תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
0 likes218 views
רב-תחומיות ובין-תחומיות בתעשייה ובאקדמיה תוכנית המו"פ האירופית – ראיון עם מרסל שטאון מנכ"ל איסרד מוסף גלובס לתעשייה, גיליון מס' 4, מרץ 2013
תוכנית המו"פ האירופית ראיון עם מרסל שטאון, גלובס לתעשייה מרץ 2013
- 1. ריאיון בשנת 6991 הצטרפה מדינת ישראל לתכנית המסגרת למחקר ופיתוח, שפועלת באיחוד >>> האירופי. מעבר למיצובה של ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות והמפותחות בעולם, המשמעות של שותפות זו היא היותה מפתח להשקה ולמינוף של מחקרים מקומיים, וכן לרעיונות ולחדשנות חוצי גבולות מדיניים ותחומים. התכנית מתבססת על הרעיון שלפיו רב–תחומיות תוביל לתוצאות טובות יותר. תכנית המסגרת של האיחוד האירופי מבקשת לנצל את הפוטנציאל הגלום באינטר–דיסציפלינריות, ולשלב בין תעשייה ואקדמיה, בין חוקרים, משתמשי קצה, גופים, רשויות, בתי חולים, חברות וענפים. כך, ההפריה המשולבת תסלול את הדרך לתוצאות מעשיות ולמצוינות מחקרית. נכון לתכנית השביעית במספר, שמסתיימת בשנת 3102, חברות בה 14 מדינות, שמוגדרות חברות מלאות, ובהן גם ישראל (היחידה שאינה באירופה), ועוד ארבע מדינות במעמד שונה - עמיתות או קשורות בדרך כלשהי לתכנית ולגוש האירו, שבהן קנדה ודרום קוריאה. - ISERDהמפתח לאירופה מינהלת ,)Israel-Europe R&D( ISERDשפועלת מתוקף החלטת ממשלה, מייצגת את הגורמים הישראלים שלוקחים חלק בתכנית, ומקדמת את הצעותיהם. המינהלת פועלת תחת ועדת היגוי בין–משרדית, שבה שותפים משרד התמ"ת והמדען הראשי, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד האוצר, וכן נציגי הוועדה הלאומית לתכנון ולתקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה. "המדע לכשעצמו מתכנס רק כשהוא רוצה להיות יישומי ולענות לצורך אנושי", אומר מנכ"ל ,ISERD מרסל שטאון, שמלווה ומרכז את הפעילות הישראלית מול האיחוד האירופי, "בהיותה רב–תחומית ובינלאומית, מאפשרת תכנית המסגרת פריצות דרך, שככל הנראה לא היו מתקיימות לו הסתפקנו בהתמחויות פרטניות, אם בגלל היעדר תקציב, ואם בהיעדר נקודת מבט רחבה יותר". מרסל שטאון, מנכ"ל " .ISERDבהיותה רב–תחומית ובינלאומית, מאפשרת תכנית המסגרת פריצות דרך" שטאון מסביר, כי בעידן הנוכחי הגישה הרב–תחומית היא בלתי נמנעת. "למשל מכונית", הוא אומר, "כבר מזמן לא קשורה רק למכניקה. בניית מכונית דורשת מומחיות במדעי החומר, במדעי המחשב, ואפילו בביולוגיה, בשל "הצרכים האנושיים השאיפה לקיימות והצורך להיות ידידותיים לסביבה ולהשתמש בדלק דוגמת הביודיזל. השילוב הזה נכון לכל לדבר בחיי היומיום שלנו". דורשים רב־תחומיות, המעבר לגישה רב־תחומית הוא תהליך שמאפיין רק את העולם המודרני? "לא בדיוק. לאונרדו דה וינצ'י היה מדען רב–תחומי. הרי המדע בא להסביר תופעות שונות ורחבות, ובהן גם והתעשייה מקשרת בין הגורמים" תופעות חברתיות. אולם, עם הזמן ההתפתחויות המדעיות באמצעות תכנית המסגרת של האיחוד האירופי נפגשים חוקרים שאפו למצב הפוך. האנושות אוהבת סדר, ולכן די בהתחלה מתחומים ומדינות שונות, ויחד מגיעים לפריצות דרך מדעיות ואף השתרשה השאיפה להתכנסות ולהתמחות בנושא מסוים. להקמתן של חברות • מרסל שטאון, מנכ"ל מינהלת ,ISERDשאחראית פרסי נובל, למשל, מובחנים לפי תחומים. אבל כיום המגמה היא לשוב ולשלב אותם זה בזה. הצרכים האנושיים על הקשר בין ישראל לתכנית המסגרת: "מלבד המענקים שאנו מקבלים והפיתוחים דורשים זאת, והתעשייה מקשרת בין הגורמים". על המחקרים, אנחנו זוכים בהיקף עצום של ידע" / שירי דובר 22 | לתעשייה | מארס 3102 גלובס
- 2. ישראל מעורבת בפרויקטים נוספים, מלבד אלו שהוגשו החזרי המימון המחקרי שקיבלה ישראל לצד השאיפות המחקריות עצמן, מבקשת תכנית המסגרת מטעמה? בכל תכנית נכון ל–3102.2 האירופית לתת מענה לסוגיות מדעיות, כלכליות "כמובן. הרי זה הרעיון שעומד מאחורי הרב–תחומיות - שילוב במיליוני אירו וחברתיות. היא עושה זאת באמצעות פרסום תכניות עבודה 071 ענפי הידע. כל פרויקט מחקרי חייב לשלב שלוש מדינות ובקשות "קול קורא" לתהליכי מחקר ופיתוח. אלה מביאים לפחות. מה שרק מרחיב את מעגל התרומה". 31 31 ליצירת מקומות עבודה, ולהגדלת כושר התחרותיות 05- (תוך התמקדות בגוש האירופי), כאשר החברות בתכנית מדע מעשי משתתפות יחד במימון המחקרים. 2002-8991 6002-3002 8002-7002 3102-8002 נוסף על השילוב בין מדינות ותחומי מדע, מנוהלת התכנית מדובר בהשקעה משתלמת כלכלית עבור ישראל? בצורה מעשית, שמשלבת ביעילות את האקדמיה והתעשייה. אם "בתכנית הרביעית של האיחוד, הראשונה שבה ישראל בראשית דרכה תכנית המסגרת התנהלה על פי המתווה המקובל במיליוני אירו תקציבי תכנית המסגרת לקחה חלק, ההשקעה הכלכלית מצדנו לא הייתה כדאית. רק באקדמיה, הרי שעם הזמן נמצא האיזון הנכון, שמשלב בינה 0.94 העברנו סכום של 001 מיליון אירו לתכנית, כדמי תקציב כולל לבין התעשייה, והאחרונה הפכה לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד. תקציב שנתי השתתפות, וקיבלנו חזרה, מהמחקרים שבהם השתתפנו, דוגמאות למחקרים ופרויקטים יש למכביר, אולם כמה מהם 0.02 05 מיליון אירו בלבד. מובן שזה היה מאכזב, והעלה סימן מעניינים במיוחד. מרסל שטאון מספר על אחת ההצלחות: 1.31 0.51 שאלה בנוגע לרמת הכדאיות. עם השנים היחס השתנה "הגיע אלינו רופא שיניים עם רעיון לפתרון של בעיית היעדר 4.5 6.6 7.3 0.5 0.7 3.3 7.1 3.3 8.0 3.1 רוק בפה. מצב כזה משבש את היכולת לחוש צמא ועלול לגרום 31'-70' 60'-30' 20'-89' 89'-49' 49'-09' 09'-78' 78'-48' להתייבשות, בעיקר אצל אוכלוסייה מבוגרת. הצעתו הייתה להשתיל בשן חיישן ייעודי, אשר יתריע על הצורך באיזון. כיצד חולקו 2.046 מיליון האירו שקיבלו "הגישה הרב–תחומית היא בלתי חיפשנו 'קול קורא' שנוכל להתאים לו את הצעת המחקר, הגופים הישראליים נמנעת. למשל, מכונית כבר ובסופו של דבר מצאנו אותו בהצעה למשימה הכוללת שימוש אחרים* תעשייה מזמן לא קשורה רק למכניקה. בחיישנים ב–Information and Communication( ICT 1.35 מיליון אירו 1.551 מיליון אירו בנייתה הרי דורשת מומחיות ,)Technologiesכלומר בעולם התקשורת. היה מעניין לגלות במדעי החומר, במדעי המחשב, שדווקא לתחום הרפואה הנושא פחות התאים. מה שעוד ניתן ואפילו בביולוגיה, בשל השאיפה לראות כאן הוא השילוב בין התחומים המדעיים. זו כמובן לא רק לקיימות והצורך להיות ידידותיים רפואת שיניים - יש צורך בטכנולוגיות חומרים בשביל לבנות לסביבה. השילוב הזה נכון לכל את השתל לשן, ובטכנולוגיות אלקטרוניות בשביל החיישן, אוניברסיטאות לדבר בחיי היומיום שלנו" ומדובר גם על סוגיה חברתית, כיוון שהרעיון מיועד בעיקר 1.35 מיליון אירו לאוכלוסיית הקשישים. המחקר הסתיים בהצלחה, ובעקבותיו נכון ל–3102.2 *עיריות, משרדי ממשלה, בתי חולים וכו' אף הוקמה חברה שפועלת בתחום". ¡ 0202 - Horizonהעתיד נראה מצוין וההחזר עלה על ההשקעה, ואף במידה משמעותית. כבר עד היום הפעילה המסגרת שבע תכניות, שרובן נפרסו על פני ארבע שנים (התכנית השביעית ארוכה יותר, ומתפרסת בתכנית החמישית העברנו 451 מיליון אירו, והמימון על פני השנים 7002–3102), והתקציב בהתאם. הוכחה להצלחת היוזמה ניתן לראות, הן במספר ההולך ועולה של המדינות המחקרי שקיבלנו חזרה עמד על 761 מיליון אירו. בתכנית השותפות, והן בתקציב הכולל. אם בראשית שנות ה–08 של המאה שעברה תוקצבה התכנית הראשונה ב–3.3 מיליארד השישית העברנו 191 מיליון אירו, והמימון שזכינו לו עמד אירו בלבד, הרי התכנית שתסתיים בשנת 3102 כבר מתוקצבת ב–94 מיליארד אירו. אך למרות רמת ההשקעה, נראה כי על 402 מיליון אירו. בתכנית הנוכחית השקענו 035 מיליון את השיא נראה בתכנית הבאה, שלה העניק האיחוד האירופי את השם 0202 .Horizon אירו, וההערכה היא כי נקבל חזרה כ–007 מיליון אירו. כך כשברקע אירופה מיטלטלת על גלי המשבר הכלכלי, הציבה לעצמה תכנית המסגרת אתגרים שאפתניים להתמודדות שאין ספק שההשקעה מצדיקה את עצמה". עם המצב. תכנית עתידית זו, שתחל בשנת 4102 ותסתיים בשנת 0202, נשענת על שלוש אבני בניין עיקריות: את הרווח לישראל, יש לציין, לא ניתן למדוד רק בכסף. מצוינות מדעית - רמת המדע של היום היא הבסיס לרווחתנו בעתיד, ולפיכך יש לגייס ולשמר את החוקרים הבולטים חשוב לזכור שהתכנית פותחת בפני ישראל שווקים ביותר, "הטאלנטים" אפשר לומר, ולאפשר גישה מחקרית למסגרות מובילות. חדשים, שאליהם היא לא הייתה נחשפת בהכרח, ומנגישה מובילות בתעשייה - השקעות אסטרטגיות בטכנולוגיות מפתח ( ,ICTמיקרו וננוטכנולוגיה). בדרך זו תוכל תכנית אותה לשוק האירופי. לנוכחות זו יש תרומה לא מבוטלת המסגרת האירופית למשוך יותר השקעות פרטיות במחקר ובחדשנות. בנוסף, השקעות דווקא בגופים קטנים ובינוניים לעסקים פרטיים ולמשק המקומי כולו. החברות בתכנית יוכלו לעודד את הצמיחה והתעסוקה, ולהביא תוצאות מיידיות, ולאו דווקא ארוכות טווח. מאפשרת חשיפה לטכנולוגיות חדשות, מעורבות בקביעת אתגרים חברתיים - כדי לפתח את השירותים החברתיים, את רווחת הפרט ואת המתודולוגיות הסביבתיות, יש צורך סטנדרטים, וכן מעניקה הזדמנות לממש פרויקטים עצומים בחדשנות. פריצות הדרך יגיעו דווקא מתוך שיתופי הפעולה המדעיים הרב–תחומיים, ובהם גם מדעי החברה. את הפתרונות ושאפתניים, שדורשים מימון רב. המוצעים יהיה צורך לבחון ולהדגים, וזאת ניתן יהיה לעשות מול הציבור. "תזרים המזומנים הוא לא הגורם המכריע והיחיד כאן", נוסף על תחומים אלה, מתאפיינת תכנית 0202 Horizonהעתידית בפישוט התהליכים. היא מתבססת על ההנחה מדגיש שטאון, "ניתן לומר שאנחנו זוכים בהיקף עצום שפשטות יכולה לייעל את השיטה שבה היא פועלת, כלומר לקצר תהליכים ולאפשר יישום מהיר, שממנו ייהנו של ידע, והתרומה המחקרית עולה על תזרים המזומנים. משתמשי הקצה. אם ניקח לדוגמה את המשתתפים בתכנית השביעית, הרי כך או כך, נוכח הצלחות העבר ומידת המעורבות הישראלית הגוברת, ניתן לסכם ולומר, שהודות לרב–תחומיות המחקרית מתוך 793,7 אנשים וגופים שנענו ל"קול קורא", דהיינו בתכנית המסגרת האירופית ולניהולה המקומי של ה– ,ISERDעולה הערך המוסף של המחקר, שמתורגם לקשרים, ידע הגישו הצעת מחקר, 637,1 מהם זכו למימון. הערך הכולל ונקודות פריצה לעתיד. ¡ של פרויקטים בהשתתפות ישראלית עומד, נכון לחודש פברואר 3102, על 8.81 מיליארד אירו". מארס 3102 | לתעשייה | 32 גלובס