1. 1
סיכום כול החומר ללמידה
התפתחות בילדים באה בשלושה מישורים : הפסיכולוגי )רגשי( חברתי, הקוגניטיבי-זיכרון,
שפה, קליטה והמוטורי/פיזי.
ישנו את מודל ההתפתחות הליניארית בה ההבדלים בין הגילאים אינם איכותיים אלא
כמותיים, נקרא גם בשם עיבוד אינפורמציה כלומר, הקוגניציה )המוח( קולט חומר, מאחסן בזיכרון
וככול שהוא חשוף יותר לחומר/ לגירויים כך מתפתחת חשיבתו בהתאם, בגישה זו אין ההבדלים בין
האנשים אינה קשורה לגיל ואינם איכותיים.
מושג ההתפתחות מדבר על התפתחות הנעשית בשלבים כלומר, לכול גיל או תקופה יש
אפיונים מיוחדים מהגיל שבא לפני או אחרי ההבדלים בין האנשים מבוטאים בצורה איכותית.
ההתפתחות כרוכה
1. בשינויים איכותיים- טרנספורמציות. ההבדלים בין תינוקות בגילאים שונים הם הבדלים
איכותיים ולא כמותיים. )כלומר כול הילדים בני השנתיים בכול העולם אמורים לעשות את אותו
הדבר מבחינת הכמות. ההבדל יהיה מבחינת האיכות(. זהו תהליך שעובר התינוק בתחילה ברחם
כעובר, ואח"כ מתחיל מסע של התפתחות ושינויים והשינויים הם איכותיים. ההתפתחות לילד
בגיל שנתיים יש אוצר מלים רב יותר משל ילד בגיל שנה. אולם ההבדל הוא לא רק בכמות המלים
אלא גם באיכות השפה. ההבדל הוא בדרך בה הוא משתמש בשפה, במשפטים, כיצד הוא מרכיב
שמשפט.
2. בארגון התנהגות מחדש- במהלך ההתפתחות תינוקות מפתחים דרכים חדשות לארגן את
מחשבותיהם ופעולותיהם. במהלך התהליך הם מפתחים התנהגויות מורכבות יותר ויותר, לדוגמא
2. 2
ילד בגיל 8-7 יכול לחשוב באופן רב מימדי )צורה +צבע, עיגולים, מרובעים, צבעים שונים( ילד בגיל
4 יכול לחשוב באופן חד מימדי- רק לפי צורה או רק לפי צבע. בכול שלב התפתחותי יש
התארגנות מחדש כאשר רמת ההתארגנות בשלב יותר מתקדם היא יותר מורכבת.
בהתפתחות תהליך של שינויים איכותיים תלויי גיל אשר מתרחשים תוך ארגון מחדש של ההתנהגות,
לארגון ההתנהגות מחדש יש שלושה מאפיינים:
1. סדיר במובן שהשינויים מתרחשים ברצף הגיוני וסדיר בזה שכל שלב סולל את הדרך לשינויים בעתיד
כלומר )במישור השפה( הילד לא יכול לומר משפט מורכב מעשר מלים לפני שהוא מצליח לומר משפט
משתי מלים והשינוי הוא סדיר, הוא הולך באופן הגיוני ממורכבות אחת לשנייה. הילד לא יכול לרוץ לפני
שהוא הולך )במישור המוטורי(. הילד לא יכול להבין מונח מופשט לפני שהוא מבין מונח קונקרטי
)במישור הקוגניטיבי(.
2. מצטבר , בזה שכל שלב התפתחותי טומן בתוכו את השלבים שקדמו לו, ניתן להבינו על ידי קודמיו.
ברגע שהילד מגיע לשלב מסוים הוא שומר על כול השלבים לפני שהגיע לשלב זה. הוא לא מאבד
שלבים קודמים אלא מוסיף עליהם ומארגן אותם מחדש, הילד לא יכול לדלג על שלבים.
3. בעל כיוון בזה שהוא תמיד נע לעבר יותר מורכבות, הכיוון של ההתפתחות הוא מהיותר פשוט אל
היותר מורכב. זה נכון לגבי כל סוגי ההתפתחות: במישור המוטורי- תנועה, גוף. במישור הקוגניטיבי –
חשיבה, שפה, תפיסה, זיכרון. ובמישור הרגשי חברתי- אחד בשל יותר ואחד פחות.
בשלות: קשורה בגיל, המערכת בשלה לקבל גירויים מסוג מסוים, זה תואם את תפיסת השלבים אם
הבשלות קיימת אז לכול שלב יש סוג גרייה מתאים. לתינוק אין דחיית סיפוקים, ואינו יכול לחכות
3. 3
עד שישיג מה שרוצה, לכן הוא יבכה עד אשר יקבל חלב, לעומת ילד בן 7 שהוא בשל יותר, שיש לו
דחיית סיפוקים ויכול להמתין בסבלנות עד שאמו תגיש לו אוכל.
תקופה קריטית : הבשלה, בתקופה זו צריכים להיכנס גירויים, אם לא ייכנסו בתקופה זו יהיה
קשה להשלים זאת- אי אפשר לדלג על שלב.
התפתחות נורמטיבית: מניחים שהילדים נעים באותו סדר ובאותו זמן משלב פחות מורכב לשלב
יותר מורכב. השינויים הכלליים וארגון ההתנהגות מחדש חלים על כל הילדים בני אותו גיל במהלך
גדילתם, זו התפתחות שאנו מצפים לה מכול הילדים בעולם בני אותו גיל. אנו מצפים כבר מראש
באיזה גיל הילד יעשה מה וכול הילדים בתווך הגילאים אמורים לעשות דברים אלו. לפי זה גם בנויים
מבחני האינטליגנציה ומבחני התפתחות השונים, ואם הילד חורג מזה אנו אומרים שיש חריגה
בהתפתחות, בכול התחומים המוטורי, רגשי, קוגניטיבי, נורמטיבי מבחינת נורמה לכולם זה לא אישי
פרטיקולארי.
התפתחות האישית:הסטייה ממהלך ההתפתחות הממוצע או הנורמטיבי הסטייה תיתכן למעלה
או למטה,
ההתפתחות האישית מתייחסת להבדלים בין הילדים בני אותו הגיל. הם אמורים להיות באותה רמת
התפתחות, אבל יש ילדים עם התפתחות טובה יותר ויש עם פחות.
עקביות קיימת גם בהתפתחות האישית וגם בהתפתחות הנורמטיבית - ילד סקרן צפוי להמשיך
להיות כזה בעתיד אלא אם יש סיבה לשינוי. ילדים שמראים כישורים מסוימים בגיל מוקדם סביר
להניח שכישורים אלו יהיו גם בגיל מאוחר כי יש רצף , יש המשכיות. ילד שמראה יכולת קוגניטיבית
מצוינת בכיתה א' זה ימשיך גם בעתיד, אלא אם כן יש סיבות רגשיות, טראומות וכד' שמונעים מזה
לבוא לידי ביטוי. אנו נראה עקביות במישור הרגשי בין הילדות לבגרות.
4. 4
שלושת הגורמים שמסבירים את ההתפתחות : אין ספק שבכדי שהקודים הגנטיים יבואו לידי
מימוש וביטוי חייבים לבוא באינטראקציה עם הסביבה. מצאו לאורך השנים ילדים שנעזבו בג'ונגל .
בגנים שלהם היה טמון פוטנציאל לדבר, אך הוא לא בא לידי ביטוי בגלל הסביבה. כלומר חייבת
להיות אינטראקציה בין השניים
אם אנו רוצים להבין את ההבדלים בין הילדים חייבים להבין גורמים אלו ,האתגר הוא להבין את
פעולות הגומלין בין שלושת הגורמים.
1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם. )גנטיקה(- מדובר כאן בגורם
התורשתי, הגנטי, ה- DNAשיש בו את כל המבנה ההתפתחותי שצפוי באורגניזם, ויש את הסביבה
שהמבנה הגנטי יבוא לידי ביטוי בתוכה, בשנות ה-07-06 ואמצע ה-08 שמו דגש על הסביבה
בהתפתחות, ב -02 שנים האחרונות אנו עדים לדגש יותר על הפאן הגנטי, הוא הדומיננטי בהשפעתו
על התפתחות הילד. המסקנה כיום היא שאין להתעלם מהעובדה שההתפתחות האנושית מושפעת
מהמטען של הגנים שנולדים איתו.
2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם- כמה חודשים נמשך ההיריון? איך הייתה הלידה?
האם הייתה רגילה? האם היו בעיות? איך הייתה ההתפתחות הראשונית? מתי התחיל לדבר?
ללכת? האם יש אירועים ספציפיים שקרו בחייו של הילד? )מוות במשפחה( האם היו אשפוזים
במהלך ההתפתחות?
3. תנאי הסביבה בהווה- באיזו סביבה הוא חי? מה הגורמים שמשפיעים על חייו? מבחינה גנטית
בגיל שנה וחצי הוא יתחיל לדבר, נתון שלא יצרה הסביבה אלא טמון בגנים. הפוטנציאל הזה קיים
במערכת ומחכה לזמן הבשלה כדי לבוא לידי ביטוי.
5. 5
תורשה וסביבה
תורת האבולוציה של דרווין )2881-9081 ( דרווין כתב תיאוריה המתקשרת להתפתחות לפיה,
כל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה שבה הוא חי.
חוק הברירה הטבעית: התכונות שמסייעות להסתגלות לסביבה מסוימת הן בעלות סיכוי רב
יותר לשרוד, והן מתפשטות מדור לדור . בעלי חיים שיש להם תכונות של כושר הסתגלות הן אלה
ששורדות .
אבולוציה – הברירה הטבעית יצרה מספר עצום של מינים )הרבה סביבות ורב גוניות גנטית(
להתפתחות זו של המינים קרא אבולוציה, האורגניזם במבנה שלו מנסה להשתנות בכדי להסתגל
לסביבה בה הוא נמצא.
חסרון התיאוריה בזה שהיא נעה בכיוון אחד מהפשוט למורכב, האורגניזם שמפתח יותר מורכבות
יש לו כושר הסתגלות טוב יותר. הוא טען שההתפתחות האנושית שואפת ליותר מורכבות )האדם
יותר מורכב מהקוף(.
יתרונות התיאוריה בזה שפתחה מקום למחקר של האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין
הסביבה.
תיאורית האבולוציה של דרווין סללה את הדרך למסקנה שהתפתחות מוצלחת קיימת בהתאמת
הנטיות והיכולות של הילד )פוטנציאל גנטי( לבין סביבתו. התוצר של ההתפתחות הוא תוצר של
האינטראקציה בין המטען הגנטי לבין הסביבה. ההתפתחות מושפעת גם מהמבנה הגנטי וגם
מהסביבה.
6. 6
ג 'ון לוק , פילוסוף אנגלי מהמאה ה-71 טען שהאדם נולד לוח חלק- TABULA RASSAוכל מה
שאנו רוכשים הוא תוצר של הלמידה – נרכש מהסביבה והחינוך. )הגישה הביהביוריסטית- סקינר(
ז'אן ז'אק רוסו פילוסוף צרפתי מייד אחריו טען שאם מניחים לילד לגדול בדרכו הוא יממש
את הפוטנציאל שבו, הילד נולד עם פוטנציאל שטמון בו הוא לא טבולראסה.
מסלו ורוג'רס דגלו בגישה ההומניסטית מחקר שבדק את השפעת התורשה מול הסביבה על
תאומים שנולדו זהים עם %001 מטען גנטי, ביום היוולדם עברו לגור בסביבות שונות. ההבדל ביניהם
לאחר מס' שנים היה הבדל סביבתי, המסקנה היא שיש חשיבות לשניהם ולאינטראקציה
ביניהם. בשנות ה-07 הגישה ההומניסטית הייתה הגישה הרווחת , ומוצאים את הביטוי
שלה בחינוך, באומנות, ובדרך חיים כמו: "תעזבו את הילדים, אנו לא זקוקים לחינוך לילדים יש
פוטנציאל והמוסד החינוכי הוא זה שמדכא פוטנציאל זה"
גישות תיאורטיות להתפתחות
תיאוריה- מערך של מושגים שמטרתו להסביר את ההתנהגות האנושית- תיאוריה מהווה מסגרת
לפירוש עובדות וממצאים, ומנחה את המחקר המדעי. כלומר התיאוריה מאפשרת לנו לפרש ולהבין
את ההתנהגות והיא מספקת מסגרת שבאמצעותה אנחנו מסדרים את התופעות השונות שאנו רואים.
תיאוריה טובה- היא הגיונית, עקבית, חסכונית, שימושית, פותחת אפיקי מחקר והנחיותיה ניתנות
לאישור ולהפרכה. באסכולות הפסיכולוגיה- הצורך היה שנעלה שאלות לגבי התנהגות האדם
והתפתחותו, מתוך התיאוריה עולות הרבה שאלות שמהוות נושא למחקר.
7. 7
לתיאוריה טובה יש מס' מאפיינים , קריטריונים :
1. שהתיאוריה תהיה רחבה- כלומר שתסביר הכי הרבה שיכולה מתוך ההתנהגות האנושית.
2. צריכה להיות אקונומית )חסכונית(- שיש לה הכי פחות מונחים שיסבירו הכי הרבה
התנהגויות.שבאמצעות מונח אחד יהיה אפשר להסביר הכי הרבה התנהגויות. למשל תינוק
שהיה לו חסך אימהי רגשי בין גיל 3-0 יראה לנו תוקפנות, חוסר ריכוז, חוסר הסתגלות,
היפראקטיביות ויחסים בין אישיים לא תקינים- כל ההתנהגויות האלו מוסברות על-ידי מונח אחד
– חסך אימהי רגשי- זו תיאוריה אקונומית.
התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד אמרה שילד שלא יקבל סיפוק אוראלי יגדל ויראה לנו
תלות באנשים אחרים , תופעות של מציצת אצבע, תלות באלכוהול, השמנת יתר - התנהגויות
רבות המוסברות על-ידי מונח אחד – חסך אוראלי.
3. שיהיה קשר לוגי בין המונחים- שתהיה הרמוניה )קשר( בין המונחים, תיאוריה לא יכולה
להגיד דבר והיפוכו.
4. צריכה להיות שימושית ויישומית- שקל ליישם אותה ושניתן להשתמש במונחים ובהנחות
היסוד שלה כדי לשפר את איכות חיינו.
5. זו שפותחת אפיקי מחקר- שיש לה הרבה שאלות. כשאנו מגדירים שאלה תיאורטית העומדת
לבדיקה מחקרית היא שאלה שבהכרח תשאל על קשר בין משתנים ובודקים את הקשר בין שני
משתנים אלו לדוגמא: ילד שחווה הורות סמכותנית יגלה התנהגות תוקפנית יותר גבוהה בביה"ס.
כל שאלה מחקרית אמורה לעבור מרמה תיאורטית לרמה אופרטיבית שניתנת
למדידה ולבדיקה. במשך השנים החוקרים פיתחו כל מיני כלי מדידה לתופעות השונות לדוגמא,
החוקרים פיתחו מדדים לדיכאון, כלים שיעזרו לי לבחון אם אדם סובל מדיכאון. במדד צריכות
להיות מס' שאלות. כלי המדידה במחקר חייב להיות מהימן ותקף.
8. 8
6. ששאלותיה יהיו ניתנות להפרכה כלומר או שאנו מאוששים את ההשערה- מוצאים שהיא
נכונה. או שאנו מפריכים אותה – שמוצאים שהיא לא נכונה. אמרנו שבכל תיאוריה יש שני
משתנים, אז או שיש ביניהם קשר או שאין ביניהם קשר. התיאוריה הטובה צריכה לאפשר לי
לאושש או להפריך אם יש קשר בין שני המשתנים.
את המונחים של התיאוריה ההתנהגותית )הביהביוריסטית( קל להפריך או לאשש לעומתה,
התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היא תיאוריה שקשה לאשש או להפריך את המונחים שלה,
התיאוריה ההתפתחותית של פיאז'ה והתיאוריה הפסיכואנליטית קיימות כבר 001 שנה
למרות שיש להן חסרונות. יתרונן הוא שהן הצליחו להסביר תחום רחב מאוד של ההתנהגות
האנושית. הם ענו על כל השאלות האפשריות שאפשר לשאול בתחום התנהגות האדם
כל אחת בתחום שלה, ודבר נוסף הוא ששתי תיאוריות אלו למרות כל הביקורת הן תיאוריות
שפתחו מקום למחקר שאין לו סוף כמעט. התיאוריות המדעיות האלה עונות על שתי תכונות
שעושות תיאוריה לטובה ולכן הן מחזיקות מעמד כל כך הרבה שנים.
שיטות בחקר ההתפתחות
קיימות בפסיכולוגיה התפתחותית מס' שיטות מחקר נומוטטי ואידיוגראפי ומחקרי אורך ורוחב:
1. גישה נומותטית- בתוכה יש שני מערכי מחקר כול שאלת מחקר היא סביב שני משתנים, כל
מחקר בא לבדוק קשר בין משתנים . מה גורם למה? )ניסויי( מה הקשר בין זה לזה?)מתאמי(.לכל
מערך יש את היתרונות והחסרונות שלו.
1. המערך הניסויי- בודק השערות סיבתיות תוך הפעלת משתנים ובקרה, מערך זה
משלב תצפית וניסוי. בשאלת המחקר יש משתנה תלוי ובלתי תלוי. המשתנה הבלתי תלוי
9. 9
הוא בד"כ הסיבה. המשתנה התלוי הוא בד"כ התוצאה, התוצר. כוחה של השיטה הוא
בשליטה מוחלטת על המשתנה הבלתי תלוי )הסיבה(. חסרונה במוגבלות בתופעות
שהיא יכולה לחקור בתנאי מעבדה ויכולת הכללה נמוכה יותר משום שהמדגם קטן יותר
מצג שני, דרך טובה לבודד משתנים משפיעים כי אלו תנאי מעבדה. במערך הניסויי
החוקר צריך לחלק ל-2 קבוצות, קבוצת ניסוי וקבוצת הביקורת ולהשוות בין שתי
הקבוצות כשאני שולט על המשתנה הבלתי תלוי ואני מפעיל אותו על קבוצת הניסוי.
2. המערך המתאמי )הניסוי הטבעי( – בודק השערות קשרים בין משתנים. יתרונות
השיטה הוא שהיא זמינה וניתנת ליישום. חסרון השיטה הוא חוסר היכולת להסיק
בוודאות לגבי סיבתיות. יתרון היכולת הכללה יותר גדולה משום שכאן אני יכולה לערוך
שאלון ולחלק ל-٠٠٠٥ איש, המדגם הוא מאוד גדול כי דרך איסוף הנתונים היא מאוד
פשוטה, מערך מתאמי לא יכול לבודד משתנים משפיעים כי אין לי תנאי מעבדה. בודקים
האם יש קשר בין שתי משתנים או יותר בלתי תלויים, הסיבה )בלתי תלוי( לבין תוצאה
)בלתי תלוי(.
2. גישה אידיוגראפית: חקר מקרים- מחקר איכותני לא סטטיסטי. חקר של מקרים בודדים תוך
התייחסות לאישיות בשלמותה, יתרונו בהבנת הקשרים בין המרכיבים השונים באישיות. חסרונו
בקושי הכללה. לוקחים מקרה ועושים ניתוח תוכן למקרים ספציפיים שאני בודק. אני מסיק
מסקנות מההיסטוריה של הניסוי שלי. אני לוקח 01 ילדים הכי טובים בביה"ס ואני לומדת את
ההיסטוריה הלימודית שלהם ומסיקה מזה מסקנות – מתוך הלמידה של התוכן של מהלך החיים
שלהם. מסלו בנה תיאוריה משיטה זו . הוא לקח 01 דמויות שנחשבו לאלה שהגשימו את
עצמם )כמו ג'ון קנדי( והוא חקר את ההיסטוריה שלהם ובנה מזה את סולם מסלו.
3. מחקר אורך ומחקר רוחב - חקר שינויים לאורך זמן מעקב אחר קבוצת הניסוי וקבוצת
הביקורת ומדידת ההבדלים לאורך זמן. בפסיכולוגיה התפתחותית רוב המחקר הוא
10. 01
מחקר אורך. יש לנו קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת ואנו מפעילים את המשתנה הבלתי תלוי על
קבוצת הניסוי לאורך זמן כדי לבדוק אם יש קשר בין המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי. אם
הוחלט לבדוק את השפעת שיטת הלימוד עם בדידים, באים לשתי כיתות א' ומחלקים אותן
באופן רנדומאלי. קבוצה אחת מלמדים לפי שיטת הבדידים וקבוצה שנייה לפי שיטה בלי
בדידים, ובודקים לאורך זמן את ההתפתחות שלהם בחשבון . איזו קבוצה התקדמה יותר
בחשבון. כאשר משתדלים לנטרל את כל המשתנים האחרים – לתת אותן כיתות, אותם מורים
וכד' כדי לנטרל את המשתנה הבלתי תלוי. בשיטת אורך בודקים לאורך זמן את
ההתפתחות או השוואה בין שתי נקודות זמן או יותר, במחקר רוחב בודקים
נקודת זמן אחת.
המומלץ הוא שילוב בין שתי הגישות – הגישה הנומותטית והאידיוגראפית.
הקשרים של התפתחות- כולם משפיעים על ההתפתחות :
1. ההקשר הביולוגי- להקשר זה ٣ אלמנטים
1.המורשת האבולוציונית המשותפת לכול בני האדם.
2.הירושה הגנטית האישית.
3.פעילות הגומלין בין הגנטיקה לסביבה.
2. הסביבה הקרובה- המשפחה כמערכת, ביה"ס וכד', השפעה מהדינאמיקה של
המשפחה.
3. ההקשר החברתי כלכלי
4. ההקשר התרבותי
11. 11
5. האינטראקציה בין ארבעת ההקשרים.
שתי תיאוריות התפתחות קוגניטיבית
תיאורית עיבוד המידע – הקבלה למחשב, המוח מקבל מידע מהסביבה ומעבד אותו. התיאוריה
אומרת שהילד תמיד מקבל מידע מהסביבה וכך המערך הקוגניטיבי מתפתח. היכולת הקוגניטיבית =
המוח מתפתח באמצעות זה שהוא מאחסן מידע, מארגן ומעבד אותו, וכך היכולת הקוגניטיבית
מתפתחת. המוח מעבד את המידע שהוא מקבל דרך החושים השונים וכך הוא מתפתח, וכך
מתפתחת היכולת הקוגניטיבית. גישה זו אינה קשורה בגיל של הילד, כלומר אתה יכול להביא ילדים
בגיל 01. יש כאלה שלא הייתה להם הזדמנות להיחשף למידע מול כאלה שהייתה להם הזדמנות
להיחשף למידע ואתה תמצא הבדלים רבים, משום שלאלה שהיו חשופים היה תהליך של עיבוד
מידע. גישה זו אומרת שרמת ההתפתחות קשורה בכמויות וברמת המידע שהמוח מעבד.
תיאוריית ההתפתחות בשלבים של פיאז'ה- גישה מקבילה ומתחרה לגישה הנ"ל והייתה
דומיננטית יותר ילדים נעים בשלבים שהשינוי שחל הוא איכותי ומתבטא בדרך החשיבה, הלמידה,
והבנת העולם. לפי תיאוריה זו יש שלבי התפתחות קשורים בזמן, בגיל. גישה זו אומרת
שההתפתחות הקוגניטיבית מתרחשת בשלבים שהם תחומים בזמן- לכל תקופה התפתחותית יש
שלב, הבשלה- הבשלה קשורה בזמן, המוח מבשיל עם הזמן כמו כל האיברים שלנו בגוף, ובכל גיל
יש רמה אחרת של הבשלה. לפי הגישה הראשונה )עיבוד מידע( נושא הגיל לא חשוב, נושא ההבשלה
לא חשוב. מה שחשוב הוא רמת החשיפה למידע. לפי הגישה של פיאז'ה הקליטה של המידע קשורה
בהבשלה, וההבשלה קשורה בגיל, ולכן בגישה זו קיים גורם חשוב והוא המבנה הקיים
ולא רק הסביבה שמעבירה את החומר למוח, אלא באיזו מידה יש למוח מוכנות לקלוט את
החומר, המידע הזה, וזה תלוי בהבשלה והבשלה תלויה בגיל.
12. 21
השלבים קיימים בפוטנציאל הגנטי שלנו מראש כמו שטמון בתוך הגנטיקה לאיזה גובה אני אגיע ומה
צבע העיניים שלי. לפי גישה זו בהתפתחות האנושית טמון המידע הזה של השלבים שהילד יעבור ,
ולכן הטענה היא שכל הילדים בעולם יעברו את אותם השלבים באותו סדר, כי יש להם את אותו
מטען גנטי.
ההנחות של גישות ההתפתחות בשלבים:
רמת הבשלות בכל שלב היא אחרת. מכאן נובע שתורת השלבים מאמינה ב:
1. מבנה גנטי אוניברסאלי – לכל הילדים בעולם יש מבנה כזה.
2. גבולות הזמן לכל שלב – לכל שלב יש את הזמן שלו – כל שלב תחום בזמן מסוים והמעבר
משלב לשלב הוא עניין של הבשלה .שלב אחד מושפע מהשלבים שקדמו לו ומשפיע בהמשך.
3. הבדלים איכותיים בין השלבים - כל שלב שונה מקודמו מבחינה איכותית ולא כמותית.
4. אי אפשר לדלג על שלבים )ילד לא יתחיל ללכת לפני שידע לזחול(.ויש חשיבות לשלבים
מוקדמים יותר. אי אפשר להאיץ שלבים צריך לחכות שהמערכת תהיה בשלה ורק אז ללמד
אותו. בנוסף, ילד יכול לסבול מפיגור סביבתי כי לא קיבל גירויים מתאימים לשלב ההבשלה שלו,
הוא יכול לאחר אבל לא לדלג. להבדיל מתיאורית השלבים בתיאוריית עיבוד המידע הילד יתקדם
בהתאם לכמות ולרמת הגירויים שייחשף אליהם. עפ"י גישה זו אפשר להסביר למה יש ילדים שיש
להם יכולות הרבה יותר גבוהות ממבוגרים מסוימים כי הם נחשפו ללמידה יותר ממבוגר ולכן הרמה
הקוגניטיבית שלהם עלתה על של המבוגר.
5. לכל שלב קיימת תקופה קריטית אוניברסאלית. – ההנחה שיש תקופה קריטית, כלומר זמן
בו לילד יש מוכנות גבוהה לפתח משהו ספציפי. )זמן ספציפי=זמן קריטי(. אנו יודעים
שעד גיל 7 ילד יכול לקלוט את המבטא של שפת האם, יש תקופה קריטית שבה הוא מסוגל לתפוס
את המבטא ואם יפספס תקופה זו לא יצליח כי עברה התקופה הקריטית שבה יכול היה לתפוס את
13. 31
המבטא. המונח תקופה קריטית נכון לגבי התפתחות מוטורית, קוגניטיבית, רגשית, אך מחקרים
מראים שפיצוי עבור מיומנות שלא נרכשה בתקופה הקריטית , בשלושת התחומים, בהשוואה הכי קל
היה לפצות על ההתפתחות המוטורית, אח"כ ההתפתחות הקוגניטיבית והאחרון הוא הרגשית.
הנושא הרגשי בשלב מוקדם הוא מאוד קריטי בהמשך החיים והפיצוי בו הוא כמעט
בלתי אפשרי . ככל שיש יותר דמויות שיספקו לילד את צרכיו הרגשיים כך בריאותו תהיה טובה
יותר . ככל שהשלב מוקדם יותר חשיבותו רבה יותר- הילד הוא כמו קיר שהיסודות שלו יותר
חשובים מהשורות העליונות.
החוקרים שנקטו בגישה של התפתחות בשלבים: פיאז'ה )התפתחות קוגניטיבית בשלבים(,
פרוייד )התפתחות רגשית בשלבים(, אריקסון )ההתפתחות הפסיכולוגית חברתית בשמונה שלבים(,
קוהלברג )התפתחות מוסרית בשלבים(. ג'ון בולבי )תיאורית ההתקשרות הרגשית(.
תיאוריות מנוגדות: התיאוריות הדוגלות בהתפתחות הדרגתית תיאוריית עיבוד המידע,
תיאוריית הלמידה החברתית, )סקינר(. - התיאוריה של הלמידה )הצטברות של ידע( נוגדת
לתיאוריה של השלבים. לפי ההתפתחות ההדרגתית אין לזמן משמעות מיוחדת. אין תקופות
קריטיות.
תיאוריית הלמידה החברתית )הדרגתית( סקינר –הלמידה מבוססת על שני סוגי התניות:
התניה קלאסית )לגרום לילד לפחד מאש( והתניה אופרנטית )חיזוק חיובי(- למידה באמצעות מודל
חיקוי. גישת הלמידה החברתית לא מסתמכת על שלבים היא מתייחסת ללמידה כמשהו
הדרגתי, שלא קשור בזמן, בתקופה קריטית . זו לא גישה של שלבים אלא של התפתחות
הדרגתית, שאומרת שיש הצטברות של למידה שלא קשורה בגיל. למידה זו היא בכל התחומים-
קוגניטיבי, רגשי, מוטורי.
14. 41
הילד לומד לפי שתי צורות למידה :למידה שמבוססת על התניה קלאסית ולמידה שמבוססת על
התניה אופרנטית.
התניה קלאסית – מלמדים לפתח רגשות שאנו רוצים שהילד ירגיש כשהוא מקבל גירוי נתון. לפי
גישה זו הילד נולד לוח חלק )טבולראסה( ואני מלמד אותו מה שאני רוצה. פחד, אהבה, משיכה הם
תגובות שהם רפלקס. אנו מצרפים לרפלקסים אלה גירויים שמקבלים את אותן התכונות מהרפלקס –
על זה בנוי העיקרון של ההתניה הקלאסית. העיקרון הוא שבהתפתחות הילד אנו מעוניינים לפתח
אצל הילד רגשות מסוימים- שיאהב דברים שאנו רוצים שיאהב, שיפחד מדברים שאנו רוצים
שיפחד מהם- שיפחד מאש- כאן נכנסת ההתניה הקלאסית.
התניה אופרנטית- אני רוצה ללמד את הילד לבצע התנהגות אופרטיבית שאנו מעוניינים בה –
שיסדר את המיטה, שיכין שיעורים, שיקרא ספר- אנו נלמד אותו את זה דרך חיזוקים חיוביים. ניתן
חיזוק חיובי להתנהגות שאנו מעוניינים שיראה יותר, ועונשים להתנהגויות שאנו לא רוצים שיראה,
כך אנו מעצבים את ההתנהגות של הילד. – כמו שיטת האסימונים לעיצוב התנהגות. בשיטה זו יש
בעיה כי החיזוק יכול ליצור תלות. אני אקרא ספרים רק אם אקבל כסף. סקינר ניסה לצאת מהתלות
הזו ע"י כך שאמר שלא חייבים לתת כל יום חיזוק אלא לפעמים כן ולפעמים לא, כך אפשר לשמר את
ההתנהגות החיובית ללא התלות.
תיאורית ההתקשרות הרגשית – ג'ון בולבי טען גם כן שההתפתחות נעשית בשלבים וקיימת
תקופה קריטית בהתפתחות הרגשית של הילד. הוא טען שההתפתחות הרגשית תלויה בקשר
של האם עם התינוק. התקופה הקריטית אצל בולבי היא מגיל 3-0 . אם האם מצליחה להיות
דמות מיטיבה עבור הילד. הילד יתפתח רגשית בצורה נאותה ובריאה, ואם האם תיכשל להיות דמות
מיטיבה ולא תפתח התקשרות רגשית בטוחה עם הילד אז יש פתולוגיה. אם האם תצליח להיות
15. 51
זמינה עבור הילד כשהוא במצוקה ותצליח להרגיע אותו, ככל שחוויה זו תחזור על עצמה כך יפתח
בריאות נפש יותר טובה = תיאוריית ההתקשרות הבטוחה. )פ ת ול וגיה = כאשר יש התקשרות
לא בטוחה נוצר קושי בהסתגלות .(
התפתחות קוגניטיבית
פיאז 'ה )0891-6981( - הנחות היסוד של פיאז'ה: הבשלה והתנסות:
•מאפיינים ביולוגיים מגבילים הופעת כשרים קוגניטיביים .)יש הבשלה, אי אפשר לקפוץ שלבים(.
•התנסות פעילה עם העולם חיונית להתפתחות קוגניטיבית. )הקוגניציה מתפתחת מתוך
ההתנסות. הילד לומד מתוך ההתנסות. ילד שלא חשוף לשפה לא ידע לדבר אפילו שיש יכולת(.
•האמין באינטראקציה כמנוף להתפתחות )אינטראקציה בין הסביבה למבנה המולד. לא מספיק
רק יכולת מולדת צריכה להיות גם גרייה – סביבה שתעזור בהתפתחות, כלומר צריך שיהיה
פוטנציאל מולד וגם סביבה שתספק גרייה(.
•אוניברסאליות השלבים )כל הילדים בעולם עוברים את אותם השלבים בהתפתחות פחות או
יותר באותם הגילאים(.
• ילדים בונים את עולמם , כופים סדר על החומר הגולמי.
•הילד מגלה את הידע ולא אמור לקבל אותו באופן דידקטי.
להנחות יסוד אלו יש השלכות על החינוך.
פיאז'ה עסק בהתפתחות הקוגניטיבית של הילד מינקות ועד בגרות. התיאוריה שלו נבנתה על
תצפיות שהוא ערך לגבי ילדים. לטענתו, הילד נולד עם מבנה של פוטנציאל מולד, וההתפתחות היא
תוצר של האינטראקציה בין הפוטנציאל המולד לבין ההתנסות שלו על הסביבה. ההתפתחות
16. 61
הקוגניטיבית מתרחשת מתוך התנסות. הילד מגיע למסקנות מתוך ההתנסות שהוא עורך והחשיבה
מתפתחת דרך ההתנסות. = הסקת מסקנה מהתנסות פיאז'ה טען שהאדם הוא אורגניזם פעיל
ויש בו סקרנות ללמוד )הילד הוא פעיל וקונסטרוקטיבי. הוא סקרן ובעל כושר המצאה(. יש כאן
הנחת יסוד שהתינוק מיסודו הוא אקטיבי ולא פסיבי. הוא מתנסה ובעקבות ההתנסות
מסיק מסקנות. הוא יחקור, יגלה, ידון וכך מתפתחת חשיבה עצמאית, אקטיבית.
ההתפתחות לפי שלבים, לכן לפיו ההבשלה היא זו שתקבע את הרמה הקוגניטיבית של הילד. הילד
לא יכול לקפוץ שלבים, כי המערכת צריכה להבשיל המעבר משלב לשלב נקבע לפי הגיל =
ההבשלה.
אצל ילדים שהתפקוד שלהם נמוך מהפוטנציאל. מה שאנו רואים לא משקף את מה שהילד יכול, זה
יכול לנבוע מחוסר גרייה קוגניטיבית, חי בסביבה ענייה מבחינת הגרייה האינטלקטואלית. אם
הביצוע נמוך יחסית למה שאני מצפה מילד בגילו אני מסיקה שלא הייתה לו גרייה מספקת. הגרייה
הניתנת לילד לא נמדדת בכמות אלא בהתאמה לגיל הילד.
מה יכול לפתח את הקוגניציה שלנו?
1.גרייה מתאימה. סביבה עשירה מבחינה אינטלקטואלית .
2.פוטנציאל מולד )יש כאלה שמוכשרים בדבר מסוים לא כי למדו אותו אלא כי נולדו עם כישרון זה(.
3.החלק הרגשי – יש ילדים שלא מראים פוטנציאל קוגניטיבי בגלל קושי רגשי. ילד שעסוק בחרדות
ודאגות ופחדים זה מסית את הריכוז שלו ומשפיע על הזיכרון ועל התפקוד הקוגניטיבי.
ארגון והסתגלות ומבנים קוגניטיביים:
17. 71
ארגון והסתגלות מנחים את ההתפתחות האנושית .בכל שלב התפתחותי הילד לא בהכרח
מוסיף ידע. עיקר ההתפתחות הוא לא בתוספת ידע אלא ביכולת לארגן את החומר
בצורה שונה ותוך כדי זה הוא עושה סדר מחדש. במהלך פעולה זו הוא מפתח מבנים קוגניטיביים
מורכבים יותר. לדוגמא, הוא ידע בגיל 2-3 מונחים של כלב, חתול, ילד ילדה. ובגיל 5 ידע למיין
אותם לפי קטגוריות. הוא עושה ארגון מחדש Reorgenizationארגון להסתגלות: תורשה וסביבה
יוצרים מבנים קוגניטיביים. המבנה המולד באינטראקציה עם הסביבה. התאמה והטמעה מבטאים
את האופן שבו ההתפתחות מתרחשת כאשר המבנה המולד בא באינטראקציה עם הסביבה ומטמיע
את הגירויים ומתאים עצמו לגירויים החדשים. כאשר אנו מלמדים ילדים חיבור ٣+٣+٣=٩ הילד
מטמיע את הכלל ומתאים את המערך הקוגניטיבי לתפיסת משמעות החיבור. אנו רוצים לעבור לשלב
הכפל שבנוי על אותו היגיון ٣כפול ٣ =٩ – גירוי חדש שהמבנה מטמיע ואח"כ מתאים את
עצמו לגירוי חדש שיבוא.)גירוי= הטמעה, התאמה שיוצרת מבנה חדש= גירוי חדש(. לכן פיאז'ה
מדבר על גיל והבשלה. הילד לא יבין כפל לפני שיבין חיבור.
הטמעה = שילב התנסות חדשה במבנים קיימים. לילד יש סכמות קיימות בראש וכאשר הוא נתקל
בגירוי או בידע חדש הוא מכניס אותו לתוך הסכמות הקיימות. הוא מטמיע את הלמידה החדשה
בתוך המבנים הקיימים.
התאמה = כאשר המבנים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם תופעה חדשה, קיימת התאמה של
המבנים לגירוי החדש. המבנה משתנה ואז הוא יכול להכניס לתוכו ידע חדש.
אם נותנים לילד בשלב מסוים גירוי שהוא לא מאתגר אז המבנה יטמיע אותו ולא יעשה התאמה, הוא
לא ישתנה כי אין צורך שהמבנה ישתנה כדי להטמיע גירוי זה. כאשר נותנים גירוי שמחייב את
המבנה להתאמץ= להתאים עצמו לגרייה החדשה אז המבנה משתנה, תהליך זה אומר שההתפתחות
הקוגניטיבית מתבצעת באמצעות האינטראקציה בין המבנה המולד לבין הסביבה )הגרייה(.
18. 81
זה לא מקרה שמתחילים ללמד ילד לקרוא ולכתוב בגיל 6 כי לפני זה הוא לא בשל. המבנה לא
מתאים לקלוט להטמיע קריאה בשלב מוקדם יותר ולכן להנחות היסוד של פיאז'ה יש השלכות על
החינוך.
כאשר מופר האיזון של האורגניזם קיימת שאיפה להתאזנות ואז מופעלים הטמעה
והתאמה להשיג איזון זה.
זה תהליך ההטמעה של הגירויים לתוך המבנה. כאשר המבנה יטמיע גירויים הוא לא יישאר אותו
המבנה, הוא מתפתח ויוצר מבנה שני. המבנה השני נוצר ע"י הבשלה והתנסות.המבנה השני יתפתח
בהתאם לגיל=הבשלה ולהתנסות. הילד יכול להישאר באותו המבנה אם לא תהיה התנסות= אם לא
תהיה גרייה מתאימה. לאחר שהייתה הטמעה המבנה צריך להתאים עצמו לגירויים שנכנסו.
שלבי ההתפתחות של פיאז'ה - דיבר על ٤ שלבים כאשר הוא טען שבכל שלב יש הבדל
איכותי בילד.
1. שלב סנסורי מוטורי – גיל ٠ - ٢ . )חושי-תנועתי( בגילאים אלו מתבצעות מס' התפתחויות:
מכוון את התנועה – במשך שלב זה הוא מתחיל לשלוט בתנועה של הידיים - מושיט יד לתפוס
חפץ. קשר עין-יד - הוא לומד לכוון את השליטה. מפתח את המושג שהוא נפרד
מאובייקטים בסביבה- הוא מגלה שיש הפרדה בינו לבין החומר מסביבו.הוא יודע שהכיסא
זה לא הוא, והוא יכול לפעול עליו, הכיסא נפרד ממנו, בודק את השפעתו על אובייקטים-
בגיל שלושה חודשים הוא מתחיל לעקוב בעיניים אחרי גירוי נע, הוא מבין שהעצם יכול
להתקיים ולכן יכול לעקוב אחריו. קביעות אובייקט )בגיל ٨-٩ חודשים(- שהאובייקט נשאר
19. 91
קיים גם אם הוא לא נקלט בחושים. אימא עדיין קיימת גם אם היא יצאה מהחדר והוא לא רואה
אותה. חרדת זר- הילד מתחיל לפתח חרדה מהזר בגיל ٧ חודשים.
٤ שלבים ישנם בניסויים קביעות אובייקט: ١.אינטראקציה בין הבשלה והתנסות.2. קיימת
רציפות בצמיחה. 3. תלות בין השלבים. 4. התכוונות ) )Intentionalityתוכנית שתינוק מוציא
לפועל.
השלב הקדם תפעולי – Pre Operationsגיל 7-2 - בשלב זה הילדים רוכשים מס' יכולות :
יכולת להשתמש בסמלים= חשיבה סימבולית- השפה היא שימוש בסמלים. אנו יודעים
שהילד פיתח חשיבה סימבולית אם הוא רכש את השפה, משום שהשפה היא ייצוג סימבולי של
האובייקט. גם אם הוא לא רואה אותו הוא יכול להגיד חתול זה מעיד על כך שיש ייצוג מנטאלי של
המושג חלב. אגוצנטריות – הוא יכול לראות את הדברים רק מנקודת המבט שלו, ולא מנקודת מבט
של האחר. לדוגמא כאשר משחקים עם ילד משני צידי השולחן הוא לא יכול לחשוב מה אנו רואים
מהצד שלנו. הוא בטוח שאנו רואים מהצד שלנו מה שהוא רואה מהצד שלו.ילד אגוצנטרי לא יכול
להיות אמפאטי. בשלב זה ילד לא מבין את חוק השימור. עדיין אין הבנה לחוקי האופרציות.
אינו מבין את חוק השימור של החומר. הוא לא מבין שהחומר יכול לחזור לצורתו הקודמת )אינו מבין
את חוק הרוורסיביליות(. פיאז'ה טען שילד בשלב הקדם תפעולי עדיין שופט לפי התרשמות של
כמות ולא של כוונה. שופט לפי התוצאה ולא לפי הכוונה,
ילד מגיל 7-6 ישפוט לפי הכוונה.
ילד מגיל 5-4 ישפוט לפי הכמות.
2. שלב התפעולים הקונקרטיים – גיל 21-7 - Cocrete Operationsכאן כבר יש לילד
את המיומנויות מהשלב הקודם, וויתור על אגוצנטריות, שימור כמות, משקל ומספר.
20. 02
1. היכולת לחשוב באופרציות מחשבתיות גמישות והפיכות.
2. לאובייקט יש יותר ממימד אחד והוא יודע שמימדים אלה ניתנים להפרדה.
3. מעבר ממידע חושי לשימוש בעקרונות לוגיים.
4. הבנה של עקרונות השימור.
•מבינים את מובן היחסיות- גדול מ, קטן מ.
•יכולת אנליזה וסינתזה
•ההבנה שעצמים יכולים להשתייך ליותר מקטגוריה אחת ) לכולם יש פרווה וכולם חיות בית(.
•חשיבה עדיין מוגבלת לעצמים קונקרטיים כאן ועכשיו.
•בגיל 8 מתחיל לצייר מפה.
ניסוי בנושא אגוצנטריות קוגניטיבית כדי שהוא ידע שהידים הפוכות הוא צריך להסתכל על
הדברים מהמקום שלי וזה וויתור על האגוצנטריות הקוגניטיבית. )יש הבדל בין אגוצנטריות רגשית –
להבין את הרגש של האחר, לבין אגוצנטריות קוגניטיבית – היכולת להבין שלאחר יכולה להיות
נקודת מבט אחרת, שהאחר יכול לראות משהו שונה ממני.(
ניסוי בנושא חוק השימור :
בגיל 6 יש הבנה של שימור כמות ומספר
בגיל ٨ יש הבנה של שימור המשקל ויש לו יכולת לשרטט מפה אבל לפני זה לא יכול לעשות זאת.
שימור כמות ומספר– ההבנה שגם אם החומר משתנה בצורתו החיצונית הכמות נשארת- לפני
גיל 6 הוא שופט לפי הצורה ולא מעבר. לא מסוגל לחשוב שהכמות לא משתנה גם אם הצורה
משתנה. לקטנים יותר אין יכולת לראות שהכמות נשארה זהה.
21. 12
בסוף השלב הקדם תפעולי ובתחילת השלב התפעולים הקונקרטיים הילד כבר מבין את
המונח יחסיות - גדול מ, קטן מ, בהיר יותר, מה גדול ממה, מה ארוך יותר. מפתח את יכולת
האנליזה והסינתזה- ילד מארגן את החומר בגיל 3 בצורה שונה מגיל 7. בגיל 7 רמת הארגון יותר
מורכבת , כך למשל הוא יכול למיין חיות לקבוצות- משפחת הזוחלים, משפחת העופות. יש לו יכולת
לעשות קטגוריזציה )למיין לפי קטגוריות( בגלל האנליזה והסינתזה, זו רמת ארגון יותר מתקדמת של
החומר. ) אנליזה= לפרק את האובייקט לחלקים- לקח חתול וכלב ופרק אותם לתכונות. סינתזה =
לאסוף את החלקים בחזרה- מה משותף להם – שניהם חיות בית( יכולת לחשוב באופן רב
מימדי– ילד לפני גיל 7-6 לא יכול לחשוב על יותר ממימד אחד. הוא יכול לשים אדומים בצד
וכחולים בצד )רק לפי צבע(. הוא לא יכול לחבר שני מימדים – קוביות אדומות וגדולות בצד וקוביות
כחולות וגדולות בצד, רק בגיל 7.
4 שלב התפעולים הקונקרטיים – – FORMAL OPERATIONגיל 11 , 21 ומעלה
•הילד משתמש במרחב יותר גדול של תפעולים קוגניטיביים.
•מחשבה גמישה ודינמית.
•נותן דעתו לבעיות היפותטיות.
•חיפוש שיטתי אחר פתרונות.
•חשיבה אבסטרקטית )מופשטת(
הערכת תיאורית פיאז'ה התיאוריה הכי רחבה של התפתחות קוגניטיבית שנכתבה עד היום הזה.
זו תיאוריה רחבה ומקיפה שפתחה פתח לאינסוף מחקרים בעולם, והיא עדיין נקודה להשוואה
למרות שיש תהיות לגביה. מחקרים רבים מאשרים את הרצף ההתפתחותי שפיאז'ה הצביע עליו.
22. 22
ביקורת על התיאוריה: אין הסכמה לגבי הערכתו ליכולות הילדים, מחקרים מצביעים שהוא
הנמיך את יכולתם. ילדים בגיל 5-4 שנים הראו יכולת שימור כשנטרלו את יכולתם בשפה. היום
הילדים יותר חשופים.
קיימת טענה שהמעבר משלב לשלב אינו דרמטי ופתאומי אלא יותר הדרגתי ואיטי. לפי
פיאז'ה ילד בגיל 6 עושה דברים שונים מילד בגיל חמש וחצי. פיאז'ה קבע את הלמידה
האקטיבית- שהילד צריך לגלות בעצמו ואנו כמחנכים צריכים לתת לילד את האפשרות , את
ההתנסות , וזה בניגוד לתיאוריית הלמידה שטענה שהילד הוא טבולראסה וצריך
להכניס לראשו ידע . קיימת טענה שאולי היכולת הקוגניטיבית של הילדים מקדימה את יכולתם
המוטורית על כן השלב הסנסורי מוטורי אינו בהכרח משקף את היכולות הקוגניטיביות של הילד.
אולי החשיבה של הילד מפותחת יותר מהתוצר שלו. יש ילד שמגיע לגיל 11 ועדיין לא
מסוגל לחשוב במושגים אבסטרקטיים אלא במונחים קונקרטיים החושים צריכים לקלוט את הדבר
כדי שיוכל להבין אותם, וכל דבר שלא נקלט בחושים הוא יתקשה לחשוב עליו, לכן מונח כמו
צדק חברתי הוא מופשט ולא נקלט בחושים זה מונח אבסטרקטי ולא קונקרטי. פיאז'ה
טען שיש עקרון של בשלות ולדעתו גם ילד שמתאמן ומתנסה בכל מיני דברים עדיין לא יקדים את
השלב ההתפתחותי של עצמו. מצאו שאימון ילדים לפני הגיל שקבע פיאז'ה עזר בלימוד
חוקי השימור.פסיכולוגים הוכיחו במחקר כי ילדי גן יודעים הרבה יותר ממה שפיאז'ה ייחס להם.
וזה מעלה סימן שאלה לגבי חשיבות ההבשלה ) .( Maturationמחקרים אחדים גם סותרים
את הקביעה כי ילדים יוצאים נשכרים יותר מלימוד לא מובנה של סביבתם מאשר הדרכה מובנית
משום שהם יכולים לבחור את ההתנסות לה הם מוכנים. ילדי גן היו משוחררים מאגוצנטריות
בניגוד למה שסבר פיאז'ה. נכון הדבר גם לגבי חוק שימור מספר. ילדים בגיל 4 כשלא הצליחו
לספור שפטו את השורה שיש בה יותר עצמים באופן נכון.)לפי פיאז'ה ילד בגיל 4 לא בשל לחוק
שימור מספר (. ההסבר להבדלים שנמצאו בין פיאז'ה לבין חוקרים מודרניים יותר הוא
23. 32
שפיאז 'ה השתמש יותר בשפה מופשטת במחקריו כמו "י ו ת ר פחות ", או "ג ד ול מ וקטן
מ ", ואילו מחקרים חדשים בדקו זאת באופן קונקרטי תוך כדי משחק ללא שפה
מילולית הילד העדיף למשל את השורה שיש בה יותר בלי שיאמר איפה יש יותר ,
בשפה מילולית.
פיאז'ה סבר שילדים חייבים לעשות משהו )אקטיביים( כדי להפיק יתרון ממגעי הגומלין שלהם עם
סביבתם.
האם עקרונות החשיבה הלוגית של פיאז 'ה אוניברסאליים ? פיאז'ה סבר שכן. מאחר והם
מבוססים על מגעי הגומלין בין ילדים מבנים מולדים לבין העולם הפנימי שלהם. קביעה זו כנראה
נכונה עד השלב האופרציונלי קונקרטי ואינה מדויקת לגבי האופרציות הפורמאליות.
היגיון מערבי והיגיון מזרחי.
התיאוריה של קוהלברג הגיע אחרי פיאז'ה בשנות ה-08-07 . הוא הממשיך של פיאז'ה בצורה
מסוימת. קוהלברג עשה מחקרים באוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
התחום שבו הוא עסק הוא ההתפתחות המוסרית והשיפוט המוסרי – . Moral Reasoning
איך ומתי הילד רוכש את כללי המוסר: מה מותר מה אסור, איך לעשות ולמה? במחקר הוא מצא שמי
שביקש לדחות סיפוק, היה מוכן לסבול ולקבל תוצאה יותר טובה היו אלו שהשיגו ציונים טובים
יותר בלימודים בגיל ביה"ס היסודי.
קוהלברג קיבל את הנחות היסוד של פיאז'ה במובן שההתפתחות המוסרית היא כמו ההתפתחות
הקוגניטיבית. היא נקבעת עפ"י עקרון ההבשלה ההתפתחות המוסרית תלויה בהבשלה של
המערכת ושל גיל הילד ולא מיוחסת ללמידה חברתית.
24. 42
לפי קוהלברג יש 3 רמות של התפתחות מוסרית כאשר בתוך כל רמה יש שני שלבים :
1. הרמה הקדם קונבציונאלית Pre Conventionalגיל 7-4 - השיפוט הוא מה מוסרי ומה
לא, נשען על המחשבה של פרס ועונש אתה מקבל עבור ההתנהגות פרס או עונש. זה לא קשור
לחינוך של ההורים אלא להבשלה. זהו עניין קוגניטיבי מתבשל ללא קשר לחינוך או השפעת
הסביבה. בנוסף ההבשלה היא כלל אנושית ולא יהיו הבדלים בין תרבויות.
2. הרמה הקונבנציונאלית – Conventionalגיל ٧ - ٢١ - השיפוט נקבע לפי נורמות
חברתיות, באיזו מידה המעשה מקובל או לא מקובל. מי שלא מתנהג עפ"י הנורמות הוא לא
מוסרי. התנהגות מוסרית = שמירה על נורמות חברתיות. הילד משקיע הרבה מאמץ בליישר קו
עם המערכת.
יש אנשים שנתקעים בשלב מסוים = פיקסציה.
3. הרמה הפוסט קונבנציונאלית – Post Conventionalגיל 21 ומעלה- מה שקובע אם
הדבר מוסרי הוא המצפון האישי והערכים האישיים שהאדם מפתח ושברוב המקרים
יכולים דווקא להתנגד למקובל, לנורמה. הערכים הכלל אנושיים הם אלה שקובעים את
המוסריות. בגיל 31 הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמיים. יש לו ערכים משלו שיש
בהם ביקורת , עקרונות, תפיסות הוא עורך ביקורת על מה שיש. זה קשור בהתפתחות
הקוגניטיבית – חשיבה מופשטת. רק 04 אחוז מהאנשים מגיעים לשלב השלישי. רוב
האנשים נמצאים בשלב השני. אנשים לא לוקחים סיכון כי הם לא רוצים להיות נגד הרוב. אנשים
שכן יוצאים נגד הנורמה החברתית הם אלה הרואים את הערך מעל המוסכמה של החברה.
דוגמאות: - במצבי מלחמה רוב האנשים שופטים את הצד שלהם כמוסרי, מעט אנשים הלכו בניגוד
לנורמה ולחשיבה הקולקטיבית והעמידו את הערך האנושי מעל הערך הלאומי של הקבוצה. – אדם
25. 52
שמערער על המוסכמה שאסור לקיים יחסי מין לפני הנישואין משום שהוא דוגל בחופש הפרט שהוא
ערך גבוה יותר הוא יכול להיות במקום של הרמה הפוסט קונבנציונאלית.
אישיות ומגדר בגישות השונות
הגישה הפסיכואנליטית: פרויד תחם את השלב האדיפאלי כתחילת הדרך בה מתפצלים
ההבדלים האישיותיים בין גברים ונשים, בעיקר סביב התסביך האדיפאלי: חרדת הסירוס אצל הגבר
וקנאת הפין אצל האישה. היעדר פתרון לקנאת הפין מוליד שלוש תכונות באישיות האישה:
פסיביות המשתקפת בשפה במילה Impregnateכאשר ההנחה היא כי הכניסה להיריון מסמלת את
פתרון קנאת הפין , במיוחד כאשר נולד בן זכר.
מזוכיזם: המשתקף בשפה במילה Penetrateהמרמז על כאב גם בחדירה המינית, כמו גם בכניסה
להיריון.
מצפון לא בשל: אצל האישה לא מתקיימת הזדהות מלאה , על כן פרויד סבר כי לא מתפתח סופר
אגו שלם.
לפי פרויד ההבדלים נובעים מההבדל הפיזיולוגי כשהמוקד הוא באיברי המין. פרויד טען שהאישיות
של הגבר ושל האישה מושפעים מהאנטומיה שלהם. הגבר ע"י יוזמה אקטיבית, האישה ע"י פסיביות,
עמימות ומזוכיזם. לפי התיאוריה הזו ישנה תפיסה שהגבר אמור להיות יוזם, חודר, והאישה היא זו
שמקבלת- הפאסיבית.
המצפון של האישה פחות חזק, בגלל שתהליך ההזדהות יותר מורכב היא עוברת מהאימא
לאבא וחזרה לאימא, ולכן הסופר אגו , המצפון יותר חלש.
26. 62
אריק אריקסון: אריקסון הדגיש את המבנה של הרחם כמוקד התהוות האישיות הייחודית של
האישה לעומת הגבר, זאת בניגוד לפרויד ששם דגש על קנאת הפין. הרחם ערוכה לקבל, לקלוט
ולהגן על העובר. בחלק זה מחויבות ביולוגית, רגשית ומוסרית לגידול הילד.
באחד ממחקריו הידועים אריקסון מצא כי בנים ובנות שיחקו בגן באופן שונה: בנות נטו ליצור
מרחבים עגולים וסגורים מקוביות, כשבתוך המרחב הוצבו אנשים בעמדה נייחת ונינוחה )למשל
ישבו(, בנים במקביל יצרו מרחבים פתוחים ומגדלים, עם תנועתיות רבה )דוגמא מכוניות ומפלים(.
במונחים של אריקסון בנות ציירו את המרחב הפנימי ואילו בנים את המרחב החיצוני .
עוד הבחין אריקסון כי כאשר הבנים פלשו למקומות הסגורים של הבנות, הבנות לא כעסו. אריקסון
הדגיש את האנרגיה הטמונה ברחם כמקום ששומר חיים. בזמן שפרויד ראה בחדירה אל האישה
כבקשה מזוכיסטית, אריקסון ראה זאת כחלק מהאנושות, כחלק מהחיים.
ננסי צ'ודורוב: ביקשה לשלב בין הגישות הפסיכואנליטיות, חברתיות ופמיניסטיות.
היא טענה שאימהות מעבירות חוויות שונות לבנים ובנות, לבנות הן מעבירות את תפקיד האימהות
ואילו לבנים היא מעבירה את תפקיד האימהות כנחות. הילד הזכר מפתח קשר מאוד חזק עם האם,
בכדי שיוכל לפתח זהות גברית עליו להדחיק את ההתקשרות עם אמו, על כן הוא חייב להמעיט
בערכה. מאחר וברוב התרבויות האב מרוחק, הילד עושה אידיאליזציה לדמות האב. כל דבר
המקושר לזכריות הופך אידיאלי . Superiorריחוק הגברים מחליש עוד יותר את יכולתם להתקשר.
בשלב הבגרות הגבר מבקש לעצמו אישה לצרכי אהבה וחום, נשים ,לעומת זאת, מבקשות לעצמן
צורך אחר, הן מחפשות לממש את הצורך בקשר, אהבה והתקשרות. המוצא ממעגליות זו היא
להניע גברים לטפל בתינוקות, מה שיאפשר תיקון בתפיסתם את מעמד האישה.
התפיסה הסוציו ביולוגית )דרווין(: רואה בתזה של דרווין של "הבחירה הטבעית " )Natural
(Selectionנכונה להישרדות ביולוגית וגם תואמת התנהגות חברתית. לפי תפיסה זו, התנהגויות
המבטיחות את המשכיות המין האנושי שרדו ואחרות לא. כך האם היא המטפלת בתינוק כי היא זו
27. 72
שהשקיעה מאמץ בהבטחת קיומו. המאמץ מושקע בשני אופנים: האם תרמה את הביצית היקרה שלה
מול מיליוני תאי הזרע שפולט הגבר )פעם בחודש מול מיליוני זרע בכל פליטה(. – ההיריון והלידה
הם השקעה משמעותית של האם. בעצם האבהות של הגבר היא תיאורטית, האימהות של האם היא
בטוחה.
תיאוריה זו מתייחסת להבדלים נוספים באישיות הגבר והאישה: - ריבוי הזרע של הגברים מעודד
להיות עם יותר מבת זוג אחת, מטרת האישה לעומת זאת היא לשמר ולהגן על הביצית האחת
והיחידה שלה. – רוב בעלי החיים הזכרים מתחרים בינם ובין עצמם על הנקבה והיא בוחרת את הזכר
להזדווגות. היחס של רבים מול מעטות יכול להסביר את הצורך של גברים בפיתוח גוף ואלימות
כלפי נשים.
תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית: הגישה הקוגניטיבית טוענת שיש לנו סכמות
קוגניטיביות בראש של מה זה גבר ומה זה אישה, והסכמות קובעות את היחס והחינוך
לצורת גדילת הבנים והבנות, וכך מתקיימים הבדלים בין המינים. תיאוריה זו רואה בלמידת
התפקיד המגדרי כחלק מההתפתחות הקוגניטיבית הרחבה. בגיל 5-4 הילד מבין ששייכות
מינית אינה משתנה ) .(Gender Consistencyהבנה זו של קביעות השייכות המינית הופכת להיות
חלק מהזהות האישית, בהתאם נבחרים דפוסי התנהגות תואמי מין, אלו מחזקים את השייכות,
צובעים אותה כנכונה, כהולמת. הילדה למשל, מפתחת תחושה חיובית כלפי הנשיות שלה, היא
מקשרת את תפיסתה עם עצמה, עם הערכים החברתיים והתרבותיים בסביבתה , מה שמאפשר לה
הסתגלות בחברה. הלמידה של התפקיד המיני לא באה מבחוץ, אלא מתוך הילד.
תיאוריית הלמידה החברתית: ההבדלים בין המינים מתבטאים בתפקידים בחינוך, בחירת
הצעצועים והצבעים ע"י ההורים, מכוונים מראש לדפוס התנהגותי/אישיותי מסוים, ומכאן לטענת
התיאוריה זה מקור השוני. הורים מגדלים בנים ובנות באופן שונה, כבר בתקופת ההיריון, בבחירת
28. 82
הצבעים השונים לתינוק . התינוק קולט את התפקיד המיני ולומד את ההתנהגויות ההולמות את אותו
התפקיד. מכאן שניתן לשנות תפקידים באמצעות חינוך שונה, כמו גם שינוי במודלים של הזדהות
לבנים ולבנות.
התיאוריות הפמיניסטיות: התנגדו לטענה של פרויד שלאישה מצפון יותר חלש משל הגבר.
הערכים של בנים ובנות תלויים בערכים חברתיים. אם מגדלים בנים ובנות באותה דרך ללא אפליה
אז הבנות לא יהיו שונות מהבנים. קרול גיליגן טענה שהתיאוריות הפסיכולוגיות נבנו מנקודת מבט
של גברים, וכלליהן נכפו על נשים, דוגמת טענתו של פרויד כי התסביך האדיפאלי הוא במרכז
התפתחות האדם ופתרונו בסופר אגו, הפגום כביכול אצל נשים. לורנס קוהלברג נשען במסקנות
המחקר שלו על מדגם של גברים בלבד. קוהלברג מצא כי גברים נמצאים ברמת מוסריות גבוהה יותר
מנשים. גיליגן חזרה על המחקר של קוהלברג, כאשר היא משווה את תשובות הנשים לגברים
)בסיפור על יוסף ואשתו החולה(, היא מצאה בניגוד לקוהלברג, כי גברים נשענים בשיפוטם על
פרספקטיבה של צדק ואילו נשים נשענות בשיפוטן על פרספקטיבה של קשר ודאגה לזולת. יוסף
אוהב את אשתו והוא יאבד את הקשר אם לא ישיג את התרופה. לדעתה השיפוט במונחים אלה הוא
לא פחות מוסרי. כלומר נשים מתייחסות לקשרים וגברים לחוקים . גיליגן המשיכה וטענה ,
בדומה לננסי צ'ודורוב, כי זהות גברית מבוססת על נבדלות. קיים צורך בניתוק מהאם על-מנת
לגבש זהות גברית. זהותן של נשים בנויה על המשך הקשר עם האם. הזהות המינית הגברית מאוימת
ע"י אינטימיות, ואילו הנשית מאוימת ע"י היפרדות. לכן גם לנשים הפרידה יותר קשה מאשר
לגברים.
גיליגן הציעה תיאוריה חליפית להתפתחות המוסרית על פיה, קיימים שלושה שלבים:
הדאגה להישרדות של העצמי , הדאגה והאחריות לאחר , והדאגה לעצמי ולאחר כשתי יחידות
29. 92
קשורות. המחקר נגע לשאלת נשים אשר היו בהריון בן חודשיים לשלושה חודשים ורצו לעשות הפלה
. גיליגן ביקשה לדעת את המניע לפעולה.
- נשים שענו שהפלה היא מתוך דאגתן לבריאותן ועתידן המקצועי השתייכו לרמה הראשונה )דאגה
לעצמי, הישרדות עצמית(, אלו שדאגו לילד ולמצבו השתייכו לרמה השנייה )דאגה ואחריות לאחר(,
לקבוצה השלישית השתייכו נשים שהביעו הן דאגה לעובר והן רגשות אשם על המגבלות שהוא
יכניס לחייהן כלומר, רגשות בו זמניים לעצמן ולילוד. עוד טענה גיליגן כי קול האישה שונה
מקולו של הגבר כיוון שהוא מתמקד ביחסים , מה שבולט על רקע סביבה המדגישה את הנפרדות,
את הגבולות בין אנשים."גברים סבורים כי בכך שהם מכירים את עצמם הם גם מכירים את האישה,
ושמספיק לנשים שיכירו את האחר בכדי שיהיו בקשר עם עצמן " )סוקרטס(
גישות פמיניסטיות : נחלקות לגישות מתונות וקיצוניות. הגישות הקיצוניות טוענות שעצם
ההיריון, הלידה והטיפול בתינוק מהווה מגבלה בפני נשים ולכן יש למצוא מוצא למכשול זה. הגישות
המתונות רואות בנשים שכבה חברתית מקופחת שצריך לדאוג ולקדם את מעמדה בחברה. הגברים
מקבלים תפקידים פוליטיים וכלכליים ושולטים בכך בסדר החברתי, הנשים מתמקדות בקשרים
בילדים ובמשפחה. החוק מגן על הגברים כיוון שהם אלו שמחוקקים אותם. הגישות המתונות
מסכימות עם גישת הלמידה החברתית, על פיהן למידת תפקיד המין מוכתב ע"י החברה )הטובים
לטייס והטובות לטייסים(. גישות אלו הולידו תנועות אשר ביקשו לחזק נשים באסרטיביות וקבלת
תפקידים משפיעים בחברה.
התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד- ההתפתחות הרגשית ,האישיות או ההתפתחות
הפסיכולוגית
30. 03
אבי התיאוריה הוא פרויד. נולד ב- 6581. פרויד כמו פיאז'ה טען ש ההתפתחות הרגשית
מתנהלת בשלבים . כל הכללים החלים על ההתפתחות בשלבים חלים גם על התיאוריה של פרויד:
ההתפתחות תלויה בגיל , הילד עובר משלב לשלב בהתאם לגיל שלו וזו סכימה אוניברסאלית. כל
שלב בנוי משלב שלפניו, וילד לא יכול לקפוץ שלבים. ככל שהשלב מוקדם יותר הוא חשוב יותר
בתחום התפתחות האישיות ומהווה בסיס להתפתחות האישיות. ההנחה היא שאם יש לנו בעיה
בשלב המוקדם של ההתפתחות הדבר משפיע על כל מבנה האישיות. מסקנה לפי התיאוריה הזו, אם
אנו רוצים לגדל ילד בריא בנפשו צריך להשקיע בשלבים המוקדמים של ההתפתחות. פרויד הרחיק
לכת ואמר שהאישיות קיימת כבר בגיל 6 וכל מה שיבוא אח"כ זה פחות חשוב, זה רק עיצוב, כי
בסיס האישיות כבר קיים בגיל 6,5. היום יש מחקרים שמראים שיש עקביות בין הילדות
לבין ההתבגרות. יש עקביות במובן שבדקו ילדים בגיל ההתבגרות ומצאו שילדים שהיו להם
נתונים חיובים מבחינה אישיותית הדבר המשיך גם בגיל ההתבגרות. לפי פרויד הילד הוא אבי
המבוגר. תרומתו של פרויד הייתה בזה שיש חשיבות לילדות. עובדה שהיום מכשירים אנשים
לטיפול בילדים כי הילדות חשובה.
פרויד יצא מהנחת יסוד שמה שמניע את ההתפתחות זה שני דחפים: מין ותוקפנות
המין והתוקפנות הם האנרגיה של האישיות. פרויד צמצם את כל ההתנהגות האנושית לשני
דחפים אלו. לכן קראו לתיאוריה הזו גם = Redactionרדוקציה, שהיא צמצום –
מצמצם את כל מה שאנו עושים לשני מניעים אלו, אלו הם דחפים מולדים, אלו הם
אינסטינקטים. אז למה בכל זאת אנו קוראים להם דחפים ולא אינסטינקטים? מה ההבדל בין
דחפים לאינסטינקטים? לפי פרויד והגישה הפסיכואנליטית והפסיכו דינאמית – גם אינסטינקט
וגם דחף הם מולדים, אבל דחף הוא משהו שאנו יכולים לנהל אותו, אנו יכולים לשלוט בו
ובאינסטינקט לא שולטים.כל חיי האדם הוא מאבק בין הדחפים הללו לבין דרישות החברה.
31. 13
הדחף ) ה- – Drivesמניעים ( רוצה להגיע לשחרור, להנאה, להרפיה לעונג – . Dischargeהדחף,
האנרגיה הזו קיימת מהיום הראשון לחיינו. אנרגיה זו מנסה כל הזמן להגיע לשחרור, לצאת מהגוף,
ובשחרור זה יש הנאה. ההנאה קיימת מעצם שחרור האנרגיה. בכל שלב הדחף בוחר לו
אובייקט אחר שדרכו הוא משתחרר , האובייקט משתנה משלב לשלב )פ ה , פי הטבעת ,
איברי המין וכד'(. האובייקט הוא זה שקובע את השלב .
האישיות מבנה
עפ"י פרויד, האישיות מורכבת משלושה חלקים בשלוש רמות מודעות הן כמו קרחון שרק קצהו בולט
מעל פני המים. במקרה זה, רק במודע נראה בחוץ. הסמוך למודע ותת המודע נמצאים מתחת לפני
המים.
מודע - כל מה שהאדם קשוב אליו ברגע נתון: תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות שאנחנו מעלים
עכשיו וכד'. מקור המודע הוא החושים ומה שעולה מהסמוך למודע ומתת המודע. לאדם יש מגע
ממשי מיידי עם המודע.
סמוך למודע – כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שאינם במודע ברגע זה, אך
יכולים לעלות למודע בכל רגע עפ"י בחירה או צורך. מקורות הסמוך למודע הם החושים )מעבירים
לסמוך למודע כל מה שעסקנו בו קודם כשאנחנו עוסקים בדבר חדש( ותת המודע.
תת מודע / לא מודע - כל התכנים )תחושות, רצונות, מחשבות, זיכרונות( שהאדם אינו מודע להם
= אינו יודע על קיומם, אחרת היו גורמים לו חרדה גדולה. האדם טומן בתת מודע, תחושות אסורות,
זיכרונות וחוויות מאיימות וכד'. לפי פרויד זה החלק הגדול ביותר והמשמעותי ביותר מבחינת
התנהגותו של הפרט.
32. 23
חלקי האישיות
סתמי )א י ד (- כל הדחפים שהאדם נולד איתם. דוחף את האדם לפעול למען השגת סיפוק מיידי של
הצרכים ללא כל התחשבות באילוצים חברתיים או מציאותיים. נקרא גם דחף, יצר או איד.
הסתמי נמצא כולו בתת מודע. הוא אינו משתנה משך חיינו. האינסטינקטים האנושיים לפי פרויד
מחולקים לאינסטינקט של חיים )כל הצרכים השומרים על קיומו של האדם כמו:מזון, שתיה, אויר
ומין( ולאינסטינקט של מוות )הדחפים המביאים את האדם לפגוע בעצמו, בזולתו או ברכוש(. הסתמי
מופעל ע"י עקרון ההנאה והכאב )חיפוש הנאה והימנעות מכאב(.
אני עליון- מתפתח סביב גיל הגן )٥-٤(. כולל את על הערכים והנורמות החברתיות שמחנכים אליהן
את הילד בבית ובמערכת החינוך. האני העליון הוא צו המצפון, המוסר. האני העליון הוא זה שגורם
לנו לייסורי מצפון. נקרא גם סופר אגו. האני העליון נמצא בכל שלוש רמות המודעות.
אני – המתווך בין היצר למוסר, בין הסתמי לאני העליון. מתחיל להתפתח בגיל שנה. מווסת את
התנהגותו של הפרט כפשרה בין יצרו לאילוצים החברתיים. העיקרון המנחה הוא עיקרון המציאות .
נקרא גם אגו. האני נמצא בכל שלוש רמות המודעות.
הדינאמיקה של האישיות
לטענתו של פרויד, יש כוח המפעיל / המניע את האדם ואת אישיותו. האישיות היא מערכת אנרגטית
הפועלת מכוח שני עקרונות פיזיקאליים חוק שימור האנרגיה ועקרון שיווי המשקל.
חוק שימור האנרגיה לפי החוק הפיזיקאלי של שימור האנרגיה, אנרגיה אינה הולכת לאיבוד. היא
יכולה לשנות את צורתה. אך הכמות אינה משתנה. אצל האדם, כשהוא משקיע אנרגיה רבה בסיפוק
דחף מסוים, לא נשארת לו מספיק אנרגיה לסיפוק צרכים אחרים. )בתקופת בחינות, הלימוד
33. 33
האינטנסיבי לא משאיר לתלמיד אנרגיות רבות לפעילויות אחרות(. האנרגיה המזינה את אינסטינקט
המין נקראת ליבידו.
עקרון שיווי המשקל )ה ו מ אוסטזיס ( כל מערכת, ובכללה האדם, שואפת להגיע לאיזון. אי שיווי
משקל, יוצר דחף, המניע את האדם לספק את הצורך. )ראה נושא מוטיבציה שלמדנו(. לדוגמא: חוסר
מזון גורם לרעב שגורם לאכילה.
העובדה שהאדם מונע ע"י דחפיו ושני עקרונות פיזיקאליים אלה, הביאה את פרויד
לחשיבה דטרמיניסטית לפיה לכל מחשבה , רגש או פעולה יש סיבה.
חרדה
לפי פרויד כשהאדם חש בסכנה הוא מגיב בחרדה. חרדה היא רגש לא נעים המלווה בתחושות
גופניות המזהירות את האדם מפני סכנה אפשרית.
לפי פרויד החרדה מניע את האדם לפעול, ולכן, גם היא מסבירה התנהגויות אנושיות רבות.
פרויד מבחין בשלושה מקורות לחרדה, אם כי לא תמיד ניתן לבודד בבירור כל אחת מהן
ולהתייחס אליה כגורם יחיד.
חרדה מציאותית – תגובה רגשית לסכנה ממשית הנמצאת בסביבה. חרדה זו שומרת על קיומנו כי
היא מתריעה על סכנה ממשית בסביבתנו.
חרדה נירוטית – תגובה רגשית לסכנה שמקורה בסתמי. מתעורר דחף, והאדם חרד שלא יוכל
לשלוט בו. )בעיקר דחפים מיניים ותוקפנות(. לעיתים תחילתה של חרדה נירוטית היא בחרדה
מציאותית.
34. 43
חרדה מוסרית – תגובה רגשית לרגשי אשמה / ייסורי מצפון שהאדם חווה עקב מימוש מחשבה או
מעשה אסורים. גם חרדה זו מתחילה לעיתים כחרדה מציאותית )עונש שקיבלנו בגין מעשה אסור(.
ניתן לראות בתשתית התרבות את הסובלימציה של דחפים מיניים ותוקפניים )ספורטאים, מנתחים
ועוד(. נחשב למנגנון בריא, שכן האגו אינו מונע את ביטוי הדחף אלא מחליף את האובייקט.
מנגנוני הגנה
מנגנוני ההגנה נועדו לצמצם את החרדה )הנירוטית והמוסרית( המאיימת על האדם.
המשותף לכל מנגנוני ההגנה הוא שכולם פועלים בלא מודע, וכולם מעוותים את המציאות ברמה
מסוימת כדי שהחרדה תהיה פחות מאיימת. לפי פרויד, שימוש במנגנוני הגנה הוא טבעי ונורמאלי.
יחד עם זאת, יש להבין ששימוש מוגזם במנגנוני הגנה מביא את האדם לחיות במציאות מדומה.
בנוסף, לפי פרויד, עפ"י חוק שימור האנרגיה, עיסוק מוגזם במנגנוני הגנה מונע מהאדם תפקוד יעיל.
פירוט מנגנוני ההגנה:
הדחקה - מנגנון בסיסי המהווה מרכיב גם במנגנונים אחרים. הדחקה היא הכנסת הדחף ונעילתו
בתת מודע. כך האדם לא יודע על קיומו של הדחף ולכן לא יכנס לחרדה. האדם מדחיק גם אירועים
טראומטיים או חוויות מתסכלות המשפיעות על הדימוי העצמי שלו. מנגנון זה גוזל מהאדם אנרגיה
מרובה ופוגם בפעילויותיו בתחומים האחרים. הדחקה מתייחסת לאירועים שקרו בעבר.
עידון )סובלימציה( - מנגנון המשרת את האדם ואת החברה. אינו מונע את הדחף האסור, אך
מתעל אותו לפעילות אחרת המקובלת בחברה. הדחף לא משתנה. משתנה התוצר שלו.
הכחשה - התעלמות )בהווה( מתכנים מאיימים כאילו אינם קיימים.
35. 53
השלכה - הפחתת החרדה ע"י ייחוס הדחפים למישהו אחר.
התקה - פריקת האנרגיה התוקפנית על אובייקט אחר )שאינו מאיים, חלש יותר(, שאינו זה שעורר
את החרדה.
היפוך תגובה - התנהגות קיצונית המבליטה בהגזמה ביטויי הפוך לדחף המקורי מעורר החרדה.
שיכלון )רציונליזציה( - מתן צידוקים הגיוניים המסבירים / המצדיקים את התנהגותנו בהתאם
לדחף.
אבחון : מבחני השלכה , רורשך, (THEMATIC APPERCEPTION TEST - (T.A.T
טכניקה טיפולית: אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות
מונחים טיפוליים: תובנה ,INSIGHTפירוש ההעברה ,TRANSFERENCEפירוש ההעברה
הנגדית - TRANSFERENCE COUNTERפירוש התנגדות RESISTANCE
שלבי ההתפתחות של פרויד:
1. שלב אוראלי – גיל 0 -שנה וחצי האובייקט שדרכו האנרגיה משתחררת הוא הפה. הפה הוא
מוקד ההנעה. האזור הארוטי- . Erotic zoneדרך שחרור זה התינוק מגיע לעונג. לכן בשלב זה
התינוק ממשיך לינוק גם אם אין חלב בשד. וזאת משום שהיניקה, המציצה, השימוש בפה מרגיעה כי
דרכו הוא משחרר אנרגיה ונרגע כי מגיע לסיפוק. בשלב זה האקט התוקפני של התינוק
מתבצע על-ידי נשיכות, כשהוא נושך את השד של האם. פרויד טען שבכדי לעבור את
השלב האוראלי בשלום צריך שיהיה סיפוק אופטימאלי במובן האוראלי כך שלא יהיה סיפוק יתר,
36. 63
גריית יתר , שלא יותר מידי ולא פחות מידי. אם נותנים פחות מידי יהיה לתינוק חסך במובן שאין לו
מספיק הזדמנויות כשהוא מגלה חרדה, דאגה, סימנים של מצוקה ולא נותנים לו את הגירוי הזה בפה,
לא הנקה ולא בקבוק ולא מוצץ- החסך האוראלי הזה קיים לרוב כאשר אימא לא קיימת, לא נגישה,
והמצב ההפוך הוא שיש סיפוק יתר, כאשר האימא מניקה כל הזמן גם כשהתינוק לא רוצה )הפרה
רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק(. סיפוק יתר לא מאפשר תסכול - Frustration
ולדעת פרויד התסכול חשוב להתפתחות, כי התסכול קורה כשהדחף מתעורר ואז יש השהייה
דחף מתעורר. Delayהשהייה שגורמת לתסכול סיפוק שגורמת לתסכול שהוא חיוני להתפתחות
היכולת לסבול תסכול, להיות מוכן להמשיך לתפקד גם כשיש תסכול=סיבולת. הרבה מהאסירים
נמצאים בכלא בגלל שלא הייתה להם יכולת לדחות סיפוק.
היכולת הזו באישיות היא יכולת חשובה. הצורך בסבולת זו קיים לגבי כל דבר שאנו רוצים ויכול
לגרום לנו עונג – אוכל, כסף, מין או כל הנאה אחרת שחייבים לפעמים לעשות לה השהייה . אם
התסכול נמשך זמן רב מידי ללא סיפוק באופן חוזר ונשנה ובאופן קיצוני אז יש חסך
פעמים רבות צריך לעשות לא רק השהייה אלא גם עקיפה- דחף מתעורר ולא ניתן לפרוק אותו באופן
ישיר ואז הדחף מחפש לו דרך עקיפה כדי להשתחרר לדוגמא – בחיים אנו לא יכולים לממש כל דחף
שמתעורר מהר ובאופן ישיר למטרה. החברה, הנורמות, הכללים לא מאפשרים , אז הדחף חייב
לעשות מעקף ולהגיע למטרה של שחרור, פורקן בדרך אחרת.
משימה התפתחותית וחוויה- משימה התפתחותית מושלמת היא כאשר ישנו סיפוק של הדחף ויש גם
גבול להנאה הזו – לכן צריך לעודד גמילה מהנקה, עצמאות . צריך לדאוג שלא יהיה סיפוק
יתר. אפשר לראות לאורך כל החיים את האזור כארוגני- מרגיע כמו אכילה בשביל להירגע.
תוצאות אפשריות מחסכים בשלב האוראלי: כתוצאה מחסכים או עודף נוצרים מיני אישיות
כגון: האישיות התלותית- זו שיש בה הרבה חסך בילדות... או האישיות הרעבה לאהבה הנובעת
37. 73
מחסך בילדות.... תגובה נוספת שיכולה להיווצר מחסך כבר בשלב האוראלי הוא "חוסר אמון"
המחלה המוכרת המבטא חוסר אמון הינה מחלת הרדיפה המכונה "פרנויה".
קיבעון בשלב = Fixationפיקסציה – היתקעות בשלב פסיכו-סקסואלי מסוים. כשהילד עבר
גיל אבל עדיין לא התפטר מההתנהגויות המאפיינות את השלב הזה.
רגרסיה – - Regressionחזרה להתנהגות התואמת שלב פסיכו-סקסואלי מוקדם יותר. הילד עבר
שלב ופתאום חזר לשלב מוקדם יותר. יתכן שהייתה פיקסציה באותו שלב ולא פתר/ עבר אותה
בשלום .
שתי התופעות )רגרסיה וקיבעון( קשורות זו בזו, ככל שהפיקסציה חזקה יותר,
הסיכוי לרגרסיה לאותו שלב גדול יותר.
תלות אוראלית- אנשים שמכורים לאלכוהול, לעישון, לסמים עדיין צריכים את הסיפוק של הפה.
במעבר לשלב הבא אחריו ה- Erotic zoneמשתנה ועובר למקום אחר בגוף.
ליבידו=האנרגיה של המין והתוקפנות.במעבר לשלב השני האנרגיה הליבידיאנית
עוברת לאזור אחר בגוף, והוא מתחיל להיות האזור המרכזי להנאה ולסיפוק, אבל גם
2. שלב אנאלי – שנה וחצי-3 - האזור שדרכו משתחררת האנרגיה הוא פי הטבעת ) .( Anusהוא
האזור החשוב, הוא המוקד, האובייקט שדרכו הליבידו משתחרר פי הטבעת הופך להיות מרכז
מוקד הפעילות הוא בהחזקה והרפיה. ההנאה ומרכז המחשבה.
הילד בגיל זה עסוק בעיקר בשליטה בסוגרים, בצרכים, וזה ההישג הגדול שלו, שהוא מצליח לשלוט
בצרכים. בשלב זה יש מאבק בין הסביבה הדורשת להמתין לבין דחף המבקש עונג מיידי. בשלב
האנאלי אנו רוצים שהילד ישלוט בדחף ויעשה צרכיו בשירותים. הילד בגיל 3 עדיין עוסק בשליטה
בסוגרים. אם היינו נותנים לדחף לצאת בדרך חופשית הילד תמיד היה מעדיף לעשות את צרכיו
באופן חופשי ולא להתאפק. תוצאות אפשריות מחסכים בשלב האנאלי: שליטה- כפייתי
38. 83
לשלוט בין בבית ובין בעבודה, סדר וניקיון- אובססיה כפייתית לסדר לפי רצונו. צריכה בכול זאת
להיות בנו מידה מסוימת של כפייתיות לסדר כדי שנתפקד בחיינו ללא תוהו ובוהו- השאלה היא
המינון. חוסר גמישות/ נוקשות- הרטבת לילה או הרטבת יום היא אחת הבעיות המתפתחות בשלב
האנאלי ולכן יש לטפל בכך אם הילד מרטיב וכבר בגיל ٥.٣. הבעיה קשורה בדרך כלל בין הילד לאם
בעניין המאבק הקשור להשלטת המרות.
יש שתי קצוות שהן לא בריאות:1. כשההורים לא שמים גבולות ולא עושים סדר בעשיית של
הצרכים, ולא מביאים את הילד לכך שישלוט בצרכיו. 2. כשהילד מרגיש שהיצירה שלו היא טמאה
ואי אפשר ליהנות ממנה וזה מגעיל ודוחה. חינוך קפדני במה שקשור לעשיית הצרכים גורם
לאישיות כפייתית אישיות קומפלסיבית אובססיבית , שדואגת יותר מידי לניקיון ולסדר.
שכל דבר שמפר את הסדר שלך אתה נכנס ללחץ ואתה רוצה לשלוט בסדר הזה )שטיפת ידיים
אובססיבית(. יש קשר בין בעיות בתחום האנאלי לבין אנשים שנהנים לתת לעומת אנשים קמצנים,
שרוצים להחזיק לעצמם, ולשלוט בדברים לבין עצירות או בעיות ביציאה. קיבעון בשלב הזה
יכול להביא לקמצנות. בשלב זה המשימה ההתפתחותית היא שליטה עצמית.
3. שלב פאלי )א ד י פאלי ( – 6-3 – איזור שחרור האנרגיה איברי מין, אוננות. רוב הילדים כבר
שולטים בצרכים. לילדים בני 5-4 יש הנאה מאיברי המין. פרויד אמר שבשלב זה יש הזדהות או
תסביך אלקטרה -הילדה משיכה למין השני.
נמשכת לאבא. היא מרגישה שנולדה עם איבר מין חסר. היא מנסה לפצות על החסר באמצעות קרבה
לאבא בתקווה שייתן לה את החסר. התקווה לא מתממשת יש אכזבה ותסכול מהאב והיא חוזרת
לאם.
תסביך אדיפוס – הילד נמשך לאימא ויש לו משאלה להפטר מהאב, וכך יוכל לקחת את האם
לעצמו.
39. 93
פתרון התסביך הזה בונה נדבך מאוד חשוב באישיות הסופר אגו = המצפון , האגו האידיאלי
שנבנה ע "י הפתרון של התסביך האדיפאלי . הפתרון הוא ההזדהות עם ההורה מאותו
הבן המין .
נמשך לאימא ומגיע למסקנה שמשיכה זו גורמת לו לבעיות ולמאבק עם האבא זה גורם לו לחרדת
סירוס פוחד שאבא יסרס אותו, ובגלל זה רואים ילדים בני 5 שעושים בעיות. הם פותרים מצוקה זו
ע"י זה שהם מזדהים עם מי שמאיים, כלומר עם האבא. הילד מבין שאם יוותר על אימא ויתקרב
לאבא זה יפתור את הקונפליקט, וכך הוא מפנים את הערכים של האבא, והערך הראשון שהוא מקבל
הוא איסור גילוי עריות, שאסור לשכב עם קרוב משפחה. הערכים שהוא מפנים הם ערכים חברתיים-
כבוד לאב, לרסן את התוקפנות.
גיבוש הזהות המינית – הזדהות עם האב ולקיחת מרחק מהאם. עד גיל 4 האם הייתה הדמות
הדומיננטית, שאליה נקשר וכעת הוא מתרחק ומפתח זהות מינית שונה. בגיל 4 הוא מבין מבחינה
קוגניטיבית שהוא ימשיך להיות בן לכל החיים. קביעות הזהות המינית.
אם האם לא מספיק מעריכה את האב והיא לא רוצה שבנה יזדהה עם האב, או כשהאם פיתחה תלות
בילד ולא משחררת אותו . זה עלול לגרום לילד לחוסר זהות מינית, או לחרדות ופחדים
מהמיניות של עצמו. במשפחות שאין אבא יש הנחה שהילד יפתח רגשות אלו כלפי דמות אחרת
בחייו שהוא יזדהה איתה, אך יש להניח גם שתהיה איזו פיקסציה בהתפתחות מעצם זה שאין לו אבא
יש סיכון שמשהו יקרה בהתפתחות.
לגבי בנות – להן יש משיכה כלפי אבא. יש לבת מחשבות שהיא רוצה להיות כמו אבא ויש קנאת
הפין רוצה איבר מין כמו של אבא ורואים ילדות שעושות פיפי בעמידה. כאשר הילדה לא מקבלת את
הפין היא חוזרת לאימא ומזדהה איתה ומנסה לפצות עבור החסר הזה. פרויד הרחיק לכת וטען
שהאישה מתפתחת עם הרגשת נחיתות בגלל שאין לה פין, והיא מפצה על חסר זה כאשר היא יולדת
בן, זה סוג של פיצוי. בגלל שהילדה מזדהה עם האב ומשלימה אתו מתפתח אצלן סופר אגו חזק,
40. 04
ואילו הבנות שלא השלימו את ההזדהות הן בעלות סופר אגו נמוך. בשלב זה כשהילדה
בגיל 7,5 נדבקת לאבא ומתחככת בו בצורה כזו שברור שיש גרייה מינית- תפקידו של הבוגר בשלב
זה הוא לשנות את המגע באופן שיגרום לפחות עוררות. צריך למנוע גריית יתר. שלב זה יוצר
באישיות גם את הזהות המינית שמתחילה להתגבש בשלב זה מבחינה רגשית. התיאוריה אומרת
שהנטייה המינית קשורה בהתפתחות. מבחינת פרויד מי שבוחר באותו מין יש לו כשל
התפתחותי, קונפליקט שאינו פתור, והקיבעון נמצא בשלב האדיפאלי. הבן שנמשך לזכר הוא
אדם שחרדת הסירוס שלו לא נפתרה. קיימים ממצאים שגברים הומוסקסואליים היו ילדים שאבא
שלהם הייתה דמות אכזרית שקשה היה להזדהות איתה. אם האב הוא דמות מקבלת, אוהבת
שמאפשר את ההתקרבות אז הבן יכול להתרחק מהאימא ולפתח זהות מינית. כדי שהזהות
המינית של הילד תהיה שלמה, כדי שישתחרר מתסביך אדיפוס צריך לעזור לילד
בגילאים 6-4 להזדהות עם האב.
כל הנושא של סמכות ושל מאבק או קבלת סמכות קשור לשלב האדיפאלי - יש אנשים שהם רגישים
וקשה להם לקבל סמכות . הקושי לקבל סמכות מיוחס לתקופה האדיפאלית.
לפי פרויד בסוף שלב זה יש את שלושת מרכיבי האישיות : האיד, האגו והסופר אגו.
4. שלב החביון – 21-6 – – Latencyהדחפים נרגעים. תקופת בית הספר היסודי. הילד ממושמע,
עסוק בלמידה, לומד קריאה. מתפנה נפשית ללמידה. הוא שם בצד את העיסוק המיני והוא יותר
מרוכז ללמוד. יש בפניו אתגרים חיצוניים- ללמוד חשבון, כתיבה. כל האנרגיה הנפשית שלו מושקעת
בלימודים. הדחפים בשלב הזה בעיקר המיניים הם חבויים. הילד אינו עסוק בהם- הבנים לחוד הבנות
לחוד, קיים אנטי למין השני, הבנים אינם רוצים לשחק עם הבנות. הבן רוצה להיות עם הבנים והבת
עם הבנות כי הם רוצים את ההשתייכות והגיבוש המיני. משימה התפתחותית : הרחבת המעגל
החברתי, השקעה בלמידה, התעניינות בסביבה.
41. 14
5. השלב הגניטאלי – 21 ומעלה – גיל ההתבגרות ומעלה - האובייקט הוא המין האחר. הדחף
יוצא דרך האובייקט שהוא – המין האחר. שלב המיניות האחרת. הילד מגיע למצב שהוא יכול
לפתח קשר אינטימי עם בן /בת הזוג. משימה התפתחותית: יחסים אינטימיים, תרומה לחברה ע"י
עשייה, , Love And Workתוצר פתרון השלבים הקודמים בהצלחה.
התיאוריה של אריק אריקסון
אריקסון )4991-2091( היגר מאירופה לארה"ב. אריקסון בנה את התיאוריה של האדם על התפתחות
האישיות תוך שהוא מושפע מהתיאוריה של פרויד.
הדרך שהוא הציג את שלבי ההתפתחות הייתה שונה משל פרויד במס' אספקטים:
מאפייני הגישה של אריקסון:
1.הוא לא נתן הרבה מקום כמו פרויד לנושא של המיניות כדחף
להתפתחות.
2.הוא נתן מקום להשפעה החברתית על התפתחות הילד והאדם.שם דגש
על אלמנט חברתי-תרבותי. החברה מותאמת לשלבים של התפתחות
הילד, תוך שמירה והגנה על רצף וקצב ההתפתחות.
3.הוא חשב שההתפתחות נמשכת לאורך כל החיים וממשיכה גם בבגרות,
ולא כמו שסבר פרויד שבגיל 31 האישיות מושלמת.
אריקסון שם דגש על פונקציות האגו, לאמור הסתגלות ואדפטציה לחברה. האגו אוטונומי מהאיד, יש
לו פונקציות מולדות )חשיבה, תפיסה( ושם דגש על הבריאות ולא על הפתולוגיה.
זהות ושליטה- שני תהליכים באני:
42. 24
מרכיבי הזהות :
1. ייחודיות – היות האדם יחידה אנושית נפרדת. )הרבה פעמים לא שמים לב במקרה שיש שנים,
שלושה ילדים ומסתכלים עליהם ומתנהגים כלפיהם כאילו היו "חבילה אחת". צריך לקחת ילד
אחד כל פעם לזמן איכות רק שלו בלי אחיו.
2. שלמות – האני עושה סינתזה בין הצדדים השונים של האישיות.
3. אחידות והמשכיות – האני דואג להמשכיות בין מה שהיה בעבר ומה שיהיה בעתיד.
4. שייכות לחברה – האני יוצר תחושה של שייכות וקשר לאידיאלים ולערכים של החברה.
שליטה : פונקציה של האגו שמטרתה שליטה של האדם בסביבתו, מה שמעניק בטחון ליחיד. לא
ראה זאת כנגד האיד כפי שהסביר פרויד.
החברה והתרבות: מסייעות בגיבוש הזהות, אולם אינן מהוות גורם מפריע כפי שסבר פרויד.
החברה והתרבות מציעים פתרונות ממוסדים ונוחים לצרכים מסוימים של שאלת הזהות כמו מקצוע,
משפחה ושייכות לאומית.
שלבי ההתפתחות לפי אריקסון האישיות מתפתחת ב-8 שלבים שהאחרון הוא הזקנה.
8 שלבים מלידה עד מוות. כל שלב התפתחותי מאופיין ע"י משבר או משימה התפתחותית, עניין
העומד במוקד השלב ההתפתחותי. הוא ראה שבכל שלב משלבי ההתפתחות יש אתגר התפתחותי
שהילד או עובר בהצלחה ואז מצליח לבנות בסיס חשוב באישיות או שהוא נכשל לבנות את החלק
הזה ואז יש פגם בהתפתחות. אם המטרה לא מושגת בשלב הספציפי אי אפשר לתקן את החסך.
בכל שלב יש שני קצוות אם ההתפתחות היא אופטימאלית אז יש משיכה לצד החיובי, אם לא הנטייה
היא לצד השלילי – מה שיקבע בסופו של דבר את התפתחות האגו כבריא או פגוע. האגו הוא עמוד
43. 34
השדרה של האישיות. לפי אריקסון בכל שלב ההתפתחות היא בשלושה מישורים :
מישור פיזיולוגי , מישור פסיכולוגי ומישור חברתי. פרויד לא התייחס למישור החברתי.
פרויד טען שהחברה היא מכשול בפני ההתפתחות במובן שהיא עלולה להציב הרבה מכשולים בפני
ביטוי הדחף וגורמת ל- הדחקה. לעומת זאת אריקסון טען שהחברה היא גורם שתורם ומקל על
התפתחות האדם, כי היא נותנת לו את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל הפיזיולוגי שהוא נולד איתו,
נותנת לו במה, מקום ללמוד, להתפתח, לקבל תפקיד, להיות אדם יעיל, ותורם לחברה. החברה
מאפשרת לילד להיכנס למסגרת ביה"ס בגיל 3 , 5 מאפשרת לו ללמוד קוגניטיבית, ואיך לרכוש כלים
להתמודד עם החיים וכלים חברתיים, ללמוד לקרוא ולכתוב. החברה נותנת לילד את המסגרת
להגשים את האהבה שלו ואת הצורך בהתאהבות, וגם את הצורך בפוריות, ביצירת דור חדש- החברה
נותנת לנו אפשרות זו ע"י כך שיצרה את מסגרת הנישואין. מסקנה: לפי אריקסון החברה היא
גורם שמקדם את האישיות ואת ההתפתחות הבריאה של האדם. אריקסון טען ששלבי
ההתפתחות הם מולדים, הם קיימים כבר בחומר הגנטי כמו שצבע השיער, העיניים והגובה הכול
כבר קיים בגנטיקה, וכך גם שלבי ההתפתחות נמצאים בקודים של הגנטיקה, והאופן שהם באים לידי
ביטוי ומימוש הוא תלוי בחברה ובמשפחה.)שילוב של תורשה וסביבה(.
8 השלבים של אריקסון חמש השלבים הראשונים של אריקסון דומים לאלה של פרויד.
1. השלב הראשון – גילאי 5.1-0 אמון בסיסי ) ( Rustלעומת חשדנות בסיסית, חוסר אמון
)( Mistrust
הרך נולד עם תחושת אמון בסיסית, התקווה והאמונה שלמישהו אכפת ממני ותחושת אי-אמון- לאף
אחד לא אכפת ממני, חרדת נטישה. אם אימא ניגשת אליו כשהוא רעב ובוכה, מניקה אותו, מרגיעה
אותו הוא יפתח אמון.
44. 44
משימה: פיתוח אמון בסביבה ובהורים, כך הילדים לומדים כי העולם שלהם בטוח , עקבי, ניתן
לניבוי ומעניין.
התערבות: ילדים זקוקים לטיפול המאופיין ברגש, אהבה, המשכיות ועקביות.
בשלב זה הוא מצליח לבנות את האמון הבסיסי בעצמו ובעולם או שלא מצליחים לעזור לו לבנות
אמון ואז יש לו חשדנות וחוסר אמון, והדבר תלוי בדאגה של האם, בהיותה עקבית בדאגה לצרכיו,
ואז הוא מרגיש שניתן לסמוך עליה, שהיא יוצרת קשר אוהב ומהימן, ילדים שלא קיבלו אמון יהיו
ילדים חסרי אונים, תלותיים, שיהיה להם קשה לסמוך על עצמם ועל אחרים. בשלב זה התוצר
המיוחל הוא שיוצרים בנפשו של התינוק תחושה של תקווה. זוהי התקופה הקריטית. גם
אם יהיה פיצוי הוא לא יהיה מלא, יישארו עקבות ,סימנים.
2. שלב שני – 5.1 – 3 – אוטונומיה, עצמאות ) ( Autonomyלעומת בושה וספק )
. ( Doubt
)מקביל לשלב הסנסורי מוטורי של פיאז'ה ולשלב האנאלי של פרויד(- התינוק עושה צעדים ראשונים.
יש לתינוק רצון משלו. מפתח תחושת עצמאות, לוקח סיכונים, מתעמת עם אנשים, אומרים לו אסור,
לא לגעת, שומע הרבה לא, רוצה להתנסות, מתחילה שליטה בצרכים, רוצה לאכול לבד. לעומת
תחושת בושה וספק שהלך רחוק מידי.
משימה: קבלת תחושה של שליטה עצמית ושליטה בסביבה.
התערבות: ילדים נדרשים לחוות הצלחה במה שהם עושים. הם מבטאים את תגובות האוטונומיה
שלהם ב"אני", " לא" .
מבחינה פיזיולוגית – שליטה בסוגרים: האלמנט הפיזיולוגי בשלב הזה הוא שהילד אמור
להיות בשליטה על הסוגרים )כמו בשלב האנאלי של פרויד(. היכולת או חוסר היכולת לפתח
45. 54
אוטונומיה, שליטה בצרכים, בניקיון מושלכת על משימות אחרות העומדות בפני הילד בשלב זה או
בשלבים שיבואו.
מבחינה פסיכולוגית – אוטונומיה: הוא אמור לרכוש את תחושת האוטונומיה שהיא מושגת ע"י
כך שההורים מצד אחד מציבים גבולות של מה מותר ומה אסור, ומצד שני ההורים מקבלים,
גמישים , תומכים, מעודדים, מאמינים ביכולת של התינוק לשלוט. פעמים רבות יש חרדה של ההורים
שהתינוק לא יצליח להיגמל, והם משדרים לילד חרדה זו, ואז גם הוא חרד, וזה מקשה עליו לפתח
אוטונומיה ואמון בעצמו שהוא יהיה מסוגל.
מבחינה חברתית – הילד בא באינטראקציה גם עם אבא, אחים ואחיות, המסגרת של ההתייחסות
יותר רחבה. זו החברה הראשונה שהילד בא באינטראקציה איתה, ולכן חשוב איך שהסביבה
מתייחסת לילד.
בשלב זה מבחינה קוגניטיבית הילד מבין איך לנהל משחק. הוא מנסה להיות אוטונומי ולאכול לבד,
להתלבש לבד והילד יכול להיות בספק בנוגע ליכולתו ולחוש בושה לנסות לבצע את המשימות.
המסר כאן הוא – חשוב לתת לילד להתנסות ולגרום לו להרגיש שהוא מצליח. באיזו מידה אנו
כהורים מצליחים ליצור את האיזון בין מצד אחד לדרוש מהילד ומצד שני לא להיות נוקשה מידי.
צריך לתת מקום לטעות ולהיות סובלני. לא להיות חרד, אלא להאמין ביכולת של הילד. אם אנו
מאמינים בו ומתפעלים מהיצירה שלו- יחס זה ימנע את הנטייה להרטיב. בשלב זה התוצר
המיוחל הוא כוח הרצון. בסופו של דבר היינו רוצים שהילד יצא מהשלב הזה עם כוח רצון
לעשות, לשלוט, לממש להיות אוטונומי.
3. שלב שלישי גיל 6-3 – יוזמה ) ( Initiativeלעומת אשמה )( Vs.Guilt
46. 64
)מקביל לשלב האדיפאלי של פרויד( - ילדות, גיל הדמיון, משחק עם מבוגרים, יש לו רעיון והוא
הולך ומבצע אותו = יוזמה. לפעמים חש אשמה – אני ילד רע. נלחם על שלו, בודק גבולות, רוצה את
אימא לעצמו, מנסה להפריד בין אימא לאבא.
משימה: פיתוח תחושת היוזמה כנגד תחושות של אשמה בגין אי עשיית הדבר הנכון.
התערבות: ילדים נדרשים להציב מטרות, לשאוף לקבלת מנהיגות וליישם פרויקטים.
אריקסון לקח מונחים קרובים לאלה שפרויד דיבר עליהם, למשל שבשלב זה האבא נכנס לתמונה
ומהווה עוד קודקוד של המשולש, וגם הוא מתחיל להציב גבולות של מה אסור ומה מותר, והילד יוזם
ויכול להיות שיגידו לו אסור ואז יעוררו את תחושת האשמה. הפתרון החיובי בשלב זה הוא – לגרום
לילד להרגיש שיש מטרה שאפשר לחתור אליה ללא רגשות אשמה, וללא חשש מעונש. כי רגשות
אשמה וחשש מעונש יכולים לשתק את הילד ולמנוע את היוזמה ואת הפעולה העקבית, שהם חשובים
כדי להשיג מטרות.
מבחינה מוטורית – בשלב זה הילד רץ ועושה תנועות וההורים אומרים הרבה זה אסור, מותר,
הילד רוצה להתנסות יותר וההורה צריך מצד אחד לאפשר לילד להתנסות ומצד שני למנוע סכנה.
מבחינה חברתית – נוספת עוד חבורת קרובי המשפחה, בני הגיל. השאלה היא אם מעודדים את
הילד להתנסות עם הילדים הנוספים, וככל שמעודדים לילד יש יותר סקרנות ויותר רצון לגלות.
השאלה היא האם ההורה הוא תומך או מעניש? ילד ששומע הרבה זה אסור ולא – תהיה הססנות
בכל צעד שיעשה, מחשבות שלא בטוח בעצמו, יחוש אשמה על כל בחירה שלו.
בשלב זה התוצר המיוחל הוא תחושה שיש מטרה.
4. שלב רביעי – גיל 11-6 - יצרנות ) ( Industryלעומת נחיתות )( Inferiority . Vs
47. 74
מקביל לשלב החביון של פרויד. יוצא מהמשפחה לעולם, לביה"ס, שלב הלימודים, מאבק בין תחושת
יכולת ללמוד את המיומנויות של המבוגרים )מנסה לחקות את המבוגרים, ללמוד מיומנויות של
מבוגרים( לבין תחושת נחיתות- אני לא יכול לעשות זאת.
משימות: ילדים נדרשים ללמוד מיומנויות אשר יאפשרו להם הסתגלות בחייהם המבוגרים.
התערבות: ילדים זקוקים לאהבה, עידוד וחיזוק כדי לרכוש מיומנויות חשובות אשר יהוו בסיס
לביטחון עצמי.
מבחינה אינטלקטואלית: בשלב זה הילד יוצא מחיק המשפחה והולך לביה"ס ומתחיל ללמוד
קריאה, כתיבה, חשבון. הוא אמור לרכוש הרבה מיומנויות שיכשירו אותו להסתגל לחיים.
מבחינה פיזית – לומד לשחק כדורגל. תחושה זו שהוא מסוגל , יכול לעומת תחושה שהוא לא
מסוגל, לא יכול ואז מתפתחים רגשי נחיתות, ייאוש ואי התאמה. כשהוא משווה את עצמו לבני גילו.
לכן ילדים שסובלים מקשיי למידה או מקשיים פיזיים, נכויות , חשוב לשים לב בשלב זה איך אפשר
לפצות על תחושות אלו של נחיתות. ובמישור החברתי לעשות הכול כדי לתת להם מיומנויות כדי
שלא ירגישו נחיתות.
התוצר המיוחל בשלב זה הוא ליצור אצל הילד תחושת יכולת.
5. שלב חמישי – גיל ההתבגרות- 81-21 – זהות ) ( density Vsלעומת בלבול תפקידים )
. ( Confusion
גיבוש זהות מול בלבול. ההבנה של האני הייחודי. אי הידיעה מי אתה באמת – בלבול, למצוא את
האני האמיתי, הרפתקנות, מרד, ויכוח עם ההורים.
48. 84
אריקסון שונה מפרויד ב-2 דברים : 1. השלבים מתפתחים כל החיים עד המוות.2. הדגיש את
האינטראקציה עם החברה.
משימות: המתבגרים נדרשים לגיבוש זהותם ותפקידם בעתיד, תוך התפתחות של דימוי עצמי
חיובי.
התערבות: על המתבגרים לחוש כי הם מוערכים על-מנת שיוכלו לפתח תחושה של זהות וקבלה
עצמית.
נושא הזהות הוא הנושא הכי מרכזי בשלב זה, ומי שהביא אותו זה אריקסון. אריקסון טען שזה
המוקד מבחינה פסיכולוגית של שלב זה.
הזהות מורכבת מ : מי אני? מה הפונקציה שלי? מה התפקיד שלי? באיזו מידה המקום שלי
מוערך?
המטרה של שלב זה היא גיבוש הזהות המינית. המתבגרים עוסקים בשאלות: האם אני יפה ונחשקת?
האם אני מספיק גברי ומושך? או שהזהות מתגבשת או שיש בלבול וחוסר בהירות. אריקסון טען
שהחברה תיטיב לעשות אם תיתן למתבגר פסק זמן להתנסות, הרפתקנות, כי פעמים רבות לוחצים
על המתבגר להחליט.
הזהות המגובשת מבחינת אריקסון מאופיינת ע"י :
עקביות פנימית בתפיסת העצמי- אני מישהו שיש לו עמדה, שהוא עקבי בתפיסה שלו, לא היום
הוא בעד ומחר נגד. עקביות פנימית זו היא חשובה. גם אם אני שומע דעה שונה משלי זה לא מערער
את הערכים הבסיסיים שלי.
49. 94
עקביות פנימית בראיית האחרים –האם האחרים רואים אותי כפי שאני רואה את עצמי? ככל
שיש עקביות בתפיסה של האחרים אותו הזהות יותר מגובשת. התאמה בין תפיסה עצמית
לחברתית.
אריקסון טען שההצלחה בשלב זה היא כשהמתבגר מזדהה עם הערכים החברתיים הנורמטיביים,
ומצליח להסתגל לסביבה ולערכים החברתיים, מול מתבגרים שחווים בלבול בתפקידים או זהות לא
מגובשת, ואז הם נפלטים ומזדהים עם דמויות אנטי חברתיות.
אריקסון חשב שצריך לתת למתבגרים פסק זמן להתנסות כדי שיוכלו לגבש את
זהותם. יש מקומות שבהם מחתנים בנות בגיל מאוד צעיר- במונחים של אריקסון זה לא טוב, כי
נישואים בגיל ההתבגרות לא מאפשרים את פסק הזמן הזה.
התוצר המיוחל בשלב זה הוא התכונה של נאמנות לעצמי , לחברה, לדרך.
6. שלב שישי – הבגרות המוקדמת – גיל 53-91 – אינטימיות Intimacyלעומת בדידות
. Isolation
משימות: השגת אינטימיות בקשרים בינאישיים וזוגיים ויצירת מחויבות לקריירה. כשלון ביצירת
אינטימיות מביא לנסיגה ביחסים הבינאישיים והשקעה בעצמי.
זהו הגיל שבו אנשים אמורים להצליח במס' מישורים: 1. ליצור קשר אינטימי שמהווה בסיס עבור חיי
משפחה. 2. לגבש דרך למצוא מה עושים בחיים – קריירה.
אריקסון אומר שאנשים שלא הצליחו לגבש זהות ברורה הם אנשים שיתקשו ליצור קשר אינטימי עם
אדם אחר. הוא טוען שאם יש זהות ברורה אז יש לך מספיק בטחון להתמזג עם זהות אחרת. ואם
אתה לא בטוח לגבי הזהות שלך אתה תרגיש מאוים כאשר אתה מתקרב לאדם אחר. מול התחושה
הזו של היכולת ליצור קשר אינטימי יש את הכישלון שמאיים בשלב זה והוא של תחושת בדידות.
50. 05
אנשים בשלב זה שהם לא יכולים ליצור קשר אינטימי חשים בדידות ופחד – מה יהיה בעתיד ללא
משפחה וילדים.
הצורך בבן זוג הוא כדי שיעריך אותך. באינטימיות יש שני אלמנטים מאוד מעניינים : - לאבד
את הגבולות של העצמי עם האחר ולהתמזג עם האחר.- מצד שני האלמנט המנוגד שחייב להיות זה
לדעת שאני נפרד מהאחר – שונה ממנו, מחוצה לו. אם מישהו מתמזג עם האחר ולא נפרד ממנו אז
יש לנו סימביוזה- תלות, אך אם מישהו מתמזג עם האחר ומצליח להיפרד ממנו אז יש אינטימיות.
התוצר המיוחל בשלב זה הוא שהאדם יהיה במצב של יכולת לאהבה.
7. שלב שביעי – גילאי 05-53 – שלב הבגרות – פוריות Generativelyלעומת קיפאון
Absorption
משימות: דאגה למשפחה, לילדים ולעבודה, הנובעת מתוך רצון לתרום לדורות הבאים. האדם חי
לא רק בשביל עצמו אלא גם בשביל הדור הבא. דואג לבן הזוג ולילדים. כישלון מביא את היחיד לידי
דאגה לעצמו בלבד, הוא אינו חבר פרודוקטיבי בחברה.
פוריות מתבטאת בשני מישורים בחיים: 1. משפחה, ילדים, הבטחת המשכיות הדור הבא. 2. תוצר
של עבודתך, שאתה מייצר ותרומתך לחברה.
אלו שלא מצליחים לעשות דברים אלו מגיעים למצב של קיפאון = שעמום, חוסר עניין, חוסר סיפוק,
חוסר הנאה, אמביוולנטיות לגבי כל דבר, חוסר מחויבות, תחושות של משבר אמצע החיים. אנו בונים
משפחה כי אנו בורחים מבדידות, פוחדים מבדידות.
התוצר המיוחל של שלב זה הוא תחושת פוריות- דאגה לאחר ולא רק לעצמי.
8. שלב שמיני – גילאי 05 ומעלה – גיל זקנה – אחדות האני, האגו , integrityלעומת
ייאוש despair
51. 15
משימות: להגיע לידי הגשמה עצמית וסיפוק ממפעל החיים. נכונות לקבל את המוות. להתמודד עם
המוות.
בשלב זה או שיש תחושת אחדות האני או שיש ייאוש. מה שקובע תחושות אלו זה שאנשים בגיל זה
מתחילים להסתכל אחורה ושואלים מה עשיתי בחיים? האם השארתי מאחורי משהו שאפשר
להתגאות בו? האם חייתי חיים מספקים ? האם אני יודע איפה נכשלתי ואיפה הצלחתי והאם אני
מרוצה משניהם?
התחושה המיוחלת היא שהאדם יגיע לתובנה שהוא יכול לראות את המעלות של החיים שלו שהם
עולים על הייאוש, על כישלונותיו. הוא יודע שהיו כישלונות, אך משלים איתם.
ההתערבות בשלושת השלבים האחרונים ממוקדת סביב יחסים בינאישיים, קריירה, חיפוש
אחר משמעות ומטרות בחיים. הגיל אינו מבטיח הצלחה במימוש המשימות המיועדות לאותו שלב.
גישות התנהגותיות: הדגש בגישות אלו :
1.תיאוריות האישיות חייבות להיות מבוססות על עקרונות הלמידה.
2.מחקר אמפירי הוא היסוד של תיאוריות אישיות.
3.התנהגות מגיבה לחיזוק ומשתנים בסביבה.
4.פסיכופתולוגיה מובנת לפי עקרונות הלמידה ושינוי התנהגות.
למידה : התניה קלאסית )איבן פבולוב, ג'ון ווטסון (, והתניה אופרנטית )סקינר(
פבלוב, פיזיולוג רוסי אשר מצא במחקריו על הפרשות של כלבים כי כלבי הניסוי מריירים עוד לפני
שהגיש להם אוכל, כלומר למול גירוי ניטראלי. לימים הליך זה יקרא התניה קלאסית.
52. 25
עקרונות ההתניה הקלאסית: גירוי ניטראלי רוכש את היכולת להפיק תגובה בשל האסוציאציה
עם הגירוי המפיק באופן אוטומטי )רפלקסיבי( את אותה התגובה. אוכל..............ריור ,
פעמון...............ריור
הכללה: התגובה מוכללת לגירויים נוספים.
הבחנה: האורגניזם לומד להגיב לגירוי ספציפי ולא לגירויים אחרים.
הכחדה: הפחתת האסוציאציה שנלמדה עד היעלמותה.
ווטסון : התניית התגובה הרגשית, אלברט: יצירת פחד מעכברים, פטר: ריפוי פחד מארנבות
יצירת טכניקה לטיפול בהרטבת לילה: דיס – סנסיטיזצייה: מניעת חרדה ע"י התניה נגדית.
התניה אופרנטית: סקינר ממציא השיטה.
שליטה בהתנהגות באמצעות מניפולציה על חיזוקים ועונשים. תהליך הלמידה מתבצע ע"י יצירת
קשר בין תגובות לגירויים )אירועים בסביבה(.
מונחים בסיסיים:
חיזוק: גירוי אשר מגביר את תדירות התגובה הבאה אחריו.
סולמות חיזוקים : חיזוק חלקי, חיזוק קבוע
כלכלת אסימונים: מוענקים בעקבות הופעת התנהגויות רצויות.
עיצוב התנהגות : יצירת התנהגות מורכבת חדשה ע"י צירוף של מספר התנהגויות קיימות.
תיאוריית ההתקשרות הרגשית – Attachment
53. 35
מייסד התיאוריה ג'ון בולבי פסיכיאטר בריטי אשר חקר תגובות פרידה של ילדים מהוריהם. הוא
הניח כי ההתקשרות הרגשית היא מכניזם ביולוגי מולד. לאמור, כל התינוקות נוטים לפנות אל דמות
הורית בכדי ליצור איתה התקשרות שתבטיח את הישרדותם. הציפייה היא שההורה יענה לפניה זו
תוך התנסויות מרגיעות חוזרות ונשנות.
בולבי טען שיש מס' סוגי התקשרות )דפוסי , סגנונות התקשרות ( :
1. התקשרות בטוחה – Secure Attachment
2. התקשרות לא בטוחה ) / (Insecure Attachmentהתקשרות חרדה )Anxious
.( Attachment
3. התקשרות בלתי מאורגנת, ללא ארגון וכיוון Disorganized Attachment
התקשרות בטוחה: סגנון התקשרות המתגבש כאשר ההורה מספק באופן חוזר ונשנה הגנה
והרגעה, במיוחד כאשר התינוק נחשף לדחק פנימי או חיצוני וההורה מצליח להרגיעו. סגנון זה
מאופיין ע"י נגישות האם לתינוק בזמן שהוא בצרה, במצוקה והצלחתה להרגיע אותו.
ככל שהאינטראקציות בין האם לתינוק רבות יותר נוצרת התקשרות בטוחה. ההנחה היא שאין אם
שמסוגלת ויכולה לתת מאה אחוז התקשרות רגשית בטוחה במובן שכל הזמן תענה . אבל אם היא
נענית לאחוז גבוה מקריאותיו של התינוק ומרגיעה אותו לעיתים קרובות אז היא יוצרת התקשרות
בטוחה.
הדגש הוא על האם, ולאבא יש תפקיד משני שמתחלק לשני חלקים: 1. לדאוג לרווחת האם. 2.
להשלים ולפצות על מה שהאם לא יכולה לתת. בולבי קיבל משימה לבדוק מה קורה לילדים
שננטשים במיוחד אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא גילה שהם מגלים הפרעות חמורות כשההורים
שלהם לא נמצאים.
54. 45
- Internal Working Modelמודל עבודה פנימי: מנגנון שנוצר אצל התינוק מתוך
האינטראקציות שהוא יוצר עם הדמויות המשמעותיות בחייו. באמצעות מנגנון זה הוא תופס את
עצמו ואת העולם מסביבו. אם בשלוש השנים הראשונות לחייו הוא חווה התקשרות רגשית בטוחה
נוצר אצלו מנגנון פנימי שמאפשר לו לראות את עצמו כמישהו נאהב, שמגיע לו להיות נאהב, בעל
ערך ושווה. ילד שיחווה התקשרות רגשית בטוחה יהיה לו דימוי עצמי גבוה וערך עצמי גבוה. הוא
יפתח הרגשה של אמון וביטחון בעולם ותחושה של אהבה וקשר חיובי.
בהמשך החיים נוצרת מעגליות, ילד עם התקשרות בטוחה ייצור סיטואציות המניעות אנשים להגיב
אליו באופן חיובי, ילד עם מודל שלילי ייצור סיטואציות המחזקות מודל זה.
סוג ההתקשרות ב-3 השנים הראשונות קובע איזה אדם אהיה, קובע את היחס שלי כלפי עצמי וכלפי
אחרים . אדם שאוהב ומכבד את עצמו- יש לזה קשר להתקשרות הרגשית עם האם – אם אימא לא
אהבה אותי , אז מי יאהב אותי?
התקשרות לא בטוחה/ התקשרות חרדה – סגנון המתגבש כאשר ההורה מספק הרגעה חלקית
או פתרונות חלקיים למצבי דחק של התינוק. סגנון זה מתחלק לשניים:
נמנע – אימא שנמנעת מכל מגע עם התינוק, וכשהוא במצוקה היא לא מסוגלת להתקרב אליו ולגעת
בו, וכשטוב לו והוא שמח היא כן יכולה לגעת בו. ילדים שחוו התקשרות נמנעת הם ילדים שבד"כ לא
מפתחים התקשרות עם האם במובן שהאם עבורם היא כמו כל אדם אחר אין רגש מיוחד כלפיה,
והיא לו מהווה עבורם מקום בטוח, לכן ילדים אלה יגלו חוסר מובחנות – . Indifferent
בגיל 8 חודשים התינוק יוצר התקשרות בטוחה עם האם, רק היא יכולה להרגיע אותו ואחר לא יכול.
ילדים עם התקשרות נמנעת אצלם האם והזר הם אותו הדבר. ילד פצוע שרץ לאדם זר ולא לאימו
אפילו שהיא בחדר זה אור אדום.
55. 55
מתנגד , אמביוולנטי – זו אם שלתינוק קשה לצפות, לנבא איך תהיה תגובתה. הנגישות שלה
לתינוק קשורה למצב רוח שלה ולא למצבו של התינוק. לפעמים היא נגישה ולפעמים לא תלוי איך
היא מרגישה. היא לא נענית לאיתותי המצוקה של התינוק באופן קבוע ולא ניתן לסמוך עליה.
תינוקות שחוו התקשרות מתנגדת הם תינוקות שמתקשים לנבא, הם הססניים, הם יכולים לגלות
תלות באימא. הם יודעים מתוך הניסיון שאם הם עוזבים אותה לא בטוח שתחזור. ילד שמגיע לגן
חדש ובוכה כשאימא עוזבת, חש שמקור הביטחון עוזב אותו, אבל "לאט לאט" , באופן הדרגתי נרגע
ומתחיל להתחבר לגננת - התקשרות רגשית בטוחה. ואילו ילדים שבמשך שבועות ארוכים בוכים
ללא הפסקה, מבלי יכולת להירגע עד שאימא חוזרת = התקשרות רגשית לא בטוחה.
התקשרות בלתי מאורגנת – ללא ארגון וכיוון. לא רק שההורה אינו מקור להתקשרות בטוחה
הוא מקור לפגיעה בתינוק. מדובר בעיקר בהתעללות פיזית, מינית. ההורה מקור מזיק. ילדים כאלה
יראו לנו בגיל מוקדם הפרעות נפשיות והתנהגותיות קשות.
אפיוני הילדים: ילד שחווה התקשרות רגשית בטוחה: מגלה ערך עצמי גבוה, סקרנות, מתחבר
לילדים אחרים. מחקרים שעקבו אחרי ילדים במשך 52 שנים ע"י סרוף גילו שהמנגנון הבטוח מלווה
את הילד לאורך כל החיים וגם להפך. יש המשכיות – ילד שיוצא לטרום חובה עם מנגנון פנימי של
התקשרות בטוחה יהיה ילד סקרן, נוח לבריות, קל להתחבר אליו, שמח, יעורר אצל הגננת ואצל
הילדים האחרים אהבה ואהדה וזה מחזק את הגישה אצל הילד – שהעולם הוא טוב, ואפשר לבטוח
באנשים, וככל שהוא עושה זאת יותר הוא מקבל תגובה חיובית מהסביבה שגורמת לו להמשיך.
באופן הפוך כשהילד בא לגן והוא ילד דוחה, בוכה, תוקפן, ללא גבולות, מופרעות יוצר אנטגוניזם
שמחזק עבורו את התחושות – אני צודק העולם לא בטוח. נוצרת מעגליות.
בביה"ס האתגר של המורים הוא לשבור את המעגל ודווקא להשקיע בילדים אלה כדי להוכיח להם
אחרת – שאפשר לסמוך על העולם.
56. 65
מרי אייזנוורת פסיכולוגית התפתחותית אשר יצרה כלי מיון לזיהוי סגנון התקשרות בשם
סיטואציית הזר. היא אימצה את התיאוריה של בולבי ובדקה את ההתקשרות הרגשית של תינוקות
מגיל שנה עד 3 .
סיטואציית הזר מורכבת משלושה שלבים:
שלב ראשון: הזמינה אמהות לאולם ושמה משחקים, 3-2 כסאות והאם ישבה עם תינוקה. מרי
צילמה מה הילד עושה. בשלב זה היא שמה לב שיש מס' תגובות אצל הילד: 1. נשאר צמוד לאם ולא
עוזב אותה. 2. עוזב אותה ולאט לאט משחק תוך שהוא שומר על קשר עין עם האם ונהנה מאוד
מהמשחק. 3. משחק ובכלל לא מסתכל על האם.
מרי אמרה שהילד הראשון והאחרון הם ילדים שחוו התקשרות רגשית לא בטוחה, כי הילד פחד שאם
יתרחק מהאם היא תעלם לו, מהניסיון של התינוק עם האם הוא למד שהוא לא יכול לסמוך עליה
שהיא תישאר.
הילד האחרון – מבחינתו האם לא מהווה מקור , קיימת או לא אין הבדל. הילד השני – היה לו ביטחון
עצמי לקחת מרחק מהאם, לשחק וליהנות, אך גם היה חשוב לו שהאימא תהיה בשבילו ברגע של
מצוקה.
בשלב השני – מרי הכניסה אדם זר לאולם האישה הזרה שנכנסה ניסתה להתקרב אל הילד, וכאן
יש מס' אפשרויות: 1. הילד לא מגלה חרדה מהזר ומשחק איתה . 2. יגלה חרדה, ישחק איתה אך
יפנה לאם, "לאט לאט" ישחק עם הזר. 3. יכנס לפאניקה יחזור לאימא ולא יעזוב אותה יותר.
במקרה של התקשרות בטוחה הילד שלאט לאט גילה נכונות להמשיך לתפקד ולחזור למשחק ועדיין
לשמור על קשר עין עם האם ישחק עם הזר .
57. 75
בגיל 7 חודשים ילד צריך לגלות חרדה אל הזר. הוא מתחיל לגלות התקשרות מיוחדת לאימא.
בשלב השלישי של הניסוי – האימא יוצאת מהחדר והילד רץ אחריה בבכי- הוא נכנס לחרדה
כשהאם עוזבת . הזר מנסה להרגיעו ולא מצליח, רק האם יכולה להרגיעו– התקשרות רגשית בטוחה.
האימא חוזרת לוקחת אותו הוא בוכה והיא מרגיעה אותו.
בהתקשרות לא בטוחה יש 2 מצבים: 1. לא אכפת לו שהאימא יצאה. 2. הוא לא סולח לאימא כשהיא
חוזרת, והיא לא מצליחה להרגיעו.
איכות ההתקשרות קשורה בהיסטוריה של נגישות ותגובת ההורה, כלומר להורה חלק
משמעותי בבניית סוג ההתקשרות.
ילדים עם התקשרות בטוחה בהשוואה לילדים עם התקשרות לא בטוחה :
קוגניטיבית :סקרנים, מוטיבציה גבוהה לפתור בעיות, מקדישים זמן רב יותר לחקירת הסביבה,
רמה התפתחותית גבוהה.
רגשית: הערכה עצמית גבוהה, שליטה בדחפים, התמודדות טובה עם קונפליקטים, בטחון עצמי
גבוהה, נהנים ממגע גופני.
חברתית: בטחון באחרים, פתיחות רגשית, התנהגות אסרטיבית, שיתוף פעולה גבוהה, ממושמעים.
אינטליגנציה
קיימים שני סוגים של אינטליגנציה:
58. 85
1. אינטליגנציה קוגניטיבית – - IQיכולת להתרכז, ללמוד, להבין, ללמוד דברים חדשים, לזכור
את הנלמד, לחשוב באופן הגיוני, לפתור בעיות וליישם ידע. רוב תוכניות הלימודים מתמקדות
בפיתוח ה – IQהקוגניטיבי של הילד.
2. אינטליגנציה רגשית וחברתית- ) – EQהמונח עלה בשני העשורים האחרונים(- כישורים
רגשיים, אישיים וחברתיים, המשפיעים על יכולתנו להתמודד בהצלחה עם הדרישות
והלחצים של הסביבה. האינטליגנציה הרגשית מתייחסת למרכיבים הרגשיים, האישיים,
החברתיים והקיומיים של האינטליגנציה הכללית. הבנת העצמי והאחרים, יכולת קשירת קשר עם
אנשים ויכולת להתמודד ולהסתגל לסביבה. יכולת טקטית המנבאת הצלחה מפני שהיא משקפת
את האופן בו הפרט מיישם ידע במצבים מידיים.
ישנו קשר בין האינטליגנציה הרגשית לקוגניטיבית. ילד שבשל רגשית יותר יראה ביצועים
קוגניטיביים טובים יותר. לפי התפיסה המסורתית הניחו שאדם שיש לו אינטליגנציה גבוהה הוא
אדם שיש לו כישורים יותר טובים שמאפשרים לו להסתגל לסביבה. בעבר חשבנו שכישורים אלו הם
קוגניטיביים, כלומר מי שלומד יותר ויש לו יותר הישגים לימודיים אז הוא מוצלח יותר, יש לו
כישורים טובים יותר, והוא יהיה יותר מוצלח בחיים. כאן בא המונח . EQהצלחה בלימודים היא
רק כלי אחד להצליח בחיים, אבל הצלחה בלימודים לא מחייבת הצלחה בחיים, ואין זה הכרחי שמי
שנכשל בלימודים נכשל בחיים. גרדנר אמר שיש אינטליגנציות מרובות.
מרכיבי האינטליגנציה האישית הרגשית והחברתית :
1. מודעות עצמית והבעה עצמית
2. הערכה עצמית
3. מודעות רגשית – בחיי היומיום שלנו אנו מדגישים יותר את העשייה מה השיעורים שצריך
לעשות? מה עשית בהפסקה? העשייה היא המוקד וזה לא מעלה מודעות רגשית. מה שמעלה
59. 95
מודעות רגשית אלו שאלות על החוויה היכולת להביע את המחשבות והרגשות שלו - איך
הרגשת? שאלות שעוזרות לברר מה עבר עליו פנימה, ואם הילד מתרגל לעשות פעולה זו באופן
יומיומי אנו מניחים שהמודעות הרגשית שלו תהיה יותר גבוהה. מודעות רגשית עוזרת להסתגל
בחברה.
4. אסרטיביות – היכולת לבטא את העמדה שלך, את מחשבותיך ורגשותיך גם כשהן מנוגדות
לעמדות של האחר. לפעמים יש בלבול בין אסרטיביות לתוקפנות. להיות אסרטיבי זה לא להיות
תוקפן, זה להיות ברור מבלי להעליב את האחר.
5. עצמאות – אוטונומיה – מדובר ב-3 תחומים של עצמאות: 1. רגשית ) להיות מסוגל לקחת
מרחק מאימא ועדיין להרגיש בטוח(. 2. התנהגותית )לבצע דברים באופן עצמאי(. 3. בחשיבה
)לחשוב באופן עצמאי(. אנו דואגים לפתח אצל הילדים את שלוש אלה כדי לפתח את
האינטליגנציה הרגשית ואת היכולת שלהם להסתגל ולהתמודד בחיים. יש אנשים שמתרחקים
מההורים ולא מצליחים לתפקד כי הם תלותיים ולא עצמאיים. יש לעודד ילדים לחשיבה
עצמאית- מה דעתך? כשאני מבקש מהילד להכין שיעורים לבד אני מפתח אצלו עצמאות.
עצמאות רגשית – לפתח קשר רגשי שאין בו תלות.
6. אמפטיה – היכולת לחשוב ולראות את הדברים מנקודת מבטו של האחר, להרגיש איך שהוא
מרגיש כשאתה עדיין יודע שאתה לא הוא ושומר על הזהות הנפרדת שלך. אם כואבת לי הבטן
בגלל שלילד שלי כואבת הבטן זו לא אמפטיה. עלי לראות שאני נפרדת ממנו. אני מגויסת לעזור
לו בכאבים שלו ולא לכאוב כמוהו.
7. אחריות חברתית - שליטה בדחפים
8. יחסים חברתיים - הנעה עצמית
9. ניהול רגשות - אופטימיות
01. עמידה בלחצים - אושר ושביעות רצון
60. 06
11. הסתגלות - גמישות
21. בוחן מציאות – תפיסה נכונה למה שקורה לו בחיים
31. פתרון קונפליקטים.
ילד שיש לו כישורים אלו יש לו סיכוי טוב יותר להצליח . אלו כישורים שמנחילים לילד מהרגע
שנולד- ילד שחש נאהב יהיה בעל הערכה עצמית גבוהה, הוא חש מקובל או לא מקובל לפי איך
שמתנהגים אליו בבית כתינוק ובהמשך חייו. הריון בלתי רצוי מוביל לעיתים לקושי. כדי להעלות
מודעות רגשית צריך לשאול את הילד – איך הרגשת? ולא מה עשית?
מודל מערכת מקדמת רגשית חברתית :
תוכנית לטיפוח EQבביה"ס : טיפוח EQבסגל החינוכי, תוכנית הוראה לטיפוח , EQשילוב
העיסוק ב- EQבחיי בית הספר ותוכניותיו.
אילו אפיונים צריך להיות לביה"ס המפתח : EQמבנה חברתי המבוסס על דמוקרטיזציה.
ארגון מבני למידה התומכים בצרכים המבוססים על אינדיבידואליזציה של התלמידים ולבעלי צרכים
מיוחדים. שיתוף הקהילה והרשויות.
תוצרים פסיכולוגים – חינוכיים אצל התלמידים: חיים מספקים ומשמעותיים, מימוש עצמי,
תרומה חברתית, כישורי אוריינות רגשית: מימוש מטרות, כישורים חברתיים ויסות רגשות, מודעות
עצמית, אמפטיה. ערכים של התחשבות באחר, מעורבות חברתית ואוטונומיה, סיפוק צרכים
בסיסיים:קשר שייכות וביטחון, יכולת, אוטונומיה וזהות.
התחום הפיזיולוגי
המוח מחולק לשתי אונות )א מ יספרות (:
61. 16
האונה השמאלית אחראית לכל הכישורים הוורבליים.
האונה הימנית אחראית למיומנויות הלא וורבליות כגון: הרכבה, הבניה של דברים, מוטוריקה
עדינה.
רוב המהנדסים, טכנאים האונה הימנית דומיננטית יותר .
עורכי דין שיש להם מיומנויות של שפה וחשיבה - שפה מתוחכמת, וורבליים- האמיספרה, האונה
השמאלית שלהם דומיננטית יותר. מי שכותב ביד ימין – אונה שמאלית דומיננטית, מי שכותב ביד
שמאל – אונה ימנית דומיננטית.
כל אונה מחולקת לארבעה אזורים :
אזור פרונטאלי- - Frontalהקדמי)מהמילה פרונט(. יש פרונטאלי ימין ויש פרונטאלי שמאל. הוא
אחראי על תכנון ורצף ולריסון )יכולת לחבר מספרים ברצף במהירות, תכנון של רצף פעולה(-
ילד אימפולסיבי.
אזור פרינטאלי- – Parietalקודקודי - אחראי לאוריינטאציה )התמצאות(, התמצאות
במרחב, חוש כיוון, לדעת להתמצא במקום, אחראי לאיזון ולשיווי משקל. אדם שפגוע באזור זה
יתקשה לצייר שעון עם השעה עשר וחצי למשל.
אזור טמפוראלי- – Temporalמעל האוזן משני הצדדים. אחראי על הזיכרון אנשים אפילפטיים
ואנשים ששומעים קולות פגועים באזור הזה..
אוקסיפיטאל – – Occipitalאחורי גם ימין וגם שמאל – אחראי על הראייה )ק- משקפיים(.
כאשר אחד האזורים נפגע יש ירידה בתפקוד- בין הפרונטאלי לטמפוראלי יש אזור שאחראי לדיבור.
62. 26
דרך הפעולה של המוח היא של תאי עצב שמספרן הוא במיליארדים. תאי עצב אלה מתקשרים
ביניהם באמצעות חומר כימי שנקרא ניורוטרנסמיטרס . Neurotransmittersזהו חומר כימי
במוח שמועבר מתא עצב לתא אחר וכך פועל המוח. תאי העצב פועלים באמצעות
הניורוטרנסמיטרס, החומר הכימי העובר ביניהם. כאשר אזור מסוים של המוח מפותח יותר
זה קורה בגלל שהניורוטרנסמיטרס, החומר הכימי עובר בו בצורה מהירה יותר.
מתחת לקליפת המוח – Cortexיש אזור שנקרא Limbic Systemשזו המערכת הלימבית
שמשם יוצאים הדחפים. המקור של הדחפים )מין ותוקפנות( נמצא מתחת לטמפוראל
יש לנו מטרה חינוכית בהתפתחות- לחנך , לגדל ילדים שיש להם יכולת ריסון, יכולת
שליטה, ולכן אנו רוצים לפתח את אזור הטמפראל. אנשים שיש להם אינטליגנציה
רגשית גבוהה אלו אנשים שהטמפראל מפותח אצלם יותר. מחקרים מסוימים מצביעים על
כך שילדים שיש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה, הטמפראל אצלם מפותח יותר- הפעילות של תאי
העצב בחלק הקדמי של המוח גדולה ומהירה יותר.
האם זה מולד או סביבתי? סרוף חושב שלא הכול מולד ואפשר לפתח כישורים של . EQחינוך
ואינטראקציה יכולים לשנות את הפעילות במוח. ילדים שחיים בסביבה רגשית עשירה יותר,
הקורטקס שלהם מפותח יותר וזה משנה את פעילות המוח .
המסקנה העולה מתוך המחקרים היא שילדים שיש להם אינטליגנציה רגשית גבוהה יש להם פעילות
יותר גבוה של החלק הקדמי של המוח. החינוך יכול להשפיע גם על הפעילות של המוח ולא רק להפך
– הפעילות של המוח משפיעה על ההתנהגות.
63. 36
ילד שמתחנך בסגנון של אינטליגנציה רגשית הוא ילד שיפעילו אצלו את האונה הקדמית יותר ולכן
היא תתפתח יותר מתוך החינוך והאינטראקציה.
המעבר של החומר הכימי שמפעיל את תאי העצב משפיע על הפסיכולוגיה. ככל שהקשר בין התאים
טוב יותר האזור מפותח יותר.
מסקנה – הפיזיולוגיה מתקשרת לאינטליגנציה הרגשית )ה א ו נה הקדמית והפעילות של
תאי העצב ( ולגיל ההתבגרות.
גיל ההתבגרות
תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 21 שנים. תקופת ההתבגרות מחולקת
לשלושה תת-שלבים: מוקדמת )גיבוש זהות(, תיכונה )ביקורת על החברה(, מאוחרת
)התנסות בחיי מין(.
קיימים הבדלים בינאישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים )הקול של הבן הציצי של
הבנות(, וקיימים הבדלים בין בנים ובנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.
מה מאפיין מתבגרים? למתבגרים קורים מס' דברים: עפ"י פיאז'ה יש להם חשיבה מופשטת, לפי
קוהלברג הם נמצאים בשלב הפוסט קונבנציונאלי.
ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת ב- הם מסוגלים לחשיבה מופשטת
)כמו המשותף חירות לצדק( וחשיבה מורכבת בניגוד לשלבים הקודמים הם מסוגלים להעלות
השערות, לבדוק אותם לאושש או לדחות, יש להם פיתרון שיטתי לבעיות. הם מסוגלים לשפוט את
היתרונות והחסרונות של כל אופציה.זוהי חשיבה מורכבת, והורים שאין להם חשיבה מורכבת יש
להם בעיות עם ילדיהם המתבגרים.
64. 46
בגיל ההתבגרות הפלסטיות , הגמישות של המוח יורדת – – PLASTICITYאזור מסוים
יכול למלא את תפקידו של אזור אחר. יש גמישות.דוגמא לפלסטיות של המוח: ילד עד גיל 3 יכול
לפתח שתי שפות אם עם המבטא ובגיל ההתבגרות הוא לא יכול, אין את הגמישות הזו, וגם מי
שנפגע כמתבגר במוח יתקשה לפצות. הפלסטיות של המוח, הגמישות מתאפשרת כשיש הרבה
מעברים, קישורים בין תאי עצב, אבל בגיל ההתבגרות אין פלסטיות של המוח , משום שבגיל זה
יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח .)יש אומנם ירידה בפלסטיות, אך יש עליה בתפקוד
המוח(.אולי יש קשר בין העקשנות והמרדנות של המתבגרים לירידה בפלסטיות של המוח.
בגיל ההתבגרות מגבשים זהות – המתבגרים מנסים לפתח את זהותם, מנסים לפתח עמדות
משלהם, מי אני?, כמה אני שווה? מה דרכי בהמשך? לכן לעיתים יש התנגשות עם ההורים.
כמחנכים עלינו להבין שהם מורדים, מתעקשים על עמדתם וכד' משום שהם מנסים ליצור זהות משל
עצמם והם לא סתם מתנגדים. בגיל זה הם גם מגבשים את הזהות המינית- עד כמה אני מושך?
אם כן שתי סיבות עיקריות לעקשנות, למרדנות של מתבגרים: חוסר פלסטיות של המוח וגיבוש
הזהות.
ההתפתחות הקוגניטיבית בגיל ההתבגרות:
תיאוריית עיבוד המידע, בניגוד לפיאז'ה, טענה שהתנסות יכולה לשפר קשב וזיכרון. היא גם טענה
שהמעבר בגיל ההתבגרות לחשיבה פורמאלית הוא לא פתאומי אלא הדרגתי והוא מושפע מהניסיון.
תיאוריית החיברות מדגישה את השפעת הסביבה החברתית והאינטראקציה הבינאישית על
ההתפתחות הקוגניטיבית. )בדומה לאריקסון מגיל 81-21 שלב זהות מול בלבול(
65. 56
מיומנויות קוגניטיביות אלו גורמות להתפתחות חדשה של אגוצנטריות, לפיה המתבגר יכול לדמיין
מה אחרים חושבים עליו, ואיך מסוגלים לראות את חסרונותיו, ואז קיימת תופעת "הקהל המדומה",
שיכולה להשפיע על הביטחון העצמי והתפיסה העצמית שלו.
מיומנויות קוגניטיביות אלו גם יוצרות שלב חשיבה מוסרית חדש שפיאז'ה קרא לו "מוסריות
אוטונומית". ובמונחי קוהלברג השלימו את השלב הקונבנציונאלי.
הם תופסים את המוסריות כיחסית למצב ומכירים בקיומן של השקפות שונות בסוגיות מוסריות. )יש
להם ביקורת על החברה הם לא רוצים להיות רק קונפורמיסטים, יש להם שאלות(.
גיל ההתבגרות מפריע, אך אינו בהכרח תקופה סוערת, מתרחש בו גיבוש זהות אישית
)א ר יקסון ( :אימון עם קבוצת השווים, מעמד חדש במשפחה ואוטונומיה בעולם מחוץ למשפחה.
ג'יימס מרסייה תיאר ארבעה מצבי זהות: ארבעה סוגים של מתבגרים:
١ . ערפול זהות – ילד שלא מתחייב לזהות של מבוגר. ילד בן ٠٢ שלא מראה סימנים של מבוגר +
לא חוקר זהות, לא מתנסה, לא מתעניין , לא שואל שאלות. ילד בגיל ההתבגרות מתנסה בכל מיני
דברים שהתנסויות אלו הם חלק מהחקירה שלו את זהותו, וילד שלא מתנסה ולא מתחייב לזהות של
מבוגר יש לו זהות מעורפלת.
٢. גיבוש זהות בטרם עת – מתנהג בגיל ٤١ כמו מבוגר. זו התחייבות מוקדמת מידי לזהות של
מבוגר. הוא עבר מילדות לבגרות לפני שעבר התבגרות. ילד שמתנהג כמו מבוגר. דילג על
ההתבגרות, על החקירה, על ההתנסות.
66. 66
٣. גיבוש זהות מעוכב – יש חקירת זהות ואין התחייבות – מתבגר לנצח, ממשיך להתנסות
וממשיך בהרפתקנות ולא מגיע לבגרות. הוא חוקר אבל לא מתחייב לזהות של מבוגר.
٤. השגת זהות – גם חוקר וגם מתחייב = מצב אידיאלי.
בגיל ההתבגרות השפעות של קבוצת השווים אינן מחליפות את השפעת ההורים.עם
זאת דפוסי הפעילות במשפחה חייבים להשתנות ולקחת בחשבון את השינויים שהמתבגר חווה.
הורות חמימה וסמכותית מעודדת תוצאות חיוביות.
הביטחון והזהות העצמית מתגברים בקרב המתבגרים המתנסים בעבודה בחופשות ולאחר
סיום תיכון.
תקופת ההתבגרות אינה נבנית על חלל ריק. להתפתחות לפני גיל ההתבגרות קיימת חשיבות
מכרעת לטיבה ולאיכותה של תקופה זו.
קיימים הבדלים תרבותיים שצובעים את תקופת ההתבגרות בצבע שונה בכל תרבות. גם חלו
שינויים דרסטיים בכל תרבות במהלך המאה החולפת.
אוטונומיה בגיל ההתבגרות :
סטיינברג מתייחס ל- ٣ סגנונות של משפחות , והוא טוען שמתבגרים שהיו במשפחה
סמכותית ) ,(Authoritativeמשפחה סמכותנית ) (Authoritarianובמשפחות חופשיות ) (Freeגילו
כאשר בדקו התפתחות שונה ואופי שונה. כיצד משפחות אלו משפיעות על המתבגר:
משפחות שונות בדקו את סוג הסמכות במשפחה ואיך היא משפיעה על האישיות של הילד.
משפחה סמכותנית: האוטוריטה במשפה סמכותנית היא בידי אחד מההורים, שהוא מאוד נוקשה
67. 76
וסמכותני. ההיררכיה מאוד ברורה בינו לבין שאר בני המשפחה. ההוראות באות מלמעלה, אין מקום
למשא ומתן . אין מקום לדיאלוג. ההחלטות מתקבלות מלמעלה ומתבצעות כלשונן למטה, ואין
מלמטה למעלה. מצאו שמשפחה מסוג זה יוצרת ילדים שהם נורמטיביים, ממוצעים, הולכים לפי
הנורמות, מצליחים פחות או יותר, אבל לא יצירתיים. עושים מה שמתבקש מהם אך לא מעבר לזה. .
מגלים תלות באחר ואימפולסיביות.
משפחה סמכותית : מדובר במשפחות שבהן האוטוריטה, הסמכות היא בידי שני ההורים,
והילדים יודעים שיש ביניהם משא ומתן, התייעצות והבנה. האוטוריטה משותפת. יש דיון מלמעלה
)הורים) למטה)ילדים(, אבל בסופו של דבר מי שאחראי הוא הסמכות, ההורים, אך יש התייעצות עם
הילדים. ילדים במשפחות כאלו יהיו יותר עצמאיים, יצירתיים, בריאים בנפשם, התפתחות תקינה.
הצלחה בלימודים, ומבחינה חברתית, ללא הפרעות נפשיות. היצירתיות באה מהגמישות שיש לילד
מקום לחשוב, להביע דעה, דעתו נחשבת, וזה מקדם אותו להיות יצירתי.
משפחה מתירנית – חופשית – : FREEהיעדר סמכות. אין גבולות. הילד מחליט ולא הסמכות.
זה הכי גרוע, עדיף משטר דיקטטורי נוקשה על פני אנרכיה . ילדים אלו מצאו אצלם הכי הרבה
הפרעות נפשיות ולא היו יצירתיים. עדיף נוקשה מאשר מתירני.
הקשר האנטומי עם המין השני גובר בהתבגרות המאוחרת וגם בהתנסות בחיי מין
בתרבות המערבית.קיימת גם עלייה בהריונות מוקדמים של מתבגרות. בארה"ב האחוז עולה על
זה שבאירופה, והממצא מיוחס לכך שחינוך מיני קיים יותר במערכת החינוך האירופאית.
קיים הבדל בין התנסות בהרפתקה וסקרנות מצד מתבגרים לבין מחויבות לקשר אינטימי ארוך טווח,
שאמור להתרחש בשלב שלאחר גיל ההתבגרות לפי אריקסון.
אבחון ופסיכופתולוגיה של הילד והמתבגר )פרקים 41-31 של סרוף(
68. 86
הערכה ומדידה : יש שני סוגי אבחנות שאנו מנסים למדוד : אינטליגנציה ואישיות:
מבחני אינטליגנציה : קיים מגוון רחב של מבחנים שמודדים אינטליגנציה. המבחן שזכה להרבה
שימוש הוא:
מבחני ווכסלר- Wpssiגילאי 6-3 , Wiscלגילאי 61-6 , Waisלגילאי 61 ומעלה.
המבחן מחולק לשניים: חלק מילולי וחלק ביצועי. בכל חלק ישנם שישה תתי מבחנים.
בודקים את כל ٢١ תחומים .
מקבלים ציון ואז משווים לנורמה של גיל הילד וקובעים את האינטליגנציה שלו:הציון
הממוצע של המבחן הוא 001 וסטיית התקן היא ٥١ . כלומר מי שקיבל ٥١١ זה מעל הממוצע, ומי
שקיבל ٠٣١ זה שתי סטיות מעל הממוצע והוא נחשב מחונן- טווח הנורמה הוא בין 58 ל- 511 . רוב
האנשים נמצאים בטווח זה. אנשים שמעל ٥١١ הם אינטליגנטים, אנשים מתחת ל-٥٨ זה ממוצע נמוך,
עדיין לא פיגור הם בכיוון של פיגור.
הפיגור מתחלק לרמות של: פיגור קל, בינוני , קשה ועמוק.
97-07 : גבולי )לומדים בכיתה טיפולית, כיתה מקדמת(.
07-55 :פיגור קל )מוסדות מחוץ לביה"ס(, אם הוא קרוב ל-٠٧ יש לו סיכוי טוב להשתלב באוכלוסיה.
ילמד בכיתה מיוחדת.
٠٤-٥٤ : פיגור בינוני )מוסד לילדים הסובלים מפיגור(, צריך אדם מבוגר שילווה אותו באופן קבוע.
04-02: פיגור קשה. אין סיכוי לילד להיות עצמאי. צריך מוסד מוגן
מתחת ל-02 : פיגור עמוק – צריכים להיות מטופלים באופן סיעודי.
69. 96
מבחני אישיות :
את התפקוד הנפשי והערכת האישיות מודדים במספר מגוון של כלים: הכלים ההשלכתיים
כוללים: שלושה מבחנים השלכתיים )האדם משליך את מה שבתוכו על גירוי חיצוני(
١. מבחן רורשאך -תמונות עמומות, כתמי דיו שאין בהם משהו ברור ושואלים את הנבדק מה הוא
רואה בכל כרטיס, רושמים מה הוא אומר ויש נורמות לתשובות אלו.
٢. מבחן T.A.Tלמבוגרים.
٣. מבחן C.A.Tלילדים
٤. ציור אדם.
٥. מבחן אישיות מובנה ולא השלכתי - ) . MMPIמבחן אובייקטיבי בערך 054 שאלות לראות איזה
טיפוס אישיות אתה(.
הפרעות מובחרות אשר ניכרות בגיל הילדות או ההתבגרות:
הפרעת אוטיזם: מאופיינת בעיקר ע"י התקשרות לקויה של הילד :
ליקוי בהתקשרות נורמאלית עם ילדים ומבוגרים.יש לקות גם בתקשורת המילולית וגם בלא
מילולית. אין קשר עין, הבעות פנים לא תואמות לתחושות שהוא עובר גם עם האמא. לא מחפש מגע
פיזי אפילו לא עם אמו.
ליקויים לשוניים וקוגניטיביים חמורים. השפה לא מתפתחת .
70. 07
התנהגות סטריאוטיפית – חזרתיות – חוזרים על אותה תנועה באופן חוזר ונשנה ללא הפסקה
ולפעמים תנועות אלו מכאיבות. דופק את הראש בקיר באופן קומפולסיבי – חוזר ונשנה.
הסימפטומים מופיעים לפני גיל 3 . אפשר להבחין כבר בגיל כמה שבועות.
שני שליש, שבעים אחוז מהאוטיסטים סובלים מפיגור קל / בינוני.
בשנות ה-٠٧ האשימו את האמהות ביצירת התקשרות רגשית לא בטוחה שגרמה לאוטיזם- זה לא
נכון כי זו הפרעה מולדת, זה לא משהו שקשור בטיפול של האימא או באישיות שלה.
ההפרעה הנפוצה ביותר : ליקוי קשב / פעלתנות יתר ):( ADHD
סימפטומים :
קשיים בקשב ופעלתנות.
פזיזות ונחפזות.
חסרי מנוחה ועצבניים.
קשיים ביחסים עם קבוצות השווים.
יש להם IQתקין
5 אחוז מאוכלוסיית הילדים סובלים מזה.
בנים יותר מבנות.
הסיבות ל- : ADHD
71. 17
תאומים זהים מראים התאמה רבה יותר בהפרעה זו לעומת תאומים לא זהים.
האם זה ביולוגי, אורגאני או פסיכולוגי? אין בדיקה מעבדתית שיכולה להבחין בין ילד הסובל מ
ADHDלבין ילד שלא סובל. נוירולוג לא יכול לדעת באופן ודאי. לא נמצאה הוכחה מוצקה לקיומה
של בעיה אורגנית . עד כה לא התגלה שום סימן ביולוגי היכול להבחין בין ילדים היפראקטיביים
ונורמאליים. גם אם ימצא סימן כזה עדיין יהיה קשה להבדיל בין הסיבה והתוצאה. כלומר גורם של
לחץ סביבתי יכול להשפיע על הביוכימיה של המוח, וזו משפיעה בחזרה על ההתנהגות.
מחקר מעיד שיש קשר בין דפוסים משפחתיים ובין ההפרעה: הורים ביקורתיים, קשים ונוטים
לגריית יתר של הילד.
טיפול
ריטלין, שהשימוש בו גדל עם השנים, נחשב לתרופה מעוררת דווקא. יש טענה שקיימת השפעה
פרדוקסאלית של התרופה ושמקזזת חסך ביוכימי במוחם של ילדים.
כנגד טענה זו עולות מספר הנחות:
התרופה אינה מרגיעה, הפעילות של הגוף נשארת מעוררת. אולם, רמת הריכוז יכולה לעלות, וזה
נכון גם כשילדים "נורמאליים" לוקחים את התרופה.
העובדה שהתרופה משפרת ביצועים של ילדים אינה מעידה בהכרח על ליקוי אורגני או צורך
ביוכימי, מכיוון שאין סימנים נוירו-פיזיולוגיים שיעידו אילו ילדים יגיבו לתרופה ואילו לא.
אין הוכחות שהשיפור קיים לטווח ארוך.
72. 27
יש לשקול את השיפור הפוטנציאלי מול תופעות הלוואי והפגיעות במערכות אחרות של הגוף כגון
דיכוי גדילה, השפעה על התפקוד המיני בהתבגרות, כליות לב וכלי דם.
לתלות בתרופה יכולות להיות השפעות פסיכולוגיות מרחיקות לכת. למשל ילד שיאמר "לא אוכל
לעשות עבודת בית כי לא לקחתי את התרופה".
המחקרים שנעשו כדי לבדוק את הרטלין עשו מחקר ניסויי- לחלק מהילדים נתנו רטלין ולחלק לא,
למשך חצי שנה ולא שיתפו את המורה למי נתנו ולמי לא. ואחרי חצי שנה נתנו למורים שאלונים
למלא. יש מורים שדיווחו שיש שיפור ויש כאלה שטענו שאין שינוי.
הפרעה נוספת היא הטראומה - PTSD
סימפטומים המתפתחים כפוסט טראומה :
סיוטי לילה/ חלומות.
מנסה להימנע מכול גירוי שיזכיר לו את הטראומה
עוררות יתר- רגישות יתר לכול גירוי שמזכיר לו- נדודי שינה.
אנורקסיה נרבוזה : הפרעת אכילה חמורה, מאפייניה:
איבוד לפחות 52 אחוז מהמשקל הממוצע )הרעבה עצמית בכוונה(.
דימוי עצמי מסולף ולא מציאותי )משוכנעות שמשקלן טבעי(
הפרעות הורמונאליות לא תקינות עקב הפסקת המחזור החודשי
73. 37
נתונים על המחלה :
הפרעה שהיא בעיקר אצל נערות מתבגרות
שכיחה במעמד הבינוני יותר מאשר במעמד הנמוך
בד"כ מבריקות ומוצלחות בלימודים
קשה מאוד לטיפול בגלל האמונה של החולה שאין בעיה.
סיבות אפשריות למחלה:
ליקויים בתפקוד ההיפותלמוס במוח, שאחראי על ויסות הרעב ומשפיע על ייצור ההורמונים.
תיאוריות פסיכולוגיות מדגישות התעללות מינית בשלבים מוקדמים בחיים, אקלים משפחתי שמונע
אוטונומיה של הילדה )כך מרגישה שהגוף שלה אינו שייך לה( ומשפחות שמדגישות קונפורמיות
ושהדרך היחידה להתנגד לסמכות היא באמצעות הגוף.
הבחירה דווקא בגוף יכולה להיות קשורה בדגש שהתרבות של היום שמה על יופי ועל הופעת הגוף.
נקודת המבט ההתפתחותית מתבססת על כל המודלים: הביולוגיים, הגנטיים, ההיסטוריה
ההתפתחותית, ההקשרים החברתיים והתרבותיים. כולם ביחד משפיעים על בעיות רגשיות
והתנהגותיות כשם שהן משפיעות על ההתפתחות הנורמאלית.
קיימת פעילות גומלין בין הביולוגיה לבין הסביבה ברוב ההפרעות הקשות והנפוצות כמו פסיכוזות
ודיכאון. צירוף של פגיעות ביולוגית ואיחור בכניסה למשפחות מאמצות ניבאו דיכאון אצל הרבה
ילדים, יותר מכל גורם בנפרד.
74. 47
בדיקת ילדים מאומצים מצאה שלילדים שאמותיהם הביולוגיות סבלו מסכיזופרניה היה יותר סיכוי
לפתח מחלה פסיכוטית גם במשפחה המאמצת )עדות להשפעה גנטית(. מצד שני, אותם ילדים
לאמהות סכיזופרניות, כשחיו במשפחות מאמצות תומכות ובריאות, לא נעשו פסיכוטיים. נראה
שהצירוף של סיכון גנטי וסביבתי הוא שמביא להפרעה הפסיכוטית.
אנורקסיות – אני קובעת מה נכנס לגוף שלי ומה יוצא ממנו = צורך בשליטה- זה כתוצאה מחוסר
שליטה בשלב האנאלי )שליטה על הסוגרים(. )פיקסציה בשלב האנאלי(