הגדר שנבנו בתוך שטח הגדה המערבית.‬ ‫שבינם ובין הגנה על ביטחונם של אזרחים ישראלים אין ולא‬ ‫כלום. אחד השיקולים המרכזיים בקביעת תוואי הגדר היה הרצון‬ ‫”מרחב התפר“: הפרדה בין פלסטינים‬ ‫לספח חלקים מהגדה המערבית לישראל. התוואי המתוכנן,‬ ‫מדיניותה של ישראל, השואפת לכלול כמה שיותר התנחלויות‬ ‫ש-%58 ממנו עובר בתוך שטח הגדה, עוקף התנחלויות רבות,‬ ‫ואדמות לא מיושבות בצדה המערבי של הגדר, הותירה‬ ‫שהגדולות בהן הן מעלה אדומים ואריאל, וכן כמה יישובים‬ ‫שטחים נרחבים ומובלעות בינה ובין הקו הירוק, שזכו לכינוי‬ ‫פלסטיניים. עם תום בניית הגדר עתידים כ-%4.9 משטח הגדה‬ ‫הרשמי “מרחב התפר”. הכפר עזון-עתמה, למשל, שוכן מדרום‬ ‫– שבהם שמונה יישובים פלסטיניים וכ-29 התנחלויות, מאחזים‬ ‫לקלקיליה. ממערב לו הוקמה ההתנחלות אורנית ומדרומו –‬ ‫ואזורי תעשייה ישראליים – להיוותר בצדה המערבי. ב-21‬ ‫ההתנחלות שערי תקווה. הכפר הוקף בגדר מכל צדדיו, והגישה‬ ‫מקומות שונים הוקם התוואי, או תוכנן, במרחק מאות ואפילו‬ ‫אליו מתאפשרת כיום דרך שני שערים בלבד. השער הראשון‬ ‫אלפי מטרים מהתנחלויות קיימות, זאת כדי שניתן יהיה לממש‬ ‫מוצב בכניסה הדרומית המובילה למובלעת אלקנה ולישראל,‬ ‫תכניות להרחבתן. השאיפה לספח שטחים לישראל היא הגורם‬ ‫והשער השני – בכניסה הצפונית המובילה לשאר הגדה. עד לפני‬ ‫העיקרי לאורכה הרב של הגדר – 807 ק”מ – יותר מפי שניים‬ ‫כשנה היה השער הצפוני סגור בשעות הלילה, אולם החל בחודש‬ ‫מאורכו של הקו הירוק (023 ק”מ).‬ ‫מארס 0102 מאפשר הצבא גישה בלתי מוגבלת לכפר דרכו.‬ ‫עד עתה נבנה כ-%26 מהתוואי המתוכנן, תוך פגיעה בזכויותיהם‬ ‫השער הדרומי הוא מחסום המאויש בקביעות על ידי חיילים‬ ‫של מאות אלפי פלסטינים שנותרו במובלעות או שנותקו‬ ‫הבודקים את כל העוברים בו. בשני המחסומים הללו עוברים‬ ‫מאדמותיהם החקלאיות. אורך הגדר הבנויה מגיע עתה ל-5.734‬ ‫תושבי הכפר, וכן פלסטינים משאר הגדה המחזיקים בהיתרים‬ ‫ק”מ, שהם כ-%26 מהתוואי המתוכנן. 85 ק”מ נוספים נמצאים‬ ‫לעבודה בהתנחלויות שבמובלעת אלקנה ובישראל. 11 משפחות‬ ‫בבנייה ובנייתם של 212 ק”מ נוספים טרם אושרה על-ידי‬ ‫מן הכפר נותרו מבודדות במובלעת שיצרה הגדר וכל ביקור‬ ‫הממשלה, או נמצאת בשלבי תכנון שונים. כל קטעי הגדר‬ ‫אצלן, גם של רופאים, של אמבולנסים או של בני משפחה, מצריך‬ ‫הנמצאים בבנייה, כמו גם אלה שטרם אושרו, נמצאים בתוך‬ ‫מעבר במחסום הדרומי וקבלת אישור מהמנהל האזרחי.‬ ‫שטח הגדה המערבית.‬ ‫אלפי פלסטינים הופרדו מאדמותיהם החקלאיות וממקורות‬ ‫למדינה נתונה הזכות והחובה להגן על אזרחיה מפני פיגועים.‬ ‫המים שלהם שנותרו ממערב לגדר. עשרות אלפים עבדו באדמות‬ ‫ואולם אם היא מחליטה לעשות זאת באמצעות הקמת מכשול‬ ‫64‬
  • 47. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ קטע מחומת ההפרדה במחסום שועפאט. צילום: אן פק, ‪27.12.11 , activestills.org‬‬ ‫74‬
  • 48. ‫ חקלאים ממתינים משני צידי שער חקלאי במכשול ההפרדה בחבלה. בשל ההגבלות החמורות על הכנסת ציוד חקלאים נאלצים רבים להשתמש בעגלה רתומה‬ ‫לסוס או לחמור. צילום: אנתיאה שדה, מחסום ווטש, 11.5.92‬ ‫על חוקיותו של משטר ההיתרים באזורי “מרחב התפר”. בג”ץ‬ ‫אלה ומקור פרנסתם נפגע. ישראל הקימה אמנם 66 שערים‬ ‫קבע שבכפוף לכמה תיקונים שיש לערוך בו, משטר ההיתרים‬ ‫חקלאיים לאורך הגדר, האמורים לשרת חקלאים ועובדים אלה,‬ ‫הוא מידתי ומאזן כראוי בין צורכי הביטחון של ישראל ובין צורכי‬ ‫אולם שערים אלה נפתחים בתדירות נמוכה או על בסיס עונתי‬ ‫התושבים.‬ ‫בלבד – ורק חלק מבעלי האדמות, אלה שהצליחו לקבל היתר‬ ‫לכך מהמנהל האזרחי, מורשים לעבור בהם. גם חקלאים הזוכים‬ ‫להיתרים מתקשים לעבד את אדמתם כיוון שלרוב אינם מורשים‬ ‫בילעין: למדינה לקחו ארבע שנים כדי ליישם את‬ ‫להכניס מכשור חקלאי או פועלים שיסייעו בעבודה. הליך קבלת‬ ‫החלטת בג“ץ‬ ‫ההיתרים כרוך בקשיים רבים, ועד היום לא פרסם המנהל האזרחי‬ ‫ביולי 1102 סיים הצבא את העתקת גדר ההפרדה באזור הכפר‬ ‫בשפה הערבית את הקריטריונים למתן היתרים.‬ ‫בילעין, כמעט ארבע שנים לאחר ששופטי בג”ץ הורו לו לעשות‬ ‫לפי נתוני המנהל האזרחי, בשנת 0102 הונפקו לפלסטינים‬ ‫כן. הגדר הועתקה מערבה לכיוון ההתנחלות מודיעין-עלית.‬ ‫589,03 היתרים זמניים המאפשרים כניסה אל “מרחב התפר”,‬ ‫כתוצאה מכך הוחזרו לתושבי הכפר כ-007 דונם מאדמותיהם‬ ‫שהם %07 מכלל ההיתרים שעבורם הוגשו בקשות באותה שנה.‬ ‫החקלאיות, אך כ-005,1 דונם נוספים מאדמותיהם נותרו בצדה‬ ‫%16 מתוכם ניתנו לתקופות קצרות של עד שלושה חודשים. מאז‬ ‫המערבי של הגדר.‬ ‫שנת 7002 מאשר המנהל האזרחי מכסה של %07 מהבקשות,‬ ‫ללא קשר למספר הבקשות שהוגשו.‬ ‫המנהל האזרחי מצמצם בהתמדה את מספר ההיתרים הניתנים‬ ‫מזרח ירושלים: תוואי פוגעני במציאות מורכבת‬ ‫לתקופות של מעל לשנה באזורי “מרחב התפר”. מדיניות זו אינה‬ ‫אזור מזרח ירושלים הוא חלק בלתי נפרד מהגדה המערבית.‬ ‫מאפשרת לפלסטינים בעלי אדמות חקלאיות ממערב לגדר‬ ‫במשך שנים ארוכות, לא השפיע הגבול המוניציפאלי שנקבע‬ ‫לפתח חקלאות מודרנית, או לגדל גידולים מגוונים הדורשים‬ ‫לירושלים – שהפריד בין שטח העיר שסופח לישראל לשאר שטח‬ ‫עיבוד אינטנסיבי. בלית ברירה, הם נאלצים להסתפק בגידול עצי‬ ‫הגדה המערבית – על חיי היום יום של תושבי העיר הפלסטינים.‬ ‫זית בלבד, הדורשים עיבוד מועט יחסית. באפריל השנה דחה‬ ‫רחובות חדשים נסללו משני צדי הגבול – ובתי הספר, שירותי‬ ‫בג”ץ את עתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל אשר ערערה‬ ‫84‬
  • 49. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫הבריאות ומוסדות נוספים שהוקמו ברחובות אלה שירתו את‬ ‫הפלסטינים המתגוררים משני עבריו. בשל המחסור הקבוע‬ ‫בפתרונות דיור במזרח ירושלים – תוצאה של תכנון מפלה, אי‬ ‫מתן אישורי בנייה והריסת בתים רבים – עברו פלסטינים רבים,‬ ‫שלהם מעמד של “תושבי קבע” בישראל, לגור מעברו השני של‬ ‫הגבול המוניציפאלי.‬ ‫מציאות מורכבת זו מביאה לכך שבאזור ירושלים לא קיים שום‬ ‫תוואי שבו ניתן להקים גדר בלי לפגוע בזכויות התושבים. הקמת‬ ‫גדר ההפרדה על הגבול המוניציפאלי שיסעה את מרקם החיים‬ ‫שנוצר בעיר בפועל לאורך עשרות שנים, ולפיכך גרמה לפגיעה‬ ‫קשה בזכויות האדם של תושבי השכונות הסובבות אותה. תושבי‬ ‫העיר הגרים מעברו השני של הגבול המוניציפאלי נותקו ממנה‬ ‫בשל הקמת הגדר, וכיום אלה מורשים להיכנס למזרח ירושלים‬ ‫רק דרך שלושה מחסומים הממוקמים לאורכה. בכניסות‬ ‫לשכונות שאינן חלק משטחה המוניציפאלי של ירושלים – כמו‬ ‫א-שיח’ סעד וח’לת א-נועמאן – הוקמו מחסומים וגישת תושביהן‬ ‫לירושלים הוגבלה. תושבי שכונות אלה נאלצים לכלות את זמנם‬ ‫בתורים ארוכים במחסומים, המגבילים את נגישותם לשירותי‬ ‫בריאות וחינוך ולמקורות הפרנסה שלהם.‬ ‫בשתי שכונות גדולות – כפר עקב ומחנה הפליטים שועפאט –‬ ‫נבנתה הגדר שלא על הגבול המוניציפאלי וכתוצאה מכך תושביהן‬ ‫ חומת ההפרדה שהוצמדה לבתי הכפר אל-ולג’ה.‬ ‫‬ ‫מחויבים לעבור בדיקות ביטחוניות בכל פעם שהם מבקשים‬ ‫צילום: אייל הראובני, בצלם, 01.11.5.‬ ‫לצאת משכונתם לכיוון ירושלים. כך, מחנה הפליטים שועפאט‬ ‫נמצא אמנם בתחומי גבולה המוניציפאלי של ירושלים, ותושביו‬ ‫הם תושבי קבע בישראל, אך גדר ההפרדה עוברת ממערב לו‬ ‫המערבי של הגדר – ובכך נותק ממחוז בית לחם, שאליו שייכים‬ ‫ומנתקת אותו מהעיר עצמה. תושבי שועפאט יכולים להיכנס‬ ‫תושביו ושממנו הם מקבלים את כל השירותים. בהמשך שינתה‬ ‫לעיר רק דרך מחסום המוצב בכניסה הראשית למחנה. בדצמבר‬ ‫מערכת הביטחון את התוואי ובחרה להקיף את כל שטחו הבנוי‬ ‫1102 הוחלף המחסום הזמני במבנה קבע גדול (“טרמינל”),‬ ‫של הכפר בקו מפותל – המנתק אותו מאדמותיו החקלאיות‬ ‫בדומה למחסומים המפרידים בין הגדה המערבית לישראל.‬ ‫המשתרעות על-פני מאות דונמים, מהמעיין שמימיו משמשים‬ ‫מאז הקמת הגדר מתנערות הן עיריית ירושלים והן משטרת‬ ‫להשקיית הגידולים החקלאיים ומבית הקברות הישן של הכפר.‬ ‫ישראל מאחריותן למתרחש במחנה, שהפך עקב כך למוקד של‬ ‫ישראל החלה בעבודות להקמת הגדר סביב הכפר בראשית שנת‬ ‫עבריינות סמים ולמתחם שבו מתבצעת בנייה פרועה בהיקפים‬ ‫0102. בדצמבר אותה שנה הוקפאו העבודות בעקבות עתירה‬ ‫נרחבים, ללא כל ניסיון להסדיר את הבנייה כך שתשקף את צרכי‬ ‫לבג”ץ של תושבי הכפר, שערערו על חוקיות הצווים הצבאיים‬ ‫התושבים.‬ ‫לתפיסת אדמתם. זאת לאחר שרוב שטחו הבנוי של הכפר כבר‬ ‫הוקף בחומה.‬ ‫הגדר חונקת את הכפר אל-ולג’ה‬ ‫עם השלמת הגדר תיחסם כל אפשרות לפיתוח הכפר, מכיוון‬ ‫שהוא נבנה בצמוד לבתי התושבים. במסגרת פריצת התוואי‬ ‫באוגוסט 1102 אישר בג”ץ את תוואי הגדר המקיפה את שטחו‬ ‫ועבודות הבנייה הנרחבות נגרם נזק עצום לנופי שמורת עמק‬ ‫הבנוי של הכפר אל-ולג’ה שבדרום-מערב ירושלים. הגדר –‬ ‫רפאים – ובכלל זה לנוף הטראסות העתיק, הקיים עוד ממחצית‬ ‫חומת בטון שגובהה תשעה מטרים ואורכה 007 מטרים – תנתק‬ ‫האלף הראשון לספירה. חלק מהטרסות שנפגעו עובדו על-ידי‬ ‫את הכפר ממאות דונמים של אדמות חקלאיות השייכות לו,‬ ‫תושבי הכפר והדבר פגע במקור מחייתם. לאחר השלמת הגדר‬ ‫ותותיר פתח יציאה אחד בלבד, לכיוון בית ג’אלה.‬ ‫תותנה גישתם של תושבי הכפר לאדמותיהם בקבלת היתרים‬ ‫מחצית מאדמות הכפר שימשו להקמת ההתנחלויות הר גילה,‬ ‫מהמנהל האזרחי. הניסיון מאזורים אחרים בגדה המערבית‬ ‫הצמודה לכפר, ושכונת גילה, שנבנתה בתוך תחום השיפוט‬ ‫מלמד שהמנהל נותן היתרים כאלה במשורה ולפרקי זמן קצרים‬ ‫המוניציפאלי של ירושלים. שליש מכל אדמות הכפר סופחו‬ ‫מדי – ושכתוצאה מכך, תושבים רבים שאדמותיהם נותרו מצדה‬ ‫בשנת 7691 לשטח המוניציפאלי של העיר ירושלים.‬ ‫המערבי של גדר ההפרדה נאלצו לנטוש את עיבודן ואיבדו את‬ ‫תוואי הגדר סביב הכפר, העובר כולו בגדה המערבית, שונה כמה‬ ‫מקור פרנסתם.‬ ‫פעמים במהלך השנים. בתכנית המקורית נותר הכפר מצדה‬ ‫94‬
  • 50. ‫מחאה אסורה:‬ ‫פגיעה בזכות להפגין‬ ‫הקטינים נעצרו באמצע הלילה, נחקרו ללא נוכחות הוריהם,‬ ‫בשנים האחרונות עורכים פלסטינים, ישראלים ואזרחים זרים‬ ‫וזכויותיהם לא הובהרו להם תמיד כראוי.‬ ‫הפגנות נגד בניית גדר ההפרדה ונגד השתלטות ישראל על‬ ‫נוסף על כך, עשרות אזרחים ישראלים נעצרו בשל השתתפות‬ ‫אדמות בגדה המערבית. ההפגנות מתקיימות באופן קבוע‬ ‫בהפגנות ובשל נוכחות בשטח שהוכרז כ”שטח צבאי סגור”.‬ ‫בכמה מקומות, בהם הכפרים בילעין, בית אומר, אל-ולג’ה,‬ ‫אל-מעסרה, א-נבי סאלח, כפר קדום וניעלין. משתתפים‬ ‫רבים בהפגנות אלה אינם נוקטים אלימות כלשהי, אולם‬ ‫הפגנת כוח: דיכוי המחאה בא-נבי סאלח‬ ‫ישנם גם מקרים לא מעטים שבהם מיידים המפגינים אבנים.‬ ‫בינואר 1102 הפיץ דובר צה”ל סרטון ביו-טיוב, ובו התייחס מפקד‬ ‫מאז דצמבר 9002 מפגינים תושבי הכפר א-נבי סאלח שמצפון‬ ‫אוגדת איו”ש לשעבר, תא”ל ניצן אלון, להפגנות בבילעין. לדבריו:‬ ‫לרמאללה מדי יום שישי, במחאה על השתלטות מתנחלים על‬ ‫אדמות שלהם ושל תושבי כפרים נוספים בסביבה. תהלוכות‬ ‫הגישה מבחינתנו היא לאפשר את ההפגנה כל עוד היא‬ ‫המחאה בכפר הפכו לאחד המוקדים המרכזיים של ההפגנות‬ ‫הפגנה לא-אלימה. אנחנו יוצרים אבחנה ברורה בין הפגנה‬ ‫השבועיות המתקיימות בגדה המערבית.‬ ‫לא-אלימה, שהיא מחאה לגיטימית, לבין הפגנה אלימה של‬ ‫זריקות אבנים, זריקות ברזלים, פגיעה פיזית והריסת גדר‬ ‫הביטחון, ומול זה אנחנו נפעל עם האמצעים לפיזור הפגנות.‬ ‫התמודדות כוחות הביטחון עם ההפגנות‬ ‫הטענה שהצבא מגביל את ההפגנות בשטחים רק כאשר הן‬ ‫אלימות אינה מדויקת. ככלל, הצבא מתייחס לכל הפגנה כאל‬ ‫בכפר במהלך שנת 1102 נעשתה‬ ‫הפרת סדר בלתי חוקית, שיש לפזר באמצעים שונים. מדי יום‬ ‫תוך הפרת זכויותיהם של המפגינים‬ ‫שישי מגיעים שוטרי מג”ב וחיילים אל מוקדי ההפגנות, ועושים‬ ‫שימוש נרחב באמצעים לפיזור הפגנות. לא פעם מונעים כוחות‬ ‫הפלסטינים‬ ‫הביטחון את ההפגנות עוד בטרם החלו – וחלק מהאזורים שבהם‬ ‫הן מתקיימות מוכרזים מראש, ובאופן קבוע, כשטחים צבאיים‬ ‫סגורים בשעות המיועדות להפגנה.‬ ‫מאות מתושבי הכפרים נעצרו ונשפטו בגין יידוי אבנים, אולם‬ ‫התמודדות כוחות הביטחון עם ההפגנות בכפר במהלך שנת‬ ‫במקרים רבים כתבי האישום כללו גם עבירות של השתתפות‬ ‫1102 נעשתה תוך הפרת זכויותיהם של המפגינים הפלסטינים.‬ ‫בהפגנה לא חוקית. הצבא עשה ניסיון מרוכז לעצור את מארגני‬ ‫מתיעוד בצלם בחודשים יוני ויולי 1102 עולה כי ההפגנות נבלמו‬ ‫ההפגנות בכפרים השונים בגדה, ויותר מעשרה מהם הועמדו‬ ‫עוד בתוך הכפר, לעתים קרובות אף בטרם החלו. כוחות הביטחון‬ ‫לדין באשמת ארגון הפגנות והסתה לאלימות. רוב האישומים‬ ‫ירו בהן כמויות עצומות של גז מדמיע – ובאחת ההפגנות נורו‬ ‫הסתמכו על עדויות שנגבו מקטינים, תוך פגיעה בזכויותיהם:‬ ‫05‬
  • 51. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ זרנוק מתיז נוזל מצחין על מפגינים בכפר א-נבי סלאח לאחר הלווייתו של מוסטפא א-תמימי. צילום: אורן זיו, א-נבי סלאח, 11.21.11.‬ ‫15‬
  • 52. ‫ חייל יורה רימון גז מדמיע בכינון ישיר על מפגינים בכפר א-נבי סאלח, יוני 1102. מתוך וידיאו בצלם‬ ‫נהלים לחוד ומציאות לחוד: מפגין נוסף נהרג‬ ‫לכל הפחות 051 רימוני גז. הרימונים נורו בתוך השטח הבנוי‬ ‫של הכפר, כך שכל התושבים, ובהם אלה שלא השתתפו כלל‬ ‫מירי רימון גז‬ ‫בהפגנה, נחשפו להשפעות הגז. חלק מרימוני הגז נורו ישירות‬ ‫על גופם של מפגינים, בניגוד לחוק. הכוחות אף יידו מספר מופרז‬ ‫של רימוני הלם לעבר ילדים ומבוגרים כאחד, במטרה לפזרם, גם‬ ‫כאשר לא נשקפה למיידים כל סכנה. נוסף על כך, כל הדרכים‬ ‫המובילות לכפר – ובהן דרכים ראשיות – נחסמו במטרה למנוע‬ ‫ממפגינים שאינם תושבי הכפר להשתתף בהפגנות. בעקבות זאת‬ ‫נפגעה זכותם של כל תושבי האזור לחופש תנועה.‬ ‫באוגוסט 1102, עם תחילת חודש הרמדאן, שינו כוחות הביטחון‬ ‫את מדיניותם – ומאז הם מאפשרים למפגינים לצעוד עד לכביש‬ ‫היוצא מהכפר, ובולמים אותם במרחק קצר מהשטח הבנוי של‬ ‫הכפר. מלבד זה, הפסיקו כוחות הביטחון לחסום את כל הדרכים‬ ‫המובילות לכפר. בכך צומצמה הפגיעה באוכלוסייה האזרחית‬ ‫במהלך ההפגנות. עם זאת, המפגינים עדיין אינם מורשים להגיע‬ ‫אל המעיין הסמוך לכפר, שהשתלטות המתנחלים עליו היא אחת‬ ‫הסיבות לקיום ההפגנות. כמו כן, כוחות הביטחון עדיין אינם‬ ‫מכירים בזכותם להפגין: הם מכריזים על ההפגנות כבלתי חוקיות‬ ‫מיד בראשיתן, גם בלי שמי מהמשתתפים יידה לעברם אבנים‬ ‫ מוסטפא א-תמימי. צילום: ‪activestills.org‬‬ ‫או נקט אלימות כלשהי, ומפזרים אותן תוך ירי רימוני גז והתזת‬ ‫נוזל מצחין, המכונה “בואש”. הצבא עדיין מוציא, מדי יום שישי,‬ ‫ביום שישי, 11.21.9, בשעות אחר הצהריים המוקדמות, לאחר‬ ‫צו שטח צבאי סגור לכל שטח הכפר, ובכך מונע מאנשים שאינם‬ ‫שההפגנה המרכזית בכפר א-נבי סאלח כבר התפזרה, יידו כמה‬ ‫תושביו להשתתף בהפגנה.‬ ‫25‬
  • 53. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ מוסטפא א-תמימי, שניות לאחר שחייל ירה רימון גז מדמיע ישירות על גופו מתוך ג’יפ ממוגן. צילום: חיים שוורצנברג, הכפר א-נבי סאלח, 11.21.9‬ ‫ ‬ ‫באסם אבו רחמה מהכפר בילעין מירי רימון גז שפגע בחזהו,‬ ‫צעירים, ובהם מוסטפא א-תמימי בן ה-82, אבנים לעבר ג’יפ‬ ‫בעת שהשתתף בהפגנה השבועית בכפר. גם בהפגנה שבה נפגע‬ ‫צבאי. האירוע תועד על-ידי הצלם חיים שוורצנברג. מהצילומים‬ ‫א-תמימי בוצע ירי בכינון ישיר בכמה הזדמנויות נוספות. בצלם‬ ‫ומעדויות ראייה נוספות עולה כי הג’יפ הסתובב והחל להתרחק‬ ‫תיעד 31 מקרים נוספים שבהם נפצעו אנשים קשה בנסיבות‬ ‫מהמקום. כשהיה במרחק של מטרים בודדים מא-תמימי, פתח‬ ‫דומות מאז תחילת האינתיפאדה השנייה, ופנה לרשויות בדרישה‬ ‫אחד החיילים בג’יפ את הדלת האחורית וירה דרכה רימון גז‬ ‫לפתוח בחקירה בעניינם. לבצלם ידוע על עוד מקרים רבים‬ ‫ישירות לעברו. הרימון פגע בפניו וגרם לדימום מסיבי מראשו.‬ ‫שבהם מפגינים נפצעו מפגיעת רימוני גז, חלקם באורח קשה.‬ ‫א-תמימי מת מפצעיו למחרת. בהתאם למדיניותה החדשה,‬ ‫בצלם מתריע כבר שנים אחדות על כך שכוחות הביטחון יורים‬ ‫רימוני גז בכינון ישיר לעבר גופם של משתתפים בהפגנות. ירי‬ ‫כזה מהווה הפרה של הוראות הפתיחה באש, שכן גז מדמיע הוא‬ ‫אמצעי אל-הרג לפיזור הפגנות ושימוש ברימוני הגז כתחליף לירי‬ ‫ירי כזה מהווה הפרה של הוראות‬ ‫חי הינו אסור. הארגון דרש – הן בפגישות אישיות עם בכירים‬ ‫בצבא והן בפניות בכתב – כי יובהר לכוחות המשרתים בשטח‬ ‫הפתיחה באש, שכן גז מדמיע הוא‬ ‫שירי רימוני גז בכינון ישיר אינו חוקי.‬ ‫אמצעי אל-הרג לפיזור הפגנות ושימוש‬ ‫בתגובה לפניות אלה, נמסר לבצלם כי ירי זה הוא אכן בלתי‬ ‫חוקי. ביולי 1102, למשל, בעקבות פניות נוספות של בצלם, מסר‬ ‫ברימוני הגז כתחליף לירי חי הינו אסור‬ ‫לבצלם רס”ן אורי שגיא מלשכת יועמ”ש איו”ש כי “שבנו וחידדנו‬ ‫בפני הכוחות הפועלים בפיקוד המרכז את הכללים הנוגעים לירי‬ ‫רימוני גז בכינון ישיר, ובהם הכלל האוסר על ירי רימון גז בכינון‬ ‫הורתה הפרקליטות הצבאית על פתיחת חקירת מצ”ח. ככל‬ ‫ישיר במישרין לעבר אדם”.‬ ‫הידוע לבצלם, עד פרסום דו”ח זה החקירה לא הסתיימה.‬ ‫ואולם למרות הצהרות אלה, ממשיכים כוחות הביטחון לירות‬ ‫בצלם תיעד בעבר פעמים רבות ירי רימוני גז בכינון ישיר במהלך‬ ‫רימוני גז ישירות לעבר בני אדם. ככל הידוע לבצלם, עד כה לא‬ ‫הפגנות, בין היתר לעבר מפגינים שלא יידו אבנים ולא עשו דבר‬ ‫הועמד לדין אף איש כוחות ביטחון בגין ירי כזה.‬ ‫שעלול היה לסכן את כוחות הביטחון. כך, באפריל 9002 נהרג‬ ‫35‬
  • 54. ‫חנק מכוון: הגבלות‬ ‫על בנייה פלסטינית‬ ‫והריסת בתים‬ ‫האזרחי 801 יחידות דיור שנבנו ללא היתר בשטחי ‪C‬‬ ‫לפי נתוני בצלם, מתחילת שנת 1102 ועד סוף דצמבר‬ ‫והותיר 366 פלסטינים ללא קורת גג, בהם 713 קטינים. כמעט‬ ‫הרס המנהל האזרחי 671 יחידות דיור שנבנו ללא‬ ‫מחצית מההריסות בשנים אלה בוצעו בקהילות הבדואיות‬ ‫היתר בשטחי ‪ C‬והותיר 831,1 פלסטינים ללא קורת‬ ‫בבקעת הירדן.‬ ‫גג, בהם 235 קטינים. בשנת 0102 הרס המנהל‬ ‫הריסת בתים של פלסטינים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים)‬ ‫002‬ ‫671‬ ‫051‬ ‫221‬ ‫601‬ ‫801‬ ‫001‬ ‫59‬ ‫בתים שנהרסו‬ ‫57‬ ‫05‬ ‫0‬ ‫6002‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫שנה‬ ‫45‬
  • 55. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ הריסת בתים בפסאיל שבבקעת הירדן. ב-02 בדצמבר 1102 הרס המנהל האזרחי 7 אוהלי מגורים בכפר והותיר 83 בני אדם, בהם 52 ילדים, ללא קורת גג.‬ ‫צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם, 11.21.02‬ ‫55‬
  • 56. ‫מדיניות זו אינה מציבה אופק תכנוני כלשהו לקהילות‬ ‫הפלסטיניות, והיא אינה מותירה לתושביהן ברירה אלא לבנות‬ ‫ללא היתר. עתודות הבנייה בשטחי ‪ A‬ו-‪ ,B‬שבהם מרוכזת רוב‬ ‫האוכלוסייה הפלסטינית בגדה, מצומצמות מאוד וכך נוצרה‬ ‫מצוקת דיור חריפה. מדיניות תכנון זו בוטה במיוחד בהתחשב‬ ‫במאמץ התכנוני הגדול שעשתה המדינה כדי לאפשר את‬ ‫הבנייה בהתנחלויות, את הרחבתן ואת פיתוח אזורי התעשייה‬ ‫והתעסוקה שבהן.‬ ‫מזרח ירושלים‬ ‫עיריית ירושלים נוקטת אף היא במדיניות תכנון הפוגעת קשות‬ ‫בזכות לדיור של תושבי השכונות הפלסטיניות במזרח העיר.‬ ‫כשליש מ-000,07 הדונם שסופחו לעיר ב-7691 הופקעו‬ ‫מבעליהם הפלסטינים ושימשו להקמת 21 שכונות ישראליות.‬ ‫על פי נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, בסוף שנת 9002‬ ‫התגוררו בשכונות אלה קרוב ל-781 אלף ישראלים.‬ ‫במקביל, עשו ממשלות ישראל ועיריית ירושלים מאמצים רבים‬ ‫כדי להגביל את יכולתם של פלסטינים לבנות. זאת באמצעות‬ ‫הימנעות מהכנת תכניות מתאר לשכונות הפלסטיניות; הגדרת‬ ‫שטחים נרחבים במזרח ירושלים כ”שטחים ירוקים” שהבנייה‬ ‫ חורבות בית משפחת בורקאן בסילוואן שנהרס בידי עיריית ירושלים‬ ‫בהם אסורה לחלוטין; קביעת צפיפות בנייה נמוכה בהרבה‬ ‫ב-11.21.5. בבית חיו תשעה בני המשפחה, בהם שישה ילדים.‬ ‫צילום: עאמר ערורי, בצלם, 11.21.5‬ ‫מזו המותרת בהתנחלויות בעיר – הצמודות כולן לשכונות‬ ‫הפלסטיניות; והעמדת תנאי סף מחמירים לתחילת ההליך‬ ‫התכנוני המייקרים אותו מאוד. הגבלות אלה אינן קיימות‬ ‫מפרי חוק בעל כורחם‬ ‫בתכניות שהוכנו עבור השכונות הישראליות שבמזרח ירושלים‬ ‫מאז 7691 נוקטת ישראל מדיניות שנועדה להגביל ככל האפשר‬ ‫ובמערבה. בהיעדר אפשרות ריאלית לבנות באופן חוקי,‬ ‫את הבנייה ביישובים פלסטיניים בגדה המערבית, תוך התעלמות‬ ‫נאלצים רבים לבנות את בתיהם בלי היתר. מדיניות זו תורמת‬ ‫מצורכי התושבים ומהגידול הטבעי של האוכלוסייה. במסגרת‬ ‫לכך שצפיפות המגורים הממוצעת לחדר בקרב האוכלוסייה‬ ‫מדיניות זו, ישראל כמעט ולא הכינה תכניות מתאר ולא הקצתה‬ ‫הפלסטינית כמעט כפולה מזו של האוכלוסייה הישראלית:‬ ‫בעבורם קרקעות לבנייה ולפיתוח. במקום זאת, הסתמכו רשויות‬ ‫9.1 נפשות לחדר בשכונות הפלסטיניות לעומת נפש אחת‬ ‫התכנון – המנוהלות באופן בלעדי על-ידי ישראלים – על תכניות‬ ‫בחדר בשכונות הישראליות.‬ ‫המתאר המנדטוריות. תכניות אלה – שהוכנו לפני קרוב לשבעים‬ ‫מתחילת 1102 ועד סוף דצמבר, נהרסו במזרח ירושלים‬ ‫שנה – מגדירות את רוב שטחי הגדה כשטחים חקלאיים שהבנייה‬ ‫02 יחידות דיור שבהן גרו 231 פלסטינים, 27 מתוכם קטינים.‬ ‫בהם אסורה. מדיניות זו חלה היום בכל שטחי ‪ ,C‬המהווים כ-%06‬ ‫לשם השוואה, בשנת 0102 נהרסו במזרח ירושלים 22 יחידות‬ ‫משטח הגדה ושבהם מצויות רוב עתודות הקרקע להתפתחות‬ ‫דיור שבהן התגוררו 191 פלסטינים, 49 מהם קטינים.‬ ‫יישובים פלסטיניים.‬ ‫חובתה של ישראל לאפשר בנייה לפלסטינים‬ ‫מדיניות זו אינה מציבה אופק תכנוני‬ ‫על ישראל לאפשר לפלסטינים לבנות בהתאם לצרכים‬ ‫התכנוניים שלהם בגדה המערבית, כולל במזרח ירושלים.‬ ‫כלשהו לקהילות הפלסטיניות, והיא אינה‬ ‫הבטחת תנאי מחיה מינימאליים, ובראשם הזכות לדיור, היא‬ ‫מותירה לתושביהן ברירה אלא לבנות‬ ‫חלק מחובותיו של הכוח הכובש. המדיניות שנוקטת ישראל‬ ‫עומדת בניגוד לחובה זו והופכת את הפלסטינים לעבריינים‬ ‫ללא היתר. עתודות הבנייה בשטחי ‪A‬‬ ‫בעל כורחם. בנוסף, תכנית גירוש הקהילות הבדואיות מאזורי‬ ‫ו-‪ ,B‬שבהם מרוכזת רוב האוכלוסייה‬ ‫‪ C‬מהווה הפרה בוטה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי‬ ‫האוסר על העברה בכפייה של אזרחים מוגנים אלא אם הדבר‬ ‫הפלסטינית בגדה, מצומצמות מאוד‬ ‫נעשה למען ביטחונם או בשל צורך צבאי חיוני, וגם אז – רק‬ ‫וכך נוצרה מצוקת דיור חריפה‬ ‫באופן זמני.‬ ‫65‬
  • 57. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ בית הספר ביישוב הבדואי המיועד להריסה ח’אן אל-אחמר. צילום: אן פק, ‪4.9.11 ,activestills.org‬‬ ‫‬ ‫המנהל מהעובדה שהקהילות חיות על אדמות אלה ומעבדות אותן כבר‬ ‫תכנית לגירוש עשרות אלפי בדואים משטח ‪C‬‬ ‫עשרות שנים – עוד לפני כיבוש הגדה ב-7691. למרות זאת, ישראל‬ ‫אינה מכירה ביישובים אלה ואינה מאפשרת לתושביהם לבנות בהם‬ ‫המנהל האזרחי מתכנן לגרש בשנים הקרובות את כל הקהילות‬ ‫באופן חוקי. נגד רוב המבנים בקהילות אלה – פחונים, אוהלים ובית‬ ‫הבדואיות השוכנות באזורי ‪ .C‬קהילות אלה מונות כ-000,72 בני אדם.‬ ‫ספר – כבר הוצאו בעבר צווי הריסה. בשתי קהילות – ואדי אבו הינדי‬ ‫בשלב הראשון, האמור להתבצע כבר במהלך שנת 2102, מתכנן המנהל‬ ‫המונה כ-053 נפש ואל-מונטאר המונה כ-003 נפש – הוצאו כבר‬ ‫להעביר בכפייה כ-003,2 בדואים הגרים באזור ההתנחלות מעלה‬ ‫צווי הריסה נגד כל המבנים. כ-%08 מהפלסטינים הצפויים לגירוש‬ ‫אדומים אל אתר הסמוך למזבלת אבו דיס, ממזרח לירושלים. בשלב‬ ‫בשלב הראשון הם פליטים, שהתגוררו בעבר בנגב, כשני שלישים מהם‬ ‫השני, המתוכנן להסתיים בתוך שלוש עד שש שנים, יגורשו קהילות‬ ‫קטינים. לאף אחת מהקהילות אין גישה לרשת החשמל, ורק מחציתן‬ ‫בדואיות מאזור בקעת הירדן. המנהל לא שיתף את נציגי הקהילות‬ ‫מחוברות לרשת המים. הקהילות אינן מקבלות שירותים חיוניים‬ ‫הבדואיות בהכנת התכנית, והתעלם מהפגיעה הצפויה באורח חייהן‬ ‫כבריאות וחינוך. התושבים מקיימים אורח חיים מסורתי המבוסס על‬ ‫ובבריאות התושבים אם אכן יועברו אל האתר הסמוך למזבלה.‬ ‫רעיית צאן, אולם גישתם לאדמות מרעה ולשווקים מוגבלת. על פי‬ ‫מחצית מהקהילות הצפויות לגירוש בשלב הראשון גרות בתוך שטח‬ ‫נתוני המשרד לענייניים הומניטאריים של האו”ם (‪ ,)OCHA‬רוב תושבי‬ ‫שישראל הגדירה כ”מתחם 1-‪ ”E‬או בסמוך לו. מתחם זה נמצא צפונית-‬ ‫קהילות אלה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי.‬ ‫מערבית לשטח הבנוי של ההתנחלות מעלה אדומים, וישראל מייעדת‬ ‫בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת העבירה ישראל את‬ ‫אותו להרחבתה. ישראל כבר הכינה בעבורו תכניות הכוללות בניית‬ ‫אנשי שבט הג’האלין אל אתר הסמוך למזבלת אבו-דיס כדי לאפשר‬ ‫019,3 דירות בצד מרכז תעסוקה ועסקים מטרופוליני, שיהיה משותף‬ ‫את הרחבת ההתנחלות מעלה אדומים. המזבלה מתפקדת כיום כאתר‬ ‫לירושלים ולמעלה אדומים. הבנייה המתוכננת במתחם תיצור רצף עירוני‬ ‫סילוק האשפה המרכזי של ירושלים, האמורה להפסיק להשתמש בה‬ ‫בין ההתנחלות לבין ירושלים, תחריף את ניתוקה של מזרח ירושלים‬ ‫במחצית שנת 2102. המזבלה מהווה סכנה בריאותית לשוכנים בקרבתה‬ ‫משאר חלקי הגדה המערבית ותקטע את הרצף הטריטוריאלי בין צפון‬ ‫– ותמשיך להוות סכנה כזו גם לאחר סגירתה. המשרד להגנת הסביבה‬ ‫הגדה לדרומה. קהילות בדואיות נוספות מתגוררות בין מעלה אדומים‬ ‫הזהיר כי בשל העדר מערכת לשאיבת הגזים הנוצרים כתוצאה מפירוק‬ ‫להתנחלות קדר. עיריית מעלה אדומים מבקשת לספח לשטחה את קדר‬ ‫הפסולת ימשיך האתר להיות “מוקד לזיהום הסביבה ולסיכונים של‬ ‫ואת כל האזור השוכן ביניהן, שבו היא מעוניינת לבנות 000,6 דירות.‬ ‫שריפות ואף פיצוצים”. בגלל מחלוקת כספית בין עיריית ירושלים‬ ‫המנהל האזרחי מצדיק את גירוש הקהילות בטענה שהן גרות במבנים‬ ‫לעיריית מעלה אדומים, לא אושרה עד היום תכנית לשיקום המזבלה.‬ ‫שנבנו ללא היתר ועל אדמות שאין להן כל זכויות עליהן. בכך מתעלם‬ ‫75‬
  • 58. ‫הקלות קלות: הגבלות‬ ‫על תנועת פלסטינים‬ ‫בגדה המערבית‬ ‫ובמזרח ירושלים‬ ‫לנתב אליהם את התנועה הפלסטינית ולסגור את הכניסות לערים‬ ‫במהלך 1102 חלו כמה שיפורים קלים בהגבלות שמטיל הצבא‬ ‫הפלסטיניות הראשיות.‬ ‫על תנועת פלסטינים בתוך הגדה המערבית. זאת לאחר שבמהלך‬ ‫הגבלות תנועה אלה פוגעות באופן קשה בזכותם של תושבי הגדה‬ ‫9002 הסירה ישראל חלק מהמחסומים המרכזיים, מהלך‬ ‫הפלסטינים לחופש תנועה וכתוצאה מכך גם בזכויות בסיסיות‬ ‫שהקל על התנועה בכבישים הראשיים המקשרים בין הערים‬ ‫אחרות, כגון הזכות לטיפול רפואי נאות, הזכות לחינוך, הזכות‬ ‫הפלסטיניות. ואולם התנועה בגדה עדיין אינה חופשית, וישראל‬ ‫לפולחן דתי והזכות לעבוד. ההגבלות מקשות גם על קיומם של‬ ‫רואה בזכותם הבסיסית של הפלסטינים לנוע בה בחופשיות‬ ‫קשרים כלכליים, משפחתיים וחברתיים.‬ ‫פריבילגיה – שאותה היא רשאית להעניק או לשלול, בהתאם‬ ‫לשיקול דעתה.‬ ‫תמונת מצב‬ ‫נכון לסוף 1102 מוצבים בתוך הגדה המערבית 201 מחסומים.‬ ‫ההגבלות המוטלות עדיין על התנועה‬ ‫22 מתוכם מוצבים באזור ‪ 2-H‬בחברון שבו הוקמו ההתנחלויות‬ ‫הישראליות. 04 מהמחסומים משמשים נקודות בידוק אחרונות‬ ‫בגדה המערבית מקשות על גישתם של‬ ‫לפני הכניסה לישראל, למרות שרובם ממוקמים כמה קילומטרים‬ ‫פלסטינים לאזורים שישראל מעוניינת‬ ‫מזרחה מהקו הירוק או לפני הכניסה לירושלים.‬ ‫67 מהמחסומים מאוישים באופן קבוע, ו-62 מחסומים נוספים‬ ‫לחזק את שליטתה בהם‬ ‫כוללים תשתיות אך מאוישים באופן מזדמן בלבד.‬ ‫לפי נתוני המשרד לעניינים הומניטאריים של האו”ם (‪,)OCHA‬‬ ‫ההגבלות המוטלות עדיין על התנועה בגדה המערבית מקשות‬ ‫נכון לספטמבר 1102 מוצבות בגדה גם 225 חסימות פיזיות לא‬ ‫על גישתם של פלסטינים לאזורים שישראל מעוניינת לחזק‬ ‫מאוישות – כגון מכשולי עפר, קוביות בטון, שערים ומקטעי‬ ‫את שליטתה בהם כמו מזרח ירושלים, בקעת הירדן, שטחים‬ ‫דרכים הסגורים בפני פלסטינים. כמו כן, נפרשים בגדה מדי‬ ‫שנותרו ממערב לתוואי גדר ההפרדה ואזורי ההתנחלות בלב‬ ‫חודש בממוצע כ-594 מחסומי פתע, המופעלים למשך כמה‬ ‫העיר חברון. הגבלות אלה מונעות מהפלסטינים להשתמש בחלק‬ ‫שעות, ללא תשתית קבועה בשטח.‬ ‫מהכבישים המרכזיים והמהירים בגדה – כמו חלקים מכביש מס’‬ ‫לאורך גדר ההפרדה ישנם 66 שערים חקלאיים המאפשרים‬ ‫06 וכביש מס’ 344. בכבישים אלה נעים מתנחלים בחופשיות‬ ‫לפלסטינים גישה מוגבלת מאוד לאזורים שנותרו ממערב‬ ‫בעוד שפלסטינים מופנים לדרכים צדדיות וארוכות יותר.‬ ‫לגדר, ואשר מוגדרים כשטח צבאי סגור. 21 מהשערים נפתחים‬ ‫הצבא ביטל אמנם בשנת 9002 חלק ניכר מההגבלות על התנועה‬ ‫מדי יום לשעות מעטות, והשאר נפתחים רק בעונות חקלאיות‬ ‫בגדה, אולם תשתית המחסומים נותרה במקומה. הדבר מאפשר‬ ‫מסוימות.‬ ‫לצבא – בכל עת שיראה בכך צורך – לאייש את המחסומים,‬ ‫85‬
  • 59. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים מעכבים חקלאים על דרך עפר המובילה לעיירות טמון וטובאס שבמערב הבקעה. צילום: קרן מנור, ‪28.4.11 ,activestills.org‬‬ ‫95‬
  • 60. ‫ נשים ממתינות להיכנס למזרח ירושלים דרך מחסום קלנדיה בחודש הרמדאן. צילום: אורן זיו, ‪5.8.11 ,activestills.org‬‬ ‫לתת זכות קדימה לכלי רכב המגיעים מההתנחלות קדר ולאלה‬ ‫הדרכים הארוכות המתפתלות‬ ‫הנכנסים להתנחלות מעלה אדומים. זאת, למרות שמספר כלי‬ ‫הרכב הפלסטיניים העובר במקום עולה לאין שיעור על זה‬ ‫הדרך המהירה ביותר בין דרום הגדה המערבית לצפונה חוצה‬ ‫של המתנחלים. בשעות העומס של הבוקר עלולים פלסטינים‬ ‫את העיר ירושלים, ועוברת ברובה בכבישים מהירים, רחבים‬ ‫להתעכב בפקק זה שעה ואף יותר.‬ ‫וחדישים. ואולם מאז ראשית שנות התשעים אוסרת ישראל‬ ‫על פלסטינים להיכנס לירושלים, ובכלל זה לחלקים מהגדה‬ ‫משם ימשיכו הפלסטינים מזרחה לאורך כביש מס’ 1, המחבר בין‬ ‫המערבית שישראל סיפחה לשטחה. לפיכך, כדי לחצות את‬ ‫ירושלים ליריחו. סמוך לאזור התעשייה מישור אדומים הם ייפנו‬ ‫הגדה נאלצים פלסטינים לנסוע בדרכים עוקפות, ארוכות בהרבה,‬ ‫שוב צפונה בדרך צרה העוקפת ממזרח את מתחם ‪ ,1-E‬וימשיכו‬ ‫שרובן צרות ופקוקות.‬ ‫בכיוון צפון-מערב אל תוך העיירה חיזמא. ביציאה מהעיירה‬ ‫הם יכולים להמשיך מערבה לרמאללה, דרך מחסום המוצב‬ ‫כך נראה המסלול המפרך שנאלצים פלסטינים לעבור מדרום‬ ‫ליד הכפר ג’בע, או לצפון הגדה דרך כביש מס’ 06. מי שיבקש‬ ‫הגדה לצפונה: קילומטרים אחדים דרומית לבית לחם הם‬ ‫להגיע למרכז הגדה, אל אזורי קלקיליה וטול כרם, יידרש לעבור‬ ‫מנותבים לכיוון מזרח וצפון-מזרח, אל דרכים כפריות העוקפות‬ ‫במחסום נוסף, מחסום זעתרה (תפוח).‬ ‫את בית לחם ואת העיירה בית סאחור. דרכים אלה מובילות‬ ‫אותם למחסום הקונטיינר (הקדרון), שבו עוברת כל התנועה‬ ‫ביום טוב, כאשר אין עומס תנועה חריג, יוכלו ברי המזל שבהם‬ ‫הפלסטינית בין דרום הגדה לצפונה ושורר בו עומס רב, בעיקר‬ ‫להשלים את עקיפתה של ירושלים בתוך שעה וחצי. רובם‬ ‫בתחילת השבוע ובסופו.‬ ‫ישתרכו בדרכים זמן רב יותר.‬ ‫לאחר שעברו במחסום הקונטיינר יכולים פלסטינים לנסוע‬ ‫בדרך שנפתחה בפניהם רק לאחרונה, שמקיפה את אבו דיס‬ ‫למי מועילים מחסומי בקעת הירדן?‬ ‫ממזרח ונושקת לכביש המוביל לאחד משני מתחמי ההתנחלות‬ ‫ארבעה מחסומים מגבילים את גישת הפלסטינים לבקעת הירדן‬ ‫קדר, ולחילופין להמשיך ברחובות הצרים והפקוקים של אבו‬ ‫– תיאסיר, חמרה, מעלה אפרים וייט”ב. השניים הראשונים‬ ‫דיס ואל-עיזרייה. שתי הדרכים יובילו אותם לכניסה הפקוקה‬ ‫מאוישים באופן קבוע והצבא אינו מאפשר לפלסטינים לעבור‬ ‫לאל-עיזרייה, הסמוכה לצומת הכניסה הראשי למעלה אדומים.‬ ‫בהם בכלי רכב, אלא אם הם רשומים בתעודות הזהות שלהם‬ ‫בצומת זו מוצב תמרור עצור, וכלי הרכב הפלסטיניים נדרשים‬ ‫06‬
  • 61. ‫מצב זכויות האדם בשטחים‬ ‫ חיילים ברחוב השוהדאא בחברון. פלסטינים, כולל תושבי הרחוב, אינם מורשים לעבור ברובו ברכב או ברגל. צילום: אן פק, ‪16.11.11 ,activestills.org‬‬ ‫‬ ‫חברון – הגבלות על פלסטינים בלבד‬ ‫כתושבי בקעת הירדן. השניים האחרונים אוישו בשנה האחרונה‬ ‫באופן מזדמן בלבד, אך ישראל נמנעה עד כה מלהכריז רשמית‬ ‫בלב העיר חברון מוצבים 22 מחסומים מאוישים. מחסומים אלה‬ ‫על פתיחתם לתנועה פלסטינית, ולכן עוברים בהם רק כלי‬ ‫ממוקמים סביב אזור ‪ 2-H‬שבשליטה ישראלית, הכולל את הרובע‬ ‫העתיק של חברון שבו הוקמו מתחמי ההתנחלויות הישראליות.‬ ‫רכב פלסטינים מעטים. נוסף על כך, ממשיכה ישראל לחסום‬ ‫מחסומים אלה מעכבים באופן קבוע מעבר של פלסטינים לתוך‬ ‫את הכניסה הצפונית לעיר יריחו ולהגביל את התנועה ביציאה‬ ‫אזור ‪ ,2-H‬וממנו החוצה. נוסף על כך, לפי נתוני המשרד לתאום‬ ‫המזרחית מהעיר לאוטובוסים הנוסעים למעבר אלנבי בלבד.‬ ‫עניינים הומניטאריים של האו”ם, מוצבים באזור ‪ 2-H‬יותר ממאה‬ ‫התועלת הביטחונית שמפיקה ישראל מהגבלות אלה אינה ברורה‬ ‫מכשולים פיזיים, בהם 65 חסימות דרכים.‬ ‫שכן כלי רכב פלסטיניים מורשים להיכנס לבקעת הירדן ולעיר‬ ‫יריחו, ובתנאי שיעשו זאת בכבישים חלופיים וארוכים בהרבה.‬ ‫רחוב השוהדאא, מהרחובות המרכזיים בעיר‬ ‫המחברים בין צפונה לדרומה, סגור זה יותר‬ ‫הקלות קלות‬ ‫השנה התיר הצבא לפלסטינים לשוב ולנסוע בכביש המוביל‬ ‫מעשור לתנועת פלסטינים ברגל וברכב‬ ‫צפונה ממחסום הקונטיינר (הקדרון) אל אבו דיס. הכביש עובר‬ ‫סמוך לכביש הגישה לאחד משני המתחמים של ההתנחלות קדר.‬ ‫רחוב השוהדאא, מהרחובות המרכזיים בעיר המחברים בין צפונה‬ ‫כביש זה מקצר בדקות ספורות את הנסיעה לתוך העיירה אל-‬ ‫לדרומה, סגור זה יותר מעשור לתנועת פלסטינים ברגל וברכב.‬ ‫עיזרייה וחוסך את התנועה ברחובותיה העמוסים של אבו דיס.‬ ‫הרחוב נסגר לתנועת פלסטינים בסוף שנת 0002. בדצמבר 6002‬ ‫הכריז הצבא כי סגירת הרחוב נעשתה בטעות, והודיע כי הנחה‬ ‫הדרך הצפונית לעיירה סלפית עוברת בתוך ההתנחלות אריאל.‬ ‫את הכוחות בשטח לאפשר לפלסטינים לעבור בו בכפוף לבידוק‬ ‫לאחר שהייתה סגורה לתנועת פלסטינים בעשור האחרון, נפתחה‬ ‫בטחוני. ואולם ימים ספורים לאחר מכן שב הצבא וסגר את‬ ‫השנה דרך זו בין השעות 00:60 ל-00:22 – אך רק לתנועת‬ ‫הרחוב. באוקטובר 7002 הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לאגודה‬ ‫אוטובוסים ומוניות שנרשמו מראש, ולתנועת אמבולנסים.‬ ‫לזכויות האזרח בישראל כי עמדת הצבא היא שיש להשאיר את‬ ‫פתיחת הכביש מקצרת בכעשרים קילומטרים את הדרך מ-11‬ ‫הרחוב סגור בפני פלסטינים – ומאז נותר הרחוב חסום בפניהם.‬ ‫כפרים לעיר המחוז סלפית.‬ ‫16‬
  • 63. ‫בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים‬ ‫רחוב התעשייה 8 (קומה רביעית), תלפיות‬ ‫ת.ד. 23135 ירושלים 13519‬ ‫טלפון: 9955376-20 | פקס: 1119476-20‬ ‫אתר אינטרנט: ‪www.btselem.org‬‬ ‫דואר אלקטרוני: ‪mail@btselem.org‬‬